גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח של אגרקסקו

אסור לתת לפרשת אגרקסקו לחלוף כלא הייתה, הגיע הזמן לענות על כמה שאלות

שוב הצלחנו להסתיר את הבושה והכלימה מתחת לשולחן. שוב מצליח הסירחון הגדול להתנדף כאילו לא היה. אגרקסקו הייתה, עד שנמכרה ביום רביעי האחרון, גוף רקוב ומושחת, בידיעת כל הממשלות לדורותיהן. עוד אחד מהמסלולים הפוליטיים הנסתרים והיקרים שנועדו לרצות את הלובי החקלאי.

נחמת עניים, אגרקסקו נמכרה לגדעון ביקל, מגדל הפרחים הראשון שמרד, לפני שנים, בשליטה החולנית של מונופול אגרקסקו-מועצות הייצור-משרד החקלאות, ובעזרת ניצחון בבג"ץ הפך ליצואן עצמאי.

מאז הקמתה לפני 56 שנים ועד לפני שנה, נוסחו תקנות אגרקסקו כאילו היא מלכ"ר, כלומר גוף ללא כוונות רווח. כמה מגוחך. במקום שתהיה חברה עסקית ראויה, כפי שהתיימרה להיות וכפי שהציגה עצמה בעולם, היא טופחה ונוהלה כמו סניף קטן ואפל של מפלגת החקלאים בסיוע מסיבי של משרד החקלאות וסיוע נגרר ואדיש של משרד האוצר. אגב, בלי כל קשר לימין ושמאל במפה הפוליטית, הלובי החקלאי הוא מהעצומים והכבדים בכל המפלגות ובכל הממשלות.

מהות חייה של אגרקסקו הייתה תמיד לשמור על האינטרסים של הלובי ומועצות הייצור, להעניק הטבות לחקלאים מקורבים, לחסל חשבונות עם חקלאים מתמרדים, לסדר ג'ובים לאנשי שלומנו ששירתו אותנו נאמנה בממשלות או ישרתו אותנו נאמנה בכנסת, להעניק מתנות והטבות, כולל טיסות וחגיגות 5 כוכבים לחברי כנסת ואישי ציבור משפיעים, וכמובן גם עזרה ומימון עקיף במערכות בחירות לאנשינו. לכל אנשינו. לא חשוב באיזו מפלגה הם חברים. שום דבר מכל זה לא נעשה בהסתר. הכול גלוי, הכול ידוע: המדינה מסבסדת את החקלאים דרך אגרקסקו. יותר נכון, גם דרך אגרקסקו, והנהלת אגרקסקו היא שבוחרת איך לחלק את הכסף.

כל זה הביא את החברה לחובות אדירים - יותר ממיליארד שקל, נכון להיום, כפי שדווח לבית המשפט. שנים דיברו על הפרטת החברה, וקודם כול על הפיכתה לחברה עסקית, אבל אף פעם לא הצליחו להתקדם. משרד האוצר, אפילו כאשר העז וניסה, נבלם בכל פעם מחדש בידי שרים וראשי ממשלה מהמפלגות השונות. בין לבין, היה די אדיש למה שקורה שם.

בדצמבר האחרון העביר האוצר לאגרקסקו 55 מיליון שקל במסגרת סיפורי ההפרטה. משרד החקלאות לא סיפר מהו המצב האמיתי ומשרד האוצר כלל לא בדק ולא זיהה, אפילו לא חיפש, מה באמת קורה שם. כמה ימים אחרי ההזרמה התברר שהחברה מצויה במצב של פשיטת רגל בפועל. אז זרקו לפח האשפה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור. מצד שני, כשבא המפרק-הנאמן ד"ר שלמה נס בניסיון להציל את החברה ואת נושיה - ספקים, חקלאים, עובדים ומחזיקי אג"ח - סירב האוצר להעמיד אפילו שקל אחד והתנער לגמרי מאחריותו כבעל שליטה. שיקול מוטעה כפול.

לעומת כל הריקבון בארץ, הצליחה החברה ליצור לעצמה מוניטין אמיתי בחו"ל, באמצעות מערכת שיווק ל-80 מדינות שנבנתה במשך שנים. זה אומר שכשרוצים, וכשזה כדאי, גם יודעים לעבוד נכון.

