גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

פרופ' אסא כשר: "המלצות ועדת שמגר - רק בסיום פרשת שליט"

חרף הפרסומים שמחירה הגבוה של עסקת שליט עומד בניגוד להמלצות ועדת שמגר - פרופ' כשר מתעקש כי הוועדה טרם גיבשה המלצות סופיות, וכי היא תכלול בהן את הידע שיילמד מהעסקה

גלעד שליט / צלם: רויטרס
גלעד שליט / צלם: רויטרס

פרופ' אסא כשר, החבר בוועדה להתוויית העקרונות והשיקולים בעסקאות שבויים, עוקב בדריכות רבה אחר מהלכי הימים האחרונים בנוגע לעסקה להחזרתו לישראל של החייל החטוף גלעד שליט.

מעבר להיבטים האנושיים, החברתיים והמוסריים של החזרתו לחיק משפחתו, מתקיימים בימים אלה מהלכים שאותם יהיה צורך לנתח וללמוד בהמשך, ולהסיק מהם מסקנות.

כשר, ולצידו אלוף במיל' עמוס ירון, חברים בוועדת שמגר, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שתפקידה לקבוע עקרונות לניהול משא-ומתן להחזרת שבויים וחטופים.

בימים האחרונים פורסם כי ועדת שמגר, שאותה מינה שר הביטחון אהוד ברק כבר בשנת 2008, סיימה למעשה את עבודתה, אולם ביקשה שמסקנותיה יפורסמו רק לאחר השלמת עסקת שליט.

מחיר העסקה, נרמז, יותר מ-1,000 אסירים בתמורה לחייל אחד, עומד בניגוד חריף להמלצות המסתמנות של הוועדה, הקרובות יותר ליחס של אחד לאחד. אך כשר מתעקש כי אין עדיין המלצות סופיות, והוועדה טרם סיימה את עבודתה, מהטעם שבכוונתה לכלול במסקנותיה גם את הידע שיילמד בעקבות שלביה האחרונים של עסקת שליט.

"הוועדה צריכה ללמוד מהניסיון של כל מי שעסק בישראל בשאלות האלה, גם ממי שעסק בפרשת גלעד שליט", אומר פרופ' כשר ל"גלובס". "עסקנו בכל פרשה של חילופי שבויים או חטיפה שקרתה בישראל מאז ומעולם. עכשיו יש פרשה שמתרחשת בזמן הזה, וצריך ללמוד אותה ולהפיק לקחים".

לא שבויים אלא אסירים ביטחוניים

לפני יותר משנה הגישה ועדה שמגר לשר ברק את חלקו הראשון של הדוח שלה, שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות. דהיינו, כיצד צריכה הממשלה לעסוק בשאלות העולות במשא-ומתן לעריכת הסכם חילופי שבויים או אסירים. מי האחראי, מי הגוף הממנה וכו'.

ברק הודיע כי הוא מקבל את המלצות הוועדה; אולם חלקו השני של הדוח, שאמור לעסוק בעקרונות ובשיקולים עצמם, טרם הושלם. "תסתכל איך זה התנהל עד היום", אומר כשר. "היו לא מעט מקרים כאלה ובכל פעם זה התנהל אד-הוק, כהחלטה מקומית. ראש הממשלה או שר הביטחון ממנה מתאם, והוא פועל בצורה שאותה הוא יוצר. לכן הצענו תהליכים שראוי שיתקיימו במדינה".

- אנחנו מדברים על עסקאות שבויים. אלא שבמקרה של שליט אין שבויים - שליט הוא "חטוף", ומהצד השני יש אסירים הכלואים בישראל. זה רק עניין של סמנטיקה?

"זה עניין של משפט בינלאומי ושל משמעות המילה 'שבוי'. שבוי זה חייל שנמצא בידי צבא מדינת אויב. חייל שנמצא בידי צבא סוריה הוא שבוי. כאשר מדובר על ארגוני טרור, הם לא מדינה ולא צבא, הם לא מוכרים, ולכן הוא בחזקת חטוף. להבדל הזה אין משמעות מבחינת חובות ההתנהגות של הצד השני.

