גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור כחלון: "האמנות אמורה להיות חלק ממני, לא לנצח אותי"

רקדנים היו מוכנים להרוג בשביל הקריירה שלו, אבל אור כחלון החליט שהוא חוזר לארץ ■ "הייתי סולן, קיבלתי תפקידים, אבל לא היו לי חיים אישיים"

רקדנים היו מוכנים להרוג בשביל הקריירה שלו, שהתגלגלה במהירות בלתי נתפסת לפסגת המחול העולמי. היא עברה דרך מלגות לימודים בג'וליארד בחופשות הקיץ מהתיכון, זכייה בתוכנית הריאליטי "נולד לרקוד", חברות בשתי להקות המחול המובילות בעולם - להקת המחול המלכותית של ספרד, ולהקת המחול המלכותית של הולנד, הופעות בפני אצולת אירופה ומנהיגיה, סיבובי הופעות בקצות העולם, משכורת מפנקת, תנאים, כבוד, וכל זה עד גיל 23.

אבל אולי בגלל הגיל הצעיר ואינטנסיביות היתר שדרשה ההתקדמות המטאורית, ששחקה את חוסנו הנפשי, ואולי בגלל סוג של פינוק של מישהו שהכול זרם לו בקלות יחסית, החליט יום אחד אור כחלון שנשבר לו והוא חייב לעזוב את כל זה מאחור ולחזור הביתה, לישראל.

זה היה בשנה השלישית לחוזה שלו בלהקת העל ההולנדית, בעיר האג. כחלון ניגש אל הארט דירקטור של הלהקה, ואמר לו מה שאף רקדן שפוי לא היה מעז לומר, "אני צריך ללכת. אני לא יכול יותר". מיותר לציין שאותו מנהל אמנותי כמעט בלע את הלשון.

כחלון מתאר את הסצנה הזאת בלהט של מי שמבקש לברוא את עצמו עכשיו מחדש כשחקן וכזמר, של ילד שהתגעגע להרגיש שייך ונתמך, והוא משדר איזו תמימות ילדותית, שתחלוף, ככל הנראה, כשיתפכח, יתבגר, ויבין שהחיים הם לא רק אמנות טהורה, אלא גם חשבונות שצריך לשלם: "המדינה הזאת, הולנד, שברה אותי. היה לי דחף לחזור הביתה".

- למה?

"הכול היה מדהים. הייתי סולן, קיבלתי תפקידים, אבל לא היו לי חיים אישיים. לא היה לי קשר זוגי. זאת עיר כל-כך קרה. הכול נסגר בחמש וחצי בערב, ואני הייתי חוזר הביתה בשש, שלג בחוץ, לבד. אין שם תרבות של יציאות, ונשברתי מזה. אמרתי לדירקטור שהביצועים שלי לא אותו הדבר. זה לא עובד".

- ובמדריד היה יותר טוב?

"העיר חיה. יכולתי להכיר אנשים וחברים. מה שהציל אותי בהולנד היו הסיורים ברחבי העולם - ארצות הברית, ברזיל, קוריאה".

- אתה כל-כך צעיר. זאת בדידות איומה.

"הרגשתי שהמחול והאמנות שמו את אור בפינה. הייתי חייב להתייחס אליו".

- זה לא אמור להיות ככה במקצוע סגפני כמו מחול?

"האמנות אמורה להיות חלק ממני. לא לנצח אותי".

- הארט דירקטור ההולנדי לא רצה לתת לך ללכת?

"כי לפרק חוזה כזה זה עורכי דין, לוותר על כסף, על פיצויים. הם אמרו, מי יחליף אותך? מי יצליח ללמוד את התפקידים בזמן כל-כך קצר? אמרתי שאני מוכן ללמד את המחליף שלי. לא היה לי אכפת להפסיד כסף. אמרתי, אתם חייבים לתת לי ללכת. שאני חייב את השנה הזאת כדי לשחק ולשיר, כדי להתגעגע לריקוד. הרגשתי כמו רובוט. שאני רוקד כי משלמים לי, כי אני חתום על החוזה. לא מעניין אותם אם אני חולה, או עצוב, או שלא בא לי".

- זה קורה לכל אחד בכל עבודה. לא תמיד בא לך לעבוד ואתה חייב לעשות את מה שמוטל עליך. חוץ מזה, לא ביקשו ממך לפנות זבל.

"הבנתי שאני לא יכול יותר להיות עבד. לא רוצה יותר שיגידו לי מה לעשות. ישבתי מול הדירקטור ואמרתי לו, בעוד ארבע שנים אני אשב בכיסא שעליו אתה יושב. אני חולם גדול, גדול ממה שאתה יכול לדמיין כרגע".

- והוא שחרר אותך?

