כאשר נפתחה הצוואה של יולי עופר בחודש שעבר, דורון עופר לא היה מופתע. כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", לפני כמה חודשים, עוד בטרם נפטר יולי עופר, נודע לדורון עופר כי צוואת אביו שונתה. בנוסח החדש שלה הוא נושל מירושת אביו, והיורשת היחידה של מניות האב ב"עופר השקעות" היא האחות ליאורה.
"הוא קיבל מסר או שנתנו לו להבין שעומדים לפגוע בזכויותיו", אמר לנו אדם המכיר היטב את מהלך העניינים.
הבוקר (א') נודע כי דורון עופר מערער על הצוואה החדשה, ששונתה לפני כשנה לאחר שיולי עופר לקה באירוע בריאותי חמור, ודורש להכיר בצוואה שערך האב חודשים אחדים קודם לכן, המחלקת את הרכוש בינו ובין ליאורה.
הידיעה על השינוי בצוואה הייתה הסיבה שדורון עופר הערים קשיים וסירב לבצע את הסכם ההפרדה בין נכסי המשפחה הריאליים והפיננסיים אשר נדרש על-ידי בנק ישראל, כתנאי להמשך ההחזקה של משפחת עופר בבנק מזרחי-טפחות. זו הייתה דרכו להשיג הגנות על זכויותיו בעוד האב בחיים. זאת, מאחר שלפי תחושתו, כך מתארים אנשים המכירים את המשפחה, "שינוי הצוואה לא היה יוזמה של יולי עופר, אלא של הסובבים אותו. מישהו לחש על אוזנו".
ככל הנראה, דורון עופר גם חש - בצדק או שלא בצדק - כי בתקופה האחרונה לחייו של האב דאגו להרחיקו מסביבת אביו ובכך להעמיק את הקרע בינו ובין האב.
יש לציין כי שינוי הצוואה, כך פורסם, נעשה לא רק בנוכחות עורך הדין של יולי עופר, עו"ד צבי אפרת ממשרד גורניצקי, אלא גם בנוכחות רופא - ככל הנראה כדי להכין את הקרקע להתגוננות משפטית מפני טענות של אי-כשירות, בשל מצבו הבריאותי הקשה של יולי. העובדה הזאת תקשה על עופר הבן ועל עורך דינו, עו"ד אלקס הרטמן, בבואם לערער על הצוואה.
מקורבים בסביבתה של ליאורה טוענים כי יולי עופר ביקש לאזן בין הילדים ולתקן את העוול שגרם בעבר לליאורה, כאשר העביר נכסים שונים לדורון, ביניהם החזקה (33%) ב"עופר ספנות" שאותה מכר מאז דורון לדודו סמי עופר וגיסו (לשעבר) אודי אנג'ל.
כמו כן, ההון הראשוני שלו לפעילות הנדל"ן הפרטית שלו בבריטניה גם הוא הגיע מאביו, בעוד שליאורה לא קיבלה דבר. הצד של דורון עופר יטען כי "אילו יולי רצה לאזן, הוא היה עושה זאת בצוואה המקורית, כמה חודשים קודם לכן, לפני שעבר את האירוע הבריאותי שעבר. זה מעלה תהיות", כדברי מקורב לדורון עופר.
אין מחלוקת על כך שיולי עופר כעס על דורון במהלך השנים. דורון היה האופוזיציונר המשפחתי, מי שהתנגד למהלכים כמו קניית קניון רמת-אביב, ולאחר מכן רכישת חברת הקניונים בריטיש ישראל.
אולם "המתח לא התחיל אז", אומר אדם המכיר את המשפחה, "אלא הרבה שנים קודם לכן". כלומר, גם בעת ניסוחה של הצוואה הראשונה, זו שחילקה את מניותיו שווה בשווה בין הילדים, ראה יולי בבנו דורון "עושה צרות".
מה גרם לו לשנות את דעתו כמה חודשים לאחר מכן? הצד של דורון יטען להשפעה על איש שאינו במיטבו. הצד של ליאורה עשוי לטעון כי בנוסף לרצון לאזן ולעשות צדק עם ליאורה, שרק בשנים האחרונות קיבלה עמדות ניהוליות, וכן בנוסף לכעסים הישנים והחדשים שהצטברו אצל יולי כלפי בנו דורון, השפיעה גם מסירותה של הבת ליאורה בעת מחלתו והכריעה את הכף לטובת השינוי שנעשה.
מכתב זועם
קדימון למאבק הירושה שנפתח היום זכינו כאמור לראות באוגוסט, כאשר המפקח על הבנקים הוציא מכתב זועם למשפחה, המחזיקה בכ-26% מבנק מזרחי-טפחות, ובו הלין על כך שלמרות דרישותיו ולמרות התחייבותם, הם לא עמדו בדרישה שלו אליהם: הון עצמי מינימלי המתחייב למען יציבות הבנק, ואף הגדילו את המינוף והקטינו את ההון העצמי שלהם. זאת, כאשר מליסרון, חברת-הבת של עופר השקעות, רכשה במינוף גבוה את חברת הקניונים בריטיש ישראל. "יש לכם חודש לסדר את העניינים ביניכם", הודיע המפקח במכתב חסר תקדים בחריפותו.
הדרך ההגיונית ביותר לעמוד בדרישותיו של המפקח היא לפצל את ההחזקות הריאליות של עופר השקעות - הקניונים והמלונות - מההחזקה הריאלית, לשתי חברות שונות. מתווה כזה של הפרדה כבר קיים, אולם דורון עופר, אחד מבעלי ההיתר לבנק, סירב לחתום על ההיתר המתלווה אליו. במסגרת המאבק המשפחתי אז תואר דורון כמין לא-יוצלח המונע ממניעים אמוציונליים ש"עושה דווקא" לאביו הקשיש והחולה.
באותה עת הצוואה החדשה כבר נכתבה, וככל הנראה כל הצדדים ידעו עליה. קצת קודם לכן גם התנתק דורון עופר מעורך הדין של המשפחה, צבי אפרת, מתוך תחושה שהאינטרסים שלו אינם עולים בקנה אחד עם אלה של האב והאחות, וממילא אינם זוכים, כך הרגיש, לביטוי הולם.
במקביל, התנהלו בשנה האחרונה מגעים בין דורון לבין שאר השותפים בעופר השקעות - יולי (36.7%), ליאורה (15%) ואייל בן הדוד (33.3%) לרכישת חלקו (15%) של דורון.
לידי "גלובס" הגיע המתווה שלא פורסם מעולם, ושעל-פיו, כך אומרת השמועה, הצדדים היו קרובים להסכמה: בתמורה לחלקו של דורון תשלם עופר השקעות 200 מיליון דולר. חלק מהסכום יהיה במזומן וחלק בדמות העברת שני נכסים לידי דורון - בית מרכזים ביפו, המשמש כרגע לתעשייה זעירה ולמסחר. על-פי אותה שמועה דורון מתכנן להסב את בית מרכזים לבית דירות לופט; וקאנטרי קלאב הרצליה, שגם לגביו יש לדורון תוכניות אחרות, הקשורות בשינוי ייעוד. כמו כן דרש דורון החזר של 15 מיליון דולר שככל הנראה הלווה לאביו יולי במהלך השנים.
אולם המגעים הללו עלו על שרטון, ונראה כי היום, כאשר ליאורה מחזיקה - אם לא יצליחו מאמציו של דורון לבטל את הצוואה - מעל 51% מהמניות, עמדת המיעוט של דורון מכווצת מתמיד ויש להניח כי גם המאבק המשפטי הצפוי לא יוסיף רצון טוב לשולחן הדיונים.
תולדות הסכסוך
הקרע בפלג הזה של משפחת עופר - יולי עופר וילדיו דורון וליאורה - החל לפני לפחות 10 שנים. דורון עופר חזר מלימודיו (כלכלה באוניברסיטת לנקסטר באנגליה ותואר שני בתחבורה ימית בניו-יורק) ב-1982 והשתלב בעסקי הנדל"ן של אביו. עד סוף שנות ה-80 ניהל את תחום הנדל"ן של משפחת עופר בארץ.
לאחר מכן פרש והחליט לפרוש כנפיים במקום אחר, עצמאי, אם מפני שהיו לו חילוקי דעות עם אביו ואם מפני שרצה להוכיח את עצמו. כבר אז נזרע זרע מורת הרוח של אביו יולי. הוא ביצע השקעות בצפון אנגליה ובהמשך גם בלונדון, בתקופת שפל נדל"ן גדול בבריטניה, וקצר הצלחה רבה בעסקיו. גורם עסקי מעריך היום את נכסי הנדל"ן שלו בבריטניה סביב ה-300 מיליון דולר.
בסוף שנות ה-90 רכשו האחים עופר, בהובלת סמי, את החברה לישראל מידי משפחת אייזנברג. אז חזר דורון לארץ ומונה למנכ"ל עופר נכסים (היום עופר השקעות). הפרויקט הבולט מאותה תקופה היה הקמת קניון רננים ברעננה, היום אחד הקניונים המוצלחים בארץ. אולם כהונתו שם הסתיימה ב-2002, די בסמוך למועד שבו פיצלו האחים סמי ויולי חלקית את עסקיהם המשותפים.
עופר השקעות, שהייתה בבעלות יולי בשני שלישים וסמי בשליש, מכרה לסמי את חלקה בחברה לישראל (50%), בכמה מאות מיליוני דולרים. דורון עופר התנגד למכירה. הוא חשב שהחברה נמכרת "בנזיד עדשים".
אין ספק כי במבט לאחור, החברה לישראל שווה היום הרבה יותר מהשווי שבו הוערכה אז. אולם יהיה ההיגיון העסקי אשר יהיה, הקרע בין האב לבן, סביב האופוזיציונריות שהפגין דורון, העמיק.
מאז הלך ונדחק ממוקדי הכוח של המשפחה, בעוד ליאורה, אחותו הבכורה, ששנים הוחזקה בצל, הפכה לדמות הדומיננטית ולזו שנהנית מאמונו וכעת מירושתו של האב.
ממשפחת עופר נמסר: "כבודו של יולי עופר יקר ללבנו, ואנו לא נגיב ולא ניגרר לפרובוקציות וספקולציות, בשל כבוד זה".