מפקחת מס ההכנסה שהגיעה לערוך ביקורת בבניין ברחוב אלנבי 69 בתל-אביב לפני שנים מספר, לא ידעה כנראה איזו תיבת פנדורה עומדת להיפתח בעודה פותחת, אחת-אחת, את דלתות הבניין. היא בכלל חשבה שמדובר בביקורת שגרתית בחנויות ובדירות המושכרות בבניין, שעל ההכנסות מהשכרתן מדווח צעיר בשם אורי מור, אך מהר מאוד שמעה מהדיירים כי את הכסף הם מעבירים למישהו אחר, לדן מור.
איש מלבד אותה מפקחת לא יודע אם היא זיהתה כבר אז שמדובר בשופט מיסוי שמבקר חדשות לבקרים את עבודת הפרקליטות ורשות המסים, אך סופה של הביקורת כבר ידוע: שופט בית-משפט השלום בתל-אביב, דן מור, נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שהגיע להסדר עם הפרקליטות, שלפיו ישלם כופר בגין עבירות מס שבהן נחשד.
מאז הותרה הפרשה לפרסום התראיינו מור ומקורביו בכלי תקשורת וטענו כי לא נפל פגם במעשיו, וכי הרשויות "חיפשו אותו" בשל יחסו הלא אוהד כלפיהם בפסיקותיו, עד שמצאו איזה עניין פעוט וניפחו אותו.
ההאשמה החמורה הזו הופרחה לאוויר ומרחפת כסימן שאלה ענק מעל רשויות אכיפת החוק בישראל. האמנם מדובר בקונספירציה להפיל שופט? האם ביקורת של מס הכנסה יכולה להיוולד כנקמה?
פורשי רשות המסים, שעבדו במערכת המיסוי שנים ארוכות ומכירים אותה מבפנים, ניסו להכניס אותנו אל מסדרונות הרשות ולענות ל"גלובס" על השאלות הללו.
מפקח לשעבר ברשות המיסים, שעבד יותר מעשור במס הכנסה, מעלה תהיות על ההליך: "בחיים לא נתקלתי בתיק שבו עושים ביקורת שגרתית לנכסים על שכר דירה, סתם ככה. זה לא מעניין אף אחד. אין שם בשר. אני מאמין לדן מור שמישהו שם הלך וחיפש אותו, כי באמת שנאו אותו מאוד בפרקליטות וברשות המסים".
לדברי אותו מפקח, "זו לא צריכה להיות איזו אסטרטגיה, שיישבו בכירי הפרקליטות ואמרו 'עכשיו אנחנו נדפוק אותו'. לא יושבים אנשים בחדר סגור במרתף ומתכננים מזימה איך להפיל את דן מור. מישהו, אדם אחד במס הכנסה, אומר 'עכשיו נפיל אותו', ואז הוא דואג שתהיה ביקורת, ונופל על בעיה; ופתאום העסק הרץ גם בידיים של מי שלא מודע לכך שמחפשים את הנישום.
"אני לא יכול להגיד ב-100% שזה מה שקרה, אבל מתוך היכרות עמוקה עם איך מתנהלים ברשות, נראה לי שסימנו מטרה, חיפשו איך לפגוע בדן מור. כשמסמנים שם מטרה, חבל על הזמן, הבן אדם גמור".
"לא מקרי שעלו עליו"
- זו אמירה קשה. ברשות המסים טוענים כי הם לא מסמנים מטרות.
המפקח לשעבר נחרץ בדעתו: "אני אומר לך במיליון אחוז שמסמנים שם מטרות. אם הם לא אוהבים מישהו, הם מחפשים ומחפשים עד שמוצאים. זה נשמע הגיוני שבאופן מקרי, בין הבודדים שבדקו להם את השכירות, זה דווקא דן מור, השופט השנוא של הפרקליטות? תעשו לי טובה.
"צירוף המקרים המדהים הזה, שדווקא בתיק של הבן של השופט, מצאו שהוא עשה משהו לא ראוי, לא אמין. שיראו לי עוד כמה נכסים מושכרים על יד, שעשו להם בדיקה כזאת. יכולים לבדוק, אבל זה לא בסדר העדיפויות. לא שם מסתתר הכסף הגדול שהרשות מחפשת ומשקיעה משאבים בגילויו".
