לאחר שחברות תעודות הסל כבר גייסו 2.6 מיליארד שקל בעסקאות SWAP (החלף), רשות ניירות ערך פרסמה היום (א') הוראות המסדירות את ביצוען של עסקאות אלה.
נזכיר כי מדובר בעסקאות סיבוביות, שבהן מעורבים משקיעים זרים המוצאים את דרכם לשוק המקומי בדרך שעוקפת את המגבלות שהטיל עליהם בנק ישראל (חובות נזילות ודיווח). את ביצוע העסקאות חשף "גלובס" כבר בחודש יוני האחרון.
את המעקף מבצעים הזרים על-ידי רכישת תעודות סל על מדדי המניות הישראליים - ת"א 25, ת"א 100 ות"א בנקים, דרך כל אחת מחברות תעודות הסל. לפי דיווחי החברות, עד כה נעשו 11 עסקאות SWAP בהיקף כספי של 2.6 מיליארד שקל - כ-5% מהיקף נכסי הענף (העומדים על 52 מיליארד שקל), ו-18% מהיקף הנכסים בתעודות הסל המנייתיות על מדדים מקומיים.
העסקאות שנעשו שונות אחת מהשנייה, אך לכולן שיטה דומה - כאשר לקוח רוכש תעודת סל, חברת תעודות הסל למעשה מתחייבת בפניו להעניק לו את המדד שרכש. את ההתחייבות הזו מגלגלת החברה לבנק מקומי, וזה מגלגל את ההתחייבות הלאה לבנק זר. כל גורם בשרשרת נהנה מריבית על העסקה, והבנק הזר נהנה מפער הריביות שבין השקל לדולר ולמעשה ממשיך לבצע ספקולציות על השקל בלי להיות כפוף למגבלות של בנק ישראל. חברת תעודות הסל נהנית, בנוסף לריבית, גם מניפוח נכסיה.
הפרקטיקה של התכסות באמצעות עסקאות SWAP מקובלת בתעודות על מדדי מניות זרים, אך לפני כחצי שנה קסם תעודות סל הפתיעה את הרשות עם עסקה שביצעה על מדד מניות מקומי. ברשות התקבל רושם של מעין "מחטף" - קודם בוצעו העסקאות ורק אחר-כך דווח עליהן. הרשות פועלת בשיתוף פעולה מול הגופים עליהם היא מפקחת, והיא ציפתה שמהלך זה יעשה בתיאום איתה. אחרי קסם גם שאר החברות ביצעו עסקאות דומות, ולרשות לא נותרה ברירה אלא להסדיר את הנושא.
ההוראות החדשות קובעות, בין היתר, מגבלות על היקף העסקאות המותרות לכל חברה (25% מהיקף התעודה על מדד מקומי ו-110% על מדד זר), וכן על הגורמים שמולם ניתן לבצע את העסקאות (בנקים בדירוג גבוה). כן נקבעו תנאים מסחריים מסוימים, כגון היקף הביטחונות המקסימלי שניתן להפקיד לצורך ביצוע העסקה, משך העסקה, קנסות שבירה ואופן השערוך שלה. כך למשל, נקבע כי החברות יצטרכו להעמיד בטחונות בגובה 25% מהיקף התעודה, וכי על הכספים בעסקה להיות נזילים ברמה יומית. עוד נקבע, כי קנסות היציאה לא יעלו על 0.5%-1% מהיקף העסקה.
