גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש"

‎‎כך טוען שלמה בן-צבי, שותפו לשעבר של שלדון אדלסון, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת התביעות ההדדיות של השניים

‎‎הזדמנות נדירה לראות את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות: תצהיר שהגיש לפני מספר ימים איש עסקים שלמה בן-צבי לבית המשפט חושף את שורשי הסכסוך שלו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ואת המעורבות של גורמים פוליטיים בעולם העיתונות הישראלי.

‏התצהיר הוא חלק מתביעות הדדיות שהגישו השניים. בתצהירו מספר בן-צבי כי הוא יזם הוצאת חינמון בישראל, לאחר שהתרשם משוק החינמונים העולמי. בהמשך מתאר בן-צבי כיצד החליט להתמודד במכרז שפרסמה רכבת ישראל - "שמשמעותו הייתה הפצת החינמון בתחנות הרכבת עמוסות האנשים, והזכייה בו הפכה, לימים, לנכס העיקרי של עיתון 'ישראלי-ניוז'". בן-צבי מציין כי תמורת זכות הפצת העיתון ברכבת שילם "ישראלי-ניוז" 1.140 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-1.5 מיליון שקל לשנה השנייה.

בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את כניסתו של אדלסון להשקעה בחינמון במהלך 2006 ואת השינויים הדרמטיים שהוא ביקש להביא עמו. "משלב מסוים היו לאדלסון כוונות אחרות בנוגע לעיתון: בפגישה שקיים עמי באפריל 2006 הוא הודיע כי הוא חפץ בעיתון 'רציני' יותר, בעל 'ארשת' פוליטית יותר מחינמון קליל וצעיר משהו", כתב בן-צבי ובהמשך הדגיש: "זכור לי כי באחת הפגישות הבהיר לי צ'רלס אדלסון (שותף עסקי ותיק של אדלסון, שמונה על ניהול המשא-ומתן לרכישת החינמון. ח', מ') כי לאדלסון חשוב מאוד להיות בעל 'קול מכריע' במסגרת יחסי הכוחות שבשותפות המתגבשת".

‏במהלך אפריל 2006 נקרא בן-צבי, כך על-פי תצהירו, לפגישה דחופה עם אדלסון בלאס וגאס. בן-צבי מתאר כיצד במהלך טיסה במטוסו הפרטי של אדלסון מלאס וגאס לוושינגטון, הוא הביע בפניו מורת-רוח מפרסום בעיתון "גלובס" שחשף את הקשר בין אדלסון לבין "ישראלי".

בהמשך כותב בן-צבי: "אדלסון תבע כי החברה תתקשר לאלתר בהסכם עם עמוס רגב, כדי שזה ישמש כעורך הראשי של העיתון. וזאת, על אף שהבהרתי לו כי בשיחות קודמות שערכתי עם רגב, הוא דרש תנאים ושכר מפליגים שלא היו בענף. ציינתי גם כי החברה, בהמלצתו של אדלסון, התקשרה עם אבי רצון כדי שישמש כעורך הראשי. ברם, אדלסון, ללא היסוס, אמר בטון פסקני: 'או-קיי, אז תפטר אותו. אני רוצה את עמוס, ואיני מעוניין באיזה FOOTBALL REPORTER‏ (הכוונה לרצון) כעורך הראשי. אני מעוניין בעיתון משפיע יותר". בסופו של דבר רצון אכן פוטר וקיבל פיצוי של 700 אלף שקל.

‎‎‏"לא יכול להיות רווחי"

‏מנספחים שצורפו לתצהיר בן-צבי ולתצהיר שהגיש אריאל גרינברג, מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, עולה מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי העורך הראשי של החינמון.

במכתב מ-20 באפריל 2006, שכתב גרינברג לצ'רלס פורמן, הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי" וצורך כנספח הוא כתב: "אני יכול להבטיח לך באופן אישי ששלמה (בן-צבי) מחויב להעלות את רמת התוכן (של "ישראלי". ח', מ'). הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון, אבל אין לו סנטימנטים מיוחדים אליו".

ביולי 2006 נחתם הסכם ההעסקה עם עמוס רגב, לדברי בן-צבי, למרות שהתנאים שדרש לעצמו נראו לו מפליגים ומקוממים "ורק לאחר שאדלסון עצמו אישר את הסכמתו לכך".

‏בהמשך תצהירו כותב בן-צבי כי כבר באפריל 2006 הוא הבין שאדלסון החליט לשנות לחלוטין את פניו של החינמון "ישראלי", ובכך גם להפוך אותו "נטול כל תוחלת רווחית". כדי להמחיש את טענתו מביא בן-צבי בתצהיר נתוני רווח והפסד "עדכניים", שמשקפים, לדבריו, את פעילות "ישראל היום" - החינמון הנוכחי שאדלסון מממן, ומשווה אותם לתחזית הרווח המקורית של "ישראלי".

לטענת בן-צבי, "זה לא סוד כי חינמון 'ישראל היום' נושא הפסדים של כ-3 מיליון דולר לחודש, ואינו יכול להיות רווחי", הוא כותב.

‏בן-צבי מפרט בתצהיר, בין היתר, כי על-פי התוכנית המקורית של "ישראלי", עלות הפצת גיליון לחודש עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל - בעוד שעלות הפצתו של "ישראל היום" כיום עומדת על סך של 16.1 מיליון שקל.

עוד טוען בן-צבי כי בעוד שסך עלות התפעול החודשית של "ישראלי" עמדה על סך של 2.65 מיליון שקל - עלות התפעול החודשית של "ישראל היום" היא בסך 22 מיליון שקל.

‏בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את המגעים של אדלסון לרכישת "מעריב" שנכשלו. "עופר נמרודי התקשר אליי ודיווח על פגישה 'איומה ונוראה ומשפילה' עם אדלסון" ואת המעבר של אדלסון ל"ישראל היום", שנועד, לטענת בן-צבי, לרסק את "ישראלי". "ניוזקו ואדלסון לא הסתפקו בבחירת שם דומה לעיתון החדש. כדי להעמיק את הפגיעה בחברה ניצל אדלסון את האמצעים הכלכליים הבלתי מוגבלים העומדים לרשותו, על מנת לגרום לחלק ניכר מעובדי החברה, בהם בכירים ביותר, לעבור ל'ישראל היום'".

המספרים של ישראל היום
‎‎הרקע לסכסוך: קרבות החינמונים

‏ב-3 לינואר 2006 יצא בישראל הגיליון הראשון של העיתון החינמי ("חינמון") הראשון בתולדות המדינה, "ישראלי-ניוז", שהוקם על-ידי איש העסקים שלמה בן-צבי וקבוצת הירש מדיה.

העיתון, ששינה כעבור זמן מה את שמו ל"ישראלי", הופץ בחינם, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים, ובשיאו הודפס ב-170 אלף עותקים, עד שנסגר בינואר 2008.

‏בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על-ידי חברת ניוזקו שבבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני שלדון אדלסון, בעליו הנוכחי של החינמון "ישראל היום". זמן קצר לאחר מכן נקלע "ישראלי" לסכסוך בין הבעלים בן-צבי לבין אדלסון, שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעות הדדיות של השניים.

בתביעה שעדיין מתנהלת תובעים אדלסון וניוזקו את בן-צבי והירש מדיה בסך כ-31.3 מיליון שקל, בטענה כי הם לקחו לעצמם כספים שהשקיע אדלסון בחברת ישראלי-ניוז.

מנגד, בן-צבי תובע מאדלסון כ-12 מיליון שקל, בטענה כי אדלסון וניוזקו ביטלו את הסכמי השותפות בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת, ובכך גרמו לבן-צבי נזקים קשים ואילצו אותו ואת הירש מדיה לשאת בהוצאת העיתון לבדם.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: "לא זכיתי בנובל - לא מחויב לחשוב על השלום"

במכתב שנשלח לראש ממשלת נורבגיה, מסביר טראמפ כי כעת אינו חש עוד מחויבות לחשוב אך ורק במונחים של שלום, לאחר שלא זכה בפרס נובל לשלום ● טראמפ הציג את המהלך כהכרחי מבחינה ביטחונית וטען כי סין ורוסיה מבקשות להשתלט על האי הארקטי

פרויקט של אאורה בטבריה. 780 יחידות דיור במקום 84 / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

ההתחדשות העירונית מגיעה לפריפריה. האם הפרויקטים באמת ייצאו לפועל?

בשורת ערי פריפריה אושרו לראשונה תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית ● אולם המכפילים הגבוהים הנדרשים לרווחיות מעוררים שאלה סביב היכולת של הערים לקלוט את תוספת האוכלוסייה - וסביב הסיכוי שהפרויקטים אכן יתממשו, כשאפילו במרכז קשה כיום להוציא פרויקטים בפועל

דורי (משמאל) ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל

השומות האישיות לשאול ודורי נאוי הוצאו בדצמבר האחרון, רגע לפני התיישנות שנת המס 2019 ● במרכז המחלוקת: הלוואות ענק שעברו בין חברותיהם הפרטיות, שלפי הרשות "נמחלו" והפכו לרווח אישי חייב במס ● תגובת האחים נאוי: "ניסיון להחיות מחלוקת מלפני 16 שנה"

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

קבוצת דלק מציגה את התמלוגים ממאגר לוויתן: 822 מיליון דולר

מדובר בשווי המהוון של התמלוגים שקבוצת דלק תקבל מההכנסות מהפקת הגז בלוויתן, דבר שצפוי להוסיף לה הכנסה משמעותית החל מהשנה הקרובה ● הערכת השווי המפורשת מבוססת על התמלוגים הישירים שהקבוצה תקבל ממאגר לוויתן

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: האם הרף ההיסטורי של ת"א הוא בשורה טובה או להפך?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

חזרו בהם: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון שלה TODAY, ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ–6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עונת הדוחות בוול סטריט מעלה הילוך עם ענקית הטכנולוגיה הראשונה שתדווח

הבורסה בת"א צפויה לפתוח את היום בירידות, על רקע הסנטימנט השלילי ברחבי העולם ● מניות הרכב והיוקרה באירופה נפלו, המניות הביטחוניות טיפסו ● בוול סטריט יגיבו היום לראשונה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ, החוזים העתידיים אדומים ● מה צפוי בדוחות נטפליקס שיפורסמו הלילה ● וגם: המשקיעים יוצאים מענקיות הטכנולוגיה - אלה הסקטורים החזקים בפתח השנה החדשה ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נגד הטרנד החם של קרנות הגידור בנאמנות: "איום על היציבות"

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

המשקיעים נזכרו מחדש במכסים של טראמפ - והם לא אוהבים את זה

הנשיא טראמפ מחריף את המאמצים להשגת שליטה בגרינלנד ומאיים במכסים של עד 25% על שמונה מדינות אירופיות ● בזמן שבאיחוד שוקלים להקפיא את הסכם הסחר הטרי עם וושינגטון, המומחים מעריכים כי השווקים יגיבו באיפוק, וכי המערכה היותר דרמטית מתרחשת באיראן ● עם זאת החוזים העתידיים מגיבים הבוקר בירידות ● ברקע ממשיכה לרחף שאלת חוקיות הטלת המכסים