המלצות ועדת חייק אמורות להביא לשינוי מהותי בשוק התקשורת. אפשר וצריך להתווכח על המודל החדש שמציעה הוועדה, אבל ההישג הגדול שלה הוא בכך ששינתה את השיח על שוק התקשורת וקבעה בצורה נחרצת כי שתיים מאבני-היסוד של הרגולציה הקיימת היום - ההפרדה המבנית והפיקוח על המחירים בבזק - מביאות נזק יותר מאשר תועלת ודינן להתבטל.
אם בוועדת גרונאו הקודמת, שהמלצותיה המרכזיות לא יושמו, קיבלנו המלצות מתונות וזהירות לגבי ההפרדה והפיקוח על המחירים, באה ועדת חייק ומנטרלת לחלוטין אפשרות לספק כלשהו - לבטל ולשחרר את השוק לטובת מבנה חדש, שעשוי לדעתה להגביר תחרות בתצורה של 4 קבוצות תקשורת.
ישנם ויתגלו עוד סדקים בעבודת הוועדה, והשוק הסיטונאי הוא לא המצאה שלה אלא הומלץ על-ידי ועדת גרונאו הקודמת. אבל אי-אפשר להתעלם מהנכונות והאומץ של הוועדה ושל העומד בראשה אמיר חייק, לקרוא תיגר על אבני-היסוד הקיימות בהסדרה הנוכחית ולייצר מומנט שכולו אומר כיוון חדש לרגולציה בשוק הנייח.
ישנם סיכונים רבים שהוועדה מוכנה לקחת, סיכונים שבמשרד התקשורת משקשקים מחשיבה עליהם, אבל גם אם מסכימים וגם אם לא, יש ומגיע לוועדה קרדיט על כך.
השוק הסיטונאי שאמור להחליף את ההפרדה המבנית נראה בעייתי מאד ליישום, אבל כפי שכבר נכתב ב"גלובס", הכול תלוי במשרד התקשורת, והכדור עובר אליו. עם כל הכבוד לוועדה, היא רק ממליצה.
זהירות עם ההמלצות
חייבים להיות זהירים עם ההמלצות, ויידרשו תהליכים מאד ארוכים ליישום, כי כבר ראינו שמדובר במשרד תקשורת שאינו מסוגל לייצר שום מהפיכה ששר התקשורת משה כחלון לא מוביל אישית. שום מהלך מהותי לא קרה בלי מעורבות וניהול אישי שלו.
הבעיה היא שכחלון מקדיש את מרבית זמנו לנושאים אחרים, ובניגוד להתחלת כהונתו, כאן הוא יידרש לאנרגיות חדשות, משום שהמשרד מתנהל גרוע מאד - מי שאמור ליישם את הדוח, סמנכ"ל הכלכלה אסף כהן, עוזב, והנהלת המשרד מסוכסכת ומפולגת, וקצרה היריעה מלתאר את הנעשה בה. לכן הסיכויים ליישום מהיר של ההמלצות נמוכים.
ועדת חייק, בניגוד לועדת גרונאו, נהנית נכון לעכשיו מתמיכה של משרד האוצר. כזכור, האוצר לא הסכים לתמוך בסיוע למשרד התקשורת לעניין יישום המלצות ועדת גרונאו, ולכן שימש הדבר כעילה למשרד התקשורת שלא ליישם.
כעת הדברים נראים אחרת, והאחריות ליישום כל כולה מוטלת על משרד התקשורת. ולומר את האמת, זה לא נשמע מבטיח.