אתר "גלובס" שידר היום (א') בשידור חי מהאסיפה הכללית השנתית של מכון היצוא בסימן "עתיד היצוא הישראלי".
בין באי האסיפה, שמתקיימת בתל אביב, ניתן למצוא את שר התמ"ת שלום שמחון, יו"ר המכון היוצא עמי אראל ומנכ"ל המכון אבי חפץ, וכן את מנכ"ל אורמת דיתה ברוניצקי, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
עמי אראל אמר בנאומו כי "גם ליצואן הישראלי מגיע צדק חברתי. הגיע הזמן שיפתרו כבר את בעיית הנמלים. כל הכלכלה הישראלית נשענת על היצוא. למכון הייצוא יש תקציב קטן מאוד, המדינה צריכה להחליט אם היא רואה בייצוא גורם שיש לעודד אותו ולתמוך בו".
עוד אמר אראל כי "אם לא נטפל במצבה של מערכת החינוך בעוד כ-15 שנים נהיה כמו יוון. זה לא ייתכן שכ-20% מהילדים במערכת לא לומדים חשבון ואנגלית והמדינה עוברת על כך בשתיקה".
אוריאל לין אמר כי "יש להציב את יחסינו עם סין כיעד אסטרטגי מכיוון שהיא מהווה חלק גדל והולך מהכלכלה הגלובלית. כלכלת העולם הולכת ומשתנה. כ-48% מהייצוא הישראלי הוא מסחר ושירותים וצריך לשים לב לכך".
"מותר פעם אחת לעשות את ההבדל בין האדם העובד לאדם הלא עובד"
ברוש אמר כי "אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה שצפויה להיות קשה מאוד למשק הישראלי בכלל ולייצוא בפרט. לכולם ברור שהמחאה החברתית שצפינו בה בחודשים האחרונים היא צודקת ונכונה. צריכה להיות תכנית מקיפה להגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות בישראל. לייצוא יהיה קשה מאוד להניע קדימה את הכלכלה בשנתיים הקרובות. הורדת מכסים כפי שוועדת טרכטנברג עומדת להציע כנראה תביא כליה על מאות מפעלים בפריפריה מכיוון שהיבואנים ירוויחו מכך. מה פתאום להוריד מכסים. תעשיית הפלסטיק, תעשייה אדירה, מפוארת, שאחוז המס שם הוא כ-8% בלבד, תתחסל אם יורידו את המכסים על מוצרי פלסטיק".
"אם רוצים להוריד מכסים צריך לחתום על הסכמי סחר עם הודו, צ'ילה ומדינות נוספות ולעשות את זה בהדרגה ובצורה שקולה ומחושבת. אסור שהמילה חרם תישמע במדינת ישראל. הרווח של תנובה הוא 5.5% מהמחזור, איך רוצים שהם יורידו עשרות אחוזים מהמחיר? נסחפנו למקומות לא נכונים. עם כל הכבוד למסחר ולשירותים צריך לדאוג לענפים היצרניים כי כל השאר מתפתח סביבם".
שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר כי "צריך לעשות עיסקת חבילה במשק. אני עדיין חושב שהמלצות טרכטנברג הן בסיס לעיסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את כל השחקנים המרכזיים במשק, גם ארגוני המעסיקים וגם ארגוני העובדים. מי שחושב שבהחלטות חד צדדיות ניתן לפתור דברים במשק טועה. אני מציע לכולם, בעיקר ליבואנים, לא למהר לחגוג".
"עלינו להבין שהצמיחה בשנים הבאות תהיה במזרח אסיה ודרום אמריקה. אנחנו קרובים לחתימת הסכם סחר חופשי עם סין. צריך לדאוג לאיזונים. חשוב לפתוח את המשק לייבוא אבל צריך לעשות את זה ביותר פעימות ממה שהוועדה עומדת להמליץ. בסופו של יום המחאה החברתית היא הדבר הכי טוב שקרה למשק אבל יוקר המחייה נמצא גם ביוקר השיכון ויוקר החינוך. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה אמיצה שיהיה בה חינוך חינם מגיל אפס עד גיל 18. הכסף יבוא מעבודה, מותר פעם אחת לעשות את ההבדל בין האדם העובד לאדם הלא עובד. יש לנו כאן הזדמנות בלתי חוזרת לעשות שינויים גדולים לטובת הכלכלה הישראלית".