"התפטרתי והשארתי חלון פתוח לחזור. יש בינינו חיבור טוב, של משפחה, אבל גם משפחה צריכה לדעת לשחרר. אני כזה. מתחיל להימאס לי אחרי שנה. אני חייב אקשן".

- אם היית יותר מבוגר לא היית חושב ככה.

"אם לא אקח את ההחלטות עכשיו, מתי יהיה לי זמן להתנסות? מגיעה לי פאוזה. מגיל 15 אני עובד נון סטופ. גם רכב צריך ללכת לפעמים למוסך. גם מורים לוקחים שנת שבתון".

- שבתון כזה לא יהיה נזק בלתי הפיך לקריירה?

"מעטים הרקדנים שיכולים לפתוח את הפה מול הדירקטור. הסתכלתי על הרקדנים סביבי והרגשתי שהם חסרי חיים. מה המטרה? להיות באותו בלט, אותו רפרטואר, להילחם על תפקיד כזה או אחר?".

- מה לגבי כסף?

"כסף אף פעם לא עניין אותי".

- הצלחת לחסוך?

"כן. בא לי למחוא לעצמי כפיים, ולא בגלל התנשאות. אני לא נח. אני לומד משחק ופיתוח קול. הסטטוס שלי הוא רקדן, אבל מעל זה אני אמן, יוצר".

- אבל מגיל 14, כשהתחלת ללמוד ריקוד, בגיל מאוחר יחסית, כיוונת את עצמך החוצה. לשם המורים שלך ייעדו אותך.

"היה לי ברור שאין לי מה לעשות בארץ".

- ובכל זאת, במקום לצאת לחו"ל נכנסת ל"נולד לרקוד".

"זה לא היה בתכנון. למדתי אצל דוד דביר, שמלווה אותי מקצועית גם היום בכל מה שאני עושה, הוא היה שופט בתוכנית, והיה חשוב לו שאשתתף. אגב, חשוב לי להדגיש שהזכייה בתכנית לא הביאה אותי לחו"ל. מה שעשיתי בחו"ל עשיתי לגמרי לבד. עדיין עוצרים אותי ברחוב ושואלים אם זה היה הפרס. זה מרתיח אותי".

- אז לא השתגעת על הרעיון להצטרף לתוכנית.

"לא. הברזתי לשני אודישנים. אמרתי, איזה פדיחות, מה יגידו בעולם המחול המקצועני? מה, אני ארקוד היפ-הופ וסלסה? יצחקו עליי. בלעתי את הרוק ונשאבתי אליה, עד עילפון באחת ההופעות, ואשפוז, כי אני טוטאלי".

- גם אצלכם היו לחצים של ההפקה, כמו שטוענת תמר יהלומי מ"כוכב נולד", או כמו מסוג אלה שעלו בפרשת מרגול?

"שום דבר. אני ונינט היינו הראשונים שזכו בתוכנית ריאליטי גדולה, ואני לא מחשיב את עצמי כפליט ריאליטי. חודש אחרי הזכייה כבר נכנסתי כסולן עם ריטה במופע ONE, שרץ 35 פעמים. שבוע אחרי שהוא נגמר קיבלתי חוזה בבלט המלכותי בספרד, ואפילו לא היה לי זמן להגיד ביי לחברים".

- למה בחרת דווקא בלהקה הספרדית ולא, למשל, באלווין איילי האמריקאית?

"אני רקדן ניאו קלאסי מודרני, והם יותר חייתיים, פראיים, אבל מוגבלים פיזית. פחות ניקיון, גמישות כפות רגליים. ברגע שיש לי בסיס קלאסי חזק אני יכול לרקוד הכול".

- ויתרת על האודישנים לבלט המלכותי הספרדי בגלל "נולד לרקוד".

"כשאמרתי למפיקה שאני חייב לטוס לספרד, היא צרחה עליי בטלפון וניתקתי לה. דיברתי עם דוד (דביר, מנהלו האישי בארץ) והחלטנו לשים את זה בהולד עד אחרי התוכנית. היא התנצלה. אחר כך התחריתי מול 3,000 איש והתקבלתי. מה גם שהייתי מאוד מבוהל מהפרסום שנחת עליי בגיל 17. היום אני יודע שאני דמות טלוויזיונית. אני ניזון מתשומת הלב. להופיע בתיאטראות הכי חשובים בעולם זה מרגש, אבל כשאתה שוכב במיטה באלכסון, זה לא שווה".

- איפה הקריירה שלך עכשיו?

"הבית שלי פה, ומזמינים אותי להופיע שם. יש רפרטואר שאני מכיר היטב, של כוריאוגרפים שאיתם עבדתי, הם שולחים לי וידיאו. אני מופיע סולו".

