בעקבות הפרסום בשבוע שעבר ב"גלובס", על אודות המלצות ועדת חייק שהוצגו לשר התקשורת משה כחלון, התעורר הרושם שהשר עומד לאמץ את מסקנות הוועדה ככתבן וכלשונן. מסתבר כי הדרך לאימוץ המסקנות עוד ארוכה, וכאילו לא די בכך, נודע גם כי הוועדה תמליץ להעביר חלק מהמסקנות בחקיקה או דרך חוק ההסדרים, כדי לזרז את הקמתו של "שוק סיטונאי".
המלצות הוועדה המסתמנות טומנות בחובן שינויים לשוק התקשורת, אך האם ההמלצות טובות לעידוד התחרות? העיקרון המרכזי שאותו מובילה הוועדה הוא הקמתו של שוק סיטונאי, שיהיה חלופה להפרדה המבנית הנוהגת כיום.
מדובר ב"שוק" מפוקח, כלומר את מחירי השירותים שבזק תמכור למתחרותיה יקבע משרד התקשורת. בתמורה תבוטל ההפרדה המבנית הנוהגת כיום בין בזק לחברות-בנות שלה, ויבוטל הפיקוח על תעריפי בזק.
זהירות יתר
מכיוון שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים, ואת יכולות הפיקוח והאכיפה של המשרד כולנו מכירים, כדאי להמתין ולבדוק בזהירות מה יכלול הדוח, ולא למהר לפתוח בקבוקי שמפניה. ברור שהוועדה רוצה ליישם תחרות מהירה בין 4 קבוצות תקשורת (הוט, בזק, סלקום ופרטנר), אבל האם מדובר בקבוצות שוות?
לא ברור למשל מהו השוק הסיטונאי ומה הוא כולל. למשל - האם יחייבו את בזק והוט במכירת Ducts (הקנים שבהם עוברות התשתיות שלהן לטובת מי שרוצה להניח תשתיות)? רשימת השירותים הסיטונאיים קריטית.
ועדת גרונאו קבעה בזמנו חובת פירוק למקטעים (Unbundling), השר אימץ, ולא יצא כלום. מה נשתנה? האם המלצות ועדת חייק אכן מתחשבות ביכולת המימוש והאכיפה של המשרד?
על רקע השינויים המסתמנים, נדרשת הוועדה ליותר זהירות בהגשת ההמלצות שלה. המשמעות של כניסת מיזם חברת החשמל לשוק התקשורת קריטית. האם הוועדה הביאה בחשבון את האפשרות שההקלות לבזק ולהוט עשויות להוביל לפגיעה מהותית בכדאיות הכלכלית של המיזם?
ביטול ההפרדה המבנית בבזק יאפשר לחברה לפעול כקבוצת תקשורת. המשמעות היא שבזק יכולה לסבסד חלק גדול מהשירותים באמצעות התשתיות המפותחות שלה. זהו יתרון אדיר שיש לבזק ואין לאף מתחרה. גם אם נשים בצד את ההשפעה של המהלך על מתחרותיה הישירות, פרטנר וסלקום, מה לגבי הכדאיות הכלכלית של מיזם חברת החשמל במצב כזה?
הטעות והמחיר
בשורה התחתונה, הוועדה מניחה כי בשוק התקשורת ישחקו 4 קבוצות תקשורת. זה נובע כתוצאה מהמצב שאותו הוביל משרד התקשורת ושנתמך על-ידי מספר פרשנים שסבורים כי זהו המודל הנכון לצרכן הישראלי. ביד אחת טוענים בעד 4 קבוצות תקשורת - וביד השנייה צועקים ומוחים נגד הריכוזיות במשק. איך זה מסתדר? אלוהים יודע.
הטעות הזו תעלה לנו ביוקר, מכיוון שהקבוצות לא שוות בגודלן, ולשתיים מהן יש כלים חזקים מאוד בתחרות המסתמנת (להוט ולבזק יש את התשתית הקווית).
מעבר לכך, החדשנות והיצירתיות לא מגיעות מהשחקנים הגדולים. לא צריך לרחם על פרטנר וסלקום, או כמו שאמרה רשות ההגבלים העסקיים, אסור שהשוק הסיטונאי יהיה שוק שמיועד לאילן בן-דב ולנוחי דנקנר.
אם יש שחקן חדש שירצה להיכנס לשוק, איך מבטיחים שהוא יוכל לחדור אליו, וכיצד מר ישראלי שרוצה לספק שירותי וידיאו על רשת הוט, יוכל לקבל נגישות לרשת שלה בעלויות סבירות? ככל הנראה סבורה הוועדה כי 4 קבוצות תקשורת מספיקות בעבור המשק הישראלי. שר התקשורת לא חייב לקבל את ההמלצה הזו.
שבירת המונופולים
בשוק התקשורת בישראל יש שני מונופולים - בזק והוט, ושוק אוליגופולי בסלולר. הוועדה מאמינה שהשוק הסיטונאי בתקשורת הקווית יביא לשבירת המונופולים. בשוק הסלולרי השוק יישבר בגלל הכניסה של מתחרים חדשים כמו מירס וגולן טלקום. בשוק הקווי מיזם תשתיות הסיבים האופטיים של חברת החשמל רחוק מיישום, ורק הוא יכול לשבור את הדואופול של בזק והוט.
אבל לגבי המיזם הזה, שעדיין לא קם, המדינה מתנגדת שיפעל כמפעיל תקשורת. כלומר יהיו לו סיבים אופטיים שיחוברו לבתים, אבל הוא לא יוכל למכור שירותים על הקווים האלה אלא רק לשחקנים קיימים. איך יכול המיזם להרוויח כאשר הוא מוכר רק שירותי תשתית, בה בשעה שבזק והוט יכולות למכור שירותי תשתית ושירותים בעת ובעונה אחת?
אף על-פי שהוועדה לכאורה סיימה את עבודתה, מוטב היה אם הייתה מתייחסת לבעיה הזו. למיזם של חברת החשמל יש שני לקוחות בלבד - פרטנר וסלקום. שתי אלה מצוידות בתשתית סיבים אופטיים משלהן, אבל זו אינה מפותחת דיה כדי להתחרות בבזק ובהוט.
החברות יהיו חייבות מיזם כמו של חברת החשמל כדי להתחרות בהן. אם המיזם הזה לא יקום, הסיכוי שהשוק הסיטונאי יעשה את העבודה קלוש. הקשיים של נטוויז'ן וסמייל להרוויח משירותי טלפוניה על גבי האינטרנט מוכיחים זאת חדשות לבקרים, כאשר יש הפרדה מבנית בשוק.
מה המסקנה? למרות ההסתייגויות ולמרות השאלות שמועלות, צריך לתת קרדיט לאנשי הוועדה, שמשוכנעים כי הצליחו להגיע לתוצאות הטובות ביותר שאפשר בתנאי השוק היום. חבר בוועדה אמר כי מצבו של השוק הנייח כל-כך גרוע, שמכאן אפשר רק לעלות. נקווה.
