עמדת המיעוט של סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן, אשר עיקריה נחשפו השבוע ב"גלובס", מצביעה על מחלוקת שנתגלעה בינו לבין חברים בוועדת חייק. כהן נמנע מלהגיב ישירות להאשמות החמורות שמטיחים בו, אבל נייר העמדה שלו, שהתגלגל לידינו, מציג חילוקי דעות מהותיים.
הדבר בא לידי ביטוי מיד בפתיחת דבריו, כאשר כהן תוקף את יו"ר הוועדה, אמיר חייק, וטוען שנמנע מלתקן את הדוח בעקבות הערות ששלח, הקשורות בהשוואות של ישראל לעולם.
זו האשמה חמורה של כהן, שרומז בכך לטעויות בחלק מההשוואות הבינלאומיות המופיעות בדוח, שניתן היה לתקנן - ולא נעשה כך. אם חבר בכיר בוועדה מטיל כזאת פצצה, כאשר הדוח לא סגור לגמרי, מה זה אומר על אופן העבודה על הדוח כולו?
חברים בוועדה תוקפים את כהן בצורה חסרת תקדים, וטוענים בשיחות סגורות שלמעשה הוא חיבל בעבודתה. מבחינת מספר חברים בוועדת חייק, כהן הוא האחראי הישיר למצב העגום של שוק התקשורת הנייחת במדינת ישראל. הם רואים בו כמי שהוביל את מדיניות הרגולציה בשנים האחרונות, ולדעתם עמדת המיעוט שלו, מטרתה אחת: להשאיר את הסמכות בידי משרד התקשורת, כלומר בידיו, להחליט על עיתוי השינויים בשוק.
הם טוענים כלפיו שהוא בעצם לא רוצה שינויים, ולכן עמדתו תומכת בהשארת הכוח והסמכות בידי המשרד. מכיוון שהוועדה רוצה לייצר שינוי או להביא לסדר יום חדש בשוק התקשורת, אימוץ העמדות של כהן, ימנע שינויים.
עדיין לא הגיעה העת לתאר ויכוחים ומריבות בין החברים, אבל די להזכיר שכהן זכה לביקורת חריפה על כך שעיכב במכוון העברת חומרים לוועדה, לא עמד בלוחות הזמנים בכתיבת הפרקים שהיו באחריותו, ובעיקרון לא היה כוח מרכזי בעבודתה.
כהן מצדו דוחה מכל וכל את ההאשמות נגדו, ורומז על כך שחברים בוועדה הציגו עמדות שאינן הגיוניות, ושחלק מהחברים השמיעו עמדות "לא מקוריות".
סיכון רב
וכך כותב כהן: "עיקר המחלוקת ביני לבין מרבית חברי הוועדה נסוב סביב עיתוי ההקלות הניתנות לחברת בזק. טרם אגש להצגת עמדתי ביחס לחלק מהמלצות הוועדה, אציין כי אינני שותף לחלק משמעותי מהנתונים והמסקנות המופיעים בדוח, ובעיקר בפרק ה'מבוא', פרק 'התפתחות ענף התקשורת בישראל 1997-2010', פרק 'השוואה בינלאומית' והפרק העוסק בסוגיות הצרכניות.
"הערות ותיקונים רבים הועברו על-ידי ליו"ר הוועדה, אך לא נלקחו בחשבון בניסוח הדוח הסופי. עוד אציין כי קיימות בעיות נוספות בניסוח ההמלצות שעליהן הצבעתי בפני הוועדה, אך אסתפק כאן בתיאור הנקודות העיקריות".
לאחר מכן עובר כהן לדעת המיעוט שלו. בסעיף אחד הוא כותב כך - "לעניין ביטול ההפרדה המבנית החלה על קבוצת בזק: הוועדה ממליצה כי ההפרדה המבנית תבוטל במועד שבו השוק הסיטונאי 'יתחיל לעבוד', שישה חודשים מהמועד שבו נחתמו הסכמים בין בזק והוט לבין בעלי רישיונות אחרים, או מהמועד שבו החלו בזק והוט לספק שירותים סיטונאיים, או כאשר יקבע הרגולטור את התנאים והתעריפים (באם לא תושג הסכמה בין המפעילים), והכל על פי המוקדם.
"ברצוני להצביע על הסיכון הרב הגלום לתחרות בהמלצה זו: אין חולק כי המועד הנכון לביטול ההפרדה המבנית הוא כאשר תינתן למתחרותיה של בזק האפשרות להתחרות בה על בסיס שוויוני, ולענייננו, על ידי השימוש בתשתיותיה. אולם, המלצות הוועדה עלולות להוביל לכך שההפרדה המבנית תבוטל מוקדם מדי.
"תהליך ההתארגנות של המתחרות לשימוש בתשתיות בזק יארך זמן, גם אם תשתף בזק פעולה באופן מלא (על אחת כמה וכמה במצב שבו בזק מערימה קשיים). על כן, עלול להיווצר מצב שבו בזק משווקת את שירותיה ללא מגבלה, כאשר מתחרותיה אינן מסוגלות להגיב ולעשות שימוש הלכה למעשה בתשתיות החברה..
"המלצתי היא לבטל את ההפרדה המבנית בחברת בזק, רק לאחר שמשרד התקשורת ייווכח כי השוק הסיטונאי אכן פועל היטב, וכי ניתנה ההזדמנות למתחרותיה של בזק להתמודד עמה על בסיס שווה".
רווחת הצרכנים
בסעיף 4 מציין כהן את סוגיית הפיקוח על מחירי בזק, וכך הוא כותב - "לעניין הפיקוח על מחיריה הקמעונאיים של בזק: הוועדה ממליצה להפוך את התעריף הקיים היום בתקנות לשירותי הטלפוניה ממחיר קבוע למחיר מרבי, וזאת באופן מיידי, וכן לעדכן מעת לעת את התעריף המרבי על פי עקרון העלות. לדעת מרבית חברי הוועדה, המלצה זו תגרום לבזק להוריד מחירים, למתחרותיה להגיב בהורדות מחירים מצדן, והכול לרווחת הצרכן.
"לעניין זה אציין, כי הקשר בין מחירים נמוכים לבין רווחת הצרכן לא נעלם מעיניו של משרד התקשורת: המלצותיה של ועדת גרונאו (2008) בעניין זה יושמו, וחברת בזק קיבלה ועשתה שימוש באפשרות להפחית את תעריפיה (עד 40% הנחה מתעריפי התקנות) במסגרת של סלי תשלומים חלופיים, בד בבד עם איבוד נתחי שוק למתחרותיה.
"להערכתי מתן אפשרות לבזק, כבר היום, להפחית את תעריפיה ככל שתרצה, יתבטא בהורדת מחירים דווקא במגזר העסקי בעל כושר המיקוח, ופחות (אם בכלל) במגזר הפרטי.
"על כן, הדרך הנכונה לשיפור מצבו של המגזר הפרטי היא דווקא בהורדת המחיר המרבי: ייהנו מכך אותם מנויים אשר אינם מצויים היום בסלי תשלומים חלופיים, וכן מנויים הנמצאים בסלי תשלומים חלופיים הכוללים תשלום קבוע על פי המחיר בתקנות. זאת ועוד, מאחר שעל פי המדיניות הנוהגת רשאית בזק להוריד את תעריפיה עד ל-40% מתעריפי התקנות, הרי שהורדת תעריפי התקנות תאפשר לבזק, אילו תרצה בכך, להוזיל את תעריפיה עוד יותר".
התחרות לא תיפגע
כהן מוסיף כי "אמנם, הוועדה שהמליצה על תעריפי מקסימום לא עסקה בחישוב תעריפי המקסימום לבזק, והסתפקה בהמלצה שלפיה 'התעריף המרבי יעודכן מעת לעת ע"י הגורם המסדיר ויחושב בהתאם לעקרון העלות', אולם ניתוח רווחיה של בזק בשנים האחרונות מלמד כי היקף רווחיה עלה על הרווח התקני שנקבע בוועדת התעריפים האחרונה (ועדת גרונאו משנת 2003) בכ-6.5 מיליארד שקל בתקופה של 8 שנים, מהם כ-3.5 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות (2008 עד 2010), ויותר ממיליארד שקל בשנת 2010).
"אמנם, הוועדה לא עסקה בניתוח של מקורות הרווח, ועל כן לא ניתן לומר באיזה שיעור ניתן היה להוריד את תעריפיה המפוקחים של בזק, אך ככל הנראה מדובר בשיעור ניכר.
"לפיכך, המלצתי היא להמשיך במשטר התעריפים הקיים כל עוד לא נוכח משרד התקשורת כי השוק הסיטונאי פועל היטב, וכן לקבוע תוך זמן קצר תעריפים חדשים, נמוכים יותר, למנוייה של חברת בזק. בכך לא תיפגע התחרות, ותשתפר רווחתם של הצרכנים".