גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש"

‎‎כך טוען שלמה בן-צבי, שותפו לשעבר של שלדון אדלסון, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת התביעות ההדדיות של השניים

‎‎הזדמנות נדירה לראות את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות: תצהיר שהגיש לפני מספר ימים איש עסקים שלמה בן-צבי לבית המשפט חושף את שורשי הסכסוך שלו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ואת המעורבות של גורמים פוליטיים בעולם העיתונות הישראלי.

‏התצהיר הוא חלק מתביעות הדדיות שהגישו השניים. בתצהירו מספר בן-צבי כי הוא יזם הוצאת חינמון בישראל, לאחר שהתרשם משוק החינמונים העולמי. בהמשך מתאר בן-צבי כיצד החליט להתמודד במכרז שפרסמה רכבת ישראל - "שמשמעותו הייתה הפצת החינמון בתחנות הרכבת עמוסות האנשים, והזכייה בו הפכה, לימים, לנכס העיקרי של עיתון 'ישראלי-ניוז'". בן-צבי מציין כי תמורת זכות הפצת העיתון ברכבת שילם "ישראלי-ניוז" 1.140 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-1.5 מיליון שקל לשנה השנייה.

בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את כניסתו של אדלסון להשקעה בחינמון במהלך 2006 ואת השינויים הדרמטיים שהוא ביקש להביא עמו. "משלב מסוים היו לאדלסון כוונות אחרות בנוגע לעיתון: בפגישה שקיים עמי באפריל 2006 הוא הודיע כי הוא חפץ בעיתון 'רציני' יותר, בעל 'ארשת' פוליטית יותר מחינמון קליל וצעיר משהו", כתב בן-צבי ובהמשך הדגיש: "זכור לי כי באחת הפגישות הבהיר לי צ'רלס אדלסון (שותף עסקי ותיק של אדלסון, שמונה על ניהול המשא-ומתן לרכישת החינמון. ח', מ') כי לאדלסון חשוב מאוד להיות בעל 'קול מכריע' במסגרת יחסי הכוחות שבשותפות המתגבשת".

‏במהלך אפריל 2006 נקרא בן-צבי, כך על-פי תצהירו, לפגישה דחופה עם אדלסון בלאס וגאס. בן-צבי מתאר כיצד במהלך טיסה במטוסו הפרטי של אדלסון מלאס וגאס לוושינגטון, הוא הביע בפניו מורת-רוח מפרסום בעיתון "גלובס" שחשף את הקשר בין אדלסון לבין "ישראלי".

בהמשך כותב בן-צבי: "אדלסון תבע כי החברה תתקשר לאלתר בהסכם עם עמוס רגב, כדי שזה ישמש כעורך הראשי של העיתון. וזאת, על אף שהבהרתי לו כי בשיחות קודמות שערכתי עם רגב, הוא דרש תנאים ושכר מפליגים שלא היו בענף. ציינתי גם כי החברה, בהמלצתו של אדלסון, התקשרה עם אבי רצון כדי שישמש כעורך הראשי. ברם, אדלסון, ללא היסוס, אמר בטון פסקני: 'או-קיי, אז תפטר אותו. אני רוצה את עמוס, ואיני מעוניין באיזה FOOTBALL REPORTER‏ (הכוונה לרצון) כעורך הראשי. אני מעוניין בעיתון משפיע יותר". בסופו של דבר רצון אכן פוטר וקיבל פיצוי של 700 אלף שקל.

‎‎‏"לא יכול להיות רווחי"

‏מנספחים שצורפו לתצהיר בן-צבי ולתצהיר שהגיש אריאל גרינברג, מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, עולה מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי העורך הראשי של החינמון.

במכתב מ-20 באפריל 2006, שכתב גרינברג לצ'רלס פורמן, הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי" וצורך כנספח הוא כתב: "אני יכול להבטיח לך באופן אישי ששלמה (בן-צבי) מחויב להעלות את רמת התוכן (של "ישראלי". ח', מ'). הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון, אבל אין לו סנטימנטים מיוחדים אליו".

ביולי 2006 נחתם הסכם ההעסקה עם עמוס רגב, לדברי בן-צבי, למרות שהתנאים שדרש לעצמו נראו לו מפליגים ומקוממים "ורק לאחר שאדלסון עצמו אישר את הסכמתו לכך".

‏בהמשך תצהירו כותב בן-צבי כי כבר באפריל 2006 הוא הבין שאדלסון החליט לשנות לחלוטין את פניו של החינמון "ישראלי", ובכך גם להפוך אותו "נטול כל תוחלת רווחית". כדי להמחיש את טענתו מביא בן-צבי בתצהיר נתוני רווח והפסד "עדכניים", שמשקפים, לדבריו, את פעילות "ישראל היום" - החינמון הנוכחי שאדלסון מממן, ומשווה אותם לתחזית הרווח המקורית של "ישראלי".

לטענת בן-צבי, "זה לא סוד כי חינמון 'ישראל היום' נושא הפסדים של כ-3 מיליון דולר לחודש, ואינו יכול להיות רווחי", הוא כותב.

‏בן-צבי מפרט בתצהיר, בין היתר, כי על-פי התוכנית המקורית של "ישראלי", עלות הפצת גיליון לחודש עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל - בעוד שעלות הפצתו של "ישראל היום" כיום עומדת על סך של 16.1 מיליון שקל.

עוד טוען בן-צבי כי בעוד שסך עלות התפעול החודשית של "ישראלי" עמדה על סך של 2.65 מיליון שקל - עלות התפעול החודשית של "ישראל היום" היא בסך 22 מיליון שקל.

‏בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את המגעים של אדלסון לרכישת "מעריב" שנכשלו. "עופר נמרודי התקשר אליי ודיווח על פגישה 'איומה ונוראה ומשפילה' עם אדלסון" ואת המעבר של אדלסון ל"ישראל היום", שנועד, לטענת בן-צבי, לרסק את "ישראלי". "ניוזקו ואדלסון לא הסתפקו בבחירת שם דומה לעיתון החדש. כדי להעמיק את הפגיעה בחברה ניצל אדלסון את האמצעים הכלכליים הבלתי מוגבלים העומדים לרשותו, על מנת לגרום לחלק ניכר מעובדי החברה, בהם בכירים ביותר, לעבור ל'ישראל היום'".

המספרים של ישראל היום
‎‎הרקע לסכסוך: קרבות החינמונים

‏ב-3 לינואר 2006 יצא בישראל הגיליון הראשון של העיתון החינמי ("חינמון") הראשון בתולדות המדינה, "ישראלי-ניוז", שהוקם על-ידי איש העסקים שלמה בן-צבי וקבוצת הירש מדיה.

העיתון, ששינה כעבור זמן מה את שמו ל"ישראלי", הופץ בחינם, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים, ובשיאו הודפס ב-170 אלף עותקים, עד שנסגר בינואר 2008.

‏בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על-ידי חברת ניוזקו שבבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני שלדון אדלסון, בעליו הנוכחי של החינמון "ישראל היום". זמן קצר לאחר מכן נקלע "ישראלי" לסכסוך בין הבעלים בן-צבי לבין אדלסון, שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעות הדדיות של השניים.

בתביעה שעדיין מתנהלת תובעים אדלסון וניוזקו את בן-צבי והירש מדיה בסך כ-31.3 מיליון שקל, בטענה כי הם לקחו לעצמם כספים שהשקיע אדלסון בחברת ישראלי-ניוז.

מנגד, בן-צבי תובע מאדלסון כ-12 מיליון שקל, בטענה כי אדלסון וניוזקו ביטלו את הסכמי השותפות בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת, ובכך גרמו לבן-צבי נזקים קשים ואילצו אותו ואת הירש מדיה לשאת בהוצאת העיתון לבדם.

עוד כתבות

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

כלב-רובוט בדמות אילון מאסק / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

הלהיט הוויראלי חדש: כלב-רובוט עם פרצוף של מאסק ב-100 אלף דולר

לאמן ביפל, שהצית את טירוף ה־NFT ונחשב לאחד האמנים החיים היקרים בעולם, יש אטרקציה חדשה במחיר מופקע: רובוט דמוי כלב, שלגופו פרצוף אמיתי להפליא של מיליארדי טק כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג וג'ף בזוס ● ביפל: "זה לא נגד אף אחד, גם אני אחד מהכלבים"

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט; אורקל צללה וגררה את אנבידיה ואלפאבית לירידות

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● אורקל נפלה בכ-10% לאחר האכזבה מהדוח הרבעוני ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● מספר המובטלים בארה״ב עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר ● נעילה חיובית באירופה

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

אילון מאסק / צילום: Associated Press, Matt Rourke

בסיס בירח והגדלת קצב הטיסות: SpaceX מאשרת שתצא להנפקת ענק

חברת החלל של אילון מאסק מכרה מניות למשקיעים קיימים לפי שווי של 800 מיליארד דולר, ומאותתת על הנפקה ב-2026 לפי שווי ענק של 1.5 טריליון דולר ● לפי דיווחים, ההנפקה מיועדת לממן תוכניות ארוכות טווח להקמת בסיס על הירח