כנגד כל הסיכויים ולמרות כל ההספדים שכבר נישאו, הצליח שלמה נס להביא לכך שאגרקסקו תמשיך להתקיים. ההצלחה גדולה עוד יותר אם חושבים על כל הגורמים שעמדו מנגד ואפילו הקשו. מתחרים וגורמים אינטרסנטיים ששמו מקלות בגלגלים, משרדי האוצר והחקלאות שאמרו בדיון האחרון בבית המשפט כי לתפיסתם "החברה אינה נחוצה". דווקא ההצלחה הניהולית של נס, בתקופת הקפאת ההליכים, היא שלימדה על פוטנציאל החברה, ואכן גורמים עסקיים התחרו על רכישתה.

התפקיד הבא של שלמה נס

תם ולא נשלם. אסור לתת לפרשה הזאת לחלוף כאילו לא הייתה. ההתנהלות של מנהלי החברה, בעליה, האוצר והחקלאות חייבת להיחקר. עד כדי תקווה שתביעות משפטיות יוגשו, כך שנראה כולנו בדיוק מה הולך כאן עם הזרמות הכסף המוסתרות והנחבאות לכיוון הלובי החקלאי. ד"ר שלמה נס הצליח עם עוד חברה, אבל תפקידו לא הסתיים. מה קרה למאות מיליוני הדולרים שהסתובבו באגרקסקו במהלך חייה? זה תפקידו הבא.

מעבר לזה, הגיע הזמן שנדע למה אנחנו משלמים כל-כך הרבה על תוצרת מקומית וגם שנדע באמת כמה עולה לנו לסבסד את התוצרת החקלאית המקומית, בכסף ישיר ועקיף, בחסימת יבוא, בהצפת הארץ בעובדים זרים ועוד. מה מסתתר מאחורי הסיסמה שחקלאות ישראלית היא הכרח ציוני ביטחוני ראשון במעלה. אולי זה נכון, אבל זו בטח לא סיבה לניצול ציני של הרצון הציבורי בחקלאות מקומית. נפילת אגרקסקו היא הזדמנות לחקור, בתנאי שתהיה זו חקירה על אמת, ולא עוד מריחה של משרדי החקלאות והאוצר.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פתחה את השנה בעליות; ת"א 125 עלה ב-1.9%, מדד הבנקים ב-3.6%

מדד ת"א 35 עלה בכ־1.8%, ת"א 90 ב-2.4% וקבע שיא ● בכירים בנייקי שרכשו מניות הקפיצו את מניית ריטיילורס ● פרטנר וניו-מד אנרג'י נדרשות לשלם תוספת מס במאות אלפי שקלים ● נקסט ויז'ן זינקה לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

בוררות בפרויקטי התחדשות עירונית / איור: עומר הופמן

ניהול תביעה בבית משפט או במסגרת בוררות - מה נכון יותר בפרויקטי התחדשות עירונית?

בעלי דירה בפרויקט התחדשות עירונית תבעו את היזמית בטענה כי עבודות הבנייה שעשתה פגעו באיטום של דירתם ● החברה טענה כי בהתאם להסכם התמ"א, על התביעה להתברר בפני בוררות ולא בבית המשפט ● מה החליט בית המשפט?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהחלטה להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לאחר עתירת איגוד לשכות המסחר נגד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, המדינה משיבה לבג"ץ וטוענת כי אין לו סמכות להתערב בחקיקה מסוג זה ● בין היתר נכתב כי שר האוצר סמוטריץ' "בחן מגוון של שיקולים מקצועיים" בטרם קיבל את ההחלטה

דירה למכירה. כבר לא סמל סטטוס / צילום: תמר מצפי

כבר לא רוצים דירה: שיעור משקיעי הנדל"ן הגיע בחודש שעבר לשפל היסטורי

לא מעט מומחים ניסו להסביר את המספרים העגומים בשוק הדיור - שרוכשי הדירות מחכים לסיום המלחמה, לחזרת החטופים, להורדת הריבית - אבל כל אלה קרו, והמכירות עדיין ברצפה ● השאלה הגדולה איננה מתי הריבית תרד, אלא מתי יחזור האמון בשוק הזה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

חשיפה: המדריך של מטא להורדת לחץ הרגולטורים בסוגיית ההונאות הפיננסיות

מסמכים פנימיים שנחשפים ברויטרס הלילה מראים את הטקטיקות של מטא - כולל מאמצים להעלים מודעות ולא להסירן כדי שמשתמשים לא ייפלו בפח, אלא לפי התחקיר – איך לגרום להן להיות "בלתי ניתנו למציאה" כשהרשויות מחפשות אותן ● המסמכים חושפים איך מטא מגנה על מיליארדי דולרים מהכנסות מפרסומים

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים