גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שערוריית הגז המצרי גבתה מיליארדים - והמדינה שותקת

ד"ר נמרוד נוביק, פרופ' ירון זליכה ושבתי שביט הם מאכרים מעונבים בעלי סטטוס חברתי גבוה ■ דוגמאות לשיטה בה קשרים ולא בהכרח כישורים מנפחים את חשבון הבנק, שיטה בה מקורביזם וחיכוך צפוף עם השלטון מסדרים לך חיים נוחים ■ טור סופ"ש / אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס"

איזה דימוי מסתובב אצלכם במסדרונות המוח כשאתם קוראים ושומעים על מאכערים? כנראה דימוי הקומבינטור, מקצר ההליכים, חולץ הפקקים ומסדר ההקלות במינהל, במס הכנסה או בכל רשות ממשלתית אחרת. ובכן, תתפלאו. יש גם מאכערים מסוג אחר: מאכערים משודרגים שלא מתעסקים בזוטות.

מדובר במאכערים מעונבים, רהוטים, מסוגננים, מכובדים, בעלי סטטוס חברתי גבוה. מתברר שהמאכערים הללו עושים לביתם בעסקה אחת או בכמה שנות עבודה בודדות סכומים דמיוניים.

השבוע בחרנו להציג שלושה מהם, לא מתוך צרות עין, חלילה, אלא מתוך רצון להדגים את השיטה: השיטה שבה קשרים ולא בהכרח כישורים מנפחים את חשבון הבנק, השיטה שבה חבריזם, מקורביזם וחיכוך צפוף עם השלטון מסדרים לך חיים נוחים.

ד"ר נמרוד נוביק

20 שנה עבד נוביק אצל יוסי מימן וצבר לעצמו, על פי עדותו, כמה מיליוני דולרים. אלא שהכסף מעוור גם את עיני הצדיקים והכסף הענק שהסתובב בעסקאות הדי חשאיות של קבוצת מימן, הגביר את התיאבון אצל נוביק. וכשהתיאבון לא בא לידי סיפוק והצרות התחילו לצוץ בעסקת הגז המצרי, הלכלוך יוצא החוצה. ואיזה לכלוך!

נוביק תובע את מימן ב-30 מיליון דולר על חלקו בעסקת הגז המצרי ועסקאות אחרות שהניבו למימן רווחים אישיים של מאות מיליוני דולר. לא פעם ולא פעמיים כתבנו כאן על קשר השתיקה של המדינה בכל הנוגע לעסקת הגז המצרי והשלכותיה על הצרכן, וכתב התביעה של נוביק הסביר לנו בדיוק מה מסתתר מאחורי קשר השתיקה.

נוביק לא מהסס לכתוב בתביעתו כיצד הוא "הפעיל" גורמים ישראליים ובינלאומיים לטובתו של מימן, ומצייר תמונה מדהימה שבה לשכות של ראשי ממשלה, שרי ביטחון, שרי חוץ ושרי אוצר הפכו לביתו השני, הוא יצא ובא בהן מתי שחפץ וכך תפר למימן את עסקאות הענק.

נוביק לא רק אילף פוליטיקאים, הוא מתגאה שגם אילף עיתונאים ומנע מהם לפרסם מידע שלילי על מימן. בחוכמה שבדיעבד אפשר להבין כיצד מלאכת האילוף הצליחה מעבר למשוער - נוביק ומימן קיבלו ראיונות נינוחים ומפרגנים רק לפני כמה חודשים בעיתונים ובכנסים נוצצים. ראיונות שבהם לא נשאלו שום שאלה קשה על עסקת הגז המצרי ואף קיבלו במה להתפאר בעסקה ה"אסטרטגית" עם מצרים, שעוד תוכיח את עצמה.

זה בדיוק הזמן לבדוק עד כמה העסקה האסטרטגית "הוכיחה" את עצמה לצרכן הישראלי. העלייה האחרונה במחירי החשמל ב-10% מיוחסת ברובה לאי יכולתה של מדינת ישראל וקבוצת מימן לאכוף את הסכם הגז עם מצרים. 10% יותר במחיר החשמל שקולים לגביית יתר של 2 מיליארד שקל בשנה והסיפור הזה יימשך שנתיים עד שהגז ממאגר תמר יתחיל לזרום. כלומר, נזק צפוי של 4 מיליארד שקל לצרכנים!

וזה לא הכול: גופים מוסדיים רכשו מכספי הפנסיה שלנו מניות EMG (חברת התיווך שהוקמה על ידי מימן וחוסיין סאלם המצרי לצורך עסקת הגז) בכ-90 מיליון דולר לפי שווי חלומי של כ-2 מיליארד דולר, עוד לפני שהגז התחיל לזרום. הכסף הזה נראה בדרכו הבטוחה לעזאזל - מי גזר קופון ומי הפסיד - אין צורך כבר לספר לכם.

וזה לא הסוף: חברת אמפל, בשליטתו של מימן, תקועה עם תיק אגרות חוב של מיליארד שקל מכספי הפנסיה שלנו שנסחר בתשואת זבל. חלק ניכר מהכספים הללו נותבו לחברות הפרטיות של מימן לאחר שאמפל רכשה ממנו אחזקות באי.אם.ג'י במחיר דמיוני.

סיכום ביניים: נזק של מיליארדים לצרכנים ובודדים, בני מזל וקשרים, שגזרו קופון בחסות המדינה. כולנו מבינים טוב יותר עכשיו מדוע יש למדינה אינטרס בלשמור היטב על קשר השתיקה: גם לסתום את הפה וגם לסתום את האף.

שבתי שביט

ראש המוסד לשעבר ועובד לשעבר של מימן. לפי כתב התביעה של נוביק, שביט קיבל סכום בלתי נתפס של כ-11 מיליון דולר עבור שירותיו בעסקת הגז המצרי, לאחר סכסוך ותהליך גישור עם מימן.

נוביק טוען כי מימן אמר לו שתרומתו של שביט לפרויקט "הייתה אפס", אבל מתברר שתרומת ה"אפס" הזאת תורגמה ל-6 אפסים, רק שלפניהם נדחף המספר "11" ולפני המספר נדחף הסימן דולר.

איך מצליח ראש המוסד לשעבר לקבל תוך 4-5 שנות עבודה סכום חלומי, שלא לומר דמיוני, של כ-40 מיליון שקל ברוטו? אה, מה לא ברור פה: הוא הרים כמה טלפונים, פתח כמה דלתות, התחכך בשועי עולם, הסתכסך עם מימן, הלך לרב (בורר) של הסקטור העסקי (עו"ד רם כספי) וגזר קופון. דבר אחד בטוח: "התרומה" של עסקת הגז המצרי לצרכנים בישראל לא "הייתה אפס", אלא מינוס של כמה מיליארדים טובים.

שביט, אפשר להניח, יסתדר היטב עם חשבון החשמל היקר שמגיע אליו בחודשים הקרובים בגלל שערוריית הגז המצרי.

פרופ' ירון זליכה

הצדיק הידוע, אביר הצדק החברתי, הלוחם בשחיתות ללא חת, חוזר לקדמת הבמה בסערה עם המופע הרגיל שלו: כמה סיסמאות נגד "השיטה" שהביאה לאי-השוויון ההולך ומתרחב בחברה הישראלית, והקהל כמובן מקבל אותו במחיאות כפיים סוערות.

רגע, רגע, נדמה לנו שזה אותו זליכה שזכה לפרק חריף בדוח המבקר; זה אותו זליכה שחרג בשעות העבודה ובשכר שקיבל כמרצה במוסדות אקדמיים במקביל לכהונתו כחשב הכללי באוצר; זה אותו זליכה שהפר, על פי הדוח, באופן שיטתי, את הוראות המדינה; זה אותו זליכה שמסר דיווח שלא תאם את הדיווח של המכללה שבה הוא לימד (זליכה טען בתגובתו לדוח המבקר שהכשלים אינם שלו אלא של אחרים).

אבל הכסף הגדול שמקבל זליכה במכללות הפרטיות (המכללות הללו הן עוד מכשיר להעשרת בודדים על חשבון הרבים - אפרופו הצדק החברתי של זליכה), הוא בוטנים לעומת הכסף שפרופ' זליכה עשה מעיסוק צדדי שלו: מתווך!

מתברר שזליכה ושותפו דני מריאן תיווכו בעסקה שבה מכרה אפריקה את חלקה בכביש 6 לקרן תשתיות, הראל ולאומי פרטנרס. זליכה ומריאן קיבלו מהרוכשים עמלה של 6 מיליון שקל, אבל העמלה לאפריקה בוששה להגיע והשניים תבעו את החברה בכ-12 מיליון שקל שבה הם טוענים שהם "הגו פתרון יצירתי, מקור י וייחודי" למתווה העסקה. וואו! ממש גאונים! חלק מהגאונות הזאת היא כנראה העובדה שזליכה שימש בעברו סמנכ"ל דרך ארץ המפעילה את הכביש ואף היה בקשר עם נציגי אפריקה בתפקידו כחשכ"ל (בנושא הרכבת הקלה וכביש 431).

אבל לא צריך אותנו בשביל להבין שלא מדובר ביצירתיות, מקוריות וייחודיות שעשויות להעשיר את זליכה, אלא בדברים אחרים לגמרי ופשוטים הרבה יותר: קשרים. זליכה ומריאן אף מודים בזאת בריש גלי בתביעתם: "מימושו של הרעיון", הם כותבים, "נסמך בעיקר על היכרותם האישית (ההדגשה שלהם) עם גופים פיננסים המסוגלים לבצע את ההשקעה".

יש לנו הצעה להרצאה יצירתית, מקורית וייחודית שיכול פרופ' זליכה לשאת בפני תלמידיו, שכותרתה: "כך מינף פרופסור צדקן בישראל את קשריו לטובת גזירת קופון שמן". זליכה חייב להסביר לתלמידים המשתאים כיצד עובדת בישראל שיטת החבריזם והמקורביזם שמבוססת על המילים המכובסות "היכרות אישית" וגורמת להרחבת הפערים החברתיים בישראל.

עוד כתבות

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים אמיר יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור