ראש השנה, יחד עם חג הפסח, הם באופן מסורתי שתי "עונות היין" שלנו. החנויות מתמלאות בגדודי לקוחות המחפשים יין טוב לחג. ראש השנה הוא גם כידוע זמן הסיכומים והתחזיות.
השנה האחרונה הייתה עוד שנת יין שבה חזינו בחדירתם לשוק של זנים חדשים נוספים, חדשים אצלנו כמובן. שמחנו, חלקנו לפחות, להבחין בעוד נסיגה קטנה ומבורכת מהעוצמות המאפיינות בדרך כלל את היין האדום המקומי. לא בכל היינות אמנם, אבל במספר גדל והולך של יינות בוחרים הייננים לוותר על הכוח ועל הפרי המתפרץ, לטובת משהו מתוחכם ורגוע יותר. אז הנה לפניכם הרשימה הפרטית והלא מחייבת שלי, אחת מני רבות שאפשר היה להרכיב, ואני כבר מתנצל מראש בפני כל היינות הראויים שאינם מוזכרים כאן, פשוט אין מקום.
ועוד הערה קטנה: רשימה כזו לא יכולה הייתה להתפרסם לולא היה עולה לארץ בשנת 1976 יהודי יקר בשם דיוויד ג'ורוף, דניאל רוגוב בשבילכם, וממציא את כל מקצוע ביקורת היין בישראל. אני מקדיש אותה לזכרו של רוגוב, שהלך לעולמו לפני כמה ימים.
שרדונה רזרב unoaked (ללא יישון בחביות עץ אלון) 2010, יקב בנימינה
שרדונה הוא הרעה החולה הלבנה של עולם היין, לטעמי הפרטי לפחות. מה לעשות שלא כולנו נולדנו בבורגון, שם מצליח הזן המקומי הקלאסי הזה לנצח את חביות העץ שבהן אוהבים כל-כך ליישן אותו. בכל מקום אחר התוצאה היא בדרך כלל, שוב, לטעמי בלבד, מיץ אלונים. בבנימינה השכילו ששון בן-אהרון ואסף פז הייננים להתאפק, וליצור יין נטול עץ לחלוטין, מעשה "פטי שבלי" שכזה. התוצאה מרעננת, חומצית, פירותית אבל לא חמאתית, ובקיצור - אחד היינות הלבנים שהכי מוצאים חן בעיניי לשנה החדשה. 83 שקלים, כשר
רוזה 2009, יקב שבו
גבי שבו-סדן הוא כנראה "הילד הנורא" הבא של תעשיית היין המקומית. טוב לו וטוב לנו. אחרי שעזב את יקב הרי גליל, השיק השנה שבו-סדן את יקב הבוטיק שלו בגוש חלב. הרוזה הנהדר הזה מורכב מ-95% ענבי ברברה ומ-5% ענבי גראנש, והוא יריית פתיחה מוצלחת מאוד. יש למה לחכות. 75 שקלים, לא כשר
לימיטד אדישן 1/6000 2006, יקב תבור
אריה נשר מיקב תבור חיכה מספיק זמן כדי להציב מעל היינות הפירותיים והמוחצנים שלו את יצירת המופת הקטנה והמאופקת הזו. יין גדול ורציני, נעדות ממנו כל חנפנות ופירותיות המאפיינות כל-כך את יינות היקב שקדמו לו. תערובת של 60% ענבי קברנה סוביניון ו-40% מרלו, שהתיישנה שנתיים בחביות עץ אלון, שנה מהן בחביות גדולות דווקא, חביות שעשו רק טוב ליין הזה. 159 שקלים, כשר
קלאסיק קברנה 2010, יקבי ברקן
ברקן ממשיכים להיצמד לקברנה סוביניון לצד הזנים החדשים, וזה בסדר גמור. סוס העבודה העממי, הקלאסיק, הוא הפתעה קבועה מהכיוון הזול של מפת היין. יין אמין, יציב, לא פירותי מדי, ובעיקר מפתיע יחסית למחירו הזול. יין בית. רק תנו גם לצבאים לחיות. בעלי היקב גידרו את הכרמים שלהם, והצבאים אינם מבחינים בגדרות, מסתבכים בהן ומתים. 43 שקלים, כשר
שנין בלאן ,2010 יקב צ'ילאנג
אורנה צ'ילאג, חלוצת הייננות הנשית בישראל, מורידה מהבוידעם את השנין בלאן הנשכח, מצרפת אליו 10% ענבי פרנץ' קולומבר, עוד זן שנעלם כמעט ממפת היין האיכותי המקומית, שניהם מכרמים של גפנים בוגרות בנות יותר מ-30 שנה בהרי ירושלים. צ'ילאג מיישנת אותם לא פחות מתשעה חודשים בחביות, ואז מבקבקת. התוצאה מפתיעה - שום עומס של עץ וחמאה, רק רעננות נעימה המלווה בנופך קלוש של עומק שאינו מעיק. יופי טופי. 85שקלים, לא כשר
גרנד ואן 2008 יקב קסטל
קסטל זה קסטל זה קסטל. מה לעשות. גם בערב השנה החדשה תשע"ב ממשיך אלי בן-זקן ליצור את מה שהוא לטעמי, עדיין, בכיר היינות המקומיים. עם כל הכבוד שיש לי למתחרים החדשים על התואר, גם אם היקב כבר לא לבד (קראו מה שכתבתי ועוד אכתוב על כרמל, רקאנטי, ויתקין, בנימינה סגל ועל אחרים), בן-זקן הוא עדיין החלוץ, המוביל והקלאסי מכולם, והגרנד ואן שלו הוא כמובן ספינת הדגל. אלגנטי, אינטליגנטי, אירופי. נפלא. 216 שקלים ביקב עצמו. כשר
עלמה שיראז-מורבדר-ויונייה 2009, יקב דלתון
גם נעמה מועלם-סורקין מצטרפת, לשמחתנו, אל גל הניסיונות המקומיים בממסכים (בלנדים) מבוססי ענבים קלאסיים של עמק הרון הצרפתי. 82% ענבי שיראז, 12% מורבדר ו-6% ענבי ויונייה לבנים לריכוך התמונה ה"רונית" ולהשלמתה יוצרים יחדיו את היין החדש בסדרת עלמה המצוינת. הם נותנים תקווה נוספת לחובבי האזור הצרפתי הקלאסי ולאלה המקווים שהיין הישראלי יחפש ולבסוף גם ימצא את עצמו, ולא רק בקברנה סוביניון. המון פרי אבל לא מתחנף, מעט מאוד עץ. נהדר. 85 שקלים כשר
רומן 2008, יקב סוסון ים
זאב דוניה משחק עם זנים מעמק הרון כבר עשור, ועושה זאת היטב. החיפוש אחר היין הישראלי, יהיה מה שיהיה, עושה עצירה מעניינת ביקב של דוניה ובודק גם בו את היתכנות התאמתם של הזנים הים תיכוניים - 55% גראנש, 35% סירה, והשאר ענבי מורבדר - למזג האוויר החם שלנו, הדומה כל-כך לזה של עמק הרון. 90 שקלים, לא כשר
שורש 2009, יקב צרעה
ערן פיק שומר על הגחלת שהשאיר אחריו רוני ג'יימס המנוח, ומקדש את הטרואר של הרי יהודה. פיק הצעיר הוא יינן לא פחות מוכשר ממורו ורבו מייסד היקב, ויש האומרים שאף יותר. יין שורש שלו - בלנד מוצלח של ענבי קברנה סוביניון, סירה ומרלו משלוש חלקות בכרמי היקב בשורש - הוא עוד הוכחה מצוינת לכך. יין רציני, בוגר ומורכב. 130 שקלים, כשר
בלאן דה בלאן 2005, יקבי רמת הגולן
למי שרוצה לחגוג את השנה החדשה שלנו דווקא בנוסח הבינלאומי, עם בועות ועם הרבה סטייל, המבעבעים של יקבי רמת הגולן, ובראשם כמובן הבלאן דה בלאן היוקרתי, מ-100% ענבי שרדונה, היו ונשארו האפשרות הטובה ביותר. כמעט שמפניה. 125 שקלים, כשר