כאשר מחלוקת בין עובד רשות מקומית לבין הרשות בנוגע להליך פיטורים של העובד מיושבת בהליך בוררות, יוקפא הליך הפיטורים עד למתן הכרעה סופית בבוררות - כך קבע ערב ראש השנה בית הדין הארצי לעבודה, באופן תקדימי.
החלטת בית הדין הארצי ניתנה בערעור שהגישה אסתר תריף, עובדת בכירה בעיריית יהוד שפוטרה מעבודתה ביוני 2010, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שאישר את פיטוריה.
בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, כאשר עובד מפוטר וההסתדרות מתנגדת לפיטורים, פונים הצדדים לבורר מוסכם כדי שיכריע בשאלת הפיטורים. עד היום פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אין בהתנגדות של ההסתדרות ובפנייה לבוררות כדי לעכב את הפיטורים.
כלומר: העובד היה מפוטר, והפיטורים היו נכנסים לתוקף. וכך, ישיבות הבוררות היו מתקיימות כשהעובד כבר מחוץ לעבודה, והבורר היה דן ומחליט האם הפיטורים נשארים בתוקפם או שהעובד מוחזר לעבודה. לרוב, בשל הזמן הרב שחלף בין הפיטורים בפועל לבין פסק הבוררות, העובד לא היה מוחזר לעבודה, אלא הצדדים היו מגיעים לפשרה כספית.
במקרה של תריף, באמצעות עורכי הדין נעמי לנדאו וכפיר זאב, טענה ההסתדרות שהצטרפה להליך, כי הפרשנות הנכונה לחוקת העבודה של עובדי הרשויות צריכה להיות שבמקרה שלא ניתנת על-ידי ההסתדרות הסכמה מפורשת לפיטורים, או שמתקבלת הכרעה של בורר שמאשר את הפיטורים - יש להקפיא את פיטורי העובד.
"בהתאם לקביעתנו ומשפסק הבוררות טרם הוכרע בהליך זה, אנו מורים לרשות המקומית יהוד להשיב את תריף לתפקידה בעירייה עובר למתן מכתב הפיטורים, וזאת עד להכרעה הסופית בבוררות", קבעו שופטח בית הדין הארצי.
בנוסף, ולאור קביעתו העקרונית, חייב בית הדין הארצי את עיריית יהוד לשלם לתריף את שכר העבודה לחודשים יוני 2010-ספטמבר 2011, אותו הייתה העירייה מחויבת לשלם לה לו התמשכה העסקתה כסדרה.