גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש"

‎‎כך טוען שלמה בן-צבי, שותפו לשעבר של שלדון אדלסון, בתצהיר שהגיש לבית המשפט במסגרת התביעות ההדדיות של השניים

‎‎הזדמנות נדירה לראות את מאחורי הקלעים של עולם העיתונות: תצהיר שהגיש לפני מספר ימים איש עסקים שלמה בן-צבי לבית המשפט חושף את שורשי הסכסוך שלו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ואת המעורבות של גורמים פוליטיים בעולם העיתונות הישראלי.

‏התצהיר הוא חלק מתביעות הדדיות שהגישו השניים. בתצהירו מספר בן-צבי כי הוא יזם הוצאת חינמון בישראל, לאחר שהתרשם משוק החינמונים העולמי. בהמשך מתאר בן-צבי כיצד החליט להתמודד במכרז שפרסמה רכבת ישראל - "שמשמעותו הייתה הפצת החינמון בתחנות הרכבת עמוסות האנשים, והזכייה בו הפכה, לימים, לנכס העיקרי של עיתון 'ישראלי-ניוז'". בן-צבי מציין כי תמורת זכות הפצת העיתון ברכבת שילם "ישראלי-ניוז" 1.140 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-1.5 מיליון שקל לשנה השנייה.

בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את כניסתו של אדלסון להשקעה בחינמון במהלך 2006 ואת השינויים הדרמטיים שהוא ביקש להביא עמו. "משלב מסוים היו לאדלסון כוונות אחרות בנוגע לעיתון: בפגישה שקיים עמי באפריל 2006 הוא הודיע כי הוא חפץ בעיתון 'רציני' יותר, בעל 'ארשת' פוליטית יותר מחינמון קליל וצעיר משהו", כתב בן-צבי ובהמשך הדגיש: "זכור לי כי באחת הפגישות הבהיר לי צ'רלס אדלסון (שותף עסקי ותיק של אדלסון, שמונה על ניהול המשא-ומתן לרכישת החינמון. ח', מ') כי לאדלסון חשוב מאוד להיות בעל 'קול מכריע' במסגרת יחסי הכוחות שבשותפות המתגבשת".

‏במהלך אפריל 2006 נקרא בן-צבי, כך על-פי תצהירו, לפגישה דחופה עם אדלסון בלאס וגאס. בן-צבי מתאר כיצד במהלך טיסה במטוסו הפרטי של אדלסון מלאס וגאס לוושינגטון, הוא הביע בפניו מורת-רוח מפרסום בעיתון "גלובס" שחשף את הקשר בין אדלסון לבין "ישראלי".

בהמשך כותב בן-צבי: "אדלסון תבע כי החברה תתקשר לאלתר בהסכם עם עמוס רגב, כדי שזה ישמש כעורך הראשי של העיתון. וזאת, על אף שהבהרתי לו כי בשיחות קודמות שערכתי עם רגב, הוא דרש תנאים ושכר מפליגים שלא היו בענף. ציינתי גם כי החברה, בהמלצתו של אדלסון, התקשרה עם אבי רצון כדי שישמש כעורך הראשי. ברם, אדלסון, ללא היסוס, אמר בטון פסקני: 'או-קיי, אז תפטר אותו. אני רוצה את עמוס, ואיני מעוניין באיזה FOOTBALL REPORTER‏ (הכוונה לרצון) כעורך הראשי. אני מעוניין בעיתון משפיע יותר". בסופו של דבר רצון אכן פוטר וקיבל פיצוי של 700 אלף שקל.

‎‎‏"לא יכול להיות רווחי"

‏מנספחים שצורפו לתצהיר בן-צבי ולתצהיר שהגיש אריאל גרינברג, מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, עולה מעורבותו, לכאורה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו במינוי העורך הראשי של החינמון.

במכתב מ-20 באפריל 2006, שכתב גרינברג לצ'רלס פורמן, הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי" וצורך כנספח הוא כתב: "אני יכול להבטיח לך באופן אישי ששלמה (בן-צבי) מחויב להעלות את רמת התוכן (של "ישראלי". ח', מ'). הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון, אבל אין לו סנטימנטים מיוחדים אליו".

ביולי 2006 נחתם הסכם ההעסקה עם עמוס רגב, לדברי בן-צבי, למרות שהתנאים שדרש לעצמו נראו לו מפליגים ומקוממים "ורק לאחר שאדלסון עצמו אישר את הסכמתו לכך".

‏בהמשך תצהירו כותב בן-צבי כי כבר באפריל 2006 הוא הבין שאדלסון החליט לשנות לחלוטין את פניו של החינמון "ישראלי", ובכך גם להפוך אותו "נטול כל תוחלת רווחית". כדי להמחיש את טענתו מביא בן-צבי בתצהיר נתוני רווח והפסד "עדכניים", שמשקפים, לדבריו, את פעילות "ישראל היום" - החינמון הנוכחי שאדלסון מממן, ומשווה אותם לתחזית הרווח המקורית של "ישראלי".

לטענת בן-צבי, "זה לא סוד כי חינמון 'ישראל היום' נושא הפסדים של כ-3 מיליון דולר לחודש, ואינו יכול להיות רווחי", הוא כותב.

‏בן-צבי מפרט בתצהיר, בין היתר, כי על-פי התוכנית המקורית של "ישראלי", עלות הפצת גיליון לחודש עמדה על סך של 1.3 מיליון שקל - בעוד שעלות הפצתו של "ישראל היום" כיום עומדת על סך של 16.1 מיליון שקל.

עוד טוען בן-צבי כי בעוד שסך עלות התפעול החודשית של "ישראלי" עמדה על סך של 2.65 מיליון שקל - עלות התפעול החודשית של "ישראל היום" היא בסך 22 מיליון שקל.

‏בהמשך התצהיר מתאר בן-צבי את המגעים של אדלסון לרכישת "מעריב" שנכשלו. "עופר נמרודי התקשר אליי ודיווח על פגישה 'איומה ונוראה ומשפילה' עם אדלסון" ואת המעבר של אדלסון ל"ישראל היום", שנועד, לטענת בן-צבי, לרסק את "ישראלי". "ניוזקו ואדלסון לא הסתפקו בבחירת שם דומה לעיתון החדש. כדי להעמיק את הפגיעה בחברה ניצל אדלסון את האמצעים הכלכליים הבלתי מוגבלים העומדים לרשותו, על מנת לגרום לחלק ניכר מעובדי החברה, בהם בכירים ביותר, לעבור ל'ישראל היום'".

המספרים של ישראל היום
‎‎הרקע לסכסוך: קרבות החינמונים

‏ב-3 לינואר 2006 יצא בישראל הגיליון הראשון של העיתון החינמי ("חינמון") הראשון בתולדות המדינה, "ישראלי-ניוז", שהוקם על-ידי איש העסקים שלמה בן-צבי וקבוצת הירש מדיה.

העיתון, ששינה כעבור זמן מה את שמו ל"ישראלי", הופץ בחינם, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים, ובשיאו הודפס ב-170 אלף עותקים, עד שנסגר בינואר 2008.

‏בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על-ידי חברת ניוזקו שבבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני שלדון אדלסון, בעליו הנוכחי של החינמון "ישראל היום". זמן קצר לאחר מכן נקלע "ישראלי" לסכסוך בין הבעלים בן-צבי לבין אדלסון, שהגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעות הדדיות של השניים.

בתביעה שעדיין מתנהלת תובעים אדלסון וניוזקו את בן-צבי והירש מדיה בסך כ-31.3 מיליון שקל, בטענה כי הם לקחו לעצמם כספים שהשקיע אדלסון בחברת ישראלי-ניוז.

מנגד, בן-צבי תובע מאדלסון כ-12 מיליון שקל, בטענה כי אדלסון וניוזקו ביטלו את הסכמי השותפות בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת, ובכך גרמו לבן-צבי נזקים קשים ואילצו אותו ואת הירש מדיה לשאת בהוצאת העיתון לבדם.