"הצד השני מחזיק באדם, שלפי כל העקרונות היה צריך לאפשר לצלב האדום להתקרב אליו, לאפשר לו לקיים קשר עם משפחתו. אבל החמאס לא נתן לצלב האדום דריסת רגל. ישראל הראתה בעבר, כמו במקרה של אלחנן טננבוים ואחרים, שהיא מתייחסת ברצינות גם למצב שבו לא חייל אלא אזרח נמצא בידי אויב, ואזרח הוא לעולם לא בגדר שבוי אלא תמיד חטוף או מוחזק".

אחת הבעיות שעמן הוועדה מתמודדת, היא הקשר שבין שחרור אסירים שנשפטו והורשעו בישראל, לבין מערכת המשפט הישראלית. ישראל אינה מחזיקה בשבויים, אלא באסירים פליליים וביטחוניים, שחלקם הורשעו ברצח, בבית משפט אזרחי או צבאי, ונשפטו למאסרי עולם. באה הממשלה ומודיעה על שחרורם, תוך שימוש במסלול מתן חנינה על-ידי נשיא המדינה. האם המהלך איננו הופך את הנשיא למעין חותמת גומי, ואת בתי המשפט ששמעו ראיות וגזרו דין למיותרים?

ושאלה נוספת: מה מעמדן של המשפחות השכולות, שיקיריהן נרצחו בפיגועים על-ידי מי שעתידים להשתחרר במסגרת עסקת שבויים? האם הן זכאיות להשמיע את עמדתן או להטיל וטו על שחרור הרוצחים?

ב-1979 רצח המחבל הלבנוני סמיר קונטאר את בני משפחת הרן בנהריה, ונידון בישראל ל-5 מאסרי עולם, ועוד 47 שנות מאסר. ביולי 2008 שוחרר המחבל הבכיר בעסקה עם חיזבאללה, שבמסגרתה הוחזרו לישראל גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר. "קונטאר הוא לא האסיר הפרטי שלי", אמרה סמדר הרן על ההחלטה לשחררו, "תפקידה של המדינה לשקלל את מכלול האינטרסים".

"אלה עקרונות ושיקולים שהוועדה צריכה לחשוב עליהם", אומר כשר לקונית, "אני לא יכול להגיד לך על זה כלום".

החובה להבטיח את שלום הציבור

סמדר הרן, שלא התנגדה לשחרור הרוצח של בני משפחתה, היא יוצאת הדופן. בדרך-כלל מביעות המשפחות השכולות שיקיריהן נהרגו מפגיעת טרוריסטים, התנגדות נחרצת לעסקאות חילופי שבויים. ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", וארגון "משל"ט - מכון משפטי לחקר הטרור וסיוע לנפגעיו" עותרים פעם אחר פעם לבג"ץ, בחלון הזמנים שבין פרסום רשימת האסירים באתר השב"ס לבין ביצוע העיסקה. שופטי העליון שומעים את הכאב, נותנים לו ביטוי בפסק הדין, אך דוחים את העתירות.

וכך כותבים שופטי בג"ץ באחד מפסקי הדין האלה (בג"ץ 9446/09): "למרבה הכאב והצער, מעמיד מצבה וגורלה של מדינת ישראל את אזרחיה וקברניטיה בפני החובה להתמודד עם ההכרעות הקשות והמכאיבות ביותר הנוגעות לחיי אדם. שאלות של פדיון שבויים, אחריות לגורל החיילים הפועלים בשליחות המדינה ולמענה, ומנגד החובה לאבטח את חייהם ושלומם של תושבי המדינה מפני הסיכונים האורבים במציאות חיינו בכל מקום ובכל עת. הכרעות אלה נתונות בידי הגופים הנבחרים של המדינה והאחריות להן הינה על כתפי ממשלת ישראל".

במקרה אחר נטען בבג"ץ כי החוק אינו מסמיך את הממשלה לחתום על הסכם בינלאומי להחזרת שבויים ולשחרור אסירים או לקבוע קריטריונים לשחרור כזה, שכן סמכות החנינה אינה מסורה לממשלה אלא לנשיא המדינה, במקרה של משפט בבתי משפט אזרחיים, או למפקד כוחות צה"ל בשטחים, אם האסיר נשפט בבית משפט צבאי.

שופטי העליון, אהרן ברק, מישאל חשין ודורית ביניש, שדחו את העתירה, כתבו: "אכן, בסמכות הממשלה להביא את רשימת האסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים. הם, ולא היא, ישקלו אם ראוי לשחרר את האסיר הניצב בפניהם. כך היה בעבר וכך יהיה גם במקרה שלפנינו" (בג"ץ 1539/05).

גם אם המחבלים הכלואים בישראל אינם האסירים הפרטיים של המשפחות השכולות, פעמים רבות משמיעים בני המשפחה את הנימוק הביטחוני: אסור לשחרר את המחבלים כי הם ישובו ויעסקו בפעולות טרור ובפיגועים וירחיבו את מעגל המוות.

ראשי מערכות הביטחון השוקלים את השלכות עסקת השבויים אינם זקוקים לעצות ביטחוניות דווקא מבני המשפחות, אולם בג"ץ הורה לממשלה, במסגרת אחת העתירות של נפגעי הטרור, כי בעת שהיא מחליטה על עסקת שבויים, צריך להיות בפניה כל המידע בדבר הסיכונים הצפויים מהשחרור.

"שאלת מסוכנותו של אסיר והאפשרות שישוב לבצע עבירות הינן נתונים רלוונטיים בכל החלטה על שחרורו של אסיר בטרם ריצה את מלוא העונש שנגזר עליו", כתבה אז השופטת עדנה ארבל.

"כלל ריצוי מלוא תקופת העונש חל גם על האסירים הפלסטינים שהורשעו בביצוע עבירות ביטחון או עבירות על רקע לאומני-אידיאולוגי. יחד עם זאת, התכליות המדיניות שמבקשת הממשלה לקדם באמצעות השחרור אינן עומדות לבדן ולצידן ניצבת גם החובה להבטיח את שלום הציבור וביטחונו. מכאן, דווקא כאשר בעבירות ביטחון או עבירות אחרות על רקע לאומני-אידיאולוגי עסקינן, שאלת מסוכנותו של האסיר והערכת הסיכוי שישוב למעגל הטרור הן רלבנטיות ביותר" (בג"ץ 10578/08).

את כל אלה אמורה להסדיר ועדת שמגר. בשלהי 2009, כשהסתמן סיכוי לעסקה בין ישראל לחמאס שתביא להחזרתו של גלעד שליט, עתר ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) לבג"ץ בדרישה לפרסם את המלצות הוועדה - הוא סבר אז כי זו השלימה את כתיבת הדוח - בטרם תתקבל החלטה על העסקה (בג"ץ 9554/09). בתשובה לעתירה כתבה המדינה לבג"ץ, כי המלצות ועדת שמגר, שמלכתחילה לא יועדו להתייחס למשא-ומתן בעניין שליט, טרם גובשו, וכץ הסכים למחיקת העתירה.

מדהים לגלות כמה מעט השתנה בין התנאים להחזרתו של שליט ב-2009, שלא הבשילו לעסקה, לבין אלה שסוכמו ונחתמו בשבוע שעבר בין ישראל לחמאס. המדינה הודיעה אז לבג"ץ כי "מספרם של המועמדים לשחרור הוא 450 אסירים, ששמותיהם מועברים על-ידי חמאס, ואפשרות שחרורם נבחנת על בסיס רציונל ביטחוני-ערכי". עוד הודיעה המדינה על כוונה "לשחרור מאוחר יותר 530 מחבלים נוספים כמחווה לרשות הפלסטינית".

כמה עשרות אסירים לכאן או לכאן - וניתן היה אולי לחסוך כשנתיים שבהן ישב גלעד שליט בכלאו.

עוד כתבות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

ליום שבו סין תתקוף? בטייוואן החלו לשלב טכנולוגיה ביטחונית ישראלית

לגלובס נודע כי חברת "ת'אנדר טייגר" הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?