מיום ליום אנו מתרגלים לנהל את חיינו הדיגיטליים באמצעות שלל שירותי רשת הנמצאים בענן: תמונות באתרים כמו פליקר ו-PhotoBucket, סרטוני וידיאו ביו-טיוב ו-Vimeo, מיילים ומסמכים בשלל המוצרים של גוגל וכמובן, הזהות הכפולה שלנו ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר.
אך מה קורה לכל אלה ביום שבו באמת "נעלה" לענן? יש לא מעט מקרים בהם קרובי משפחה וחברים ניסו לקבל בעלות או גישה לאמצעי האחסון השונים ברשת ששייכים למי שאיננו עוד, כמו גם לפרופיל המשתמש שלו בפייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות -אך ללא הועיל.
מסתבר שגם לכך יש פתרון. מחקר חדש שנערך בבריטניה בחסות אוניברסיטת לונדון, ופורסם בטלגרף הבריטי, מצא כי יותר ויותר אנשים מודעים לקושי האפשרי של בני המשפחה שלהם לקבל חזקה על המידע והתכנים שלהם ברשת ביום שאחרי לכתם, ולכן הם נוקטים בצעדים מקדימים.
על-פי המחקר, 1 מתוך 10 אנשים מציין בצוואתו את פרטי ההתחברות והסיסמאות של שירותי הרשת שבהם הוא מאחסן מידע ותוכן. כך, יוכלו בני משפחתו לגבות ולהחזיק בשרידים האחרונים שנשארו מהאהוב שאיננו עוד, וברוב המקרים מדובר על התכנים העדכניים ביותר שלו כמו תמונות של טיול, מסמכים וכן אפילו סטטוסים ותגובות שפורסמו בפרופיל הפייסבוק שלו.
עו"ד מתיו סטריין אמר לרשת סקיי ניוז כי "ככל שיותר תמונות, ספרים ומוזיקה מאוחסנים ברשת בפורמט דיגיטלי, השאלה מה יעלה בגורלם לאחר שאנשים ילכו לעולמם הופכת להיות חשובה מיום ליום. התחלנו כבר לייעץ ללקוחות להתחיל לחשוב על ירושה של תוכן דיגיטלי, כיוון שזה משהו שאנשים צריכים לחשוב עליו ולעשות משהו לגביו במסגרת הצוואה שלהם".
ברוב המקרים בהם קרובי משפחה רוצים לגשת ולשמור תוכן ומידע של מי שאיננו עוד, התהליך הביורוקרטי יכול להיות מתיש וארוך עד ששמות המשתמש וסיסמאותיו של המת יינתנו להם. בפייסבוק המצב אפילו קשה יותר: הכללים של פייסבוק קובעים כי פרופיל הפייסבוק של אדם מסוים הוא רכושו הפרטי והאישי בלבד.
כך, במקרה שפייסבוק מבחינה בפרופיל של אדם שאיננו עוד - הפרופיל שלו נחסם באופן אוטומטי, מידע אישי ופרטי עליו נמחק לאלתר, והפרופיל שלו הופך לסוג של עמוד זיכרון לאותו משתמש.
במקרה של פייסבוק, בני משפחה שירצו לקבל לידיהם את המידע הפרטי שהועלה לרשת החברתית על-ידי המת, בין היתר סטטוסים ותגובות שכתב, ייתקלו בסירוב. הפתרון? להתחיל לחשוב על היום שאחרי, אם המידע שלכם ברשת יקר לכם ולקרוביכם.