ישראל מתכננת הקמת משמר גבול ימי (מג"י) להגנה על שדות הגז במרחב הימי שלה. הכוח החדש יהיה בפיקוד חיל הים ובאחריות משרדי הביטחון והתחבורה וגופים ממשלתיים רלוונטיים אחרים. במקביל, נבחנת אפשרות לעבות אל חיל הים בצוללת נוספת, שישית במספר, להתמודדות עם האיומים החדשים מטורקיה. כך מוסר השבועון "דיפנס ניוז" בגיליונו החדש.
התומכים במשמר הגבול הימי אומרים, כי החלטת ישראל להכריז על אזור כלכלי בלעדי (אכ"ב) כחלק מהמרחב הימי שלה, ביולי, היא צעד ראשון לקראת הקמתו של גוף ימי רב-תחומי חדש, בפיקוד חיל הים, שיוסמך לבצע משימות אזרחיות עם היבטי שיטור ביטחוניים.
מיזמי הגז החדשים באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל מעוררים את השאלה איזה גוף יטול את האחריות על אבטחתם השוטפת. בשלב זה הם נופלים בין החורים של רשת הביטחון הימי של ישראל. חיל הים עובד לפי הסדרי אד-הוק עם המשטרה, שלטונות המכס, משטרת ההגירה וגופים אחרים במקרים שבהם פעולות מודיעיניות שגרתיות מניבות חשדות להפרות חוק אזרחיות.
יחידת השיטור הימי של משטרת ישראל פועלות סמוך מאוד לחופים ומטפלות במקרים פליליים או אזרחיים, כגון מניעת הברחות סמים, בטיחות סירות אזרחיות או הפרות סדר של מתרחצים. על חיל הים עצמו נאסר, על פי חוק, לקיים ממשק ישיר עם אזרחים. התהליך של שת"פ מודיעיני עם רשויות אזרחיות, או העלאת אזרחים עובדי מדינה על כלי שיט של החיל, למשימות יירוט או משימות אחרות, גוזל זמן ומשאבים מחיל שכבר עתה מתפרש מעבר ליכולתו.
"לישראל אין משמר חופים (כמו בארה"ב); היא נשענת רק על חיל הים ויחידת השיטור הימי של המשטרה", אמר תת-אלוף (מיל.) נועם פייג, לשעבר ראש מספן ים בחיל הים וסגן מפקד החיל. לברברה אופל-רום, כתבת "דיפנס ניוז" בישראל. "חיל הים אינו רשאי לטפל בישויות אזרחיות, ויחידת השיטור עוסקת רק בעבירות זעירות. מצב זה יוצר פער גדול... לכן זקוקה ממשלת ישראל למשמר גבול ימי, או ישות דומה, שיוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם חיל הים, מכוח חוק, ויצויד בהתאם, לביצוע משימות באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל".
בישראל דנים עתה בתפיסה מבצעית שתשמש בסיס לתכנית לשת"פ צבאי-אזרחי להגנה על מתקני הקידוח באתרי "תמר", "לווייתן" ו"דלית", בלב האזור הכלכלי הבלעדי, אומר "דיפנס ניוז". מדובר בשלושה מעגלים קונצנטרים. המעגל הראשון יהיה אסדת הקידוח עצמה. האחריות להגנה על מעגל זה תופקד בידי המפעיל המסחרי, כלומר נובל אנרג'י. המעגל השני יקיף כמה מאות מטרים מסביב לכל אסדה. הוא יוכרז אזור אסור בכניסה והאחריות להגנה עליו תתחלק בין המפעיל המסחרי לבין משמר הגבול הימי (אם יוקם) או חיל הים. המעגל השלישי - החיצוני - יקיף את כל האזור הכלכלי הבלעדי, והאחריות הצבאית במעגל זה תופקד בלבדית בידי חיל הים.
התפיסה המבצעית מיושמת ב"ים תטיס"
תפיסה מבצעית דומה מיושמת עתה סביב אתרי הקידוח ב"ים תטיס", לא הרחק מאשקלון ועזה. חיל הים מופקד על הביטחון מהחוף עד לאסדות הקידוח. נובל אנרג'י אחראית על הגנת האסדות עצמן. לדברי מקורות צבאיים ותעשייתיים, המצוטטים בשבועון, מפעילה נובל אנרג'י באזור זה כוח שמורכב מכמה אוניות, מערכות תקשורת מתקדמות, כמה מאות אנשי צפרדע ומומחים אחרים. נוסף לכך, מימנה נובל אנרג'י מערכת מכ"ם מתוצרת אלתא, מקבוצת תע"א, שמופעלת ע"י חיל הים להגנה על האתרים מארי B ונועה.
אלוף (מיל.) דוד בן-בעש"ט, לשעבר מפקד חיל הים, אמר באחרונה, בהרצאה באוניברסיטת ת"א, כי הוא מצפה שמשרד הביטחון יממש את האופציה של ישראל לרכוש צוללת נוספת מסדרת "דולפין" מגרמניה, נוסף לשתי צוללות מסדרה זו שמיוצרות עתה במספנה גרמנית.
"כמי שחתם על החוזה לרכישת שתי הצוללות הקודמות, אני מקווה מאוד שבזמן הקרוב נקבל צוללת שלישית", אמר בן בעש"ט. "המדינה שלנו תפסיד הרבה אם לא נצייד עצמנו בצוללת נוספת". ישראל מפעילה עתה שלוש צוללות אלקטרו-דיזל מסדרת דולפין. אם אכן תמומש האופציה, יגיע מספר הצוללות בחיל הים לשש.
תכנית ההתעצמות הימית של ישראל מתנהלת תחת האיום הגובר מטורקיה, שהודיעה כי תשתמש במשחתות, אוניות קרב אחרות וכוח אווירי כדי לקרוא תיגר על מיזמי קידוח גז מדרום לקפריסין, באזור כלכלי שעליו הכריזו במשותף קפריסין וישראל. מבחינה משפטית, לטורקיה יש מחלוקת עם קפריסין בלבד, אך "דיפנס ניוז" מציין, שראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ושרים טורקיים אחרים הפכו את ישראל מטרה להתקפות בגלל הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים המתהדקים בינה לבין יוון וקפריסין.
אזהרותיה של טורקיה שהיא תפעיל כוח צבאי כדי לקיים קידוחים באזורים שנויים במחלוקת בים התיכון "אינם בלוף", אמר סגן ראש ממשלת טורקיה, בולנט ארינג' לעיתון הטורקי "הורייט". "לטורקיה יש זכויות ויכולות שמקנה לה החוק הבינלאומי. העולם כולו צריך לדעת, שאנו לא נהסס להשתמש בהן".
כפי שפורסם ב"גלובס" בתחילת ספטמבר, בכתבה מאת יובל אזולאי, כלים בלתי מאוישים מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות משמשים או ישמשו להגנה על אסדות הקידוח בלב ים. "דיפנס ניוז" כותב עתה, כי כלים אלה, בכללם ספינות חמושות בלתי מאוישות מדגם "פרוטקטור", מלטי "הרון" ו"הרמס", מערכות מכ"ם תקדמות, חיישני זיהוי ואפילו תותחי מים לבלימה בלתי קטלנית של פולשים, שעשויים לשמש "טבעת הגנה כמעט הרמטית" סביב מתקנים ימיים, מהווים בסיס לשוק נישה גלובלי.
לדברי נועם פייג, שוק ההגנה והאבטחה של אסדות קידוח נהנה מאחד משיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בשוק הצבאי הגלובלי. "אני מודע למדינות רבות, מאמריקה הלטינית ועד מזרח אסיה, שבהן חברות ישראליות מספקות פתרונות (אבטחה והגנה) או מתמודדות במכרזים לאספקת פתרונות כאלה... וזו רק התחלה".