גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

פרופ' אסא כשר: "המלצות ועדת שמגר - רק בסיום פרשת שליט"

חרף הפרסומים שמחירה הגבוה של עסקת שליט עומד בניגוד להמלצות ועדת שמגר - פרופ' כשר מתעקש כי הוועדה טרם גיבשה המלצות סופיות, וכי היא תכלול בהן את הידע שיילמד מהעסקה

גלעד שליט / צלם: רויטרס
גלעד שליט / צלם: רויטרס

פרופ' אסא כשר, החבר בוועדה להתוויית העקרונות והשיקולים בעסקאות שבויים, עוקב בדריכות רבה אחר מהלכי הימים האחרונים בנוגע לעסקה להחזרתו לישראל של החייל החטוף גלעד שליט.

מעבר להיבטים האנושיים, החברתיים והמוסריים של החזרתו לחיק משפחתו, מתקיימים בימים אלה מהלכים שאותם יהיה צורך לנתח וללמוד בהמשך, ולהסיק מהם מסקנות.

כשר, ולצידו אלוף במיל' עמוס ירון, חברים בוועדת שמגר, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שתפקידה לקבוע עקרונות לניהול משא-ומתן להחזרת שבויים וחטופים.

בימים האחרונים פורסם כי ועדת שמגר, שאותה מינה שר הביטחון אהוד ברק כבר בשנת 2008, סיימה למעשה את עבודתה, אולם ביקשה שמסקנותיה יפורסמו רק לאחר השלמת עסקת שליט.

מחיר העסקה, נרמז, יותר מ-1,000 אסירים בתמורה לחייל אחד, עומד בניגוד חריף להמלצות המסתמנות של הוועדה, הקרובות יותר ליחס של אחד לאחד. אך כשר מתעקש כי אין עדיין המלצות סופיות, והוועדה טרם סיימה את עבודתה, מהטעם שבכוונתה לכלול במסקנותיה גם את הידע שיילמד בעקבות שלביה האחרונים של עסקת שליט.

"הוועדה צריכה ללמוד מהניסיון של כל מי שעסק בישראל בשאלות האלה, גם ממי שעסק בפרשת גלעד שליט", אומר פרופ' כשר ל"גלובס". "עסקנו בכל פרשה של חילופי שבויים או חטיפה שקרתה בישראל מאז ומעולם. עכשיו יש פרשה שמתרחשת בזמן הזה, וצריך ללמוד אותה ולהפיק לקחים".

לא שבויים אלא אסירים ביטחוניים

לפני יותר משנה הגישה ועדה שמגר לשר ברק את חלקו הראשון של הדוח שלה, שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות. דהיינו, כיצד צריכה הממשלה לעסוק בשאלות העולות במשא-ומתן לעריכת הסכם חילופי שבויים או אסירים. מי האחראי, מי הגוף הממנה וכו'.

ברק הודיע כי הוא מקבל את המלצות הוועדה; אולם חלקו השני של הדוח, שאמור לעסוק בעקרונות ובשיקולים עצמם, טרם הושלם. "תסתכל איך זה התנהל עד היום", אומר כשר. "היו לא מעט מקרים כאלה ובכל פעם זה התנהל אד-הוק, כהחלטה מקומית. ראש הממשלה או שר הביטחון ממנה מתאם, והוא פועל בצורה שאותה הוא יוצר. לכן הצענו תהליכים שראוי שיתקיימו במדינה".

- אנחנו מדברים על עסקאות שבויים. אלא שבמקרה של שליט אין שבויים - שליט הוא "חטוף", ומהצד השני יש אסירים הכלואים בישראל. זה רק עניין של סמנטיקה?

"זה עניין של משפט בינלאומי ושל משמעות המילה 'שבוי'. שבוי זה חייל שנמצא בידי צבא מדינת אויב. חייל שנמצא בידי צבא סוריה הוא שבוי. כאשר מדובר על ארגוני טרור, הם לא מדינה ולא צבא, הם לא מוכרים, ולכן הוא בחזקת חטוף. להבדל הזה אין משמעות מבחינת חובות ההתנהגות של הצד השני.

"הצד השני מחזיק באדם, שלפי כל העקרונות היה צריך לאפשר לצלב האדום להתקרב אליו, לאפשר לו לקיים קשר עם משפחתו. אבל החמאס לא נתן לצלב האדום דריסת רגל. ישראל הראתה בעבר, כמו במקרה של אלחנן טננבוים ואחרים, שהיא מתייחסת ברצינות גם למצב שבו לא חייל אלא אזרח נמצא בידי אויב, ואזרח הוא לעולם לא בגדר שבוי אלא תמיד חטוף או מוחזק".

אחת הבעיות שעמן הוועדה מתמודדת, היא הקשר שבין שחרור אסירים שנשפטו והורשעו בישראל, לבין מערכת המשפט הישראלית. ישראל אינה מחזיקה בשבויים, אלא באסירים פליליים וביטחוניים, שחלקם הורשעו ברצח, בבית משפט אזרחי או צבאי, ונשפטו למאסרי עולם. באה הממשלה ומודיעה על שחרורם, תוך שימוש במסלול מתן חנינה על-ידי נשיא המדינה. האם המהלך איננו הופך את הנשיא למעין חותמת גומי, ואת בתי המשפט ששמעו ראיות וגזרו דין למיותרים?

ושאלה נוספת: מה מעמדן של המשפחות השכולות, שיקיריהן נרצחו בפיגועים על-ידי מי שעתידים להשתחרר במסגרת עסקת שבויים? האם הן זכאיות להשמיע את עמדתן או להטיל וטו על שחרור הרוצחים?

ב-1979 רצח המחבל הלבנוני סמיר קונטאר את בני משפחת הרן בנהריה, ונידון בישראל ל-5 מאסרי עולם, ועוד 47 שנות מאסר. ביולי 2008 שוחרר המחבל הבכיר בעסקה עם חיזבאללה, שבמסגרתה הוחזרו לישראל גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר. "קונטאר הוא לא האסיר הפרטי שלי", אמרה סמדר הרן על ההחלטה לשחררו, "תפקידה של המדינה לשקלל את מכלול האינטרסים".

"אלה עקרונות ושיקולים שהוועדה צריכה לחשוב עליהם", אומר כשר לקונית, "אני לא יכול להגיד לך על זה כלום".

החובה להבטיח את שלום הציבור

סמדר הרן, שלא התנגדה לשחרור הרוצח של בני משפחתה, היא יוצאת הדופן. בדרך-כלל מביעות המשפחות השכולות שיקיריהן נהרגו מפגיעת טרוריסטים, התנגדות נחרצת לעסקאות חילופי שבויים. ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", וארגון "משל"ט - מכון משפטי לחקר הטרור וסיוע לנפגעיו" עותרים פעם אחר פעם לבג"ץ, בחלון הזמנים שבין פרסום רשימת האסירים באתר השב"ס לבין ביצוע העיסקה. שופטי העליון שומעים את הכאב, נותנים לו ביטוי בפסק הדין, אך דוחים את העתירות.

וכך כותבים שופטי בג"ץ באחד מפסקי הדין האלה (בג"ץ 9446/09): "למרבה הכאב והצער, מעמיד מצבה וגורלה של מדינת ישראל את אזרחיה וקברניטיה בפני החובה להתמודד עם ההכרעות הקשות והמכאיבות ביותר הנוגעות לחיי אדם. שאלות של פדיון שבויים, אחריות לגורל החיילים הפועלים בשליחות המדינה ולמענה, ומנגד החובה לאבטח את חייהם ושלומם של תושבי המדינה מפני הסיכונים האורבים במציאות חיינו בכל מקום ובכל עת. הכרעות אלה נתונות בידי הגופים הנבחרים של המדינה והאחריות להן הינה על כתפי ממשלת ישראל".

במקרה אחר נטען בבג"ץ כי החוק אינו מסמיך את הממשלה לחתום על הסכם בינלאומי להחזרת שבויים ולשחרור אסירים או לקבוע קריטריונים לשחרור כזה, שכן סמכות החנינה אינה מסורה לממשלה אלא לנשיא המדינה, במקרה של משפט בבתי משפט אזרחיים, או למפקד כוחות צה"ל בשטחים, אם האסיר נשפט בבית משפט צבאי.

