גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צ'יקו תמיר: "גילת גייסה אותי כדי להיכנס לשוק הביטחוני"

תא"ל (מיל') משה צ'יקו תמיר, ראש החטיבה הביטחונית החדשה של גילת לוויינים, מספר בראיון ראשון ל"גלובס" על הפוטנציאל בתחום, ועד כמה תורמות רכישות גילת לתוצאות הכספיות

השוק הביטחוני, בפרט האמריקני, סומן כבר לפני כשנתיים כמנוע צמיחה בעל פוטנציאל משמעותי לגילת לוויינים. לאחר הרכש החדש שלה בתחום - תא"ל במילואים משה צ'יקו תמיר - החברה מקימה בימים אלה חטיבה ביטחונית חדשה שתפנה לצבאות וגופי ביטחון, ותנסה לממש את הפוטנציאל עליו בונים בגילת . בראש החטיבה, שבה כ-300 עובדים, יעמוד תמיר.

תמיר, קצין מוערך, פרש מצה"ל לפני שנתיים, למרות שבית דין צבאי קיבל את ערעורו ולא הוריד אותו בדרגה בעקבות מה שנודע כ"פרשת הטרקטורון". קודם לכן, תמיר הודה שאפשר לבנו הקטין לנהוג בטרקטורון צבאי ולא דיווח על תאונה שעשה הבן.

בית הדין לערעורים ביטל כאמור את הורדת הדרגה, אף שקבע כי מדובר בכישלון פיקודי ניכר, והוסיף כי "לאורך שירותו הוכיח תמיר הצטיינות יוצאת דופן בתפקידיו המבצעיים". בין התפקידים שמילא בצה"ל, תמיר שימש כמח"ט גולני ומפקד אוגדת עזה, וב-1998 זכה בצל"ש אלוף פיקוד צפון על תפקודו כמפקד יחידת אגוז.

מינויו לסמנכ"ל ומנהל החטיבה הצבאית בגילת מצביע על החשיבות שהחברה מייחסת לתחום. בראיון מיוחד ל"גלובס", תמיר מסרב להתייחס לעברו הצבאי אך מוכן לומר שהמעבר לעולם העסקי מרתק עבורו. "זה עולם אחר ושינוי מעניין, אבל יש דמיון ברמת הניהול, כי אנשים לא משתנים - לא משנה באיזו מערכת הם נמצאים", אומר תמיר.

טכנולוגיה בקו החזית

גילת, המנוהלת על-ידי עמירם לוינברג, מפתחת תחנות לוויין זעירות שמיועדות לתקשורת, ומספקת אותן יחד עם שירותים נלווים. החטיבה החדשה תכלול את שתי החברות שגילת רכשה בתחום ב-2010: חברת RaySat שעלתה לה 25 מיליון דולר ועוסקת בפיתוח אנטנות לווייניות בתנועה, ו-Wavestream שנרכשה תמורת 135 מיליון דולר, המייצרת מגברים לתקשורת לוויינית.

החברה-הבת שהוקמה בארה"ב לצורך פנייה לשוק הביטחוני שם, SIGS, תהיה גם היא חלק מהחטיבה וכך גם פעילויות נוספות של גילת בתחום. "הקמת החטיבה היא המשך טבעי לאסטרטגיה המוצהרת שלנו להיכנס לשוק, ולכך גם גייסו אותי", מציין תמיר. "הרעיון הוא להיכנס למה שנקרא בעולם הצבאי המודרני 'לחימה מבוססת מידע'. יש הרבה מערכות, אבל האתגר הוא להביא את הטכנולוגיה עד לקו החזית הראשון. בטנקים, במל"טים, בסירות, במטוסים ובחזית - תהיה תקשורת לוויינית בתנועה", הוא אומר.

לדברי דורון אלינב, סמנכ"ל השיווק בגילת, השוק הרלוונטי לגילת בתחום הצבאי בארה"ב מוערך ב-4 מיליארד דולר, ויש הזדמנויות גם מחוץ לארה"ב. תמיר מוסיף ששוק ביטחון הפנים (Homeland Security) מייצר גם הוא ביקושים לתקשורת ניידת בזמן חירום.

תמיר, אלינב ויהושע לוינברג (אחיו של המנכ"ל עמירם) - שהוא אחד ממייסדי החברה ואחראי על פיתוח עסקי ואסטרטגיה, מציינים שגילת נתקלת בתחרות מצד מספר חברות שמתמחות בתחומים שונים, אך לוינברג מוסיף כי "אנחנו חושבים שאנו המובילים בתחום. Cometech היא המתחרה הכי בולטת בתחום, אבל היא לא פעילה בתדר KA - שאליו יש מעבר בצבא".

"אין צבא בלי לוויין"

- המצב הכלכלי בארה"ב לא גורם לקיצוצים ועיכובים, שמשפיעים על רכישת מוצרים מגילת?

תמיר: "המצב משפיע על ההוצאות הביטחוניות, אבל למזלנו תוכנית הרכש בתחום התקשורת הלוויינית בארה"ב היא בין הבודדות שלא נפגעו. התקשורת הלוויינית בצבא שם גדלה משנה לשנה, וכך גם התחזית לצרכים העתידיים. הכוונה בכל העולם היא 'להוריד' את התקשורת הלוויינית לא רק לרמה של הדיוויזיה אלא גם של הגדוד והפלוגה, והמשמעות הכמותית גדולה מאוד. עלולה להיות פגיעה בביקוש, אבל גילת היא חברה מאוזנת שפועלת בהרבה שווקים, כך שהפגיעה לא תהיה חמורה".

- יש משמעות לשאלה האם הנשיא הוא דמוקרטי או רפובליקני, בכל הקשור להוצאות הביטחוניות?

"מי שלא יהיה, יצטרך בסוף להעביר תקשורת לחזית. כל זמן שמדינות מחזיקות צבאות, ובעתיד הנראה לעין זה לא הולך להשתנות, תהיה דרישה לתקשורת. החזון שלנו הוא להיות מובילים בתחום".

- הדרישה היא לתקשורת, אבל לא בהכרח לוויינית, בה אתם מתמחים.

"כמעט תמיד עולה השאלה הזאת. כרגע, גם מניסיוני בעבר, אני יכול לומר שהיכולת של מכשירי קשר קרקעיים לתת כיסוי מלא בשדה קרב מודרני - היא מוגבלת. בכל רשת חייבת להיות תקשורת לוויינית כגיבוי, ואין מערכת צבאית שלמה ללא מערכת לוויינית".

לדברי תמיר, צבאות היבשה עברו משיטות פיקוד ושליטה ישנות של דיבור בקשר ושרטוטים על מפות, למערכות מבוססות רשת בדומה למערכות IT בעולם העסקי. אלא, שבצבא האתגרים הטכניים שונים לגמרי מאשר במשרד: קיים צורך בתקשורת בתנועה, עם אנטנות קטנות יחסית. "הטכנולוגיה שלנו מתכווננת לתחום הזה של כל מה שיכול להביא מידע ברשת, עד לטנק הראשון והחייל הראשון בחזית", מדגיש תמיר.

"אספקה לצה"ל היא תמיד יוקרתית"

- העובדה שגילת היא חברה ישראלית משפיעה על יכולת המכירה בארה"ב?

"להיות חברה ישראלית בתחום הביטחוני זה יתרון, בטח בשילוב עם המסורת והמיתוג של גילת. זה נכון שהשוק הביטחוני האמריקני קשה, ולכן האסטרטגיה הייתה לרכוש חברה אמריקנית, Wavestream".

- ומה קורה בשוק הישראלי?

"לישראל תמיד יש לנו פינה חמה בלב, בטח למישהו כמוני שיצא מצה"ל לא מזמן. צה"ל הוא לקוח אסטרטגי וייחודי עבורנו, גם בהיבט הכספי, אבל ההסתכלות היא לא רק כלכלית - כמו אצל כל ישראלי, וגילת היא חברה ישראלית שעובדיה משרתים במילואים. גם היוקרה של אספקה לצה"ל היא עולמית".

- אחרי שנים ללא רכישות, ב-2010 גילת רכשה שתי חברות במטרה להתבסס בתחום הביטחוני. נכון להיום, אלו מוכיחות את עצמן?

תמיר: "עוד מוקדם לראות תוצאות כלכליות, אבל ההון שגילת השקיעה מראה עד כמה אנו מאמינים שהכיוון הוא נכון. כל מי שמכיר את התחום יודע שהתהליכים לוקחים זמן, ושנה היא לא פרק זמן מספיק ארוך".

לוינברג: "את RaySat רכשנו בתחילת 2010 ואנו כבר רואים ממנה פירות, לדוגמה חוזה של כ-10 מיליון דולר באמריקה הלטינית עליו דיווחנו לאחרונה. זה חוזה שחברה קטנה כמו RaySat לא יכלה להשיג לבד, שלא כחלק מגילת. ב-Wavestream, התהליך עדיין בעיצומו".

- יהיו רכישות נוספות בתחום?

לוינברג: "אנחנו עדיין בשלב העיכול של הרכישות הקודמות, אז לא יהיו רכישות בטווח המיידי".

- מהם יעדי המכירות של החטיבה הביטחונית החדשה?

תמיר: "אנו לא חושפים את היעדים ולא רוצים לצאת בהצהרות. דיווחנו בעבר ש-Wavestrem תורמת להכנסות 60-70 מיליון דולר בשנה. עם RaySat והטכנולוגיה הקיימת של גילת, הפוטנציאל גדול מאוד".

"ישראל תמיד תזדקק לצבא שיגן עליה"

בראיון הראשון שלו מאז הצטרף לגילת לפני כחצי שנה, תמיר מקפיד להתייחס רק לענייני החברה ומסרב לדבר על עברו הצבאי או על הנעשה בצה"ל בימים אלה.

עם זאת, הוא מוכן לומר כמה מילים על האפשרות שהמחאה החברתית, ובעקבותיה ועדת טרכטנברג, יובילו לקיצוץ בתקציב הביטחון, כשהרקע הם השינויים בגבול הדרומי של ישראל.

"האיומים הבסיסיים על מדינת ישראל לא משתנים", אומר תמיר. "מה שמשתנה מדי פעם זה המימוש שלהם. הצבאות וכלי הנשק תמיד שם; הנכונות להפעיל אותם יכולה להשתנות. במהלך 100 שנות קיום כאן, זה עלה וירד, אבל ישראל תמיד זקוקה לצבא שיגן עליה, ואסור לשכוח את זה".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא