קצת קשה אולי לתפוס, אבל את שירותו הצבאי עשה אשר סוויסה - הלוא הוא אמן הטראנס הבינלאומי סקאזי, שמפוצץ מועדונים ואצטדיונים בכל בירה נחשבת בעולם - כסאונדמן בלהקה צבאית. מדויק יותר, כאיש הקול והתאורה של להקת רוק בירוק, הדבר הכי רחוק מהסביבה האלקטרונית שלו היום, והפאנק של להקת סרטן השד הירושלמית, שבה היה חבר מגיל 15 ועד שהתגייס. ההסבר שלו פשוט: היה לו חשוב לשרת שירות משמעותי, והמוזיקה היא הדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב, אז הוא הכניס להשהיה את טעמו המוזיקלי לשלוש שנים והמשיך משם הלאה.
המעברים החדים האלה זורמים אצל סקאזי הכי טבעי שיש. בדיוק כמו להופיע מול עשרות אלפי אנשים ששותים משקאות חריפים ומעשנים כל מיני חומרים כדי להתחבר לביטים שלו, ולשמור על אורח חיים בריא של התנזרות מסיגריות, מעט אלכוהול פה ושם, אימוני כושר, ואוכל מזין. העובדה שיש לו פירסינג בשפה ושטיח של קעקועים על הגוף לא אומרת שהוא צריך להיות בפוזה כל הזמן. והוא מניח אותה בצד כשהוא אומר, "את יודעת, משנת 2001 אני זז בעולם ממקום למקום, ולא הייתי מודע להצלחה שלי. רק כיום אני מתחיל להבין שאני מצליח ברמה בינלאומית".
- מה זאת אומרת רק היום? אין לך דוחות כספיים?
"בטח שיש. אבל דרך הבאזז אתה יודע איפה אתה נמצא. בעולם הווירטואלי, דרך הפלטפורמה הדיגיטלית, זה הרבה יותר חזק, כי אין היום נתוני מכירות של דיסקים".
- אבל אתה עצמך הוצאת דיסקים.
"בשלוש השנים האחרונות הדיסקים נעלמו. הכול עובר דרך האייטיונס וכאלה".
- איך זה עובד? אתה מקבל תמלוגים מאפל?
"הם מוכרים את הטרקים, ואז, או שזה עובר ישירות לחברה שלי, או לחברה שמטפלת לי בתחום הדיגיטל באותה מדינה. למשל, באלבום החדש שאני עומד להוציא, יש כמה חברות שמטפלות בסקאזי לפי אזורים גיאוגרפיים. בארץ זאת פופ ארט, שהיא חלק מהליקון, שמטפלת בהופעות ובתמלוגים, ויוניסל שמטפלת בדיגיטל, ביוטיוב ובמכירות".
- אתה מצליח לעקוב ולבדוק שלא דופקים אותך?
"כבר דפקו אותי. למדתי את זה על בשרי. זה עניין של אימון ואמון. צריך להאמין באנשים. אייטיונס לא יעשו עליי קומבינה. גם לא ביט פורט. מאז שזה ברשת זה הרבה יותר קל למעקב. אם אתה מבקש דוח, הרבה יותר קל להוריד אותו. כשזה היה בדיסקים, הייתי יכול להגיע לבלגרד, לסקופיה, או למקסיקו סיטי, ולראות קופי מדויק וממוספר של די.וי.די של סקאזי".
- מצד שני, יש הורדות פיראטיות.
"אני סומך על החבר'ה שמטפלים בזכויות שלי".
- מכרת את הזכויות שלך?
"לא. אני נותן אותן לחמש שנים. פעם חברות התקליטים היו לוקחות את הזכויות, היום ההגנה הרבה יותר חזקה. הכול פתוח. האינפורמציה ישר בפנים".
- אתה חייב לחיות את הרשת.
"אני אחד האנשים הכי מחוברים שיש. בפייסבוק של סקאזי עברו רבע מיליון אנשים".
- זאת עוד עבודה.
"וכלי שיווקי אדיר, ובחינם".
- אתה מתעסק גם בצד העסקי של המותג?
"ישנו אסף בי-באס, שהוא איתי באש ובמים, גאון סטארט-אפים עם רעיונות מטורפים. כשכולם הכריזו שהדיסקים מתים, אנחנו באנו ביציאה של די.וי.די. להביא לאנשים את המוזיקה עם ויז'ואל".
- אתה מוציא בקרוב דיסק חדש, או איך שתקרא לזה בעידן הדיגיטלי.
"ויקראו לו 'מיי ווי'. יצאו כבר שני סינגלים, ויש שם שיתוף פעולה עם חבר'ה מגאנס אנד רוזס".
- הרפרנס לפרנק סינטרה הוא מקרי?
"לא. אני משחק עם זה".
- איך הגעת לגאנס אנד רוזס?
"דרך 'קוסט טו קוסט', החברה שאני עובד איתה בארצות הברית. בזמנו הם רצו לתת לי את טומי לי (מלהקת מוטלי קרו ומי שזכור גם כבעלים לשעבר של השחקניות הת'ר לוקליר ופמלה אנדרסון) כמתופף ולא רציתי, כי פחדתי שהוא יגנוב לי את הפוקוס והיה לי חשוב קודם לחזק את המותג".
- והיום?
"כיום אני מרגיש בטוח ובוגר כדי לשלב הרכבים. תראי, אם אתה נותן חצי משלך למישהו, אתה חייב להיות בוגר".
- בשנים האחרונות קצת נרגעת.
"התבגרתי. החזקתי עם חברה הרבה זמן, עשיתי דברים אחרים. אבל כמו שאמר לי מישהו, אתה לא בלגניסט, אבל איפה שאתה נמצא יש בלגן".
- בעבודה זה הפוך, אתה פרפקציוניסט אובססיבי.
"אני מטורף".
- אנשים לא מבינים מה בדיוק אתה עושה. נדמה להם שאתה משחק עם המחשב ויוצא משהו.
"באתי מרקע מוזיקלי של שנים, אבל אני לא יודע להחליף נורה. אני יודע לעשות מוזיקה. הרבה פעמים אומרים, 'סקאזי בים בום טראנס' ולא מבינים שזה לכתוב שירים, לעשות הפקות".
- אז תסביר.
"'מיי ווי' למשל, זו יצירה שכולה שלי. אני כתבתי את השירים, אני מנגן על כל הכלים שמחוברים ישירות למחשב, אני עושה הפקה, סאונד וגימורים. אני סומך רק על עצמי במאה אחוז".
- פריק קונטרול.
"לגמרי. הפעם גם עד רמת הקליפ. לקחתי צוות של חברים שיעבדו איתי ועשיתי גם את הסינופסיס, בניגוד לפעמים שבהן נתתי את המושכות למישהו אחר".
- אבל למה לך להתפזר ככה?
"ככל שהמדיה גדלה, המחשבה נפתחת. כתבתי שיר, ואני יושב מול תוכנת עריכה ומביא את התוצאה הוויזואלית. הדבר הכי גדול זה ללמוד".
- מה למדת באמת?
"לא גמרתי תיכון. סיימתי את הבגרויות אחרי הצבא, עשיתי מכינה וחשבתי שאני הולך ללמוד תקשורת. בסוף למדתי קופירייטינג ופרסום ב'עבודי'. מזה באה לי היכולת לתת סלוגנים כמו 'איי פיל סקאזי'. אני גם מאמין בבריינסטורמינג"".
- אז אתה בעצם מנהל מותג ומשווק אותו.
"החברה שלי מנוהלת בצורה פשוטה. יש לי רואה חשבון, עורך דין ויועץ עסקי. יש לי הון בחברה".
- שמיועד להפקות עתידיות?
"לאו דווקא. היום אפשר להשיג כסף דרך חסויות".
- היה לך גם לייבל שייצג אמנים.
"סגרתי אותו כי העולם השתנה. תעשיית המוזיקה הייתה מבולבלת, ואי-אפשר היה להחזיק עובדים ומשרד כשכולם מסביב קרסו. גם אני הפסדתי".
- כיום הרווח בא מהופעות?
"הרווח בא מלהיות מולטי טאלנט. אנחנו מוצאים מר'צנדייס, חגורות מגניבות, באקל מגניב, כיסוי לאייפון, לאייפד. הנה, אני במקרה לובש גופייה של סקאזי - מה שמדבר לצעירים".
- מה זה צעירים?
"11 עד 40. המוזיקה שלי רובה הגדול בלי מילים, והיא יכולה לפגוע בכל מדינה ובכל מצב. זו מוזיקת ספורט. את נכנסת לחדר כושר ואת לא יודעת, אבל את שומעת סקאזי".
- אתה חוסך?
"התחלתי לחסוך מאוחר, אני לא אשקר, כי חייתי טוב. למדתי שכרטיס אשראי הוא לא רק חתיכת פלסטיק, אלא משהו שצריך לשלם בסוף החודש. יש בית, רכב מגניב".
- אומרים שאתה ממוסחר.
"זה מעולה. ממוסחר זה אומר שהצלחת להגיע לכל שכבה. אמן שהוא אנדרגראונד ולא מצליח מדבר על אחרים ככה. גם אני דיברתי ככה".
- מתי זה השתנה?
לפני שנים".
- כשוויתרת על האמנות?
"לא ויתרתי עליה. אני מוציא להיט ואז משלב בשאר האלבום דברים אפלים. באלבום האחרון נכנסתי לרוק אלקטרוני. אני אוהב רוק".
- עד כמה העשייה שלך מחושבת?
"יש טרקים שאתה נכנס לאולפן ומרפה, זורם עם עצמך. ויש את המכוונים, בוא נכוון, ויורה אותה".
- זה לכוון לטעם של ערוץ 2 כדי למכור.
"זאת ורסטיליות. אתה יכול לעשות הכול מהכול. עשיתי אלבום שלם בעברית. לקחתי את עשרת האמנים הכי גדולים בארץ והרימו גבות".
- יש מצב לסקאזי בקיסריה?
"זה לא ירגיש טוב, כי סקאזי זה לרקוד. חוץ מזה, להופעות שלי מגיעים יותר אנשים. ארבעים אלף איש באילת, 12 אלף ביום הסטודנט בבאר שבע".
- אתה מצליח גם לנוח?
"לא הייתה לי חופשה אמיתית כבר עשר שנים. תמיד אני גונב עוד כמה ימים אחרי הופעות על הדרך. מצד שני, אני כותב בכל מיני מקומות בעולם. העולם הוא גדול, אבל מאוד קטן".
- גם בגיל 60 תופיע כדי-ג'יי?
"רג'ה רם הוא די-ג'יי מגניב בן 67. אני לא אופיע בגיל הזה, אני אהיה מאחורי הקלעים, מאחורי האמנים, ואהיה עסוק ביצירה. מצד שני, לפי ההתקדמות הטכנולוגית של היום, אי-אפשר לדעת מה יהיה".