התשובה לשאלה אם "סימנו פה מטרה", אומר המפקח לשעבר, תלויה בשאלה מה היה הטריגר לעריכת הבדיקה בנכס מלכתחילה. גורמים ברשות המסים תיארו את הבדיקה כשגרתית. לדבריהם, "במשרד שומה תל-אביב, במהלך העבודה השוטפת, עושים ביקורות על השכרת נכסים, ומדי פעם עושים גם ביקורות בשטח. המפקחת שעשתה את הביקורת בנכס ראתה רק את פרטי הבן, אורי מור, שדיווח על ההכנסה".
אלא שבבדיקה התברר שהחוזים עם הדיירים הם מול האבא, והכסף עובר לחשבון האב, ולכן נפתחה בדיקה אזרחית.
המפקח לשעבר: "מה המפקחת הלכה לבדוק בנכס? מה היא חשבה? שיש שם דירות שלא מדווחים על ההכנסה מהן? אין היגיון מקצועי בללכת לנכס שמשלם שכר דירה ולהסתובב בו כשאין מראש איזושהי נורה אדומה לגביו. הנורה האדומה פה הייתה, לדעתי, שזה נכס של הבן של דן מור. זה לא מקרי שדווקא עליו נפלו. הסיכוי שכזה דבר קרה במקרה, בלי קשר לבן אדם, באיזה ביקורת של מפקחת שהולכת לנכס שלא צריכה להיות שם מלכתחילה, הוא קלוש. זה נראה לי צירוף מקרים מהסרטים.
"בשלבים היותר גבוהים, כשהתיק עבר ליועץ המשפטי ברשות, והוא העביר אותו ליועמ"ש יהודה וינשטיין, זה כבר מעיד על התנהלות ראויה, וגם על כך שהבכירים ברשות לא היו מעורבים בראשית העניין, אבל ההתחלה תמוהה".
המפקח לשעבר מאוד נחרץ בנוגע למה שקורה ברשות המסים ולמה שצריך לעשות: "הגיע הזמן שכולנו נעמוד על הרגליים האחוריות, ניזהר, וגם נשאל אם יכול להיות שרשות אכיפה מחסלת שופט שהיא לא אוהבת. כולם מתעסקים עם זה שתפסו את דן מור, אבל יש עוד צד לסיפור. אני לא מגן עליו, מור עשה דברים שלא ייעשו או התרשל לפחות, אבל זה לא מה שמעניין פה. מה שמעניין זה שניצלו את התקלה שלו, ויכול להיות שמראש גם חיפשו אותו שם".
עו"ד יאיר ניידורף (62), לשעבר פקיד שומה תל-אביב ופקיד שומה פתח-תקווה, אינו נחרץ באותה מידה, אך גם אצלו עולים סימני שאלה בנוגע להליך נגד השופט מור. "יכול להיות שזה מקרי שהתיק שלו נבדק, זה לא בלתי אפשרי", הוא אומר, ומוסיף מיד: "אבל בדרך-כלל כשבניינים כאלה, נכסים מושכרים, נכנסים לבדיקה - זה קורה כיוון שיש איזשהו מידע לגביהם ולא באופן מקרי. זה לא נראה הגיוני שזה מקרי לחלוטין".
- למה זה לא הגיוני?
"אם ניקח בחשבון שנבדקים בשנה בערך 3% מהתיקים במס הכנסה, וזה אם אני לארג', אז די ברור שעסקים מהסוג הזה אינם בראש הרשימה. אצלי הם לא היו בראש סולם העדיפויות כשהייתי פקיד שומה, כי אם יש הסכם בין בעל הנכס לדיירים על שכר דירה אחר ממה שהם מצהירים, אז הבדיקה בשטח, בבניין, גם לא תועיל.
"ביודעי את מצב כוח-האדם העגום ברשות, תיקים מהסוג הזה הם לא אלה שהייתי מקצה לעבודה. בדרך-כלל אין בהם תשואה גבוהה. מדובר על 200 אלף שקל מס על פני כמה שנים, שזה לא סכום שמזלזלים בו, אבל לא מסוג הדברים שישקיעו משאבים בתפיסתם. יש תיקים הרבה יותר גדולים שלא מטפלים בהם בגלל שאין כוח-אדם".
ניידורף, שפרש לפני כ-4 שנים מנציבות מס הכנסה לאחר 34 שנות שירות שם, מתקשה לזכור מקרה דומה שבו שלח מפקח לבחון בשטח נכס מושכר שההכנסות בגינו מדווחות. "האקראיות כאן נשמעת לי קצת תמוהה. יש מקרים שתיקים כאלה נבדקים, אך משקלם קטן".
"מגלומני לחשוב שהמערכת מחפשת"
ניידורף מסכים עם המפקח לשעבר כי אין הרבה מה לראות בשטח כשמדובר בתיק מס על השכרת נכס. "מה תיתן ביקורת בשטח? כשעושים ביקורות בשטח, בעסקים, בודקים איך העסק עובד, איזה מלאי יש לו, ובלי ביקור לא ניתן לדעת את הדברים הללו. אבל איך רואים בשטח את השכירות? זה אפשרי, אבל זה לא ההליך המקובל. זה בזבוז משאבים וזמן של הרשות והמפקח".
עו"ד שולה הרשקו, לשעבר פקידת שומה אילת וכיום יועצת-מסים במשרד עורכי הדין גדעון פישר, לא מסכימה. "זוהי הכי עבודה שוטפת שיש", היא אומרת, ומוסיפה: "לו היה מדובר בהשכרת בית או וילה, אז אולי הייתי מרימה גבה, אבל נכס ברחוב אלנבי, שמושכר גם לעסקים - בוודאי וסביר שיכולה להיות בו בדיקה אקראית במסגרת העבודה השוטפת של פקיד שומה תל-אביב. אם הבניין מושכר, אז בין אם זה דרך הנישום שמבקש להכיר בהוצאה וגם באלף דרכים אחרות, הנכס הזה יכול להגיע לביקורת באקראי".
הרשקו, שפרשה ב-2010 מתפקידה כפקידת שומה לאחר כ-40 שנות שירות בנציבות מס הכנסה, לא מבינה ממה עושים עניין. "כשהייתי ברשות אלף פעמים בחנו עניינים כאלה ועשינו ביקורות לנכסים כאלה. הכול שאלה של היקפים וסוגי הכנסה. אם זה היה בית פרטי, זה היה משונה, אבל כשמדברים על מאסה של שכירויות, על עסקים שהצד השני גם נבדק, סביר שיגיעו לנכסים של דן מור באופן אקראי. אחר-כך העניין מתנפח ומקבל חוסר פרופורציה בגלל שמדובר באישיות כזו או אחרת".
בכל מקרה, מבהירה הרשקו, "להגיד שדווקא הולכים לבדוק מישהו כי הוא עיצבן מישהו ברשות, זה לא מאפיין את התנהלות הרשות שאני מכירה. זה נחמד וקל להגיד 'מישהו נתלה עליי בגלל שכתבתי פסקי דין כאלה ואחרים', אבל זאת לא המציאות של הרשות, וזה נראה כמו ניסיון לא לגיטימי להסיט את האש מהמעשה שהשופט עשה.
"זו חשיבה של אנשים קטנים, שמישהו ברשות 'מסמן מטרה'. גם אם מישהו עשה את זה, הרשות לעולם לא תעמוד מאחוריו. אני מכירה את החבר'ה שם, ואם היו חושדים שנעשה מעשה לא תקין, הם היו מציפים את זה".
בכיר לשעבר ברשות המסים, שמכיר את התיק מקרוב, סבור אף הוא שמנסים לטשטש את הדבר הבעייתי האמיתי, שהוא "התנהלות לא ראויה של שופט", כדבריו, באמצעות תיאוריות קונספירציה. "כשטיפלו בתיק של דן מור ובנו, בשלבים הראשונים, לא ידעו במי מדובר. רק כשב"כ של מור הגיע למשרדי הרשות, עו"ד אבי גרוס, הוא אמר לסגנית פקידת השומה שזה שופט".
מעבר לכך, מסביר הבכיר לשעבר, "הפרקליטים של רשות המסים שדן מור חושב שניסו להתנקם בו, הם יחידת התביעות של המחלקה המשפטית שמפוזרת בתל-אביב. כמעט אין קשר בינם לבין פקידי השומה האזרחיים, לבין המטה, שעשה את הביקורת. כך שאין קונספירציה, וזה ממש עיוות של התפיסה בצורה ענקית לחשוב שהוא נרדף".
הבכיר סבור כי מהסיפור עולה שדן מור מייחס לעצמו חשיבות רבה מדי. "רשות המסים מנהלת אלפי תיקים בבתי המשפט בארץ, על כל ערכאותיהם. בתי משפט מחוזיים, בית המשפט העליון, ועדות ערר של מס שבח, בתי משפט השלום האזרחיים והפליליים. כשדן מור כותב זיכוי, זה לא כזה קריטי, כפי שהוא מדמיין את זה. הוא טועה בגדול. הוא רומז שהכניסו את התיק שלו לביקורת בגלל שלא אהבו אותו, אבל מי לא אוהב אותו? הוא היה שופט שלום אחד מתוך עשרות רבות. אז מה המגלומניה הזאת? לחשוב שאני כל-כך גדול ומשפיע שכל המערכת מחפשת אותי, זה מגלומני".
- אי-אפשר להיות תמימים לגמרי. בכל זאת אינדיבידואלים במערכת, עלולים להיפגע ולפעול משיקולים זרים.
"אני לא יכול לשלול את זה. אבל מי נפגע? הוא ביקר גם את רשות המיסים וגם את הפרקליטות. אז היו שם גם פרקליטים. אז מישהו מהפרקליטים שמופיעים יכניס את התיק שלו לביקורת ברשות המסים? אם תגידו לי איך עושים את זה, אתן לכם פרס נובל. אפילו אני, כבכיר, אם אני רוצה היום לחפש אותו ולהכניס אותו לביקורת, אני צריך לקחת בדרך 10 אנשים שישתפו אתי פעולה בתוך המערכת, שישמרו על סוד. נראה לך שמישהו אינטליגנטי יעשה דבר כזה? איזה שטויות.
"הרי מה שקובע את הביקורת של התיקים זה החלטה מבחוץ. חלק המחשב קובע, וחלק קובעת המחלקה הכלכלית. אז אני אלך למחלקה הכלכלית או למישהו אחר ואגיד תכניסו את דן מור לביקורת, כי אני נפגעתי? מי שמבין איך המערכת עובדת, מבין שאין סיכוי שיקרה דבר כזה".
בכיר לשעבר ברשות המסים חושף: כך עלו על השופט מור
גורם בכיר לשעבר ברשות המסים, שמכיר את התיק מראשיתו, חושף ל"גלובס" איך התגלגל התיק ואיך עלו על השופט מור.
"השם של הבן של דן מור יצא במדגם אצל פקיד שומה אזרחי, והמפקחת יצאה לשטח לבדיקת הנכס. כשהיא חזרה, היא רשמה תרשומת שלפיה השוכרים לא מכירים את אורי מור, הבן שמצהיר על ההכנסה מההשכרה, רק את דן מור, הבעלים של הנכס, והעבירה את זה לאיריס עומר, אז סגנית פקיד שומה.
"עומר לא ידעה שמדובר בשופט. היא מעולם לא התעסקה בתיקים פליליים, בטח לא במע"מ, והשם שלו לא קפץ לה מיד לראש. כשהיא התחילה בבדיקה וניסתה לסגור את התיק בהסדר מישור האזרחי, הגיע אלינו עו"ד אבי גרוס, שלראשונה אמר לה שמדובר בשופט דן מור.
"ברגע שנודע לה שהוא שופט, עומר הבינה שהיא חייבת להתייעץ עם המערך המשפטי ברשות. לכן היא התייעצה עם שי אהרונוביץ, היועץ המשפטי של תל-אביב 5, שאמר לה שצריך להביא את זה 'למעלה'".
