בית הדין הארצי לעבודה דן הערב (ב') בבקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד ההתפטרות של כ-730 מתמחים, רובם ממרכז הארץ. נשיאת בית הדין, השופטת נילי ארד, הציעה הערב הצעת פשרה: המתמחים ישהו את ההתפטרות שלהם ב-10 ימים, ובתקופה זו צפוי להתנהל משא-ומתן אינטנסיבי. המדינה הייתה צפויה להסכים לפשרה, אולם לבסוף הסכימה להצעת המתמחים להקפיא את ההתפטרות ל-48 שעות בלבד.
האבסורד המשפטי הוא שהמתמחים טענו כל הזמן שמדובר בהתפטרות אישית, וכעת נציגי המתמחים מוכיחים שהם יכולים לקבל החלטה קולקטיבית שתקפיא את מכתבי ההתפטרות של כולם.
מבחינה טכנית, מכיוון שלא יצאו צווי מניעה, יש מי שמטיל כבר ספק מבחינה משפטית אם החלטת ביה"ד בדבר הסיכום האמור יכולה למנוע התפטרות של מתמחה המעוניין להתפטר. רבים מהמתמחים כבר הודיעו על כוונתם של להישמע להסכם הזה. מנגד, מקור משפטי טוען שהחלטת ביה"ד מחייבת ודינה כצו לכל דבר שמשעה את ההתפטרות עד החלטה אחרת.
נציין כי החלטת בין הדין לא מחייבת את בתי החולים של הכללית, כך שמכתבי ההתפטרות בבילינסון, מאיר, שניידר, קפלן ועוד ייכנסו מחר לתוקף - אלא אם המתמחים שם ימשכו אותם. גם את בית החולים הדסה היא לא מחייבת, אלא את בתי החולים הממשלתיים בלבד.
בדף הפייסבוק של המתמחים זועמים על נציגיהם, בטענה כי אין להם סמכות להקפיא את ההתפטרות. בכך נוצרה אירוניה מסויימת בה נציגי המתמחים סופגים כעת את מה שספג יו"ר ההסתדרות הרפואית לפני חודש, כשחתם על ההסכם. הם לומדים מקרוב שגוף שנבחר צריך לדעת לקבל החלטות, והן לא תמיד אהודות "בשטח".
ד"ר ירון בר לביא, מנהל מחלקה מרמב"ם, הסביר ל"גלובס" כי הוא וחבריו המנהלים המליצו למתמחים להתפטר ולא להקפיא את המכתבים. "אני גם המלצתי להם בעבר לא ללכת למהלך של התפטרות כי ידעתי שנגיע לביה"ד בסוף, אלא פשוט לנטוש את המחלקות".
דרשו תוספת שכר
בנוסף, ל"גלובס" נודע כי במהלך הפגישות עם האוצר, נציגי המתמחים דרשו תוספת שכר של 7,000 שקל לחודש לכל אחד מהרופאים, בין אם הוא מתמחה ובין אם הוא מנהל מחלקה בכיר, וזאת מעבר לתוספות השכר בהסכם. באוצר זעמו והבהירו כי אינם מנהלים שום משא-ומתן נוסף על שכר.
דובר מטעם נציגי המתמחים טוען כי זה ספין של האוצר, וכי התוספות הנדרשות הן רק למתמחים ולא לכל הרופאים. אחד הגורמים המעורים במשא-ומתן מעריך כי עלות הדרישה של המתמחים נאמדת ב-700 מיליון שקל.
במהלך הערב הגיעו לבית הדין לעבודה ראשי המחלקות מאזור המרכז שמתנגדים להסכם, והם מקיימים התייעצות עם המתמחים. הדבר מחזק לכאורה את הטענה כי המתמחים משמשים למעשה כחיילים בחזית, במאבק שמנוהל על-ידי השכבה הבכירה של הרופאים. הנהלת בית המשפט הודיעה כעת כי לא יתנהל הלילה דיון פומבי, והדיון הסגור בלשכת ארד יימשך. ארד התעקשה למנוע את ההתפטרות על דרך הפשרה, ללא צווים.
ניסיון לרדת מהעץ
גורמים המעורים במשא-ומתן שהתנהל במשך היום עם נציגי המתמחים, טענו כי יש תחושה של "ניסיון לרדת מעט מהעץ" מצד המתמחים, על רקע מספר הצעות של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, אותן הם ביקשו לבחון.
עם זאת, לוין הבהיר כי מסגרת עלות ההסכם שנחתם זה מכבר לא תיפרץ בשום מקרה, כך שהאוצר לא מתכוון להציע "כסף חדש", למעט פתרונות יצירתיים להקלה על תנאי עבודתם.
ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, התנגד לכך שהבקשה תכלול דרישה לביטול עצם ההתפטרות. גמזו סבר כי מלחמה עיקשת במתפטרים רק תביא להקצנה באווירה הכללית.
אם אכן יקבע בית הדין לעבודה כי יש לדחות את כניסתם לתוקף של חלק ממכתבי ההתפטרות, המדינה תוכל לנהל משא-ומתן עם המתמחים, תוך הפחתה במעט מהלחץ בו נתונה המערכת.
המתמחים משוכנעים: נקצור הישגים אם יהיה משבר
אתמול (א') והיום נערכו פגישות עם נציגי המתמחים, אולם ההערכות הן כי האחרונים משוכנעים כי יצליחו לקצור הישגים גדולים יותר רק אם המשבר יתרחש.
לצד דרישות ריאליות יחסית, כמו העמדה של מערך הסעות לטובת מתמחים לאחר תורנות, או העלאת תעריף התורנות למי שמבצע "התמחות-על", המתמחים חזרו על הדרישה לקצר את תקופת ההסכם, כך שיוכלו לחזור לשבות בעוד 4-3 שנים - דרישה שזוכה להתנגדות נחרצת מצד המדינה.
גורמים המעורים במשא-ומתן ציינו כי נציגי המתמחים התקשו להוכיח כי הם אכן מייצגים את כלל המתמחים וכי סיכום איתם יהיה מקובל על כולם. השופטת נילי ארד, הביעה תקווה כי הצדדים יוכלו להתגבר על המחלוקות לפני שתיאלץ להידרש לסוגייה המשפטית.
אמש, בעיתוי אומלל למדי, פורסם כי משרד הבריאות מתכנן לכאורה לגייס כ-1,000 ישראלים שלמדו רפואה באירופה, מבלי להעביר אותם את מבחני ההסמכה המיוחדים.
גורמים מטעם המדינה ניסו להפגין בעזרת הפרסום אדישות להתפטרות המתמחים, תוך יצירת מצג של פתרון המשבר. בפועל, במשרד הבריאות התכוונו לאפשר לכ-120 ישראלים בלבד, שלמדו במדינות השייכות לאיחוד האירופי (בהן לא קיים פטור ממבחני הסמכה בארץ, ש.נ), להיקלט בבתי-החולים בארץ ללא מבחן כזה, כפי שעושים עם סטודנטים לרפואה שלמדו במספר מצומצם של מדינות אחרות.
הפרסום וההדלפה נתפסו כהכרזת מלחמה על המתפטרים, במקום שיתקבל כניסיון להתמודד עם העומס הצפוי בעקבות ההתפטרות ההמונית.