גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

פרופ' אסא כשר: "המלצות ועדת שמגר - רק בסיום פרשת שליט"

חרף הפרסומים שמחירה הגבוה של עסקת שליט עומד בניגוד להמלצות ועדת שמגר - פרופ' כשר מתעקש כי הוועדה טרם גיבשה המלצות סופיות, וכי היא תכלול בהן את הידע שיילמד מהעסקה

גלעד שליט / צלם: רויטרס
גלעד שליט / צלם: רויטרס

פרופ' אסא כשר, החבר בוועדה להתוויית העקרונות והשיקולים בעסקאות שבויים, עוקב בדריכות רבה אחר מהלכי הימים האחרונים בנוגע לעסקה להחזרתו לישראל של החייל החטוף גלעד שליט.

מעבר להיבטים האנושיים, החברתיים והמוסריים של החזרתו לחיק משפחתו, מתקיימים בימים אלה מהלכים שאותם יהיה צורך לנתח וללמוד בהמשך, ולהסיק מהם מסקנות.

כשר, ולצידו אלוף במיל' עמוס ירון, חברים בוועדת שמגר, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שתפקידה לקבוע עקרונות לניהול משא-ומתן להחזרת שבויים וחטופים.

בימים האחרונים פורסם כי ועדת שמגר, שאותה מינה שר הביטחון אהוד ברק כבר בשנת 2008, סיימה למעשה את עבודתה, אולם ביקשה שמסקנותיה יפורסמו רק לאחר השלמת עסקת שליט.

מחיר העסקה, נרמז, יותר מ-1,000 אסירים בתמורה לחייל אחד, עומד בניגוד חריף להמלצות המסתמנות של הוועדה, הקרובות יותר ליחס של אחד לאחד. אך כשר מתעקש כי אין עדיין המלצות סופיות, והוועדה טרם סיימה את עבודתה, מהטעם שבכוונתה לכלול במסקנותיה גם את הידע שיילמד בעקבות שלביה האחרונים של עסקת שליט.

"הוועדה צריכה ללמוד מהניסיון של כל מי שעסק בישראל בשאלות האלה, גם ממי שעסק בפרשת גלעד שליט", אומר פרופ' כשר ל"גלובס". "עסקנו בכל פרשה של חילופי שבויים או חטיפה שקרתה בישראל מאז ומעולם. עכשיו יש פרשה שמתרחשת בזמן הזה, וצריך ללמוד אותה ולהפיק לקחים".

לא שבויים אלא אסירים ביטחוניים

לפני יותר משנה הגישה ועדה שמגר לשר ברק את חלקו הראשון של הדוח שלה, שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות. דהיינו, כיצד צריכה הממשלה לעסוק בשאלות העולות במשא-ומתן לעריכת הסכם חילופי שבויים או אסירים. מי האחראי, מי הגוף הממנה וכו'.

ברק הודיע כי הוא מקבל את המלצות הוועדה; אולם חלקו השני של הדוח, שאמור לעסוק בעקרונות ובשיקולים עצמם, טרם הושלם. "תסתכל איך זה התנהל עד היום", אומר כשר. "היו לא מעט מקרים כאלה ובכל פעם זה התנהל אד-הוק, כהחלטה מקומית. ראש הממשלה או שר הביטחון ממנה מתאם, והוא פועל בצורה שאותה הוא יוצר. לכן הצענו תהליכים שראוי שיתקיימו במדינה".

- אנחנו מדברים על עסקאות שבויים. אלא שבמקרה של שליט אין שבויים - שליט הוא "חטוף", ומהצד השני יש אסירים הכלואים בישראל. זה רק עניין של סמנטיקה?

"זה עניין של משפט בינלאומי ושל משמעות המילה 'שבוי'. שבוי זה חייל שנמצא בידי צבא מדינת אויב. חייל שנמצא בידי צבא סוריה הוא שבוי. כאשר מדובר על ארגוני טרור, הם לא מדינה ולא צבא, הם לא מוכרים, ולכן הוא בחזקת חטוף. להבדל הזה אין משמעות מבחינת חובות ההתנהגות של הצד השני.

