מה לא עושים תושבי גוש דן הדחוס כדי לראות קצת מים? יש כאלה שנוסעים לעין גדי. אחרים מרחיקים עד לבניאס. הפעם החלטנו לצ'פר את תושבי גוש דן - מסלול קצר וכיפי, לאורך נחל צלול מים, ממש ליד הבית. איכשהו, המידע על שבעה קילומטרים נקיים בירקון נעלם מעיני רוב הציבור בישראל, וחבל. טיול באזור תל אפק וכפר הבפטיסטים לאורכה של פיסת נחל שלא סבלה מעולם מתחלואיהם של רוב נחלי מישור החוף הוא פשוט חוויה מהנה.
ממש לפני כמה ימים חנכה רשות נחל הירקון ארבעה גשרים חדשים בירקון, פרי שיתוף פעולה עם קק"ל ועם החברה הממשלתית לתיירות. הגשרים האלה משנים את מפת הטיול בנחל.
הכירו את המטבילים
קחו דוגמה אחת, שנקודת המוצא שלה היא כפר הבפטיסטים. הבפטיסטים הם נוצרים הגורסים כי אמונתו של אדם היא בחירה אישית. לכן, אדם המבקש להתקבל לקהילה חייב להצהיר על רצונו כשהוא כבר בוגר. השם בפטיסטים (מטבילים) נגזר מטקס שבמהלכו מי שמתקבל לעדה טובל את כל גופו במים.
כפר הבפטיסטים, שנוסד בשנת 1955, משמש כמקום המפגש המרכזי של בני העדה בישראל. המסלול מתחיל ברחבת החניה של הכפר, שממנה צועדים צפונה בהמשך הכביש שבו הגענו, כשגדר הכפר מלווה אותנו מימין. כ-200 מטרים מהחניה אנו מגיעים לפינת גדר הכפר. פונים ימינה, וחיש קל מגיעים לגדות הירקון.
זוהי פינה שלווה ומקסימה. לאחרונה נסלל כאן שביל לרוכבי אופניים והוצב שער שמונע מכלי רכב לנסוע לאורך הנחל. לאחר כ-600 מטרים נגיע לגשר בית הבטון. לידו ניצב "בית הבטון" בכבודו ובעצמו. זהו מבנה בן שתי קומות, שנבנה בשנת 1912 כבית המשאבות ביוזמתו של בצלאל יפה. באותם ימים התגורר בפתח תקוה האדריכל דניאל ליכטנשטיין, שחיפש הזדמנות לבנות בבטון - חומר בנייה שבתקופה ההיא לא היה נפוץ במושבות הארץ. החזון המשותף התגשם - השניים בנו על גדת הירקון את אחד מבתי הבטון הראשונים בישראל.
לאחר שאנו מגיעים לגשר בית הבטון, חוצים באמצעותו את הירקון. מתכנן הגשר הזה (ושלושת הגשרים האחרים), האדריכל ארז לוטן, השכיל ליצור גשר מפליא בפשטותו המשתלב בסביבתו הטבעית. אחרי חציית הנחל נפנה ימינה. נחלוף על פני בית פרדס ישן, ולאחר 1.3 קילומטרים נגיע לגשר הרכבת החוצה את הירקון. נעבור מתחתיו ונגלה מימין את גשר מקורות הירקון החדש. מי שהתעייף יכול לחצות כבר כאן את הגשר ולהמשיך הלאה לרחבת החניה - חיסכון של קילומטר אחד בערך, אבל החמצה גדולה.
במקום זאת נמשיך בדרך העפר עוד כ-150 מטרים ונפנה ימינה לגדת הירקון. עץ אקליפטוס ענק מציין את מקומו של "נפתול הנופרים", שנקרא כך על שמה של אוכלוסיית נופר צהוב גדולה הצומחת במקום. הפרח ניכר היטב בעליו הגדולים הצפים על פני המים ובפרחיו הצהובים והגדולים. באוקטובר אפשר, עם קצת מזל, לחזות בפרחים האחרונים של העונה. נשוב לדרך העפר ונפנה ימינה (מתרחקים מן הגשר). נצעד כך כ-300 מטרים, תוך כדי הקפת בריכה, עד למפגש עם דרך עפר רחבה ושלט המפנה ל"בריכת הנופרים". נפנה ימינה כדי להגיע לגדת הבריכה, הצמודה לגדר של חברת מקורות. מאחוריה נובעים-נשאבים מעיינות הירקון.
הבריכה מוקפת קנים וצמחי גדות, והיא מכוסה כמעט כולה בנופרים הצהובים. המראה מרהיב. בריכת הנופרים משמשת אכסנייה בטוחה לצמחים ולבעלי חיים המתקיימים בר בירקון. זהו המקום הרגיש ביותר בנחל, ועל כן חשוב לשמור עליו מפני איומים סביבתיים.
נמשיך בהקפת הבריכה ונגיע לדרך עפר, ובה נפנה ימינה ונצעד עוד כ-400 מטרים. אנחנו נמצאים סמוך לגשר מקורות הירקון, אבל מהצד הנגדי לזה שבו היינו קודם. מולנו נמצאת עמדת פילבוקס ששמרה על גשר הירקון מפני פעולות חבלה בימי המרד הערבי.
עתה עומדות בפנינו שתי אפשרויות. נוכל להיכנס לגן הלאומי ירקון דרך פשפש בשער, להמשיך לאורך הנחל ולצאת מהגן בצדו השני, סמוך למקום שבו החנינו את הרכב. זוהי דרך נעימה לסיים בה את הטיול, אך היא כרוכה בתשלום (כיף לעשות כאן פיקניק. הביאו לכאן את הרכב).
האפשרות השנייה היא לצעוד בדרך העפר שמאלה כ-500 מטרים, לחצות מתחת למסילת הברזל ימינה ולהמשיך עוד כ-300 מטרים בדרך עפר העוברת בשדה מעובד (שלטים של שביל הירקון ינחו אתכם בדרך). הגעתם לשער הגן הלאומי. מכאן כבר אפשר להבחין ברחבת החניה שבה החנינו את הרכב, כ-150 מטרים לפנינו.
איך מגיעים: כביש הגישה לכפר הבפטיסטים, נקודת המוצא והסיום, נמצא בצד כביש 40, בין צומת סגולה למחלף ירקון (כביש 5). חונים ברחבת החניה שבצל שורת הברושים, מול שער הכניסה לכפר.
התאמה: כל המשפחה.
מרחק הליכה במסלול המלא: 6 ק"מ (ניתן לקצר).
משך הטיול: 3-2 שעות.
אופי הטיול: טיול רגלי במסלול מעגלי.