גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש"

‎‎כך טוען שלמה בן-צבי, שותפו לשעבר של שלדון אדלסון, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת התביעות ההדדיות של השניים

‎‎הזדמנות נדירה לראות את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות: תצהיר שהגיש לפני מספר ימים איש עסקים שלמה בן-צבי לבית המשפט חושף את שורשי הסכסוך שלו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ואת המעורבות של גורמים פוליטיים בעולם העיתונות הישראלי.

‏התצהיר הוא חלק מתביעות הדדיות שהגישו השניים. בתצהירו מספר בן-צבי כי הוא יזם הוצאת חינמון בישראל, לאחר שהתרשם משוק החינמונים העולמי. בהמשך מתאר בן-צבי כיצד החליט להתמודד במכרז שפרסמה רכבת ישראל - "שמשמעותו הייתה הפצת החינמון בתחנות הרכבת עמוסות האנשים, והזכייה בו הפכה, לימים, לנכס העיקרי של עיתון 'ישראלי-ניוז'". בן-צבי מציין כי תמורת זכות הפצת העיתון ברכבת שילם "ישראלי-ניוז" 1.140 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-1.5 מיליון שקל לשנה השנייה.

בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את כניסתו של אדלסון להשקעה בחינמון במהלך 2006 ואת השינויים הדרמטיים שהוא ביקש להביא עמו. "משלב מסוים היו לאדלסון כוונות אחרות בנוגע לעיתון: בפגישה שקיים עמי באפריל 2006 הוא הודיע כי הוא חפץ בעיתון 'רציני' יותר, בעל 'ארשת' פוליטית יותר מחינמון קליל וצעיר משהו", כתב בן-צבי ובהמשך הדגיש: "זכור לי כי באחת הפגישות הבהיר לי צ'רלס אדלסון (שותף עסקי ותיק של אדלסון, שמונה על ניהול המשא-ומתן לרכישת החינמון. ח', מ') כי לאדלסון חשוב מאוד להיות בעל 'קול מכריע' במסגרת יחסי הכוחות שבשותפות המתגבשת".

‏במהלך אפריל 2006 נקרא בן-צבי, כך על-פי תצהירו, לפגישה דחופה עם אדלסון בלאס וגאס. בן-צבי מתאר כיצד במהלך טיסה במטוסו הפרטי של אדלסון מלאס וגאס לוושינגטון, הוא הביע בפניו מורת-רוח מפרסום בעיתון "גלובס" שחשף את הקשר בין אדלסון לבין "ישראלי".

בהמשך כותב בן-צבי: "אדלסון תבע כי החברה תתקשר לאלתר בהסכם עם עמוס רגב, כדי שזה ישמש כעורך הראשי של העיתון. וזאת, על אף שהבהרתי לו כי בשיחות קודמות שערכתי עם רגב, הוא דרש תנאים ושכר מפליגים שלא היו בענף. ציינתי גם כי החברה, בהמלצתו של אדלסון, התקשרה עם אבי רצון כדי שישמש כעורך הראשי. ברם, אדלסון, ללא היסוס, אמר בטון פסקני: 'או-קיי, אז תפטר אותו. אני רוצה את עמוס, ואיני מעוניין באיזה FOOTBALL REPORTER‏ (הכוונה לרצון) כעורך הראשי. אני מעוניין בעיתון משפיע יותר". בסופו של דבר רצון אכן פוטר וקיבל פיצוי של 700 אלף שקל.

‎‎‏"לא יכול להיות רווחי"

‏מנספחים שצורפו לתצהיר בן-צבי ולתצהיר שהגיש אריאל גרינברג, מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, עולה מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי העורך הראשי של החינמון.

במכתב מ-20 באפריל 2006, שכתב גרינברג לצ'רלס פורמן, הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי" וצורך כנספח הוא כתב: "אני יכול להבטיח לך באופן אישי ששלמה (בן-צבי) מחויב להעלות את רמת התוכן (של "ישראלי". ח', מ'). הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון, אבל אין לו סנטימנטים מיוחדים אליו".

ביולי 2006 נחתם הסכם ההעסקה עם עמוס רגב, לדברי בן-צבי, למרות שהתנאים שדרש לעצמו נראו לו מפליגים ומקוממים "ורק לאחר שאדלסון עצמו אישר את הסכמתו לכך".

‏בהמשך תצהירו כותב בן-צבי כי כבר באפריל 2006 הוא הבין שאדלסון החליט לשנות לחלוטין את פניו של החינמון "ישראלי", ובכך גם להפוך אותו "נטול כל תוחלת רווחית". כדי להמחיש את טענתו מביא בן-צבי בתצהיר נתוני רווח והפסד "עדכניים", שמשקפים, לדבריו, את פעילות "ישראל היום" - החינמון הנוכחי שאדלסון מממן, ומשווה אותם לתחזית הרווח המקורית של "ישראלי".

לטענת בן-צבי, "זה לא סוד כי חינמון 'ישראל היום' נושא הפסדים של כ-3 מיליון דולר לחודש, ואינו יכול להיות רווחי", הוא כותב.

‏בן-צבי מפרט בתצהיר, בין היתר, כי על-פי התוכנית המקורית של "ישראלי", עלות הפצת גיליון לחודש עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל - בעוד שעלות הפצתו של "ישראל היום" כיום עומדת על סך של 16.1 מיליון שקל.

עוד טוען בן-צבי כי בעוד שסך עלות התפעול החודשית של "ישראלי" עמדה על סך של 2.65 מיליון שקל - עלות התפעול החודשית של "ישראל היום" היא בסך 22 מיליון שקל.

‏בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את המגעים של אדלסון לרכישת "מעריב" שנכשלו. "עופר נמרודי התקשר אליי ודיווח על פגישה 'איומה ונוראה ומשפילה' עם אדלסון" ואת המעבר של אדלסון ל"ישראל היום", שנועד, לטענת בן-צבי, לרסק את "ישראלי". "ניוזקו ואדלסון לא הסתפקו בבחירת שם דומה לעיתון החדש. כדי להעמיק את הפגיעה בחברה ניצל אדלסון את האמצעים הכלכליים הבלתי מוגבלים העומדים לרשותו, על מנת לגרום לחלק ניכר מעובדי החברה, בהם בכירים ביותר, לעבור ל'ישראל היום'".

המספרים של ישראל היום
‎‎הרקע לסכסוך: קרבות החינמונים

‏ב-3 לינואר 2006 יצא בישראל הגיליון הראשון של העיתון החינמי ("חינמון") הראשון בתולדות המדינה, "ישראלי-ניוז", שהוקם על-ידי איש העסקים שלמה בן-צבי וקבוצת הירש מדיה.

העיתון, ששינה כעבור זמן מה את שמו ל"ישראלי", הופץ בחינם, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים, ובשיאו הודפס ב-170 אלף עותקים, עד שנסגר בינואר 2008.

‏בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על-ידי חברת ניוזקו שבבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני שלדון אדלסון, בעליו הנוכחי של החינמון "ישראל היום". זמן קצר לאחר מכן נקלע "ישראלי" לסכסוך בין הבעלים בן-צבי לבין אדלסון, שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעות הדדיות של השניים.

בתביעה שעדיין מתנהלת תובעים אדלסון וניוזקו את בן-צבי והירש מדיה בסך כ-31.3 מיליון שקל, בטענה כי הם לקחו לעצמם כספים שהשקיע אדלסון בחברת ישראלי-ניוז.

מנגד, בן-צבי תובע מאדלסון כ-12 מיליון שקל, בטענה כי אדלסון וניוזקו ביטלו את הסכמי השותפות בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת, ובכך גרמו לבן-צבי נזקים קשים ואילצו אותו ואת הירש מדיה לשאת בהוצאת העיתון לבדם.

עוד כתבות

"יכולות קטלניות": הנשק האיראני שכבר מוכן למקרה של מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בוול סטריט ג'ורנל מעריכים שלאיראן יש מספיק טילים כדי להגיב בחריפות על מתקפה נגדה, לפי דיווח של רויטרס שלב ב' ברצועת עזה יכלול רכישה מסיבית של כלי נשק של חמאס, והמחאה העצובה של משפחות המפגינים שנהרגו באיראן • כותרות העיתונים בעולם

תעריף הדלק עודכן / צילום: ap, Marta Lavandier

אחרי ההוזלה בינואר: מיום ראשון מחיר הדלק יעלה ב-3 אגורות לליטר

משרד האנרגיה הודיע כי מחירו המרבי של ליטר בנזין 95 יתעדכן בחצות הלילה שבין יום שבת לראשון ויעמוד בחודש פברואר 2026 על 6.88 שקלים בתדלוק בשירות עצמי ● מדובר בעלייה של 3 אגורות לעומת המחיר בינואר, שעמד על 6.85 שקלים לליטר אחרי הוזלה ניכרת של 26 אגורות

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

משבבים דרך אנרגיה ועד מותגי יוקרה: 25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

נשיא העליון יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר נשיא העליון בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב, וזאת בתגובה לקריאות של חלק מחברי הממשלה שלא לקיים הכרעות של בג"ץ ● לדברי עמית, "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי?

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

כשהמוסדיים מוצפים בכסף, מיליארדים זורמים למניות האלה

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדוע בית המשפט ביטל צוואה שבה אדם הוריש את כל רכושו לאחותו?

צוואה שבה אב הדיר את ילדיו מהירושה לטובת אחותו בוטלה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנודע כי האב הביע חרטה על כך בשעותיו האחרונות ● נקבע כי אחותו של המנוח מעלה באמונו וניסתה לחמוס את הרכוש לידיה בחוסר תום-לב

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כל-כך דחוף?"

שופטי בג"ץ רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל עד 1 במרץ, ובהם זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ● מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

שורת ארגונים אירופאים מתנגדים למיזוג גוגל וויז וקוראים לפתוח בחקירת הגבלים

רשות ההגבלים של האיחוד האירופי צפויה לקבל עד 10 בפברואר החלטה אם לאשר את עסקת גוגל-וויז ● שורה של ארגונים אזרחיים פנו בימים האחרונים לאיחוד בבקשה לפתוח בחקירת הגבלים עסקיים שתברר לעומק את העסקה ● החשש המרכזי: ניצול הגישה שתקבל גוגל לוויז לטובת חיסול מתחרים בשוק הענן והסייבר

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● מניית מיקרוסופט יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

שדה חיטה בדרום אוקראינה / צילום: ap

תמורת הסכם עם ארה"ב, ישראל תגביל את ספקית החיטה העיקרית

בכירים ישראליים צפויים לבקר בוושינגטון ולסכם את פרטי הסחר החדש עם ארה"ב ● ההתחייבות הישראלית ביחס ליבוא החיטה, והחשש במגזר העסקי - תביא לעלייה ביוקר המחיה

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

צבי סטפק מסביר מה עומד מאחורי הנסיקה במתכות היקרות, ומזהיר: "המחירים נכנסו לסחרור מסוכן"

מחירי המתכות היקרות ממשיכים להמריא לשיאים חדשים ● הסיבות לכך: השימוש בכסף בתחומים מעבר לתכשיטים, ותפישת הזהב כגידור מפני אי־הוודאות הגאו־פוליטית ההולכת וגוברת ● אך סטפק גם מזהיר: "הנסיקה עשויה להימשך, אבל בדרך־כלל בשלב מסוים מגיע מימוש ואיתו הפסדים גדולים לחלק מהמשקיעים"

אילן רביב, גילעד אלטשולר ואיציק שנידובסקי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר

שוק הגמל מציג: מהפך בצמרת, מנהל הכספים הכי מבוקש וזה שאיכזב ב-2025

עם סיומה של 2025 הפך מיטב הפך למנהל הגמל וההשתלמות הגדול בשוק, על חשבון אלטשולר שחם, שממשיך לאבד לקוחות בקצב גבוה ● המגייס הגדול בענף היה מצטיין התשואות אנליסט, ואחריו מור השקעות ● מאוכזב נוסף לצד אלטשולר שחם בשנה החולפת – ילין לפידות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

מתחרה שלישית על אינמוד: קרן סטיל פרטנרס מציעה לרכוש 51% מהחברה

הקרן מציעה לרכוש 51% מהחברה ב-18 דולר למניה ● "פנינו להנהלה אבל לא זכינו לתגובה", נמסר מן הקרן, שמשקיעה בחברות תעשיה ונסחרת לפי שווי דומה לזה של אינמוד ● ההצעה מגיעה לאחר שבתחילת השבוע נחשף כי שתי מתחרות מעוניינות לרכוש את החברה כולה ולהפוך אותה לפרטית

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון, והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה, וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הביטחוניות ירדו ב-5%, מניות הביטוח עלו ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● השקל נחלש לקראת הנעילה, 3.095 שקלים לדולר אחד● מחירי הזהב והכסף ממשיכים לנפץ שיאים חדשים ● דוחות ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, מטא וטסלה יצאו אתמול - אפל תדווח היום לאחר נעילת המסחר ● וגם: בג'פריס שוריים על מניית Plus500

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק יורד ב-2.3%; מטא מזנקת ב-7%, מיקרוסופט צונחת ב-11%

מגמה מעורבת באירופה ● הדולר מתאושש מעט ● מחירי הנפט מזנקים, על רקע דיווחים על תקיפה אמריקאית אפשרית באיראן ● הפדרל ריזרב השאיר את ריבית ארה"ב ללא שינוי, ולא סיפק רמזים לגבי ההמשך ● אפל תדווח היום את תוצאותיה הכספיות לאחר נעילת המסחר

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפ מהסולידית: כך תוכלו להרוויח מירידת הדולר

על רקע השפל בשער הדולר, כיצד תוכלו לנצל את ירידת הערך של ההשקעות במט"ח לצמצום חבות המס? ● גלובס עושים סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

יו"ר הפד פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים; בשווקים מעריכים כי הפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר, שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● "הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום", אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב-לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?