"הצד השני מחזיק באדם, שלפי כל העקרונות היה צריך לאפשר לצלב האדום להתקרב אליו, לאפשר לו לקיים קשר עם משפחתו. אבל החמאס לא נתן לצלב האדום דריסת רגל. ישראל הראתה בעבר, כמו במקרה של אלחנן טננבוים ואחרים, שהיא מתייחסת ברצינות גם למצב שבו לא חייל אלא אזרח נמצא בידי אויב, ואזרח הוא לעולם לא בגדר שבוי אלא תמיד חטוף או מוחזק".

אחת הבעיות שעמן הוועדה מתמודדת, היא הקשר שבין שחרור אסירים שנשפטו והורשעו בישראל, לבין מערכת המשפט הישראלית. ישראל אינה מחזיקה בשבויים, אלא באסירים פליליים וביטחוניים, שחלקם הורשעו ברצח, בבית משפט אזרחי או צבאי, ונשפטו למאסרי עולם. באה הממשלה ומודיעה על שחרורם, תוך שימוש במסלול מתן חנינה על-ידי נשיא המדינה. האם המהלך איננו הופך את הנשיא למעין חותמת גומי, ואת בתי המשפט ששמעו ראיות וגזרו דין למיותרים?

ושאלה נוספת: מה מעמדן של המשפחות השכולות, שיקיריהן נרצחו בפיגועים על-ידי מי שעתידים להשתחרר במסגרת עסקת שבויים? האם הן זכאיות להשמיע את עמדתן או להטיל וטו על שחרור הרוצחים?

ב-1979 רצח המחבל הלבנוני סמיר קונטאר את בני משפחת הרן בנהריה, ונידון בישראל ל-5 מאסרי עולם, ועוד 47 שנות מאסר. ביולי 2008 שוחרר המחבל הבכיר בעסקה עם חיזבאללה, שבמסגרתה הוחזרו לישראל גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר. "קונטאר הוא לא האסיר הפרטי שלי", אמרה סמדר הרן על ההחלטה לשחררו, "תפקידה של המדינה לשקלל את מכלול האינטרסים".

"אלה עקרונות ושיקולים שהוועדה צריכה לחשוב עליהם", אומר כשר לקונית, "אני לא יכול להגיד לך על זה כלום".

החובה להבטיח את שלום הציבור

סמדר הרן, שלא התנגדה לשחרור הרוצח של בני משפחתה, היא יוצאת הדופן. בדרך-כלל מביעות המשפחות השכולות שיקיריהן נהרגו מפגיעת טרוריסטים, התנגדות נחרצת לעסקאות חילופי שבויים. ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", וארגון "משל"ט - מכון משפטי לחקר הטרור וסיוע לנפגעיו" עותרים פעם אחר פעם לבג"ץ, בחלון הזמנים שבין פרסום רשימת האסירים באתר השב"ס לבין ביצוע העיסקה. שופטי העליון שומעים את הכאב, נותנים לו ביטוי בפסק הדין, אך דוחים את העתירות.

וכך כותבים שופטי בג"ץ באחד מפסקי הדין האלה (בג"ץ 9446/09): "למרבה הכאב והצער, מעמיד מצבה וגורלה של מדינת ישראל את אזרחיה וקברניטיה בפני החובה להתמודד עם ההכרעות הקשות והמכאיבות ביותר הנוגעות לחיי אדם. שאלות של פדיון שבויים, אחריות לגורל החיילים הפועלים בשליחות המדינה ולמענה, ומנגד החובה לאבטח את חייהם ושלומם של תושבי המדינה מפני הסיכונים האורבים במציאות חיינו בכל מקום ובכל עת. הכרעות אלה נתונות בידי הגופים הנבחרים של המדינה והאחריות להן הינה על כתפי ממשלת ישראל".

במקרה אחר נטען בבג"ץ כי החוק אינו מסמיך את הממשלה לחתום על הסכם בינלאומי להחזרת שבויים ולשחרור אסירים או לקבוע קריטריונים לשחרור כזה, שכן סמכות החנינה אינה מסורה לממשלה אלא לנשיא המדינה, במקרה של משפט בבתי משפט אזרחיים, או למפקד כוחות צה"ל בשטחים, אם האסיר נשפט בבית משפט צבאי.

שופטי העליון, אהרן ברק, מישאל חשין ודורית ביניש, שדחו את העתירה, כתבו: "אכן, בסמכות הממשלה להביא את רשימת האסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים. הם, ולא היא, ישקלו אם ראוי לשחרר את האסיר הניצב בפניהם. כך היה בעבר וכך יהיה גם במקרה שלפנינו" (בג"ץ 1539/05).