- אתה סוגר חוזים פר הופעה?

"כן. המנהלים שלי בחו"ל דואגים לכול, כולל כרטיס טיסה ואירוח במלון, ודוד דביר מנהל אותי בארץ".

- ומי מתאם בין הפעילות שלך פה ושם?

"אני. היומן נמצא אצלי. אני מלמד בסטודיו, מפתח בנות לבלט פעם בשבוע, בשביל הנתינה. מובן שאני רוצה שיגיע איזה קמפיין, פרסומת וטלוויזיה".

- אתה בקשר עם טדי הפקות?

"טמירה מדהימה בעיניי. אני מעוניין להתחיל לשחק. למדתי חצי שנה משחק".

- וזה מספיק?

"אני לא מסוגל להתחייב ללימודים של שלוש שנים".

- יש במשחק אופק כלכלי?

"זה פחות כלכלה, זה, 'תנו לי את הבמה'".

- חשבת על להקים להקה משלך?

"אני צעיר מכדי להקים להקה משלי, אפילו שיכול להיות שזה עוד יקרה. באיזשהו מקום התשוקה בערה בי ושרפה אותי. את יודעת, ברגע שירדתי מהמטוס בארץ, ברגל ימין, הרגשתי הכי בריא, משוחרר וטוב. את יודעת מה זה רקדן?"

- מה?

"שחקן בלי מילים".

- אז עכשיו אתה רוצה להשמיע את הקול שלך גם על הבמה.

"אני מוכרח לנסות. לעשות את זה לבד זה דורש המון משמעת וביטחון, כי תמיד הייתי עם עוד אנשים בסטודיו ופתאום אני לבד".

עוד כתבות

לא אפריקה, כאן בערבה. בתי בוץ, בנייה אקולוגית לאנרגיות מתחדשות / צילום: אביטל ניסימוב

סוף שבוע משפחתי בערבה: ביקור ב"כפר מנותק מרשת"

סוף שבוע חווייתי המיועד לכל המשפחה כולל סיור מודרך ב”כפר מנותק רשת” בקיבוץ קטורה, ביקור במפעל האצות של הקיבוץ וביקור אצל “מתושלח” - עץ התמר העתיק בעולם שנבט מגרעין שנמצא בחפירות הארכיאולוגיות במצדה

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

מי הצליח לצאת מהארץ שנייה לפני שמגפת הקורונה סגרה את השמיים?

עומר לרנר תופס את ד"ר שחאדה לשיחה ומטלטל את עולמו ● למחרת שניהם כבר במקום אחר לגמרי, נפגשים בנפרד עם אותו בחור צעיר ● ומה קורה בין הבכירה בבנק לחוקר של משרד רואי החשבון? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

בעקבות סערת פוקס: דיבידנדים בימים קשים

גם בימים כתיקונם נדרש הדירקטוריון למבט שקול קדימה, בעת שהוא מבקש לחלק דיבידנדים ● אם כן, כיצד עליו לנהוג בימים שבהם הראות קשה, הסיכונים גדלים וחוסר הוודאות שולטת?

תחנת המטרו - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: נת"ע

עסקה ב-512 מיליון שקל בירושלים וקטטה על 18 מיליון בחיפה - כותרות הנדל"ן

קנדה ישראל רוכשת קרקע נחשקת בבירה, המנכ"ל הוותיק של אמות פורש, תקן החנייה בת"א מצטמצם, ירידה בהרוגים בתאונות עבודה בתחום הבנייה – בגלל הקורונה, או שדפוסי העבודה השתפרו ● וגם: כל מה שאפשר להגיד על "מס המטרו" החדש

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

הגרף היומי: כמה שנות חיים הציל הסגר וכמה זה עלה לנו?

כלכלנים ניסו לחשב כמה שנות חיים הרווחנו בסגר במרץ-מאי, מה הייתה העלות של כל שנת חיים שחסכנו והאם זה היה "כדאי" ● אז כמה חיים נחסכו?

נועם לוי / צילום: איל יצהר, גלובס

"יסגרו אותנו עד הקיץ הבא, וזאת מכת מוות"

שיחה אישית ומקצועית עם נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות, על היתמות בגיל מוקדם, העבודה באולמות ונזקי הקורונה ● "אנחנו נמצאים במו"מ עם משרד האוצר על מתווה סיוע, ואם הוא לא יהיה הוגן, לא נוכל יותר להחזיק את החברים ונצא למלחמה"

קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני מוג׳י / צילום: שאטרסטוק

בצל הקורונה: קמעונאית המוצרים לבית Muji ארה״ב הגישה בקשה להגנה מפני נושים

בכך מצטרפת קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני לשורה של קמעונאיות שכבר עשו זאת, על רקע השפעות משבר הקורונה על הענף ברחבי העולם ● החברה: "מוג׳י קיבלה החלטה לבצע ארגון מחדש בעסקיה מתוך כוונה לשרת טוב יותר את הקהילה שלנו"