ה"למעלה" היה היועץ המשפטי של רשות המסים דאז, משה מזרחי. לדברי הגורם הבכיר, מזרחי בדק ובדק והגיע לשתי מסקנות: אחת - שהוא לא יכול להתפשר עם השופט במחשכים, כי על פניו נראה שמשהו לא בסדר בתיק; שתיים - שאסור לו לטפל בתיק הזה.
"מזרחי הבין שהטענה שתישמע היא שרודפים את השופט בגלל שהוא נתן זיכוי או ביקר חוקר או פרקליט כזה או אחר. לכן הוא לקח את כל הנדוניה והעביר אותה ליועמ"ש, עם בקשה שרשות המסים לא תהיה מעורבת. מזרחי אפילו לא קיבל עדכונים מהיועמ"ש, שהמשיך את הטיפול בתיק במישור הפלילי".
על-פי חוק, פתיחת חקירה נגד שופט מחויבת אישור של היועץ המשפטי לממשלה. "מזרחי הבין שהוא בין הפטיש לסדן, ושמה שהוא לא יעשה הרשות תצטייר לא בסדר, ולכן הוא חשב שלא מספיק אישור, אלא אסור שהחקירה תיעשה על-ידי רשות המסים".
למעשה, אומר הגורם הבכיר, "אם לא היינו "עוצרים" את איריס עומר, התיק היה נסגר במישור האזרחי. היא ראתה סכום קטן, עם טענה של הסבת הכנסה, ואמרה יאללה, במקום לעשות סיפור, נסגור את זה וזהו. זה מראה שהכול היה תמים, ואף אחד לא חיפש את דן מור. אם באמת חיפשו אותו, עומר הייתה מציעה לו פשרה?".
לכן, תוהים גורמים ברשות המסים, איך ייתכן שהאש מופנית אליהם, כשהם הדירו את רגלם מהטיפול בפרשה. הגורם הבכיר: "כל שיקול-הדעת אם לפתוח בחקירה ומי יחקור, הכול היה אצל היועמ"ש. הרשות התנתקה לגמרי, אבל יותר קל לתקוף אותה מאשר לומר שהיועץ המשפטי חיפש את דן מור. רשות המסים היא שק החבטות הכי פופולרי".
תגובות
"טענות חסרות יסוד"
דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, מסר: "הטענות חסרות יסוד. רשות המסים והפרקליטות לא 'חיפשו' את השופט מור כשם שאינן מחפשות אחרים. כפי שמסרנו בהודעתנו, הנחה היועץ המשפטי לממשלה להעביר את הטיפול בחשדות מרשויות המס למשטרה, כדי למנוע לזות שפתיים וטענות מן הסוג המועלה כעת בידי גורמים בעלי אינטרס.
"המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בחנו את עניינו של השופט מור בצורה עניינית ומקצועית, אך ורק על-פי הראיות שבפניהם.
"המסכת העובדתית שנתגלתה בחקירה איננה בגדר 'ענין פעוט'. לו סבר השופט מור כי לא נפל כל פגם במעשיו, סביר להניח כי לא היה מוותר על שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, ולא היה מבקש לסיים את העניין בתשלום כופר ובפרישה מוקדמת.
יצוין כי גם כיום עומדת בפני השופט מור האפשרות לחזור בו מבקשת הכופר, באופן שהעניין יוכל להתברר בבית המשפט".
"בדיקה אקראית"
מרשות המסים נמסר: "כפי שנמסר בהודעת משרד המשפטים, הטיפול בתיק החל במסגרת בדיקה אקראית בתיקו של בנו של השופט מור. בדיקה שגרתית, שלאור הממצאים שעלו ממנה נדרש המשך טיפול בתיקו של מי שרשום בפועל כבעל הנכס. כל טענה אחרת מהווה לשון הרע, וצריכה להיות מבוססת עובדתית ולא לנבוע מהשערות מופרכות.
"יתרה מזאת, הטענה המועלית, שלפיה לא נהוג לבצע ביקורות בשטח בנכסים מושכרים, היא משוללת כל יסוד ואף נוגדת את ההנחיות המקצועיות המחייבות מפקח במקרים כאלה לצאת למקום הנכס, על מנת לעמוד על טיבן של העובדות המוצגות בדוחות".
