מה באמת חושבים יושבי המשרדים בדאון-טאון מנהטן, מטרות ההפגנות שמתנהלות עשרות קומות מתחת למשרדיהם, על המפגינים שמכנים עצמם "כובשי וול סטריט"? בהצהרות לעתונות, בשיחות עם כתבים, מביעים אנשי המגזר הפיננסי הבנה לזעמם של המפגינים. הם טוענים שהמסות ברחובות פשוט אינן מבינות שמטרות זעמן שגויות.
אבל בשיחות פרטיות, מתגלה תמונה אחרת לגמרי. בכתבה מרתקת, חשף אתמול (שבת) "ניו יורק טיימס" מה באמת אומרים הפיננסרים על המפגינים. ההתבטאויות רחוקות מאוד מלהיות מחמאות.
"רוב האנשים רואים אותם כאספסוף שמחפש סקס, סמים ורוק-אן-רול", אמר לעיתון מנהל של קבוצת גידורמהגדולות בתחומה. בנקאי ותיק הוסיף: "זו אינה התקוממות של המעמד הבינוני. אלה קבוצות שוליים. לאנשים האלה יש זמן לבזבז".
התבטאויות אלה מצביעות בבירור על השסע העמוק בין המפגינים לבין מטרות הפגנותיהם. מי אשם במשבר הכלכלי המתמשך? איך יוצאים מהבוץ? התשובות של הצדדים לא יכולות מנוגדות יותר אלה מאלה.
כמה אנשים בוול סטריט מתייחסים למפגינים בבוז, ובמידה מסוימת של זהירות. אחרים במגזר הפיננסי אומרים שהם באמת חשים את כאבם של המפגינים, אבל לא ברור להם מה הם עצמם יכולים לעשות כדי לשכך את הכאב. ומעטים חשים שהם אישית נתונים להתקפה. לדעתם, המפגינים, שחלקם שוהים בזאקוטי פארק, מרחק של שלושה בלוקים מהבורסה של ניו-יורק, כבר כמה שבועות, אינם אלא אנשים מרי נפש, מלאי זעם על ביש מזלם ונסיבות חייהם,שמחפשים מטרות קלות כדי שיוכלו לשפוך עליהם את זעמם. אם כבר, אומרים אותם פיננסרים, המפגינים צריכים לגלות מידה מסוימת של הכרת טובה.
"מי לדעתך משלם את המיסים"? - אמר מנהל כספים ותיק ל"טיימס". "השירותים הפיננסיים הם בין הדברים האחרונים שעדיין נעשים בארץ הזו והם נעשים היטב. בואו נכיר בכך. אם אתם רוצים שמקומות עובדה יוסיפו לזלוג לחו"ל, במיקור חוץ, תמשיכו לתקוף את השירותים הפיננסיים. אלה סתם אנשים ממורמרים".
אותו מנהל כספים כספים הוסיף, שהוא מאוכזב מהתנהלותם של מחוקקים בקונגרס מטעם מדינת ניו-יורק, כסנטורים צ'רלס שומר וקריסטן גיליברנד, שלא יצאו להגן על מגזר שתורם כספים רבים למסעות הבחירות שלהם. "המחוקקים האלה צריכים להבין את מי הם מייצגים", אמר מנהל הכספים.
ג'ון פולסון, איל קרנות הגידור שעשה מיליארדים כאשר הימר נגד משכנתאת הסאב-פריים, היה מבין היחידים, אם לא היחיד במגזר הפיננסי, שלא חשש למתוח ביקורת גלויה, און דה רקורד, נגד המפגינים ולהגן על אותה שכבה דקה, המאיון העליון, שמשמשת מטרה עיקרית לחמתם השפוכה של המפגינים. ביתו של פולסון, באפר איסט סייד, שימש מטרה להפגנות בתחילת השבוע, שבהן הונפו הכרזות הידועות: "אנו 99% הנותרים".
"המאיון העליון של תושבי ניו-יורק משלם יותר מ-40% מכל מס הכנסה ומספק הטבות אדירות ממדים לעיר ניו-יורק ולמדינת ניו-יורק", אומר פולסון בהודעה. "פולסון ושות' ועובדי החברה שילמו מאות מיליוני דולר במיסים לעיר ולמדינה בשנים שחלפו ויצרו מקומות עבודה רבים עתירי שכר מאז הקמתה של העיר ניו-יורק".
"וול סטריט מוסיף לחטוא בהערכת חסר של זעם האזרחים והבוחרים", אמר ל"טיימס" דאגלס אליוט, בנקאי השקעות לשעבר שמשמש עתה עמית מחקר במכון ברוקינגס בוושינגטון.
יש פיננסרים שמאמינים שהם אינם כלל מטרת חיצי הביקורת של המפגינים. אומר סטיב בארטלט, נשיא ארגון גג של חברות הביטוח והבנקים הגדולים בוושינגטון: "אני חושב שהם מוחים על הכלכלה. מה שהולך לאיבוד בביקורת היא העובדה שהמגזר הפינסי צריך להיות מהוון היטב כדי שהכלכלה תתאושש".
ההתבטאויות של ג'יימי דמון, מנכ"ל ג'.פ. מורגן צ'ייס, מאפיינות את המסרים הסתרים שיוצאים מוול סטריט. בשיחת ועידה עם כתבים לאחר פרסום דו"ח הרבעון השלישי, נקט דמון טון אוהד: "אני זוכן במעורפל את התיקון הראשון לחוקה שלפיו זה חוקי להפגין וזה בסדר גמור. צריך להאזין (למפגינים) ולא להגיב באופן רפלקסיבי".
אבל בשיחת ועידה במועד מאוחר יותר, בתשובה לשאלה על המפגינים, אמר דמון: "רוב הלקוחות שלנו אוהבים אותנו. חוץ מזה, שינוי הדימוי של המגזר שלנו בשלב זה הוא משימה כבירה.... חבר'ה, אם יש לכם כמה רעיונות גדולים, שלחו לי אותם בכתב". וגורם אחר במגזר הפיננסי אמר ל"טיימס": ישנה השקפה שמדובר בהרבה רעש ומהומה ושלא יצא מכך כלום".