גם אם המחבלים הכלואים בישראל אינם האסירים הפרטיים של המשפחות השכולות, פעמים רבות משמיעים בני המשפחה את הנימוק הביטחוני: אסור לשחרר את המחבלים כי הם ישובו ויעסקו בפעולות טרור ובפיגועים וירחיבו את מעגל המוות.

ראשי מערכות הביטחון השוקלים את השלכות עסקת השבויים אינם זקוקים לעצות ביטחוניות דווקא מבני המשפחות, אולם בג"ץ הורה לממשלה, במסגרת אחת העתירות של נפגעי הטרור, כי בעת שהיא מחליטה על עסקת שבויים, צריך להיות בפניה כל המידע בדבר הסיכונים הצפויים מהשחרור.

"שאלת מסוכנותו של אסיר והאפשרות שישוב לבצע עבירות הינן נתונים רלוונטיים בכל החלטה על שחרורו של אסיר בטרם ריצה את מלוא העונש שנגזר עליו", כתבה אז השופטת עדנה ארבל.

"כלל ריצוי מלוא תקופת העונש חל גם על האסירים הפלסטינים שהורשעו בביצוע עבירות ביטחון או עבירות על רקע לאומני-אידיאולוגי. יחד עם זאת, התכליות המדיניות שמבקשת הממשלה לקדם באמצעות השחרור אינן עומדות לבדן ולצידן ניצבת גם החובה להבטיח את שלום הציבור וביטחונו. מכאן, דווקא כאשר בעבירות ביטחון או עבירות אחרות על רקע לאומני-אידיאולוגי עסקינן, שאלת מסוכנותו של האסיר והערכת הסיכוי שישוב למעגל הטרור הן רלבנטיות ביותר" (בג"ץ 10578/08).

את כל אלה אמורה להסדיר ועדת שמגר. בשלהי 2009, כשהסתמן סיכוי לעסקה בין ישראל לחמאס שתביא להחזרתו של גלעד שליט, עתר ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) לבג"ץ בדרישה לפרסם את המלצות הוועדה - הוא סבר אז כי זו השלימה את כתיבת הדוח - בטרם תתקבל החלטה על העסקה (בג"ץ 9554/09). בתשובה לעתירה כתבה המדינה לבג"ץ, כי המלצות ועדת שמגר, שמלכתחילה לא יועדו להתייחס למשא-ומתן בעניין שליט, טרם גובשו, וכץ הסכים למחיקת העתירה.

מדהים לגלות כמה מעט השתנה בין התנאים להחזרתו של שליט ב-2009, שלא הבשילו לעסקה, לבין אלה שסוכמו ונחתמו בשבוע שעבר בין ישראל לחמאס. המדינה הודיעה אז לבג"ץ כי "מספרם של המועמדים לשחרור הוא 450 אסירים, ששמותיהם מועברים על-ידי חמאס, ואפשרות שחרורם נבחנת על בסיס רציונל ביטחוני-ערכי". עוד הודיעה המדינה על כוונה "לשחרור מאוחר יותר 530 מחבלים נוספים כמחווה לרשות הפלסטינית".

כמה עשרות אסירים לכאן או לכאן - וניתן היה אולי לחסוך כשנתיים שבהן ישב גלעד שליט בכלאו.

עוד כתבות

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת ותנודתיות בוול סטריט

לאחר בוקר תנודתי, מניות הטכנולוגיה מנסות לקטוע רצף של ארבעה ימי ירידות ● נגיד הפד כריסטופר וולר מעריך שיידרשו העלאות ריבית של 1% ויותר כדי "לזעזע" את האינפלציה ● סקטור האנרגיה ברקע הירידה במחירי הנפט ● פאלו אלטו נטוורקס מזנקת ברקע גל תקלות הטכנולוגיה בארה"ב ● טארגט קופצת לאחר הזינוק החד ביותר בתנועת הלקוחות מאז 2022 ● בורסות אירופה נסחרות בירידות קלות ● הזהב נופל לשפל של יותר משנה ● סיטי חותך את מחירי היעד לביטקוין ולאת'ריום

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל ● הרוכשת היא חברת בלוגייט קפיטל של משפחת מלניק

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום