גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מינוף עסקת שליט - הדרך לשיקום היחסים עם טורקיה"

אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, בטור מיוחד ל"גלובס": במקום להציע סיוע לנפגעי רעידת האדמה בטורקיה, ישראל צריכה למנף את עסקה שליט לצורך שיקום היחסים ■ הציפיות בישראל צריכות להיות מתונות מאוד ומדודות, כיוון שהקרע עמוק

מיד לאחר שהגיעו ארצה אתמול בצהריים הידיעות על רעידת האדמה במזרח טורקיה, הוצפה הבירה אנקרה במבול של הצעות סיוע מגורמים ישראליים רשמיים, ובהם משרדי ראש הממשלה, הביטחון והחוץ. הנשיא שמעון פרס מיהר להתקשר לעמיתו הטורקי, עבדוללה גול, וצה"ל קיבל הנחיות להתכונן לצאת לדרך.

טורקיה דחתה בינתיים את ההצעות, ולא בהכרח בגלל שאינה זקוקה להן. בימים כתיקונם הייתה התגובה הטורקית שונה לחלוטין. הפעם סבר מישהו באנקרה, שאין לאפשר לישראל למנף מדינית את האסון הטורקי. חלק מהמציעים במערכת הישראלית היו נמנעים מלהצהיר פומבית על הנכונות הישראלית לסייע, לו העריכו שזאת תהיה התגובה הטורקית.

הקונצנזוס הישראלי ברצון להושיט יד לטורקיה נבע מן ההכרה שהגיעה העת לחולל מפנה במערכת היחסים הקפואה בין שתי המדינות. יכול להיות שהזדמנות כזו קיימת כרגע, אך דווקא אותה לא ממהרת ישראל לנצל. אני מתכוון למינוף המדיני מול טורקיה של עסקת גלעד שליט.

אוהבים את עסקת שליט

טורקיה אוהבת את עסקת שליט. בחודשים האחרונים היא אף הציעה את עזרתה בנושא, וזאת על אף שלא קיבלה מישראל התנצלות בפרשת הספינה "מרמרה". בישראל לא דחו את ההצעה הטורקית המפתיעה על הסף. יתר על כן, טורקיה קלטה 11 מהמסוכנים שבאסירים (כולל את המורשעת ברצח אופיר רחום, מונא אמין), וסייעה בכך לביצוע העסקה. מיד עם פרסום ההודעה על עסקת חילופי האסירים, הועברו לטורקיה תודות רשמיות מירושלים.

מעבר להיבט ההומניטרי יש לעסקת שליט גם היבט מדיני בעל משמעות אזורית. העסקה, שנעשתה בין ישראל לחמאס (גם אם בתיווך מצרי ולא ישירות), חיזקה את חמאס במערכת הפלסטינית, האזורית והבינלאומית. הביצוע המושלם והמדויק של העסקה, והעובדה שהיחס לגלעד שליט בשנים האחרונות לשביו היה סביר יותר משרבים חששו, מסייעת ליחסי-הציבור של חמאס.

טורקיה אינה יכולה להתעלם מעסקה בין ישראל לחמאס. אנקרה של רג'פ טאיפ ארדואן סברה תמיד שחמאס הוא גורם פוליטי ולא ארגון טרור. במידה רבה היא חשה נוח יותר בקשר עם איסמעיל הנייה מאשר בקשר עם אבו מאזן. ארדואן אישית לא הסתיר מעולם את הסימפטיה שהוא חש כלפי חמאס, והצהיר לא אחת על מבוקשו לבקר בעזה.

לאור הנ"ל נראה סביר שטורקיה תהיה מעוניינת לחזק את המגמה שנוצרה בקשר בין ישראל לחמאס, כולל טיפוח ועיבוי של ערוץ התקשורת שנפתח בין שני הצדדים. טורקיה לא תסרב להעניק לצדדים את שירותיה הטובים בנושא, בעיקר בנוגע לדיון על המשך המצור על עזה.

לא בראש חוצות

הדברים אינם צריכים להיעשות בראש חוצות. האפיק המודיעיני מתאים יותר לעניין מאשר אפיקים גלויים. דוד מידן, שהוכיח עצמו בצורה יוצאת מן הכלל בעסקת שליט, יכול לשמש איש הקשר הישראלי למוסד הטורקי, ולהתחיל משם בשיקום שקט של מערכת היחסים. גם המשך הטיפול באסירי העולם שהגיעו לאנקרה רצוי שיהיה מתואם עם ישראל.

הציפיות בישראל צריכות להיות מתונות מאוד ומדודות. הקרע עם טורקיה אמיתי והמשקעים בשני הצדדים רחוקים עדיין מלהתפוגג. עם זאת, אם כל הגורמים הישראליים שמיהרו להושיט יד לטורקים בעקבות רעידת האדמה אכן מעוניינים בשיקום היחסים, עסקת שליט, ולא רעידת האדמה במזרח טורקיה, היא המנוף המתאים. השמירה על הישגיה המדיניים של עסקת שליט היא לפי שעה האפיק היחיד שבו ניתן להתקדם במערכת היחסים הרעועה עם טורקיה.

* הכותב, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, הוא מחברם של מספר ספרים על טורקיה

עוד כתבות

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יציבות בחוזים בוול סטריט

הדאקס עולה בכ-0.4%, הקאק יורד בכ-0.6% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"