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"

צוללת של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס

ממשלת גרמניה אישרה מסירת צוללת רביעית מתקדמת למצרים

מדובר בחלק מעסקה שכבר נחתמה בעבר, אך כעת אושרה מסירת הצוללת, למרות מעורבותה לכאורה של קהיר במלחמה בתימן בין המורדים במימון איראן לבין כוחות בתמיכת סעודיה ומצרים

קורט יוליין, מנכ"ל ברליץ העולמי / צילום: יח"צ

קורונה שפה קשה: אי אפשר לטוס, אבל אנשים עדיין רוצים ללמוד שפות

בראיון ל"גלובס" מספר מנכ"ל ביה"ס הגדול בעולם ללימודי שפות קורט יוליין על האירוע ששינה את האופן שבו הם מלמדים ועל המזל שהיה להם בזכות הטכנולוגיה ● הוא משיב על שאלה קרדינלית הרבה יותר: מי בכלל צריך ללמוד שפה זרה כשאי אפשר לטוס

ליקר ביתי מדובדבנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

להכין ליקרים ביתיים מפירות העונה - הרבה יותר קל ממה שחשבתם

הכנת ליקר ביתי מדובדבנים, שזיפים ושאר פירות קיץ עושה קאמבק, קצת בחסות הקורונה וקצת מנוסטלגיה לטעם של פעם, כשסבים וסבתות מרומניה או מטוניסיה היו מכינים ליקרים מפירות העונה

מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press

הגיע הזמן להכיר את ארה"ב של העשור הבא

עולם מופלא נפרס בפני ילידי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולעומתם בני דור ה-Y בגרו לשוק שבו משרות מעמד הביניים הצטמצמו • המבוגרים צברו נכסים, ובמקביל קוצצו מסים ומימון התקציב התחלף ממסים לחוב • המילניאלס הם אלה שיצטרכו לשלם את החובות

הפגנה ליד הפסל של מרטין לות'ר קינג ביום ציון שחרור העבדות / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

למה המצב מדאיג ומתי המחאה תגיע לכאן: שלוש דעות על המהומות בארה"ב

מותו של ג'ורג' פלויד הצית גל מחאות רחב ברחבי ארה"ב והדיון הציבורי בסוגיה עדיין מתנהל ● האם הגזענות מתדלקת את ההפגנות ברחוב, מתי המחאה תגיע אלינו ולמה המצב בארה"ב מדאיג ● פרויקט מיוחד

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"

איור: מורן ברק

דיור מוגן מדי? אפס ביקורים, אפס יציאות, אפס קורונה

"חודשיים לא יצאנו מהדירה, היינו אסירים בכלוב של זהב" ● עד לפני המגפה היו רשתות הדיור המוגן היוקרתי בוננזה נדל"נית ● כעת, אחרי העוצר, הפטרנליזם והבדידות, מניותיהן בצניחה ובני הגיל השלישי כבר לא בטוחים שזה הפתרון עבורם ● רשתות הדיור המוגן: "לדיירים אצלנו היה הרבה יותר קל מאשר לחבריהם בבית"

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם

חניונים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה / הדמיה: אדריכל גיל קריבין, צוות אב לתחבורה

חניוני אוטובוסים בשכונת מלחה בי-ם יהפכו למתחם תחזוקה וחניון קרונות לרכבת הקלה

כך אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ● המתחם (דפו) יכלול שני מפסים בקיבולת של 102 קרונות ● ביצוע הפרויקט יבוצע על ידי הזוכה במכרז לזכיינות לקו הכחול והשלישי של הרכבת הקלה בבירה שצפוי לפעול החל מסוף 2027

הכוח הגדול של העסקים הקטנים / איור: חן ליבמן

דווקא בעת משבר: הכוח הגדול של העסקים הקטנים

חדשנות, יצירתיות ותעוזה יכולות לסייע לעסקים קטנים לצלוח את משבר הקורונה ואפילו לצאת ממנו מחוזקים ● כך תעשו את זה נכון

עין הנצי"ב. מעיין בתוך קיבוץ / צילום: אורלי גנוסר

גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

מעיין שבתוך קיבוץ וסדנת אמנות קצת אחרת

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

לא הסכימו לקבל מכם בקבוקים למיחזור ב-am:pm? זו הפרה של החוק

בשלטים שניתלו ברחבי הרשת בת"א נכתב כי"על פי הנחיית משרד הבריאות החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור" ● אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה "הנחיה", וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס"