גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח של אגרקסקו

אסור לתת לפרשת אגרקסקו לחלוף כלא הייתה, הגיע הזמן לענות על כמה שאלות

שוב הצלחנו להסתיר את הבושה והכלימה מתחת לשולחן. שוב מצליח הסירחון הגדול להתנדף כאילו לא היה. אגרקסקו הייתה, עד שנמכרה ביום רביעי האחרון, גוף רקוב ומושחת, בידיעת כל הממשלות לדורותיהן. עוד אחד מהמסלולים הפוליטיים הנסתרים והיקרים שנועדו לרצות את הלובי החקלאי.

נחמת עניים, אגרקסקו נמכרה לגדעון ביקל, מגדל הפרחים הראשון שמרד, לפני שנים, בשליטה החולנית של מונופול אגרקסקו-מועצות הייצור-משרד החקלאות, ובעזרת ניצחון בבג"ץ הפך ליצואן עצמאי.

מאז הקמתה לפני 56 שנים ועד לפני שנה, נוסחו תקנות אגרקסקו כאילו היא מלכ"ר, כלומר גוף ללא כוונות רווח. כמה מגוחך. במקום שתהיה חברה עסקית ראויה, כפי שהתיימרה להיות וכפי שהציגה עצמה בעולם, היא טופחה ונוהלה כמו סניף קטן ואפל של מפלגת החקלאים בסיוע מסיבי של משרד החקלאות וסיוע נגרר ואדיש של משרד האוצר. אגב, בלי כל קשר לימין ושמאל במפה הפוליטית, הלובי החקלאי הוא מהעצומים והכבדים בכל המפלגות ובכל הממשלות.

מהות חייה של אגרקסקו הייתה תמיד לשמור על האינטרסים של הלובי ומועצות הייצור, להעניק הטבות לחקלאים מקורבים, לחסל חשבונות עם חקלאים מתמרדים, לסדר ג'ובים לאנשי שלומנו ששירתו אותנו נאמנה בממשלות או ישרתו אותנו נאמנה בכנסת, להעניק מתנות והטבות, כולל טיסות וחגיגות 5 כוכבים לחברי כנסת ואישי ציבור משפיעים, וכמובן גם עזרה ומימון עקיף במערכות בחירות לאנשינו. לכל אנשינו. לא חשוב באיזו מפלגה הם חברים. שום דבר מכל זה לא נעשה בהסתר. הכול גלוי, הכול ידוע: המדינה מסבסדת את החקלאים דרך אגרקסקו. יותר נכון, גם דרך אגרקסקו, והנהלת אגרקסקו היא שבוחרת איך לחלק את הכסף.

כל זה הביא את החברה לחובות אדירים - יותר ממיליארד שקל, נכון להיום, כפי שדווח לבית המשפט. שנים דיברו על הפרטת החברה, וקודם כול על הפיכתה לחברה עסקית, אבל אף פעם לא הצליחו להתקדם. משרד האוצר, אפילו כאשר העז וניסה, נבלם בכל פעם מחדש בידי שרים וראשי ממשלה מהמפלגות השונות. בין לבין, היה די אדיש למה שקורה שם.

בדצמבר האחרון העביר האוצר לאגרקסקו 55 מיליון שקל במסגרת סיפורי ההפרטה. משרד החקלאות לא סיפר מהו המצב האמיתי ומשרד האוצר כלל לא בדק ולא זיהה, אפילו לא חיפש, מה באמת קורה שם. כמה ימים אחרי ההזרמה התברר שהחברה מצויה במצב של פשיטת רגל בפועל. אז זרקו לפח האשפה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור. מצד שני, כשבא המפרק-הנאמן ד"ר שלמה נס בניסיון להציל את החברה ואת נושיה - ספקים, חקלאים, עובדים ומחזיקי אג"ח - סירב האוצר להעמיד אפילו שקל אחד והתנער לגמרי מאחריותו כבעל שליטה. שיקול מוטעה כפול.

לעומת כל הריקבון בארץ, הצליחה החברה ליצור לעצמה מוניטין אמיתי בחו"ל, באמצעות מערכת שיווק ל-80 מדינות שנבנתה במשך שנים. זה אומר שכשרוצים, וכשזה כדאי, גם יודעים לעבוד נכון.

כנגד כל הסיכויים ולמרות כל ההספדים שכבר נישאו, הצליח שלמה נס להביא לכך שאגרקסקו תמשיך להתקיים. ההצלחה גדולה עוד יותר אם חושבים על כל הגורמים שעמדו מנגד ואפילו הקשו. מתחרים וגורמים אינטרסנטיים ששמו מקלות בגלגלים, משרדי האוצר והחקלאות שאמרו בדיון האחרון בבית המשפט כי לתפיסתם "החברה אינה נחוצה". דווקא ההצלחה הניהולית של נס, בתקופת הקפאת ההליכים, היא שלימדה על פוטנציאל החברה, ואכן גורמים עסקיים התחרו על רכישתה.

התפקיד הבא של שלמה נס

תם ולא נשלם. אסור לתת לפרשה הזאת לחלוף כאילו לא הייתה. ההתנהלות של מנהלי החברה, בעליה, האוצר והחקלאות חייבת להיחקר. עד כדי תקווה שתביעות משפטיות יוגשו, כך שנראה כולנו בדיוק מה הולך כאן עם הזרמות הכסף המוסתרות והנחבאות לכיוון הלובי החקלאי. ד"ר שלמה נס הצליח עם עוד חברה, אבל תפקידו לא הסתיים. מה קרה למאות מיליוני הדולרים שהסתובבו באגרקסקו במהלך חייה? זה תפקידו הבא.

מעבר לזה, הגיע הזמן שנדע למה אנחנו משלמים כל-כך הרבה על תוצרת מקומית וגם שנדע באמת כמה עולה לנו לסבסד את התוצרת החקלאית המקומית, בכסף ישיר ועקיף, בחסימת יבוא, בהצפת הארץ בעובדים זרים ועוד. מה מסתתר מאחורי הסיסמה שחקלאות ישראלית היא הכרח ציוני ביטחוני ראשון במעלה. אולי זה נכון, אבל זו בטח לא סיבה לניצול ציני של הרצון הציבורי בחקלאות מקומית. נפילת אגרקסקו היא הזדמנות לחקור, בתנאי שתהיה זו חקירה על אמת, ולא עוד מריחה של משרדי החקלאות והאוצר.

עוד כתבות

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות: "מי שיכול, דורש מהמעסיק שיפור"

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה