אילו לואיס ליברמן היה נשלח לייצג את ארצו בעצרת האו"ם לפני שבועיים, הוא היה עשוי לפגוש שם סוף-סוף את ה"טוקאיו" (בעל אותו שם) שלו, שר החוץ אביגדור ליברמן, שטלפן אליו בשעתו על מנת לברכו על בחירתו לתפקיד. אבל ליברמן של קוסטה ריקה נשאר ספון בלשכתו, ומי שנסעה לניו יורק היא נשיאת קוסטה ריקה, לאורה צ'ינצ'ילה. כך הוחמצה הפגישה בין שני הליברמנים, זה ממוצא רוסי וזה נכד למהגר פולני, שאמנם אינם קרובי משפחה, וגם לא ממש קרובים אידיאולוגית, אבל יש להם רצון כן להכיר זה את זה, ואולי גם לחקור קמעה את שורשי משפחותיהם.
למעלה משנה לאחר שנכנס לתפקידו כסגן הנשיאה של קוסטה ריקה, מהתפקידים הפוליטיים רמי המעלה שבהם מכהן יהודי מחוץ לגבולות ישראל, התקבלתי בלשכתו של ליברמן דווקא ביום הכי עמוס בשנה מבחינתו; מלבד תפקידיו המגוונים הוא גם ממלא את מקומה של צ'ינצ'ילה. ואם לא די בכך, עליו להתמודד עם עיתונאי המנסה לבדוק את עמדותיו באשר למצב בישראל.
כל זה מתרחש כשהתקשורת המקומית מפרסמת קריקטורה שבה מככב ליברמן ורומזת על השפעתו הרבה על הנשיאה צ'ינצ'ילה, ואולי גם על מוצאו היהודי, מוצא שאליו הבוחר כלל לא התייחס קודם לכן בקלפיות. העיתוי הרגיש מחייב לכאורה את ליברמן להיזהר מעט בלשונו, אבל הוא מתגלה כאדם בעל התמצאות רבה באשר לישראל, ובראיון מספר בגילוי לב על הימים שבהם חלם לעלות, על ביקוריו הפרטיים בעבר בישראל ושאיפתו לערוך בה ביקור רשמי כסגן נשיא, על עמדותיו באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מדיניות ממשלות ישראל ועל המצב החברתי בארץ.
ניכר שיש לו אהדה עמוקה כלפי ישראל, אך ככל הנראה גם ביקורת סמויה על כמה מקווי המדיניות של הממשלה הנוכחית. "זהו רגע קשה לישראל באזור שלנו (הכוונה לאמריקה הלטינית. י' א')", הוא אומר בראיון ל-G. "ההתבטאויות של הוגו צ'אבס לגבי ישראל והיהודים הן הכי מדאיגות, כי זה כמו לחזור לשנות ה-30. כשפולשים לבתי כנסת זה דבר מדאיג. מה שקורה ביחס לישראל זה שיש עייפות מן הקונפליקט. זהו נושא שבאמת התעייפו ממנו, ואנשים חושבים שהגיע הזמן שיושג פתרון".
תתמוך בפתיחת שגרירות פלסטינית בסן חוסה?
"יש לנו כבר יחסים רשמיים עם הפלסטינים, אבל אם הם יפתחו כאן שגרירות אני לא יודע".
ואם יפתחו שגרירות כזו, תגיע לטקס הפתיחה?
"אם יזמינו הרי שיזמינו את המדינה, והנשיאה תחליט מי ייצג אותנו במקרה כזה".
הייתי מכנה זאת תשובה דיפלומטית.
"אלה נושאים שעליהם מחליטה הנשיאה, לא אני".
מהו לדעתך הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני?
"אילו היה לי מרשם כיצד לעשות שלום במזרח התיכון, הייתי זוכה גם אני בפרס נובל לשלום. זה שילוב של בעיות שאין באף אזור אחר של העולם".
דווקא בעיתוי שבו מדינות מרכז אמריקה ודרומה מתרחקות מישראל, ואחדות מהן אף מנתקות עמה את היחסים, לא מעט יהודים מכהנים כיום בתפקידי מפתח באמריקה הלטינית. נוסף על ליברמן ניתן למנות את ראש ממשלת פרו סלומון לרנר, ואת השרים היהודים המכהנים בממשלת פנמה - שר התמ"ס רוברטו הנריקס ושר התיירות סלומון שמאע, שאליהם אפשר לצרף גם את נשיא הפרלמנט, מואיז כהן, שאף הוא יהודי.
האם יש סיכוי שבעתיד יהודי ייבחר לנשיא באחת ממדינות מרכז אמריקה או דרומה? אולי בקוסטה ריקה? אולי אתה?
"לואיס פישמן היה מועמד כאן לנשיאות ב-2010, ככה שיש יותר סיכוי שייבחר נשיא יהודי בקוסטה ריקה מאשר בארצות הברית. החברות הלטיניות הן פתוחות יותר, והאופי שלנו הוא להשתתף בחברה. באירופה החברה סגורה יותר ופחות טולרנטית".
האם תמכת בהחלטתו של נשיא קוסטה ריקה לשעבר, אוסקר אריאס, חתן פרס נובל לשלום (1987), לחתום על מסמך המכיר במדינה פלסטינית ואשר קורא לכינון יחסים עמה ועם מדינות ערב?
"אריאס ניסה להרחיב את יחסי קוסטה ריקה עם מדינות ערב המתונות, והם הציבו תנאי להעברת השגרירות שלנו לתל אביב (קוסטה ריקה הייתה מהמדינות הבודדות שהחזיקו שגרירות בירושלים. ב- 2006 היא הועברה לרמת גן. י' א') . אבל הם לא ביקשו לנתק את היחסים עם ישראל".
ואם היו מבקשות?
"הממשלה הנוכחית שלנו חזרה ליחסים הידידותיים שהיו בעבר עם ישראל. הנשיאה לאורה צ'ינצ'ילה ושמעון פרס נפגשו בידידות. רבים מאיתנו נוסעים לישראל, וגם יחסי המסחר טובים מאוד, אם כי אנחנו יותר מייבאים מישראל מאשר מייצאים. עם זאת, אני סבור שקוסטה ריקה צריכה שיהיו לה יחסים עם כל המדינות הרציונליות שלא מפיצות טרור".
מצרים נחשבה לרציונלית, אבל אז הגיעה ההתקפה על שגרירות ישראל בקהיר. איך אתה רואה את זה?
"לא אהבתי את זה. זה נראה כאילו למשטר החדש יש ספקות באשר ליחסים עם ישראל, ולא היה להם קונטרול על מה שקורה במדינה. 'האביב הערבי' רק מתחיל, החברות הערביות היו עייפות ממשטרים אוטוקרטיים, אבל השאלות הן אם יהיו להן סבלנות ותרבות דמוקרטית, ואם הן לא יפלו בהמשך למשטרים אוטוקרטיים מסוג אחר, דתיים או אחרים".
ומה דעתך על הממשלה המכהנת כעת בישראל?
"היו בישראל ממשלות יותר סימפטיות, והיו פחות".
למה בדיוק אתה מתכוון בסימפטיות?
"בעמדה שאני נמצא בה, אני מעדיף שלא להשיב. בתקופה מסוימת הגיעו לכאן לביקור רבין ופרס, והם היו דמויות יותר מוכרות בעולם. היום הפוליטיקאים בישראל רואים פחות את העולם ומסתכלים יותר על ארצות הברית".
איך התרשמת משר החוץ ליברמן, ומה דעתך על יציאתו ההפגנתית מעצרת האו"ם? אולי אתם בכלל קרובים-רחוקים?
(צוחק) "לא, לא, אבל הוא היה נחמד אליי וצלצל לברך אותי כשנבחרתי לסגן נשיא. הוא אמר שהוא רוצה להזמין אותי לביקור. אני מעריך שיש לו השפעה פנימית בישראל, אבל הוא לא דמות מוכרת בעולם. נתניהו מוכר בעולם יותר מליברמן. הוא מיטיב לדבר עם הקהל האמריקאי, אבל לא עם שאר העולם".
וזו טעות?
"פוליטיקאים הם כמו שהם, אבל נראה לי שחסר מישהו בישראל שמבין טוב יותר את אמריקה הלטינית".
האם תרצה לפעול למען שיפור היחסים בין ישראל לדרום אמריקה, ואולי אף לערוך בה ביקור רשמי?
"כשיזמינו אותי, אני אבוא. יש לי שם משפחה קרובה. ביקרתי בישראל כבר חמש פעמים כתייר, ובפעם האחרונה טיילתי בירושלים עם חבר מבית הספר שעשה פרויקטים על השואה ושבינתיים נפטר".
חשבת על האפשרות ההיפותטית שאילו עלית בשעתו ארצה, כפי שתכננת, אולי היית עושה גם בישראל קריירה פוליטית?
"אם בקוסטה ריקה זה מפתיע אותי, אז בטח שלא הייתי יכול לחשוב על זה בישראל. גם כאן לא חשבתי בכלל לחזור ולכהן בתפקיד ציבורי".
ועדיין, אילו היית ישראלי, למי היית מצביע?
"מפלגת מרכז-שמאל. כנראה מפלגת העבודה".
שזה אומר בעצם שהיית נמנה עם 400 אלף הישראלים שיצאו להפגין ברחובות בשל המצב הכלכלי, מצוקת הדיור ויוקר המחיה.
"זה נראה לי מצב מאוד מעניין. מעולם לא ראיתי הפגנה כזו בישראל על נושא סוציאלי. בביקורי האחרון בישראל, לפני שלוש שנים וחצי, היו לי מפגשים עם חברי ילדות של אשתי. שאלתי את אחד מהם, מהנדס, על המצב הכלכלי בישראל, והוא אמר לי: 'אני בהיי-טק ומצבי טוב מאוד, אבל זה לא טוב למדינה, כי בישראל אנחנו לא רגילים לפערים כלכליים כאלה'. הכלכלה הטכנולוגית יוצרת פער בין אלה שעוסקים בה לבין כל היתר וגורמת לרבים להישאר מאחור, והשאלה כיצד אפשר לשנות את המצב. זה אמנם לא כמו בעלי החוות העשירים של פעם, אבל אנשי ההיי-טק הם העשירים החדשים".
אם כך, אתה מזדהה עם המפגינים בישראל?
"אני לא מכיר מספיק טוב את הנושא. במדינה עם אינפלציה כה נמוכה כמו ישראל, אני לא מבין איך אנשים לא מצליחים לגמור את החודש".
יהודים בצמרת
ליברמן, 65, אולי היה מורגל בעבר בכורסאות מנהלים מסתובבות ובלשכה מפוארת בבנק שהוא היה אחד מבעליו, אולם בתפקידו כסגן נשיאה הוא מסתפק בלשכה ובמשרדים בארמון נשיאות, המשדרים צניעות. בכל מקום אחר בעולם לשכה כזו לא הייתה נמצאת ראויה אפילו לאחד מעוזריו של סגן הנשיא, אבל ליברמן נהנה מהתפקיד שהחזיר אותו לפוליטיקה שממנה למעשה פרש - תפקיד שבא עליו בהפתעה רבה, לאחר שכבר עמד לפני פרישה לגמלאות.
האווירה בלשכת ליברמן משתלבת היטב באפרוריות המסוימת שממנה סובלת סן חוסה, בירת קוסטה ריקה; מדינה המונה ארבעה וחצי מיליון תושבים, המתגאה בכך שהיא היחידה באזורה שאין לה צבא. עיר הבירה רחוקה מלהרשים. היא פקוקה מאוד בכלי רכב, והיא משדרת בכמה מרובעיה רושם מסוים של עזובה, בשל גגות הפח המחלידים של רבים מהבתים הנשקפים מעבר לאופק. ובכל זאת, מדובר בגן עדן פציפיסטי - המדינה הדמוקרטית ביותר במרכז אמריקה ובדרומה, ואולי אף השוויונית ביותר, וגם הראשונה מבין מדינות האזור שהנהיגה ביטוח לאומי חובה; ואחת הכיכרות החשובות בעיר בירתה מנציחה את הצדק החברתי.
למרות הנפת דגלי הדמוקרטיה, הצדק והשוויון, נהג המונית שמסיע אותי מתלונן על כך שארצו היא היקרה במדינות האזור, ששכר המינימום (450 דולר בחודש) אינו מספיק, ושהפשיעה עולה. בעוד נהג הטקסי מדבר, הבחנתי בהומלסים לא מעטים שרועים על קרטונים ברחובות, אם כי יצוין שבסן חוסה ראיתי פחות הומלסים מאשר בתל אביב; כאן גם לא יצאו להפגין 400 אלף, והמצב הכלכלי טוב בהרבה בהשוואה למדינות מרכז אמריקה ודרומה האחרות.
הלשכה של ליברמן מתנהלת ללא שמירה של אנשי ביטחון במדים, ובאווירה נינוחה המדגימה למעשה את ייחודה של קוסטה ריקה. כמה שונה היא מהמזרח התיכון. הלשכה נקייה מפוזות, מהתרוצצות תזזיתית ומצעקות. הרעש היחיד שנשמע הוא נקישות עקביהן של כמה מהפקידות. האווירה הזו מתאימה לסגנון הניהול היעיל ולסטנדרטים הגבוהים שמנסה ליברמן להעתיק מהמגזר הפרטי שבו עבד שנים רבות אל המגזר הציבורי.
איך ההרגשה להיות סגן הנשיא היהודי היחיד בעולם מחוץ לישראל?
"להוציא השבוע (הפגישה בינינו מתקיימת ב-20 בספטמבר) האירועים באו"ם וכמה מאמרים בתקשורת, העובדה שאני יהודי כלל אינה משחקת תפקיד. יש לי אפילו יחסים טובים עם בישופים רבים במדינה".
ראית את הקריקטורה שפורסמה?
"לא אהבתי את הקריקטורה הזאת, כי היא מנוגדת לאמת. הנשיאה אמרה לי פעם, 'כשאני אחליט איך נצביע באו"ם באשר לנושא הפלסטיני - אני אודיע לך'. אני בכלל לא מתערב (קוסטה ריקה צפויה לתמוך בהצבעה על הקמת מדינה פלסטינית, אם וכאשר). אבל כשאדם נבחר למשרה כזו, הוא צריך להתכונן לכול. התקיפו אותי גם על כך שאני בנקאי, אבל עד לפני שבוע לא חיברו בכלל בין הדברים.
"אני גם לא היהודי הראשון בקוסטה ריקה שנבחר לתפקיד סגן נשיא. הראשונה הייתה רבקה גרינספן, שכיהנה בתפקיד בשנות ה-90, השני היה אמור להיות לואיס פישמן, שנבחר לסגן נשיא אך לא כיהן בתפקיד, והיו לנו בעבר גם שרים וסגני שרים, ובממשלה הנוכחית מכהנת שרת העבודה סנדרה פיסק, שאף היא יהודייה".
שמעת פעם התלחשויות אנטישמיות?
"בשנת 1975, שר הבריאות של קוסטה ריקה, היהודי הרמן ויינשטוק, הציע לי לשמש כסגן שר. התלבטתי אם להיענות להצעה ואמרתי לו, 'מספיק שיש לנו שר יהודי אחד'. אבל הנשיא דאז התקשר אליי ואמר, 'אל תדאג, זו החלטה שלי'. בקהילה שררה אז דאגה בנוסח 'מה יאמרו הגויים'. אבל שום דבר לא קרה, כיוון שקוסטה ריקה היא מדינה המבוססת על 90% הגירה, והחברה שלה הרבה יותר פתוחה, שוויונית וליברלית מאשר במדינות אחרות".
"ייסדתי בנק מאפס"
ליברמן הוא בן למשפחה יהודית מביאליסטוק, שהיגרה לקוסטה ריקה לפני מלחמת העולם השנייה. הוריו הגיעו לסן חוסה כמעט בחוסר כול, ואביו עבד תחילה כרוכל ולאחר מכן הפך ליבואן של בדים ולבעלים של חנות בדים, דבר ששיפר את מצבם הכלכלי של הליברמנים, שמעולם לא נחשבו עשירים. בני המשפחה נחשבו תמיד לחברים נאמנים בקהילה היהודית. סבו של ליברמן היה המוהל הראשון של הקהילה, וליברמן עצמו שימש בעבר כנשיאה. גם כיום הוא מעורב בענייניה ומתפלל בימי שבת בבית הכנסת יחד עם אמו הקשישה. הקהילה מונה כ-3,000 נפש, והיא נחשבת לציונית יותר מקהילות אחרות באמריקה הלטינית - חבריה הם בחלקם קונסרבטיבים, וחלקם חרדים מודרניים.
לפני תום לימודיו בבית הספר היהודי שקל ליברמן לעשות עלייה. לא מעט יהודים מקוסטה ריקה היגרו ארצה כדי להגשים את החלום הציוני, אך רבים מן העולים החליטו לשוב בהמשך לארצם. "בשנה האחרונה בקולג' חשבתי לעשות עלייה", מספר ליברמן, "אבל זה לא יצא אל הפועל". בתקופת ההכשרה הציונית שלו, ליברמן אף שלט בשפה העברית, שאותה למד ב"חיידר". "עברית דיברתי בתקופת ההכשרה, אבל שכחתי", הוא מספר בספרדית. "היום אני יכול רק לקרוא עברית, אבל הילדים שלי מדברים וקוראים עברית ובמשך שנה אף חיו בישראל".
כשחלום העלייה לארץ נגנז, החליט אביו של ליברמן לשלוח אותו ללמוד בארצות הברית. "אבי תמיד הטיף לנו שעלינו לקבל חינוך טוב, הוא הקריב הרבה בשביל זה". שמונה שנים למד ליברמן בארצות הברית, הוא בוגר אוניברסיטאות יו.אס.אל.איי ואילינוי, ולאחר מכן זכה להצעת עבודה בבנק העולמי, שבו עבד במשך שלוש שנים.
עם שובו לקוסטה ריקה, לאחר 11 שנים בארצות הברית, שימש כיועצו של אוסקר אריאס, מי שכיהן אז כשר התכנון ולימים נבחר לנשיא המדינה. ליברמן מונה לסגן שר בגיל 28, ולכאורה עתידו הפוליטי נראה מובטח. אלא שמפלגתו, ליברסיון נסיונל, הפסידה בבחירות הבאות, וליברמן פרש למעשה מהפוליטיקה ויצא לחפש את מזלו באקדמיה ובמגזר הפרטי. במשך שנים רבות שימש כפרופסור בחוג לכלכלה באוניברסיטת קוסטה ריקה, אולם במקביל, ויחד עם עוד עשרה מחבריו בקהילה היהודית, החליט להקים בנק. "ייסדתי בנק מאפס", מתגאה ליברמן. "קניתי אפילו את הכיסאות ואת הריהוט". בהדרגה, הפך בנק אינטרפין לבנק הלא ממלכתי הגדול בקוסטה ריקה והשלישי בגודלו במדינה.
ליברמן היה הראשון בקוסטה ריקה שזיהה את הפוטנציאל הגדול שיש לבנקאות המקומית, ויזם את פתיחתה להשקעות זרות. בהמשך, הבנק שלו אף נרכש על-ידי בנק קנדי. "הציעו לנו הצעה שאי-אפשר לסרב לה", הוא מחייך. פרשנים כלכליים מספרים שהעסקה היטיבה מאוד עם בעלי הבנק, וגם ליברמן גזר קופונים נאים מעסקת המכירה. בנוסף לדיבידנדים מהמכירה קיבל ליברמן את הצעת הבנק הקנדי הרוכש, סקוטיה בנק, לכהן כמנכ"ל הבנק במשך שלוש שנים, וכך עד לפרישתו לגמלאות. "ואז התקשרה אליי לאורה והציעה לי ללוות אותה במערכת הבחירות", הוא מספר, "ולאחר מכן הציעה לי לשמש כסגנה".
לא רצית לנוח קצת?
"זה לא מתאים לאופי שלי. אני חייב להיות עסוק, ואני אוהב את מה שאני עושה".
הצעתה של צ'ינצ'ילה הייתה לכאורה מפתיעה. ליברמן כבר היה למעשה שנים רבות מחוץ לפוליטיקה, וצ'ינצ'ילה הזניקה אותו מתפקיד סגן שר, שהיה התפקיד הפוליטי הבכיר ביותר שבו הוא כיהן לפני 37 שנים, לתפקיד של סגן הנשיאה וממלא מקומה. אבל צ'ינצ'ילה ידעה למעשה היטב את מי היא בוחרת לסגנה. בעידן של משבר כלכלי עולמי היא חיפשה מספר שתיים בעל מוניטין בתחום הכלכלי, אשר יעניק לה גב בתחום שבו היא אינה מעורה. ליברמן נחשב בקוסטה ריקה לביצועיסט מוכשר יותר מאשר פוליטיקאי, ויתרונו בכך שלא דבק בו רבב פוליטי כמו בכמה מהאחרים.
"הרבה קליינטים מישראל"
ההמשך היה כשליברמן כתב את הפרק הכלכלי במצע של צ'ינצ'ילה ועמד בראש צוות הקמפיין שלה. צ'ינצ'ילה ניצחה במערכת הבחירות בקיץ שעבר, וכך דילג ליברמן היישר מכורסת מנכ"ל בנק ללשכת סגן הנשיאה, ושם החל לפעול כאחראי-העל על כל התיקים הכלכליים בממשלה ועל הבנק המרכזי.
איזה ציון אתה נותן להתמודדות של קוסטה ריקה עם המשבר הכלכלי העולמי?
"אנחנו מדינה קטנה, שחיה מיחסי מסחר עם העולם. ברור שהמשבר ב-2008 השפיע עלינו, ועכשיו שוב מתרחש משבר, שעלול להיות אף גרוע יותר, וזה גורם לנו לעבוד על תוכניות שנועדו למנוע משבר חמור. היום הכלכלה שלנו צומחת בקצב של 4.5% לשנה והאינפלציה ירדה ל-5%. היצוא עלה וההשקעות הזרות חזרו לעצמן, ואנחנו מקווים לשפר את מצב האבטלה".
אגב השקעות זרות, קוסטה ריקה נחשבת לקרקע נוחה להשקעות ישראליות. ישראלים השקיעו בתחום המקרקעין ובעסקי התיירות. האם תעודדו השקעות ישראליות נוספות במדינה?
"קוסטה ריקה מקבלת בזרועות פתוחות השקעות זרות, ובוודאי ישראליות, ואני עצמי, כבנקאי, פתחתי את שערי הבנק שלי למשקיעים ישראלים. בתור בנקאי היו לי הרבה קליינטים מישראל".
קוסטה ריקה נחשבת למי שמובילה את המדינות הלטיניות הדוגלות בכלכלה חופשית, ואילו צ'אבס מוביל את המדינות הדוגלות בסוציאליזם. האם "דרום אמריקה האדומה" מספקת מודל טוב יותר?
"אלה הן מדינות שחיות ממשאבים טבעיים, אך לא מנצלות את משאביהן בשביל לשנות את המדינה. אני לא רואה בהן פיתוח אמיתי, וזה לא נראה לי מודל להמשיך בו".
צ'אבס גם מוביל את גוש המדינות הדרום אמריקאיות התומכות באיראן. עד כמה גדלה ההשפעה האיראנית בדרום אמריקה?
"עד נקודה מסוימת, ההשפעה הזו מדאיגה מאוד. אבל ככל שידוע לי, כאן, בקוסטה ריקה, לאיראנים אין השפעה".
אינך מודאג מהאפשרות שהאיראנים יפיצו טרור גם למדינות פציפיסטיות כמו קוסטה ריקה וינסו לפגוע בקהילה היהודית, כפי שעשו בעבר בארגנטינה?
"דאגתנו העיקרית היא לא מהטרור אלא מכך שאנחנו עלולים להפוך לאזור נגוע בסחר בסמים. קולומביה לוחצת על ברוני הסמים, וכך גם מקסיקו, ואלה מתחילים להשתמש בנו כמתחם לסמים. זה מדאיג, כי קוסטה ריקה לא הייתה ערוכה למלחמה בסמים. עלינו להשיג כעת תקציבים להגנה, ואנחנו לא רגילים לזה. אנחנו הרי מדינה בלי צבא, והמשטרה אינה מאומנת מספיק".
אי-אפשר להתעלם בהקשר זה מארצות הברית ומכך שכמה מדינות בדרום אמריקה מתייחסות כלפי האמריקאים כאל אימפריה עוינת. איפה קוסטה ריקה במשוואה הזו?
"היחסים עם ארצות הברית מאוד טובים. ארצות הברית היא השוק העיקרי שלנו. בקוסטה ריקה לא תמצא אנטי אמריקאיות כמו בדרום אמריקה, חוץ מקבוצות קטנות באוכלוסייה. היחסים טובים, אך יש פה ושם ויכוחים קטנים, אם כי זה טבעי ביחסים בין מדינות".
"הלילה כבר אשן בלשכה"
לא רק הלשכה של ליברמן חפה מגינונים, אלא גם הוא עצמו. ליברמן, חובב דיג בשעות הפנאי ההולכות ומתמעטות שלו, אינו משדר יהירות של מי שעלה לגדולה, ויודע לנהל שיחה בגובה העיניים. הוא מרואיין משופשף עם סבלנות רבה ועם נכונות להשיב כמעט על כל שאלה. סבלנותו כה רבה, שהוא אף מסייע לי להפעיל את המצלמה כשהיא נתקעת. למרות סדר יומו העמוס, ליברמן כלל לא מנסה לקצר את הראיון, ומשיב על כל השאלות, גם הנוחות פחות, בענייניות רבה. דווקא לאחר שהחליט להוריד פרופיל מול התקשורת המקומית, ניכר עליו שהוא נהנה להתראיין לעיתון ישראלי. הוא לבבי במיוחד, כשאני מבקש ממנו להצטלם עם התמונה של נכדיו המונחת על השידה, ואז הוא נראה כמו סבא טוב, כפי שהיה בשעתו סבו המוהל, יותר מאשר סגן נשיא.
הפגישה מתארכת. עובדי הלשכה הסתלקו הביתה מזמן, אבל לליברמן ממתין סדר לילה עמוס. "הלילה אני כבר אשן בלשכה", הוא אומר. השאלה שנשארת פתוחה היא רק אם בתור יהודי טוב ונשיא הקהילה היהודית לשעבר, הוא גם יקרא קריאת שמע על המיטה.