שופטי העליון, אהרן ברק, מישאל חשין ודורית ביניש, שדחו את העתירה, כתבו: "אכן, בסמכות הממשלה להביא את רשימת האסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים. הם, ולא היא, ישקלו אם ראוי לשחרר את האסיר הניצב בפניהם. כך היה בעבר וכך יהיה גם במקרה שלפנינו" (בג"ץ 1539/05).

גם אם המחבלים הכלואים בישראל אינם האסירים הפרטיים של המשפחות השכולות, פעמים רבות משמיעים בני המשפחה את הנימוק הביטחוני: אסור לשחרר את המחבלים כי הם ישובו ויעסקו בפעולות טרור ובפיגועים וירחיבו את מעגל המוות.

ראשי מערכות הביטחון השוקלים את השלכות עסקת השבויים אינם זקוקים לעצות ביטחוניות דווקא מבני המשפחות, אולם בג"ץ הורה לממשלה, במסגרת אחת העתירות של נפגעי הטרור, כי בעת שהיא מחליטה על עסקת שבויים, צריך להיות בפניה כל המידע בדבר הסיכונים הצפויים מהשחרור.

"שאלת מסוכנותו של אסיר והאפשרות שישוב לבצע עבירות הינן נתונים רלוונטיים בכל החלטה על שחרורו של אסיר בטרם ריצה את מלוא העונש שנגזר עליו", כתבה אז השופטת עדנה ארבל.

"כלל ריצוי מלוא תקופת העונש חל גם על האסירים הפלסטינים שהורשעו בביצוע עבירות ביטחון או עבירות על רקע לאומני-אידיאולוגי. יחד עם זאת, התכליות המדיניות שמבקשת הממשלה לקדם באמצעות השחרור אינן עומדות לבדן ולצידן ניצבת גם החובה להבטיח את שלום הציבור וביטחונו. מכאן, דווקא כאשר בעבירות ביטחון או עבירות אחרות על רקע לאומני-אידיאולוגי עסקינן, שאלת מסוכנותו של האסיר והערכת הסיכוי שישוב למעגל הטרור הן רלבנטיות ביותר" (בג"ץ 10578/08).

את כל אלה אמורה להסדיר ועדת שמגר. בשלהי 2009, כשהסתמן סיכוי לעסקה בין ישראל לחמאס שתביא להחזרתו של גלעד שליט, עתר ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) לבג"ץ בדרישה לפרסם את המלצות הוועדה - הוא סבר אז כי זו השלימה את כתיבת הדוח - בטרם תתקבל החלטה על העסקה (בג"ץ 9554/09). בתשובה לעתירה כתבה המדינה לבג"ץ, כי המלצות ועדת שמגר, שמלכתחילה לא יועדו להתייחס למשא-ומתן בעניין שליט, טרם גובשו, וכץ הסכים למחיקת העתירה.

מדהים לגלות כמה מעט השתנה בין התנאים להחזרתו של שליט ב-2009, שלא הבשילו לעסקה, לבין אלה שסוכמו ונחתמו בשבוע שעבר בין ישראל לחמאס. המדינה הודיעה אז לבג"ץ כי "מספרם של המועמדים לשחרור הוא 450 אסירים, ששמותיהם מועברים על-ידי חמאס, ואפשרות שחרורם נבחנת על בסיס רציונל ביטחוני-ערכי". עוד הודיעה המדינה על כוונה "לשחרור מאוחר יותר 530 מחבלים נוספים כמחווה לרשות הפלסטינית".

כמה עשרות אסירים לכאן או לכאן - וניתן היה אולי לחסוך כשנתיים שבהן ישב גלעד שליט בכלאו.

עוד כתבות

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

ארה"ב מכחישה את הטענה האיראנית לפגיעה במטוס F16; עראקצ'י: "נתניהו מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש"

שר החוץ האיראני: "נתניהו, שרואה את המשך הקיום הפוליטי שלו בהתלקחות מחדש של מלחמה, מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש ● שלושה מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי חוסלו בעזה ● תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● עדכונים שוטפים 

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר