המסע הבינלאומי נגד העלמות מס, פעילות מוגברת של מדינות העולם בתחום חילופי מידע בנושאי מסים, ושינויים בחוקי החיסיון הבנקאי, פגעו גם באחד ממקלטי המס הידועים - שווייץ. במשך עשרות שנים שימשה שווייץ כמקלט מס עבור בעלי הון בעולם, בהם ישראלים, אשר הפקידו את הונם בבנקים שווייצריים, בידיעה שפרטיהם נשמרים בסודיות, ושום מידע בנקאי לא מועבר לרשויות במדינותיהם.
החיפוש אחר מקלט מס מקובל בעולם ובישראל, וזוהי פעילות חוקית. למרות זאת, עבור ישראלים רבים, פתיחת חשבון בנק בשווייץ נתפסה כמעט כאמירה של בעל החשבון: "אני מעלים הכנסות מרשויות המס בישראל" - פעולה פלילית על-פי חוקי המס בישראל.
על הרקע הזה נוקטת רשות המסים באחרונה מדיניות מחמירה של בדיקת הפעילות היזמית בחו"ל לשם מיסוייה.
לדברי עו"ד אורי כליף, המתמחה במיסוי בינלאומי, שווייץ איבדה את מעמדה והאטרקטיביות שלה כמקלט מס, כי "לאחרונה חתם מס הכנסה בישראל על תיקון לאמנה עם שווייץ, שנועד להרחיב את היקף המידע המועבר בין רשויות המס של שתי המדינות, גם ביחס למידע בנקאי ולשימוש בנאמנויות; ובכך להגביר את המלחמה בהעלמות מס של ישראלים מעבר לים. התיקון אמור להיכנס לתוקף בראשית 2012.
"במקביל, שווייץ שינתה את החוק הפנימי שלה, ומעתה אפשר לתת מידע בנקאי סודי למדינות אחרות. זאת, בניגוד לעבר שאז המידע היה ניתן להעברה רק אם הייתה הוכחה להונאת מס לפי החוק השווייצרי המקומי. בעבר, אי-דיווח בישראל על הכנסות של ישראלים, לא נחשב בשווייץ להונאת מס. היום, החוק הפנימי השתנה, וגם אי-דיווח למס הכנסה בישראל מחייב את הבנקים לתת את המידע".
בכך, מסביר כליף, מיישרת שווייץ קו עם מגמה עולמית של חילופי מידע בין מדינות. "זה התחיל בארה"ב, ועכשיו מוחל גם עם אנגליה, שם עשו רשויות המס מהלך שבמסגרתו הן דורשות מבנקים שוייצריים מידע לגבי לקוחות אנגליים".
המעבר למונקו, אנדורה והונג-קונג
תופעת הלוואי של הדרישות הללו, אומר כליף, היא חשיפת חשבונות של לקוחות שמרביתם יהודים. "רוב הלקוחות האנגלים של הבנקים השוויצריים הם יהודים, שאולי חשבו לעלות לארץ כדי לפתור בעיות מיסוי שלהם".
אך זה כבר לא יעזור להם, כי גם הישראלים חשופים כעת, יותר מתמיד, לעין הבוחנת של רשות המסים. "רוב הישראלים שהחזיקו את כספם עד היום בבנקים בשווייץ הסתמכו על הסודיות הבנקאית ועל כך שהבנקים לא מסרו מידע לרשויות מס ולגורמים מסחריים אחרים. אך זו הייתה עבירה פלילית, וכעת הם חשופים להליכים מצד רשויות המס בישראל.
"מעבר לכך, ממשלות שונות באירופה, בהן צרפת, אנגליה וגרמניה, העבירו כבר מידע שהיה בידן לגבי הישראלים לרשות המיסים בישראל. בעקבות זאת, פנתה הרשות לתושבי ישראל בהבהרות ובבקשה להגיש דוחות, כדי לראות אם הישראליים ששמם מופיע במידע שהגיע מאירופה, יציינו את פעילותם בחו"ל או לא. גם הצטרפות ישראל ל-OECD, וההסכמים בנושא חילופי מידע של הארגון, מאפשרים לישראל לקבל בקלות ממדינות ה-OECD - 31 מדינות אירופה - את המידע".
עוד מקלט מס שהיה פופולרי בקרב הישראלים היה "דרך פנמה". כליף: "הרבה ישראלים פתחו חשבון בשווייץ באמצעות הקמת חברה פנמית, שנרשמה כבעלת החשבון. בפנמה יש עדיין אפשרות לא לרשום את בעלי המניות בחברה, לקבל שטר מניה, ומי שאוחז במניה נחשב לבעל החברה. מי שאחז במניה היה בדרך-כלל עורך דין פנמי או שווייצרי, ואיש לא ידע עבור איזה לקוח".
אך גם את החגיגה הזאת החליטה רשות המסים בישראל להפסיק. "ישראל חתמה לפני כחודשיים על אמנה נוספת לחילופי מידע עם פנמה", אומר כליף, "שלפיה פנמה תעביר לישראל מידע לגבי חברות שישראלים הקימו אצלה. החתימה הזאת עשויה להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה, ונותנת למס הכנסה עוד חיזוק למלחמתה בתכנוני מס.
גם מלטה, שהייתה מקלט מס מפתה במיוחד עבור הישראלים, איבדה את קסמה המיסויי. "ישראלים רבים החזיקו חברות וחשבונות בנק במלטה, כי במלטה היה משטר מס מאוד מיוחד, שאיפשר להם לשלם רק 4.5%-5% מס. אלא שלפני חודשיים חתמה רשות המסים הישראלית אמנה לחילופי מידע גם עם מלטה.
וכך, לאט-לאט, מהדקת רשות המסים הישראלית את הפיקוח על מתכנני המס הישראליים שמחפשים מחבוא לכספם בעולם, ומיירטת בזה אחר זה את מקלטי המס האהובים עליהם.
כליף: "כעת מתקיים משא-ומתן עם קפריסין - ששם יש לישראלים רבים חברות וגם חשבונות בנק - במטרה לקבל מידע. מלבד שווייץ, המדינות שאיבדו את קסמן כמקלט מס הן מלטה ופנמה, שלגמרי כבר לא רלבנטיות כמקלטי מס.
"הרבה ישראלים החזיקו כספים גם בלוקסמבורג, והיום הם מוציאים אותם משם, מכיוון שהם הוחזקו בעיקר על-ידי ענק הבנקאות השווייצרי UBS, הבנק הראשי בלוקסמבורג, אך המידע שנמסר, והדיסק שחשף את הבנק לחקירה בארה"ב (בכירי הבנק חשודים בסיוע להעלמת מסים לאלפי לקוחות אמריקנים) כלל את הסניף של לוקסמבורג. בנוסף, ישראל חתמה על אמנה גם עם לוקסמבורג, שכוללת סעיף של חילופי מידע. לכן, גם האי לא מהווה יותר מבחינת ישראלים, מקום בטוח.
"ויש עוד מדינות בדרך לאבד את מעמדן כמקלט מס. סינגפור, למשל, חתמה על אמנת מס מתוקנת עם ישראל, אך הסודיות הבנקאית בסינגפור עדיין קיימת. עם זאת, היא צפויה להשתנות בעקבות לחץ על סינגפור, ולכן לא ברור כרגע עד כמה סינגפור תמשיך להיות אטרקטיבית".
ההבדל נעוץ בדיווח ובגילוי
- אם כל המקלטים האלה הם OUT, מה הם מקלטי המס הרלבנטיים, שהם עדיין IN?
"הישראלים המתוחכמים, אלה שעדיין מסתכנים בלא לדווח ולא לפנות לגילוי מרצון לרשות המסים, מחפשים מדינות כמו מונקו, שעדיין לא חתומה ולא מעוניינת לחתום על אמנת מס עם ישראל; או אנדורה, נסיכות בצפון ספרד, שנתפסת כמדינה יציבה ללא אמנת מס והסכם חילופי מידע עם ישראל. ישנם גם ישראלים שעדיין הולכים להונג-קונג, כי האמנה בין ישראל לסין לא חלה על הונג-קונג, ולא ברור אם היא תחתום על אמנה כזו".
- כל הישראלים שפותחים חשבון בנק ב"מקלטי מס" מבצעים עבירה פלילית?
"ההבדל בין מעשה חוקי ללא חוקי נעוץ בדיווח ובגילוי. אם אדם מגיש דוח למס הכנסה, ומציין שהוא בעל חברה, שיש לו נכסים בהיקף מסוים, והוא מגיש הצהרת הון שכוללת את הנכסים, אז אין שום בעיה. מס הכנסה יכול רק לבוא ולהגיד, שהאיש צריך לשלם מס, או שהמס צריך להיות גבוה יותר, ואז יש כאן ויכוח אזרחי ומקצועי.
"אבל אדם שמחביא כסף בחו"ל, ולא מדווח עליו, לא מגיש דוחות או מגיש דוח חלקי, ולא כולל אותו בהצהרת הון - פועל בצורה פלילית. אפשר להחזיק כסף מטעמים מסחריים ומשפטיים במדינות בחו"ל, על-ידי כל מיני מבנים, אבל צריך לדווח על ההכנסה למס הכנסה, ולשלם 20% מס, כאילו שזה כסף בישראל. זה לא משנה שום דבר.
"למי שפועל באופן חוקי, אנגליה עדיין אטרקטיבית כמקלט מס, כיוון שיש שם פטורים שונים ממס; וגם קפריסין, איי הבתולה הבריטיים, בליז, סיישל, אנגווילה (אי בים הקריבי) והבהאמה'ס".
איך לעשות זאת נכון
"מקלט מס" אינו מקום אחד או מדינה אחת שבה נהנה כל בעל הון מהטבות מס מופלגות. הפיתויים שמציעים מקלטי המס שונים ממדינה למדינה וגם "מפליט מס" כזה לאחר. בעוד מדינה אחת יכולה להוות גן עדן לפליט מס שרוצה לפעול באמצעות חברות החזקה, שכנתה מספקת מקלט בבנקים שלה, ומדינה שלישית מיטיבה עם "פליטים" שמקימים מפעלים על אדמתה ומייצרים בה את תוצרתם.
כל אחד מהמקלטים הללו מציע צ'ופרים שונים בדמות הטבות מס, חוקי עידוד השקעות, חובות סודיות ושמירת מידע, תקופת פטור מיוחד ממס למשך שנים מספר, מענקי השקעה, היצע של כוח עבודה זול יחסית, ועוד.
נשמע אטרקטיבי, מפתה, אך עו"ד אורי כליף מצנן את ההתלהבות. לדבריו, "לא כל אחד יכול לחסוך מס באמצעות פתיחת חשבונות או הקמת חברות במדינות המהוות מקלטי מס".
- מי כן יכול לחסוך מס?
"מי שיכול לחסוך מס הוא מי שהפעילות שלו היא בעיקר מחוץ לישראל, והנוכחות הישראלית שלו היא רק ברמה של מתן שירותי ייעוץ או שירותי תמיכה. כאשר קונים ומוכרים מוצרים בחו"ל - לדוגמה, מזמינים אותם בסין ומוכרים אותם באירופה או בארה"ב - אפשר להקים תאגיד בינלאומי בסינגפור ולא צריך לשלם מס על הכנסות שמופקות מחוץ לאותן מדינות.
"ברגע שיוצרים מערך ניהול ואופרציה בחו"ל, עם חברה ישראלית שנותנת שירותי ייעוץ, תמיכה ואדמיניסטרציה - אפשר ליצור מצב שבו מרבית הרווח יהיה בחברה הזרה, בדרך חוקית, גם מבחינה כלכלית וגם מיסויית, ורק חלק קטן מהרווח יגיע לחברת הייעוץ הישראלית.
בצורה הזאת אפשר, באופן חוקי, לתת חוות-דעת משפטית ולהגיש למס הכנסה את הדיווחים הנדרשים מהיום הראשון, בלי להתחייב במס על הפעילות הבינלאומית הזאת. החיוב במס יהיה רק כאשר יימשך דיבידנד לישראל. כך אפשר לצבור כספים רבים בחו"ל בצורה חוקית, תוך הגשה של הדיווחים הנדרשים למס הכנסה".
- מה רמת הדיווח הנדרשת?
"במדינות שיש להן אמנת מס עם ישראל, כדוגמת סינגפור, פעילות כפי שציינתי לא נחשבת לתכנון מס אגרסיבי שחייב בדיווח מיוחד, ורק צריך לכלול אותה בטופס 151 בדו"ח השנתי.
"אם מקימים חברות באיי קיימן, באי קורסאו או בברבדוס, הן לא ישלמו מס באותן מדינות, כי אין להן אמנת מס עם ישראל, אך במקרה שלהן צריך להוסיף טופס דיווח מיוחד ולציין את החברה שרשומה שם. ועדיין, זה לא אומר שזה תכנון מס פלילי או שההכנסות חייבות במס. זה רק נותן לרשות את המידע לבוא ולבחון את תכנון המס, אם וכאשר היא תחפוץ בכך.
"לכן, החזקת כספים ופעילות בחו"ל שנעשית בצורה נכונה, עם שליטה וניהול מחוץ לישראל, עם ביסוס של תוכן כלכלי ועסקי בחו"ל, הצדק ניהולי ולא רק משפטי, אז אפשר לחסוך מס בצורה חוקית באמצעות הוראות החוק. אבל בכל תכנון מס ופעילות כזאת, צריך לתת את הדיווח ואת הגילוי למס הכנסה מההתחלה ועד הסוף".
