לבנק הפועלים נמאס. נמאס מתרגילי ההשהיה וההתחמקות של זיסר, נמאס מהדחיות החוזרות ונשנות של מועדי התשלום, ונמאס מאמירות בנוסח "הצ'ק בדואר".
הפועלים עבר לדבר עם זיסר בשפה שאותה הוא אולי יבין - הליכים משפטים, עיקול נכסים, תפיסתם ומכירתם למימוש חוב. אבל אחרי שהפועלים יסיים את מכירת החברה ההולנדית של זיסר, הוא כנראה יגיע למבוי סתום.
מדוע? כי הנכס הבא שמשועבד להפועלים, הוא מניות השליטה באלביט הדמיה ; אבל שכשהבנק יבוא לממש את הביטחונות שבידיו, קרי מניות אלביט הדמיה, הוא ימצא שהוא לא לבד. יש עוד נושים לחברה - מחזיקי האג"ח. זיסר חייב להם כ-3 מיליארד שקל, ואת חלקם הגדול יש לפרוע בשנתיים הקרובות.
הפועלים הוא נושה מועדף במניות אלביט אירופה, בעלת השליטה באלביט הדמיה, אבל מחזיקי האג"ח מוגדרים נושים מועדפים מול בעלי המניות של החברה. לכן, כל עוד אלביט לא מבטיחה את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח, למניות אלביט הדמיה אין ערך אמיתי.
מעשית, החוב האישי של זיסר לבנק הפועלים נחות מהחוב של אלביט הדמיה למחזיקי האג"ח. אבל מאיפה אלביט הדמיה תביא את הכסף לשלם למחזיקי האג"ח? היא הרי אינה פרת מזומנים כמו פרטנר או בזק, אלא חברה יזמית הנשענת על מימוש נכסים, והתקופה הנוכחית אינה טובה למכירות חיסול.