מיד לאחר שהגיעו ארצה אתמול בצהריים הידיעות על רעידת האדמה במזרח טורקיה, הוצפה הבירה אנקרה במבול של הצעות סיוע מגורמים ישראליים רשמיים, ובהם משרדי ראש הממשלה, הביטחון והחוץ. הנשיא שמעון פרס מיהר להתקשר לעמיתו הטורקי, עבדוללה גול, וצה"ל קיבל הנחיות להתכונן לצאת לדרך.
טורקיה דחתה בינתיים את ההצעות, ולא בהכרח בגלל שאינה זקוקה להן. בימים כתיקונם הייתה התגובה הטורקית שונה לחלוטין. הפעם סבר מישהו באנקרה, שאין לאפשר לישראל למנף מדינית את האסון הטורקי. חלק מהמציעים במערכת הישראלית היו נמנעים מלהצהיר פומבית על הנכונות הישראלית לסייע, לו העריכו שזאת תהיה התגובה הטורקית.
הקונצנזוס הישראלי ברצון להושיט יד לטורקיה נבע מן ההכרה שהגיעה העת לחולל מפנה במערכת היחסים הקפואה בין שתי המדינות. יכול להיות שהזדמנות כזו קיימת כרגע, אך דווקא אותה לא ממהרת ישראל לנצל. אני מתכוון למינוף המדיני מול טורקיה של עסקת גלעד שליט.
אוהבים את עסקת שליט
טורקיה אוהבת את עסקת שליט. בחודשים האחרונים היא אף הציעה את עזרתה בנושא, וזאת על אף שלא קיבלה מישראל התנצלות בפרשת הספינה "מרמרה". בישראל לא דחו את ההצעה הטורקית המפתיעה על הסף. יתר על כן, טורקיה קלטה 11 מהמסוכנים שבאסירים (כולל את המורשעת ברצח אופיר רחום, מונא אמין), וסייעה בכך לביצוע העסקה. מיד עם פרסום ההודעה על עסקת חילופי האסירים, הועברו לטורקיה תודות רשמיות מירושלים.
מעבר להיבט ההומניטרי יש לעסקת שליט גם היבט מדיני בעל משמעות אזורית. העסקה, שנעשתה בין ישראל לחמאס (גם אם בתיווך מצרי ולא ישירות), חיזקה את חמאס במערכת הפלסטינית, האזורית והבינלאומית. הביצוע המושלם והמדויק של העסקה, והעובדה שהיחס לגלעד שליט בשנים האחרונות לשביו היה סביר יותר משרבים חששו, מסייעת ליחסי-הציבור של חמאס.
טורקיה אינה יכולה להתעלם מעסקה בין ישראל לחמאס. אנקרה של רג'פ טאיפ ארדואן סברה תמיד שחמאס הוא גורם פוליטי ולא ארגון טרור. במידה רבה היא חשה נוח יותר בקשר עם איסמעיל הנייה מאשר בקשר עם אבו מאזן. ארדואן אישית לא הסתיר מעולם את הסימפטיה שהוא חש כלפי חמאס, והצהיר לא אחת על מבוקשו לבקר בעזה.
לאור הנ"ל נראה סביר שטורקיה תהיה מעוניינת לחזק את המגמה שנוצרה בקשר בין ישראל לחמאס, כולל טיפוח ועיבוי של ערוץ התקשורת שנפתח בין שני הצדדים. טורקיה לא תסרב להעניק לצדדים את שירותיה הטובים בנושא, בעיקר בנוגע לדיון על המשך המצור על עזה.
לא בראש חוצות
הדברים אינם צריכים להיעשות בראש חוצות. האפיק המודיעיני מתאים יותר לעניין מאשר אפיקים גלויים. דוד מידן, שהוכיח עצמו בצורה יוצאת מן הכלל בעסקת שליט, יכול לשמש איש הקשר הישראלי למוסד הטורקי, ולהתחיל משם בשיקום שקט של מערכת היחסים. גם המשך הטיפול באסירי העולם שהגיעו לאנקרה רצוי שיהיה מתואם עם ישראל.
הציפיות בישראל צריכות להיות מתונות מאוד ומדודות. הקרע עם טורקיה אמיתי והמשקעים בשני הצדדים רחוקים עדיין מלהתפוגג. עם זאת, אם כל הגורמים הישראליים שמיהרו להושיט יד לטורקים בעקבות רעידת האדמה אכן מעוניינים בשיקום היחסים, עסקת שליט, ולא רעידת האדמה במזרח טורקיה, היא המנוף המתאים. השמירה על הישגיה המדיניים של עסקת שליט היא לפי שעה האפיק היחיד שבו ניתן להתקדם במערכת היחסים הרעועה עם טורקיה.
* הכותב, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, הוא מחברם של מספר ספרים על טורקיה