אנשי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מסתובבים באחרונה בראש מורם. 5 חוקרים של הפקולטה זכו במענקי מחקר בסך 300 אלף שקל כל-אחד של הקרן הלאומית למדע (ISF) - הגוף המרכזי התומך במחקר הבסיסי במדינת ישראל, על בסיס של מצוינות מדעית.
החמישה הם: ד"ר דויד שור, פרופ' רון חריס, פרופ' ליאורה בילסקי, ד"ר איסי רוזן-צבי וד"ר טליה פישר. המענקים שקיבלו החוקרים יאפשרו להם לממן בשנים הקרובות את מחקריהם, שנמצאים כעת בשלב התחלתי.
לדברי פרופסור דפנה ברק-ארז, שנכנסה לפני חודשים מספר לתפקיד דיקנית הפקולטה למשפטים, חברי הסגל שזכו במענקי המחקר של הקרן הישראלית למדע הם דוגמה למצוינות אישית, אך משקפים גם את המצוינות המחקרית של הפקולטה כקבוצה.
לדבריה, "לא פחות חשוב הוא הגיוון של נושאי המחקר המשתקפים בזכיות - זכיות בתחום המים, תביעות להשבת רכוש של ניצולי שואה, המשפט המסחרי והמשפט הדיוני. עושר זה מאפשר לנו לחשוף את התלמידים בפקולטה גם לאתגרים החדשים של עולם המשפט".
הקרן הלאומית למדע היא הגוף המרכזי התומך כיום במחקר הבסיסי בישראל. מענקי המחקר של הקרן ניתנים על בסיס תחרותי, על-פי מדדי מצוינות מדעית. הקרן מפעילה מערכי שיפוט והערכה בינלאומיים הייחודיים לה, הכוללים יותר מ-10,000 מדענים מובילים בארץ ובעולם.
פעילות הקרן מקיפה תחומים רבים: מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח והחברה. מקבלי המענקים הם חוקרים באוניברסיטאות, במכוני מחקר, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובבתי-החולים. תמיכת הקרן מהווה כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי העומדים לרשות החוקרים בישראל.
פרופ' רון חריס: פתרון בעיות משפטיות של מימון וניהול סחר
פרופ' רון חריס, מנהל מכון ברג למשפט והיסטוריה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. בן 50, אב לארבעה, מתגורר במושב בעמק חפר, בוגר אוניברסיטת תל-אביב במשפטים ובהיסטוריה.
המחקר שעבורו קיבל פרופ' חריס את המענק עוסק בהיסטוריה של ארגון הסחר בין אירופה לאסיה, תוך התייחסות לשאלה מדוע התאגיד העסקי פותח רק באירופה, באנגליה ובהולנד; ומדוע, למרות הצלחתו העצומה בהשתלטות על הסחר ובפתרון בעיות משפטיות של מימון וניהול הסחר, המוסד הזה לא אומץ על-ידי תרבויות אחרות, כגון סין, הודו והמזרח-התיכון.
ד"ר דויד שור: היסטוריה של דיני המים
ד"ר דויד שור, מנהל התוכנית למשפט וסביבה בפקולטה. עשה דוקטורט באוניברסיטת ייל. בן 40, נשוי 7, גדל בארה"ב ועלה לארץ ב-1998.
המחקר שעליו קיבל שור את המענק עוסק בהיסטוריה של דיני המים, הן בהקשר המקומי והן בהקשר השוואתי ובזיקה להיסטוריה של הנושא באימפריה הבריטית.
ד"ר איסי רוזן-צבי וד"ר טליה פישר: פסיקת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין
ד"ר איסי רוזן-צבי, 42, הוא מומחה למשפט מינהלי ולדיני איכות הסביבה. רוזן-צבי מתגורר בתל-אביב, הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל-אביב, בעל דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת סטנפורד.
ד"ר טליה פישר, בת 40 ואם לשלוש, מנהלת מכון טאובנשלאג למשפט פלילי באוניברסיטת תל-אביב, למדה לכל התארים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר רוזן-צבי וד"ר פישר קיבלו את המענק במשותף, בזכות מחקרם בנושא פסיקת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין. המחקר יתמקד בשיקולים ששוקלים השופטים בפועל, כאשר הם באים לפסוק הוצאות בהליכים משפטיים.האם הם מתחשבים ביכולות הכלכליות של הצדדים, בהיותם יחידים או חברות, במינם, בלאומיותם, בהתנהגותם לאורך הדיון ועוד.
פרופ' ליאורה בילסקי: תביעות קבוצתיות להשבת רכוש של קורבנות השואה
פרופ' ליאורה בילסקי היא מומחית למשפט פלילי, תיאוריות פמיניסטיות ומשפט והיסטוריה, ועוסקת במחקריה הרבה בשואה. בוגרת האוניברסיטה העברית, בעלת תואר מאסטר ודוקטורט מאוניברסיטת ייל, מתגוררת בתל-אביב.
המחקר שעליו קיבלה את המענק עוסק בתחום המתחדש של תביעות קבוצתיות להשבת רכוש של קורבנות השואה. המעבר מן המשפט הפלילי למשפט האזרחי, ומתביעת היחיד לתביעות קבוצתיות, יצר כלי משפטי רב-עוצמה להתמודדות עם חסינות רבת-שנים שממנה נהנו מוסדות פיננסיים ותאגידים מסחריים ביחס למעורבותם בשואה.
מחקר פסיקת ההוצאות: "אין קשר בין סכומי ההוצאות שנפסקים למציאות"
מחקרם המשותף של ד"ר רוזן-צבי וד"ר פישר, אשר נמנה עם המחקרים שזכו במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF), עוסק בנושא פסיקת הוצאות המשפט על-ידי בתי המשפט בישראל.
לדברי ד"ר רוזן-צבי, השאלה מי צריך לשאת בעלויות המשפט בסופו של הליך משפטי אינה מובנת מאליה ויש לה משמעות רבה. "כאשר אדם, או חברה, שוקלים אם להגיש תביעה לבית-משפט, או לא, הם משקללים מראש את סיכויי התביעה, ומביאים בחשבון בהחלטתם מה תהיה עלות ניהול המשפט, מה הם סיכוייהם לקבל בחזרה את הכסף שיוציאו, ובאיזה שיעור. לכן, סוגיית פסיקת הוצאות המשפט קשורה ישירות לזכות של הגישה לערכאות משפטיות".
רוזן-צבי מציין כי קיימים מנגנונים כמו תביעות ייצוגיות, או בית משפט לתביעות קטנות, שמסייעים לתבוע ללא סיכון כלכלי רב, אך אלה מקרים חריגים.
- מה מקובל בעולם הרחב לגבי פסיקת הוצאות?
רוזן-צבי: "בגדול, יש שתי שיטות בעולם ביחס לפסיקת הוצאות. בשיטה האמריקנית, כל צד נושא בהוצאות שכר-טרחת עורך הדין ששכר, ללא קשר לתוצאת המשפט. בשיטה האנגלית, הצד המפסיד משלם לזוכה את הוצאות המשפט.
"לכל אחד מהכללים יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, בכלל האמריקני, הצד שזוכה יוצא בחסרון כיס, ולאנשים מעוטי יכולת קשה להגיש תביעות. מצד שני, יש ודאות, ולשופטים אין דילמה ביחס להוצאות.
"הכלל האנגלי פותר את הבעיות של השיטה האמריקנית, אך יוצר בעיות אחרות, כמו הרתעת-יתר מפני הגשת תביעה - כשאתה יודע שלא בטוח כי תזכה בתביעה, ואתה תובע חברה גדולה למשל, אתה עלול לשאת בהוצאות משפט גדולות, ולכן תעדיף להתפשר או לא להגיש את התביעה.
"בנוסף, השאלה מי הצד שזכה במשפט היא לא תמיד פשוטה. לדוגמה, אם פלוני תובע מיליון שקל וזוכה במשפט ב-1,000 שקל - האם הוא זכה במשפט וזכאי שהצד המפסיד ישלם לו הוצאות? זה לא ברור".
- מה השיטה הנהוגה בישראל?
רוזן-צבי: "השיטה בישראל היא שאין שיטה. לבתי המשפט יש שיקול-דעת מוחלט באשר לפסיקת ההוצאות, ולפחות לכאורה אין קשר בין סכומי ההוצאות שנפסקים למציאות. הפסיקה על הוצאות היא דלה, הולכת לכל מיני כיוונים ולא נותנת הנחיה ברורה. בפועל, המצב הוא ששיקול-הדעת של השופטים הוא מוחלט, והשופטים לא תמיד יודעים מה קרה בפועל ומה כל צד הוציא כדי לממן את ניהול המשפט.
"במצב כזה, של שיקול-דעת מוחלט, נוצרת סיטואציה של אי-ודאות, ולכן בישראל אין שום יכולת להכווין התנהגות של הצדדים, או של השופטים. אנחנו רוצים לבדוק, מבחינה אמפירית - מה משפיע על שופטים כאשר הם פוסקים הוצאות. למשל, האם שופטים מושפעים ממיהות הצדדים להליך, ויטילו הוצאות שונות על אזרח בודד לעומת חברה עתירת ממון.
"או, האם יש הבדל בפסיקת הוצאות בין בתי משפט שונים ברחבי הארץ, האם לזהות האתנית של הצדדים, או של השופטים, תהיה השפעה על פסיקת ההוצאות, האם בסוגים שונים של תביעות ייפסקו הוצאות באופן שונה וכדומה".
- מה אתם מבקשים להשיג באמצעות המחקר?
רוזן-צבי: "יכול להיות שבסופו של דבר נגלה שהשיטה הישראלית היא מצד אחד הטובה ביותר. מצד שני, אם יתגלו דברים אחרים, על בסיס תוצאות המחקר, נוכל להציע רפורמה בתחום. בכל מקרה, תוצאות המחקר שלנו יוכלו לתת לשופטים אינפורמציה רבה וכלי שיאפשר להם ליצור אחידות בפסיקותיהם. הם יוכלו לראות מה עושים רוב השופטים, וכך תוכל להיווצר נורמה אחידה.
"המענק שקיבלנו מקרן ISF יאפשר לנו לממן את המחקר, כי הוא יקר וידרוש קידוד של הרבה מאוד פסקי דין שניתנו לאורך השנים בבתי משפט השלום והמחוזי".