עוד כתבות

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

85 ממ"דים בפטור מהיטל השבחה: ביהמ"ש קבע כי היתר דיפון ייחשב להיתר בנייה

בית המשפט המינהלי בתל אביב קבע כי "היתר דיפון" שווה להיתר בנייה ומזכה בפטור מלא מהיטל השבחה על ממ"דים במכירה "על הנייר"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט נצבעה ירוק; מניות חברות התעופה מתרוממות

מניות חברות התעופה מתרוממות ● תקלה באחד ממרכזי הנתונים של בורסת שיקאגו (CME) גרמה להשבתה של המערכת: מחירי החוזים העתידיים על WTI, אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים וה־S&P 500 - לא עודכנו במהלך השעות שלפני פתיחת המסחר ● בשל חג ההודיה היום יתקיים יום מסחר מקוצר בוול סטריט ● שער הביטקוין מראה מגמת שיפור מתונה ועומד על 91 אלף דולר

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

וויז אייר והגדלת הפטור על חבילות: הניסוי הכלכלי הגדול יוצא לדרך

בכנסת מפילים את הגזירות על הרשויות המקומיות ● הציבור ממהר למשוך כספים מהפנסיה ● והצעדים הכלכליים משחקים לטובת המתחרים מחו"ל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ארוחה בקפה גלידה יונק / צילום: קרן שביט

גדוש בשום ובמשקל מדויק: חזרנו למוסד הקבב המיתולוגי כדי לגלות שהוא עדיין עומד במבחן

תערוכה שהיא פסקול חיינו, גלידרייה שהפכה למסעדה רומנית אגדית, אוסף של חפצי וינטג' נדירים וחנות יין שהיא אוצר בלום ● ביקור בעיר שלא מפסיקה להפתיע

גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock

שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס לכל המשפחה: הגילדה שחוגגת בחו"ל - על חשבוננו

צריכת הבשר זינקה וישראל מסתמכת על יבוא ● אך הרבנות לא ממהרת להכשיר שוחטים שיטוסו לחו"ל וכך יוצא שקבוצה קטנה וסגורה נותנת מענה לעשרות יבואנים ● הם מצדם נאלצים לשלם כל שכר, שמגיע למאות אלפי שקלים בחודש, ולהיענות לעוד גחמות ● בינתיים העלויות מתגלגלות לצרכן

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל

צמיחה של 14.5% במכירות לכ־1.59 מיליארד דולר מתחילת השנה, וצמיחה של 17.6% לכ־4.46 מיליארד דולר, כך עולה מדוחות הרבעון השלישי של רפאל ● זהו רבעון שיא בהיבט הרווח הנקי: 95.23 מיליארד דולר, זינוק של 39.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו- פול וואלה

ביסמוט חשף את הטיוטה לחוק הפטור מגיוס: "יוצאים לדרך"

במסגרת השינויים בהצעה - תבוטל הדרישה למכסה של לוחמים קרביים, ושירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה ● בנט תקף: "החוק הכי אנטי-ציוני בתולדות המדינה, לא ניתן לזה לעבור" ● גם איזנקוט ביקר בחריפות: "הממשלה בוחרת בהחלשת הצבא. ההצעה - תעודת עניות לפוליטיקה הישראלית"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה שחק את הרווח של רמי לוי, ואלטשולר ממשיך לאבד לקוחות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● התחזקות השקל וירידה בתיק ני"ע פגעו ברווח של רמי לוי ● אלטשולר שחם איבד 150 אלף לקוחות מתחילת השנה

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

50 שנה ל"קן הקוקייה": המרד של מק'מרפי הוא עדיין שיעור רלוונטי על מבני כוח

יובל לסרט האייקוני "קן הקוקייה" מתברר שהוא פחות סרט על מוסד פסיכיאטרי ויותר שיעור על כוח ושליטה ● סיפורו של מק'מרפי מזכיר עד כמה מערכות מעצבות את המציאות, וכמה מעטים עדיין מצליחים לשבור את החלון ולברוח

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

לשכת עוה"ד מזהירה מפני הקשחת תנאי ערבות חוק המכר בהתחדשות עירונית

לשכת עורכי הדין פנתה לבנק ישראל בטענה כי הערבויות שניתנות לדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית הלכו והורחבו מעבר לחוק בשנים האחרונות, מכבידות על היזמים ומסכנות פרויקטים ● וגם: איך ההגנות הללו עלולות לפגוע גם בדיירים עצמם?

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

חברת בנייה חדשה בדרך לבורסה: עומר הנדסה תנסה לגייס לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל

חברת הבנייה צפויה להצטרף בקרוב לבורסה עם השלמת ההנפקה, שתכלול הנפקת מכר בהיקף של 120 מיליון שקל ● בין הפרויקטים שהוקמו על ידיה: מגדלי בסר ברמת גן, מגדל ART בבני ברק וקניון רמות בירושלים

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה