אלו ימים שחורים לפופ האמריקני המסחרי. לכאורה, להיטים לצעירים אמורים למכור להם התלהבות, עסיסיות, תחושות של חופש ותקווה והמון יצריות. למעשה, לידיי גאגא וקייתי פרי מעניינות יותר במראה מאשר בצליל, ושלל כוכבניות הפופ והראפרים המובילים נכנעים בזה אחר זה לנוסחת הדאנס האירופי בתצורה הכי נחותה שלו שמשווק דיוויד גואטה.
קשה לשמוע במצעדים תשוקה אמיתית, וקשה עוד יותר לזהות שירים טובים שמישהו יטרח לחדש בעשורים הבאים. דב, כולה בת 22 וכבר בהריון, היא עדיין לא הגואלת והמרעננת של הפופ המסחרי, משום שאלבום הבכורה שלה אינו אחיד ברמתו. אבל לפחות הסינגל הראשון מתוכו, שיצא ממש בראשית השנה, Bass down low, הוא היפ-הופ-פופ כמו שלהיט צריך להיות: מדבק, סקסי, מעט משעשע, ובעיקר נורא מתוק. ולא משום שעבר תהליכי המתקה אלא מפני שזה מה שהקול והנוכחות שלה מעבירים: אישה צעירה שעוד לפני שהיא באה לכבוש, היא באה ליהנות.
ביטים מהירים, באסים נמוכים
דבין סטאר סיילס נולדה בקליפורניה, בת להורים די אמידים ממוצאים מקסיקני ופורטוגזי. צוות הפקה בשם "קטרקס" גילו אותה לפני כמה שנים טובות ב"מייספייס", בעידן העדיין רלוונטי של האתר הנשכח. לפני שנה כבר היה להם סינגל משותף שנמכר ביותר משלושה מיליון עותקים דיגיטליים ודב הוחתמה בקונצרן מוזיקה גדול. ה"קטרקס" עשו איתה גם את אלבום הבכורה תוך שהיא מצהירה שהגיבורים שעליהם גדלה היו אמינם ואיימי ווינהאוס, ותוך הדיפת השוואות בינה לבין קשה או בריטני ספירס.
הבעיה הגדולה באלבום השלם היא היעדר המיקוד. "לקחת אותה ממך" לדוגמה, הוא שיר טוב עם טאץ' רוקי די סקסי, אבל "בחשיכה" קורץ לדאנס מאד מיושן שהיה רלוונטי לפני עשור ויותר. נדמה שדב נמצאת עדיין בשלב החיפושים של זהותה המוזיקלית המובחנת, וזה סביר ביותר בגילה הכה צעיר. מה שיש לדב ואין כמעט לאף אחד אחר במגרש שעליו היא משחקת, זה סוג של חן שנשמע מלבב משום שנדמה כאותנטי ושטרם הושחת. "אם אתה רוצה להיות איתי, יש דברים שאתה צריך לדעת: אני אוהבת את הביטים שלי מהירים ואת הבאסים מאוד נמוכים".
כך נפתח Bass down low, הרגע הגדול שלה, שעשוי בהחלט להזניק קריירה נהדרת. לפחות הוא נאמן להצהרה הזו וממלא אותה על הצד הטוב ביותר. בינתיים, שיר הפופ הכי סקסי של השנה.