ויליאם (ביל) רודס הוא אחד מאנשי הפיננסים הוותיקים, המנוסים והמוכרים ביותר בעולם. במהלך הקריירה המפוארת שלו בעולם הבנקאות הוא מילא תפקידים בכירים רבים, בעיקר בקבוצת סיטי, אחד הקונגלומרטים הפיננסיים הגדולים בעולם, והיום הוא משמש בה כסגן יו"ר בכיר. ניתן לומר באחריות כי רודס כבר ראה הכול, לרבות משברים פיננסיים, משברי חוב וגם פשיטות רגל.
לפני כמה שבועות ראה אור ספרו החדש "Banker to the world", בו הוא מתמצת 53 שנות קריירה שכללו לא מעט חוויות. את ההקדמה לספר כתב לא אחר מאשר פול וולקר, לשעבר נשיא הבנק האמריקני המרכזי, הפדרל ריזרב, שעד תחילת 2011 חזר לקדמת הבמה כיועץ הכלכלי של הנשיא אובמה. בראיון מיוחד ובלעדי ל"גלובס", אשר נערך בסין במסגרת המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי, מסביר רודס מה משותף למשברים כלכליים בעולם, איך זה בא לביטוי במשבר הנוכחי באירופה, וגם מה דעתו על ישראל.
- ביל רודס, מה למדת על משברים פיננסיים?
"ראשית, הקברניטים הבכירים, לרבות ראשי ממשלות וראשי הבנקים המרכזיים, נוטים להעריך בחסר את תופעת 'ההדבקה'. הדבקה זה מונח שלמדתי בתחילת שנות ה-90 באמריקה הלטינית ובסוף שנות ה-90 באסיה. במשבר הנוכחי, האירופים לא האמינו שיוון תדביק את כל השאר. אני לא הצלחתי לשכנע אותם.
"כמו כן, לזמן יש תפקיד במשברים והוא תמיד משחק נגדך. חייבים לנקוט צעדים מיידיים ולטפל במשבר מהר, אחרת הוא תופח, ההפסדים מתרחבים, ואתה מאבד שליטה. עוד אלמנט קריטי הוא המנהיגות. חייבים מנהיגות חזקה שתדע לנקוט צעדים קשים כדי להתמודד עם המשבר ולהתגבר עליו. חייבים גם לחתור לתוכנית שבסופו של דבר תיצור צמיחה כלכלית. אי-אפשר להביא לפתרון באמצעות צנע בלבד. חייבים להוכיח כי צעדי הצנע יביאו בסופו של דבר לצמיחה ולגידול בהכנסה.
"הבעיה עם התוכניות של יוון במשבר הנוכחי היא שהיוונים רואים את כל התוכניות כמוצר מיובא מה'טרויקה'" (קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי, א.פ).
"חייבים לערב את המגזר הפרטי"
- מה עוד צריך?
"לא פחות חשוב: חייבים לערב את המגזר הפרטי. עם זאת, חשוב לזכור כי כל מדינה שונה ואין פתרון אחיד למשברים כלכליים. יוון שונה מאירלנד ואירלנד שונה מפורטוגל. אין נוסחה אחידה לטיפול במשברים".
- המסקנות תקפות גם לגבי אירופה?
"את כל המסקנות הללו ניתן ליישם כדי לפתור את המשבר האירופי, אבל לצערי הרב האירופים מתעלמים מהן. אולי הם לומדים אותן היום, אבל זה כבר מאוחר מדי. עכשיו המשבר כבר מאיים על האיחוד האירופי כולו, על המטבע, על מערכת הבנקאות. ברגע שיש בעיה עם מדינות, זה מיד משתקף במערכת הבנקאות ולהיפך. הם קשורים זה לזה בקשר חזק".
"סיטי היה חייב להיות בישראל"
"קבלת החלטות נועזת היא חותמת האיכות בניהול משברים, וזו תכונה שבמהלך יותר מ-50 שנות קריירה השתמשתי בה לא מעט", כותב רודס בעמוד הראשון בספרו. אחת הדוגמאות שהוא מביא ל"החלטות נועזות" שהניבו תוצאות טובות היא ההחלטה לפתוח סניף בישראל בתקופת חתימת הסכמי אוסלו, כאשר "לא התייחסתי לדאגות של כמה מהקולגות שלי שהיו מוטרדים ממצבו של סיטי במזרח התיכון" כתוצאה מאותו המהלך.
- כתבת גם על ישראל, למה?
"פתחנו סניף בישראל בתקופה שיעקב פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל. בתקופה הזו החלטתי שהגיע הזמן. ראיתי את ישראל כמרכז הטכנולוגי, המדעי והפיננסי של המזרח התיכון. לכן, סברתי שאנחנו חייבים להיות שם כי אנחנו מאוד פעילים במזרח התיכון כולו".
- איך עשית את זה? לא פחדת מחרם ערבי?
"אני הכרזתי על פתיחת הסניף בישראל בפורום הכלכלי של המפרץ הפרסי בבחריין מול 400 נציגי מדינות ערב. אף אחד לא אמר מילה. המציאות מחייבת את ישראל להיות חלק מאותו אזור. בסופו של יום חייבת להיות איזושהי הסכמה עם הפלסטינים. גם ישראל וגם הפלסטינים צריכים את זה. זה עניין של עיתוי נכון. אני חושב שהזמן המתאים היה כאשר אהוד ברק ויאסר ערפאת נפגשו בקמפ דיוויד. הבעיה הייתה שברק רצה לעשות משהו, אבל ערפאת כנראה לא רצה. אז זה לא קרה. לי יש תקווה שזה עוד יקרה".
- האם התקופה הנוכחית, המאופיינת במה שמכונה "האביב הערבי", היא הזמן המתאים?
"זה לא ברור לי, אבל זה צריך לקרות. אגב, אני לא חושב שמה שקורה כעת במדינות ערב קשור לישראל. אבל ישראל, כמרכז טכנולוגי ועם כל הידע המדעי, יכולה לתרום מאוד לפתרון הבעיות שם. אין ספק שהשלום מאוד יכול לתרום ליציבות האזור".
- אתה חושב שהיה נכון לפתוח את הסניף בישראל?
"בהחלט כן. לישראל יש הרבה מה להציע למזרח התיכון, בהינתן רמת החינוך והטכנולוגיה שיש לה".
אם נדרשת המחשה לחיבה שרוחש רודס לישראל, הרי זו הודעת משרד האוצר מהשבוע שעבר, שלפיה סיטי החליט לפתוח מרכז מו"פ בישראל, במסגרת תוכנית "יתרון יחסי" שמוביל מנכ''ל האוצר, חיים שני.
- איזה עוד רשמים יש לך מישראל?
"יש לה מערכת פיננסית חזקה מאוד. יש לישראל גם מוסדות חזקים, כמו בנק ישראל. הוא אחד מהבנקים המרכזיים הטובים בעולם והתמזל מזלכם שהיו לכם בנקאים מרכזיים טובים מאוד, לרבות הנוכחי, סטנלי פישר, וקודמיו, ביניהם יעקב פרנקל. זה מאוד חשוב שיש לכם מוסד כזה כי אבן יסוד של כל כלכלה היא בנק מרכזי חזק".