גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש"

‎‎כך טוען שלמה בן-צבי, שותפו לשעבר של שלדון אדלסון, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת התביעות ההדדיות של השניים

‎‎הזדמנות נדירה לראות את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות: תצהיר שהגיש לפני מספר ימים איש עסקים שלמה בן-צבי לבית המשפט חושף את שורשי הסכסוך שלו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ואת המעורבות של גורמים פוליטיים בעולם העיתונות הישראלי.

‏התצהיר הוא חלק מתביעות הדדיות שהגישו השניים. בתצהירו מספר בן-צבי כי הוא יזם הוצאת חינמון בישראל, לאחר שהתרשם משוק החינמונים העולמי. בהמשך מתאר בן-צבי כיצד החליט להתמודד במכרז שפרסמה רכבת ישראל - "שמשמעותו הייתה הפצת החינמון בתחנות הרכבת עמוסות האנשים, והזכייה בו הפכה, לימים, לנכס העיקרי של עיתון 'ישראלי-ניוז'". בן-צבי מציין כי תמורת זכות הפצת העיתון ברכבת שילם "ישראלי-ניוז" 1.140 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-1.5 מיליון שקל לשנה השנייה.

בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את כניסתו של אדלסון להשקעה בחינמון במהלך 2006 ואת השינויים הדרמטיים שהוא ביקש להביא עמו. "משלב מסוים היו לאדלסון כוונות אחרות בנוגע לעיתון: בפגישה שקיים עמי באפריל 2006 הוא הודיע כי הוא חפץ בעיתון 'רציני' יותר, בעל 'ארשת' פוליטית יותר מחינמון קליל וצעיר משהו", כתב בן-צבי ובהמשך הדגיש: "זכור לי כי באחת הפגישות הבהיר לי צ'רלס אדלסון (שותף עסקי ותיק של אדלסון, שמונה על ניהול המשא-ומתן לרכישת החינמון. ח', מ') כי לאדלסון חשוב מאוד להיות בעל 'קול מכריע' במסגרת יחסי הכוחות שבשותפות המתגבשת".

‏במהלך אפריל 2006 נקרא בן-צבי, כך על-פי תצהירו, לפגישה דחופה עם אדלסון בלאס וגאס. בן-צבי מתאר כיצד במהלך טיסה במטוסו הפרטי של אדלסון מלאס וגאס לוושינגטון, הוא הביע בפניו מורת-רוח מפרסום בעיתון "גלובס" שחשף את הקשר בין אדלסון לבין "ישראלי".

בהמשך כותב בן-צבי: "אדלסון תבע כי החברה תתקשר לאלתר בהסכם עם עמוס רגב, כדי שזה ישמש כעורך הראשי של העיתון. וזאת, על אף שהבהרתי לו כי בשיחות קודמות שערכתי עם רגב, הוא דרש תנאים ושכר מפליגים שלא היו בענף. ציינתי גם כי החברה, בהמלצתו של אדלסון, התקשרה עם אבי רצון כדי שישמש כעורך הראשי. ברם, אדלסון, ללא היסוס, אמר בטון פסקני: 'או-קיי, אז תפטר אותו. אני רוצה את עמוס, ואיני מעוניין באיזה FOOTBALL REPORTER‏ (הכוונה לרצון) כעורך הראשי. אני מעוניין בעיתון משפיע יותר". בסופו של דבר רצון אכן פוטר וקיבל פיצוי של 700 אלף שקל.

‎‎‏"לא יכול להיות רווחי"

‏מנספחים שצורפו לתצהיר בן-צבי ולתצהיר שהגיש אריאל גרינברג, מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, עולה מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי העורך הראשי של החינמון.

במכתב מ-20 באפריל 2006, שכתב גרינברג לצ'רלס פורמן, הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי" וצורך כנספח הוא כתב: "אני יכול להבטיח לך באופן אישי ששלמה (בן-צבי) מחויב להעלות את רמת התוכן (של "ישראלי". ח', מ'). הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון, אבל אין לו סנטימנטים מיוחדים אליו".

ביולי 2006 נחתם הסכם ההעסקה עם עמוס רגב, לדברי בן-צבי, למרות שהתנאים שדרש לעצמו נראו לו מפליגים ומקוממים "ורק לאחר שאדלסון עצמו אישר את הסכמתו לכך".

