שר התמ"ת, שלום שמחון, לא ימונה לתפקיד יו"ר קק"ל - כך הכריע היום (א') בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה.
השופט אברהם יעקב קבע כי שמחון לא ימונה לתפקיד כיוון שפעל בניגוד עניינים, כאשר במקביל להגשת מועמדותו, עמד בראש צוות המשא-ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת העבודה עם גורמים באסיפה הכללית של קק"ל, במסגרתו ויתרה המפלגה על הזכות לקבוע את זהות היו"ר בדרך של בחירות, כך ששמחון יוצג כמועמד יחיד לתפקיד.
בית המשפט קיבל בכך את בקשתם של יו"ר קק"ל המכהן, אפי שטנצלר, ושל פעילים מרכזיים במפלגת העבודה, בהם עמרם מצנע, ישראל גל ורואי בן-דוד.
עוד קבע השופט כי הזכות למנות את יו"ר קק"ל שמורה מתוקף הסכמים שונים למפלגת העבודה, וכי סעיף בהסכם הקואליציוני, במסגרתו ויתרה העבודה על הזכות לקבוע את זהות יו"ר הקק"ל, הוא בטל בשל היותו מנוגד לתקנת הציבור.
בכך נחסמה דרכו של שמחון - שפרש בנתיים ממפלגת העבודה - לתפקיד הבכיר, ונסללה הדרך להישארותו בתפקיד של שטנצלר, המועמד הנוכחי של העבודה.
"אין זה מתקבל על הדעת כי ראש צוות המשא-ומתן, אשר לא במקרה הינו גם מועמד פוטנציאלי לתפקיד, לא היה מעורב בהליך המשא-ומתן, אשר הוביל בסופו של דבר לחתימה של הסכם המאפשר לו להיבחר לתפקיד בדרך אחרת, עוקפת בחירות במוסדות המפלגה", קבע בית המשפט.
שטנצלר מסר בעקבות ההחלטה כי "המאבק שלי היה על הדמוקרטיה במפלגת העבודה ובישראל, ואני שמח שהצדק ניצח". לדבריו, "בית המשפט באומץ-לב הבהיר כי גם בפוליטיקה יש קווים אדומים שאין לחצותם".
הסכם חשאי
לפי החוק, יו"ר קק"ל צריך להיבחר מקרב חברי דירקטוריון קק"ל על-ידי חברי האסיפה הכללית של הקק"ל, בהיותם חברי הוועד הפועל בהסתדרות הציונית. מעת לעת נערכים בהסתדרות הציונית הסכמים קואליציוניים, שבמסגרתם מיועדים תפקידים שונים בקק"ל למועמדים מטעם סיעה זו או אחרת.
הסכם שיתוף-פעולה קואליציוני שכזה נערך בין מפלגת העבודה לבין תנועת "ארצנו". כדי שייבחר יו"ר חדש לקק"ל הייתה אמורה העבודה להתקין תקנון בחירות, לקיים בחירות לתפקיד, ומועמד המפלגה היה אמור להיות מועמד הסיעה המשותפת של העבודה ו"ארצנו". ואולם, העבודה נמנעה מלתקן תקנון בחירות וביקשה להביא את שמחון כמועמד יחיד לתפקיד.
ביוני 2010 הגישו שטנצלר וכמה מחברי העבודה את העתירה, שבמסגרתה טענו כי המפלגה מבצעת מחטף בהליך המינוי ליו"ר קק"ל, וכי מינויו של שמחון נעשה בניגוד לחוקת המפלגה, בהליך שאינו דמוקרטי ותוך הפקעת זכויות חברי המפלגה לבחור ולהיבחר.
עוד טענו כי מפלגת העבודה ושמחון הסתירו מבית המשפט הסכם שנכרת בחשאי ביוני 2010, במסגרתו ויתרה המפלגה על זכותה לבחור את יו"ר קק"ל בהליך דמוקרטי.
ב-17 בינואר 2011 התפלגו יו"ר העבודה דאז, אהוד ברק, יחד עם שמחון ו-3 חברי כנסת נוספים מהעבודה, והקימו את סיעת "העצמאות".
"אינטרס אישי"
בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת חריפה על שמחון ועל פרופ' שמעון שטרית, ובין היתר, קבע כי השניים פעלו בניגוד עניינים, כאשר פעלו לטובתו האישית של שמחון, ובניגוד לטובת המפלגה.
"שמחון היה נתון בניגוד עניינים מובנה וממשי, בו מצד אחד הוא משמש כנציג המפלגה ופועל כשליחה במשא-ומתן, ומצד שני הוא מועמד פוטנציאלי, שיש לו אינטרס אישי בקבלת התפקיד. ניגוד עניינים זה הוא אשר הוביל לחתימתו של הסכם יוני, לפיו המפלגה ויתרה על זכותה כביכול להציג מועמד לתפקיד יו"ר הקק"ל".
עוד כתב בית המשפט כי הוא אינו נותן אמון בעדות של שמחון, וכי שמחון ושטרית נהגו באופן פסול כאשר הסתירו מבית המשפט את דבר כריתת ההסכם. "שמחון לא מסר הסבר מספק לעובדה כי חרף ידיעתו על ההסכם במועד הדיון בצו המניעה הזמני בתיק, הוא בחר שלא להזכיר את דבר קיומו ולא הביא אותו לידיעת הצדדים או לבית המשפט".
עוד קבע בית המשפט כי מפלגת העבודה, שמחון וברק פעלו כדי למנוע קיום בחירות למועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל, למרות תקנון המפלגה והחלטות שיפוטיות שניתנו בעניין זה. נקבע כי ויתור המפלגה על התפקיד נועד לעקוף את הצווים השיפוטיים ואת חוקת המפלגה, ולכן הוא בטל.
שטנצלר יוצג בידי עורכי הדין שמוליק קסוטו; קבוצה של פעילי מפלגת העבודה בראשות ישראל גל, ורואי בן-דוד - בידי עורכי הדין שאול ציוני ואלי פילרסדורף; וקבוצה בראשות עמרם מצנע - בידי עו"ד דרור ארד-איילון.