"אני מתפלא על כך שעד היום לא הוגשה אף תביעה לא רק נגד EMG אלא גם נגד דירקטורים בחברת החשמל שאישרו את הסכם רכישת הגז מ-EMG", אומר ל"גלובס" שר התשתיות לשעבר יוסף פריצקי, על רקע כוונת חברת החשמל להגיש תביעה נגד EMG (ראו מסגרת). פריצקי, שהתנגד בתקופת כהונתו כשר התשתיות הלאומיות לחתימת הסכם רכישת גז במתכונת שהציעה EMG, פוטר ביולי 2004 על ידי ראש סיעתו יוסף (טומי) לפיד בעקבות קלטת שפורסמה על ידי חוקר פרטי שנשכר על ידי יוסי מימן במטרה להדיחו מתפקידו כשר התשתיות. ביולי 2005 אישר דירקטוריון חברת החשמל את הסכם רכישת הגז מ-EMG. היקפו הכספי הוערך בשעתו ב-2.5 מיליארד דולר.
מאז פרישתו מהחיים הפוליטיים, חזר פריצקי לעסוק בעריכת דין והוא פעיל כיום בתחום האנרגיה, בעיקר מחוץ לגבולות ישראל.
- הדירקטורים שאישרו את העסקה עם EMG התרשלו לדעתך?
"הולכת חברת החשמל ומתחייבת לרכוש גז לתקופה של עד 20 שנה מחברה שאין לה שדה גז או נכס אחר. כל מה שהיה להם זה מכתב מהשלטון המצרי שנותן להם זכות בלעדית לתווך בין חברת הגז המצרית לבין ישראל. אני לא ראיתי את המכתב הזה מעולם, ואני לא יודע אם הוא הוצג לדירקטוריון חברת החשמל לפני שאישר את העסקה. לא זו בלבד של-EMG אין שום נכס, חברת החשמל באה ומעמידה לה ערבות בנקאית בלתי ניתנת לביטול בסך 180 מיליון דולר עבור בניית הצינור מאל-עריש. את זה דירקטוריון חברת החשמל מאשר. אני לא מוסמך לקבוע אם הייתה התרשלות או לא, אבל אני יודע שהיו בדירקטוריון חברים שהתנגדו נחרצות לעסקה הזו. לדעתי, בעולם, כשחברה ציבורית חותמת על עסקת ענק שאין בה מנגנון אכיפה אפקטיבי, בלי ביטחונות ובלי ערבויות, אז יודעים להגיע לדירקטורים שלה. יתרה מכך, אני שואל איך זה שהיום, כשברור שמי שמשלם את נזקי הפרשה הזו הוא הצרכן הישראלי, לא בא אף ארגון צרכנים ומבקש הסברים".
- אבל עובדה שהגז זרם פחות או יותר לפי ההסכמים עד לגל הפיגועים האחרון במצרים.
"גם לפני הפיגועים האספקה לא הייתה סדירה, אבל היה לי ברור שביום שאין מובארק אין גז, וזה היה ברור גם לגופים ממשלתיים נוספים".
- השותפים הישראלים ב-EMG אומרים שההסכם צורף כנספח להסכם השלום ונהנה ממטרייה של הסכם מדיני.
"יש הבדל בין הסכם מדיני מחייב לחילופי איגרות. מצרים לא חתומה על הסכם לאספקת גז לישראל. גם אם תבדוק בכתבי האמנה המפורסמים באתר משרד החוץ הישראלי, תראה שאין הסכם מדיני מחייב שקובע כי מצרים חייבת למכור לישראל גז. שר הנפט המצרי סמיח פהמי אמר לי אישית: 'אנחנו, ממשלת מצרים, לא נמכור לכם ישירות גז. יש חברה - תתעסקו איתה'".
האופציה הפלסטינית
פריצקי, שכיהן כשר התשתיות בשנים 2003-2004, תמך ברכישת הגז הטבעי מבריטיש גז (BG), שהחזיקה במאגר עזה מרין שבשליטת הרשות הפלסטינית. ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, התנגד לרכישת הגז הפלסטיני בנימוק שהכסף שישולם יגיע לארגוני הטרור. "זה לא נכון שהתנגדתי עקרונית לרכישת גז ממצרים", אומר פריצקי, "רציתי לרכוש גם ממצרים וגם מהרשות. שניהם לא בדיוק my cup of tea, אבל כפי שצ'רצ'יל אמר, גיוון המקורות מבטיח את האספקה".
- אילו היה נחתם ההסכם עם בריטיש גז, ייתכן שכבר ב-2006 החמאס היה מפסיק את הגז?
"אפילו אם נניח שכן, לחברת בריטיש גז יש מוניטין, יש פעילות בינלאומית ענפה ויש נכסים שניתן לממש. אילו חברת החשמל הייתה חותמת על הסכם לרכישת גז עם BG וההסכם לא היה מקוים, היו לחברת החשמל דרכים לאכוף אותו או לקבל פיצוי הולם בגין הפרתו. אני לא רואה את זה קורה היום עם EMG".
- אילו תגובות אתה מקבל מאז הופסקה הזרמת הגז ממצרים?
"המון אנשים אומרים לי היום שצדקתי, אבל כל מי שהיה בתחום והבין משהו ידע שצדקתי כל הזמן".
"תוקף משפטי"
"להסכם בין ממשלות ישראל ומצרים יש תוקף משפטי שמחייב את ממשלת מצרים להבטיח אספקת גז רציפה לישראל", כך אמרה בכנסת ביולי 2005 אסתר אפרת סמילג, מנהלת מחלקת אמנות באגף המשפטי של משרד החוץ. סמילג התייחסה להסכם שנחתם כמה ימים קודם לכן בקהיר על ידי שר התשתיות דאז בנימין בן אליעזר ועמיתו המצרי. בדיון בוועדת הכלכלה אמרה סמילג: "העמדה הרשמית של הממשלה הייתה שזה אינטרס של הממשלה שהאספקה אכן תהיה רציפה. דאגנו שזה יהיה בהסכם וזה אכן מה שיש בו. זה ההישג העיקרי".
היום נמסר מחברת החשמל: "אנו דוחים בתוקף את אמירתו של פריצקי. מדובר בהסכם מסחרי בינלאומי, על כל מורכבויותיו. ההסכם היה בידיעתם של כל הגורמים המוסמכים במדינת ישראל".
מחברת מרחב נמסר: ה"עובדות" המוצגות הינן חסרות בסיס ולכן אין לנו כל עניין להתייחס".