‏בהמשך תצהירו כותב בן-צבי כי כבר באפריל 2006 הוא הבין שאדלסון החליט לשנות לחלוטין את פניו של החינמון "ישראלי", ובכך גם להפוך אותו "נטול כל תוחלת רווחית". כדי להמחיש את טענתו מביא בן-צבי בתצהיר נתוני רווח והפסד "עדכניים", שמשקפים, לדבריו, את פעילות "ישראל היום" - החינמון הנוכחי שאדלסון מממן, ומשווה אותם לתחזית הרווח המקורית של "ישראלי".

לטענת בן-צבי, "זה לא סוד כי חינמון 'ישראל היום' נושא הפסדים של כ-3 מיליון דולר לחודש, ואינו יכול להיות רווחי", הוא כותב.

‏בן-צבי מפרט בתצהיר, בין היתר, כי על-פי התוכנית המקורית של "ישראלי", עלות הפצת גיליון לחודש עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל - בעוד שעלות הפצתו של "ישראל היום" כיום עומדת על סך של 16.1 מיליון שקל.

עוד טוען בן-צבי כי בעוד שסך עלות התפעול החודשית של "ישראלי" עמדה על סך של 2.65 מיליון שקל - עלות התפעול החודשית של "ישראל היום" היא בסך 22 מיליון שקל.

‏בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את המגעים של אדלסון לרכישת "מעריב" שנכשלו. "עופר נמרודי התקשר אליי ודיווח על פגישה 'איומה ונוראה ומשפילה' עם אדלסון" ואת המעבר של אדלסון ל"ישראל היום", שנועד, לטענת בן-צבי, לרסק את "ישראלי". "ניוזקו ואדלסון לא הסתפקו בבחירת שם דומה לעיתון החדש. כדי להעמיק את הפגיעה בחברה ניצל אדלסון את האמצעים הכלכליים הבלתי מוגבלים העומדים לרשותו, על מנת לגרום לחלק ניכר מעובדי החברה, בהם בכירים ביותר, לעבור ל'ישראל היום'".

המספרים של ישראל היום
‎‎הרקע לסכסוך: קרבות החינמונים

‏ב-3 לינואר 2006 יצא בישראל הגיליון הראשון של העיתון החינמי ("חינמון") הראשון בתולדות המדינה, "ישראלי-ניוז", שהוקם על-ידי איש העסקים שלמה בן-צבי וקבוצת הירש מדיה.

העיתון, ששינה כעבור זמן מה את שמו ל"ישראלי", הופץ בחינם, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים, ובשיאו הודפס ב-170 אלף עותקים, עד שנסגר בינואר 2008.

‏בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על-ידי חברת ניוזקו שבבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני שלדון אדלסון, בעליו הנוכחי של החינמון "ישראל היום". זמן קצר לאחר מכן נקלע "ישראלי" לסכסוך בין הבעלים בן-צבי לבין אדלסון, שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעות הדדיות של השניים.

בתביעה שעדיין מתנהלת תובעים אדלסון וניוזקו את בן-צבי והירש מדיה בסך כ-31.3 מיליון שקל, בטענה כי הם לקחו לעצמם כספים שהשקיע אדלסון בחברת ישראלי-ניוז.

מנגד, בן-צבי תובע מאדלסון כ-12 מיליון שקל, בטענה כי אדלסון וניוזקו ביטלו את הסכמי השותפות בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת, ובכך גרמו לבן-צבי נזקים קשים ואילצו אותו ואת הירש מדיה לשאת בהוצאת העיתון לבדם.

עוד כתבות

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

הדמיה של קמפוס אנבידיה העתידי בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

"שינוי כיוון מרהיב של נתניהו": כך מסקרים בעולם את עסקת הגז עם מצרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הגדולה של ישראל ומצרים, שגריר ארה"ב בצרפת מדבר על האנטישמיות הגואה במדינה, איך משפיעה אסטרטגיית הביטחון של טראמפ על ישראל, ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר במאמר מאלף לאטלנטיק: "הפסקת התמיכה בישראל - טעות אסטרטגית" ● כותרות העיתונים בעולם

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

נתניהו העניק את האישור: עסקת הגז הגדולה עם מצרים יוצאת לדרך

האישור של נתניהו מגיע לאחר הסדרת התנאים בין משרד האנרגיה לחברות הגז, לקראת הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והיצוא למצרים ● התמורה בעסקה: 35 מיליארד דולר

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים