גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיבותה של מראית העין

המחאה החברתית הולידה המון ועדות וצעדים סמליים. בקרוב גם בענף הרכב ישחקו בכאילו

הפרק החשוב ביותר שנוסף השנה ללקסיקון ההון והשלטון בישראל הוא "חשיבותה של מראית העין". את הפרק הזה אפשר לסכם בקצרה: ברחוב הישראלי יש פוטנציאל למחאה חברתית שמופצת באמצעות האינטרנט וזוכה לתמיכה של כלי התקשורת.

אבל בניגוד להמונים במצרים, למשל, לציבור הישראלי המותש אין כוח, או שאין לו סבלנות לחכות שהמחאה תוליד תוצאות אמיתיות, ולכן אפשר להרגיע אותו באמצעות הררי מילים, מינוי "ועדות בדיקה", והכרזה על צעדים סמליים, רצוי עם אופק ביצוע של שנים, או לפחות עד לקדנציה הבאה.

הלקחים מהפרק המרתק הזה כבר מיושמים כיום בשוק מוצרי המזון ובשוק הדיור, שנעטפים כיום בהרבה "שיפורים" למראית עין. כעת נראה שענף הרכב יהיה החזית הבאה שבה ליחסי ציבור ולתדמית מהונדסת בקפידה יהיה תפקיד קריטי.

הדרישה של הרחוב הישראלי בכל הנוגע לרכב חדש פשוטה וידועה לכל: ירידות מחירים משמעותיות ויישור קו עם העולם המערבי. אבל כל השחקנים בשרשרת ההון-שלטון הרלוונטית יודעים היטב שזה לא יקרה. האוצר סובל מהתמכרות חמורה להכנסות ממיסוי ענף הרכב, היבואנים לא יחתכו את פערי התיווך בתחום הרכב והחלפים, ומבחינת חברות הליסינג כל ירידה דרסטית במחירי הרכב החדשים עשויה להיות מכת מוות.

ובכל זאת, אף שחקן בשוק לא יכול להתעלם מתשומת הלב הציבורית שממוקדת כיום בענף הרכב בעקבות ההצהרות הלוחמניות של ועדת זליכה והמלצות ועדת טרכטנברג. אז מה עושים? מכניסים את מראית העין למערכת השיקולים, ומוכרים לציבור אשליות.

האוצר: עיתוי בעייתי למיסוי הירוק

על כל 5 שקלים שמשלם הציבור הישראלי על מכונית חדשה, 3 שקלים הולכים לקופת האוצר. משרד האוצר הוא זה שמחזיק במפתח האמיתי להורדת מחירי הרכב החדש. לא צריך ועדת חקירה כדי לדעת זאת. אבל לאוצר אין כל כוונה לבצע ויתורים משמעותיים במיסוי הרכב, נהפוך הוא. צעד המיסוי הבא המתוכנן בענף הוא הפחתה של הטבות "המיסוי הירוק".

למי שלא עוקב, נספר שההפחתה הזו נועדה "לפצות" את קופת המדינה (בכ-300 מיליון שקל לפחות) על הירידה בהכנסות ממיסי קנייה שנובעת מרכישה מוגברת של כלי רכב "ירוקים" בישראל בשנתיים האחרונות. במילים אחרות, רפורמת המס הירוק "הצליחה יותר מדי", הציבור נהר לעבר פלח המכוניות הקטנות והמוזלות, וההכנסות היחסיות של האוצר ממס קניה פחתו. אגב, ההכנסות האבסולוטיות דווקא עלו, עקב עליית המכירות בשוק.

האוצר לא צריך את אישור הכנסת כדי לבצע את המהלך. הוא כבר קיבל הרשאה חופשית לכך במסגרת חוק ההסדרים שאושר בשנה שעברה. הבעיה העיקרית שניצבת כיום בפני האוצר היא תדמיתית. עדכון המס הירוק הוא בבחינת העלאת מסים עקיפים לכל דבר, והוא יפגע דווקא במכונית הזולות והעממיות, שהיו עד כה הנהנות הגדולות מהטבות המס.

זה לא בדיוק הדבר הרצוי לשלטון על רקע אווירה של מחאה חברתית פעילה ועל רקע המסרים שמנסים זליכה וטרכטנברג לשדר לציבור. באוצר מודעים היטב לבעייתיות של העלאת המס בעיתוי הנוכחי. יש לנו שתי אינדיקציות ברורות לכך.

האינדיקציה הראשונה היא שהאוצר העביר לאחרונה את ניסוח תקנות המס הירוק המעודכנות ליועץ חיצוני. פירוש הדבר הוא שבאוצר רוצים גיבוי ולגיטימציה למהלך מגורם בר-סמכא, שיסייע למתן את הביקורת הציבורית הצפויה. מרשות המסים נמסר בתגובה כי "עדכון המדד הירוק נקבע בחקיקה. בימים אלה בוחנת רשות המסים את דרך העדכון וההשפעה הצפויה".

האינדיקציה השנייה היא שהאוצר טרם שיחרר ליבואנים בענף הרכב "קריאת כיוון" לגבי אופי המהלך, למרות שלוח הזמנים המקורי ליישום הוא ינואר 2012 - רק חודשיים מהיום. מבחינת ענף הרכב מדובר בשינוי מהותי שיכול להשפיע על תכנון מלאים, על השיווק, ועל התמחור והמיצוב של דגמי מפתח רבים שתופסים כמעט 70% מהמכירות בשוק.

אם כך, ההיגיון אומר שהאוצר ידחה את יישום המהלך עד שרוחות המחאה יירגעו, או לפחות יפרוס את יישום המהלך לשלבים על פני זמן ממושך ויעטוף אותו באריזת תדמית "סביבתית" נוצצת ורחבה.

מנגד, לא ניתן לפסול את האפשרות שהמהלך יקודם כפי שהוא, במועד המתוכנן - ינואר הקרוב - ללא שום התחשבות באווירה הציבורית. עובדה: מהלכי מיסוי בוטים יותר כבר בוצעו בענף הרכב בעבר והציבור שתק.

היבואנים: ההוזלות הופכות גלויות

גם יבואני הרכב מודעים היטב לאווירה הציבורית הקיימת ולצורך (או לרצון) של הפוליטיקאים להשתמש בענף הרכב כדי ליצור את מראית העין של ההטבות לציבור. לפיכך מנסים כעת בענף לבנות תדמית חיובית, או לפחות לשמור על פרופיל נמוך ככל האפשר.

כך, למשל, נרשמה הורדת הילוך משמעותית בכמה מהלכים עסקיים, שהתבשלו בתוך ענף הרכב. האיום של ועדת זליכה "לפרק את קבוצות הרכב" ולנטרל את כוחן, יצר חישוק שמעכב כיום תהליכים פוטנציאליים של מכירה, השתלטות ומיזוג שהחלו משכבר, הן בענף יבוא הרכב והן בענף הליסינג. הוא מקטין את התמחור הפוטנציאלי של "הסחורה", כלומר הזיכיונות.

יבואני רכב ששקלו להשתלט על חברות ליסינג, להיכנס לפעילות בענף הליסינג, או להרחיב את פעילותם הקיימת, יעדיפו מן הסתם לדחות את המהלכים, כדי למנוע מראית עין מונופוליסטית. אפשר גם להניח שעסקאות בולטות שנעשו ממש לפני גל המחאה החברתית והקמת ועדת זליכה, כמו הרכישה של זיכיון ב.מ.וו על-ידי דלק רכב, היו מקבלות תמחור שונה, על רקע הסיכון העתידי לפיצול זיכיונות כפוי מצד הרגולטור.

עוד אינדיקציה ברורה שהענף מגיב לאווירה הציבורית היא "הוצאת ההנחות הסמויות מהארון". ייתכן שמדובר בצירוף מקרים, אולם לא זכורה לנו בשנים האחרונות תקופה כה קצרה שבה פורסמו בגלוי כל כך הרבה הנחות על דגמים שונים מפלחי שוק שונים.

כמובן שההנחות עצמן אינן דבר חדש, וכל לקוח ערני יודע על קיומן. אולם פרסומן בגלוי, תוך לקיחת סיכון שהדבר יוביל לצעדי "ענישה" מכיוונם של עורכי המחירונים של המכוניות המשומשות, הוא בגדר שידור מסר.

גם המחירים של כמה דגמים חדשים שנחתו לאחרונה בארץ מצביעים על מגמה של הורדה פומבית של מתחי שיווק מצד היבואנים. המשמעות היא שלמרות שקיימים בענף לחצים פנימיים להעלאת מחירים בינואר הקרוב, בעיקר בשל שערי החליפין, קשה לנו לראות עליית מחירים גורפת בשוק כאשר מסקנות טרכטנברג וזליכה מרחפות ברקע.

מי שיסבול מכך יהיו חברות הליסינג, שההנחות שלהן יקטנו כדי לסבסד את ההוזלות, ואת הקפאת המחירים ללקוחות הפרטיים. כל זה, כמובן, עד שאווירת המחאה החברתית תדעך והעסקים יחזרו להיות כרגיל.

לא היינו פוסלים את האפשרות שבאוצר בונים על "חישוקי מראית העין", שכובלים כיום את היבואנים כדי לרכך את התוצאות של עדכון המס הירוק בינואר. האוצר יגלגל את ההתייקרויות הצפויות לפתחם של היבואנים. ואלה, כדי להימנע מהעלאת מחירים גורפת בתקופה שבה הם ניצבים תחת זכוכית מגדלת, יצטרכו לספוג חלק מהמס הירוק.

האם שיתוף-פעולה בין האוצר ליבואנים סביב העלאה של מס עקיף נשמע מופרך? ברוכים הבאים לעולם הציני של ההון והשלטון בישראל.

עוד כתבות

גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר / צילום: רונן אקרמן

תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו

רכשו מגרש בשטח של כ-14 דונם בצומת סביון ב-100 מיליון שקל מידי יעקב אטרקצ'י, בעלי אאורה ● עלות הפרויקט, שאמור להיפתח בשנת 2023, נאמדת ב-550 מיליון שקל

פרופ' חזי לוי / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

מנהל ביה"ח ברזילי פרופ' חזי לוי ימונה למנכ"ל משרד הבריאות

המינוי הוא בהתאם להחלטתו של אדלשטיין למנות מנכ"ל מקצועי לאחר שמנכ"ל המשרד היוצא, משה בר סימן טוב, היה למנכ"ל הראשון שאיננו בעל השכלה וניסיון בתפקיד רפואי ● השר אדלשטיין ביקש מראש הממשלה נתניהו להביא את המינוי לאישור הממשלה בהקדם האפשרי

מימין: מפעל ספאנטק בארה"ב, עובד במפעל של אבגול ומפעל של עלבד / צילום: איל יצהר, עינת לברון ורון שטיינבלט

המניות מזנקות: כך הפיחה הקורונה חיים ביצרניות המגבונים הלחים

אף שהן עוד רחוקות עשרות אחוזים מרמות השיא של 2017, בחודשיים האחרונים נהנו המניות של חברות הבדים הלא-ארוגים מעליות מרשימות, בעיקר בזכות הביקושים הגוברים למגבונים

רוכב אופניים בחליפת מגן בברלין / צילום: משה חדד

האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה

לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן צרפת וגרמניה, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד ● הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית, ובשבועות הקרובים ידונו בה נציגי המדינות באיחוד

שלמה Sixt/ צילום: איל יצהר

קבוצת שלמה Sixt דיווחה על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה

קבוצת שלמה Sixt דיווחה היום על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה ● כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", הקבוצה תשלם מס בהיקף 12.7 מיליון שקל וכופר בסך 478 אלף שקל בתמורה לסגירת התיק הפלילי שנפתח נגדה בחשד להעלמות מס במסגרת שירותי הליסינג וההשכרה שהעניקה

שי לי שפיגלמן / צילום: יח"צ

השר יזהר שי מינה את ראש מטה ישראל דיגיטלית שי-לי שפיגלמן למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה

שפיגלמן, תושבת סביון ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד שימשה מנהלת רגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית במיקרוסופט ישראל, וכסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

כך משרד החוץ מאתר את כוכבי העתיד של הפוליטיקה האמריקאית

דוד רוט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומספר על ההשקעה של נציגי ישראל באיתור המנהיגים הפוליטיים של המחר, הדיפלומטיה בעידן הטוויטר, ולמה כדאי להשקיע בקשרים דווקא עם הצד שלא נמצא בשלטון ● האזינו

נמרוד שפר / תמונה: יחצ

התעשייה האווירית: הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ב-134%

הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ל-34 מיליון דולר, לעומת 14 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ● הרווח התפעולי שילש את עצמו והגיע לכ-61 מיליון דולר ● המנכ"ל נמרוד שפר: "לחברה לא ידוע על ביטולי חוזים או עיכובים משמעותיים בעקבות מגפת הקורונה"

בני גנץ נואם בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

שבוע אחרי שהורד מסדר היום, החוק הנורבגי עבר קריאה טרומית

לפי ההסדר המוצע, שרים שהתפטרו מן הכנסת יוכלו לחזור אליה בהמשך, אם יתפטרו מתפקיד השר או יפוטרו ● 66 תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים ● את הצעת החוק הגיש ח״כ רם שפע, אחד הח״כים הבודדים שיש כיום לכחול לבן (שאינו שר)

הרשי פרידמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרווח התפעולי של אזורים עלה ב-17% ברבעון הראשון של 2020 ל-48 מיליון שקל

אזורים הפסידה 23 מיליון שקל כתוצאה מהנפקת קרן הריט אזורים ה.פ ליווינג ● אזורים מכרה 153 יחידות דיור ברבעון הראשון בכ-269 מיליון שקל, לעומת 113 יחידות דיור שנמכרו בתקופה המקבילה בהיקף של 222 מיליון שקל

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות השבבים בולטות בירידות בוול סטריט; ה-S&P 500 נסחר סביב ה-3,000 נקודות

הדאו ג'ונס מוסיף 0.5% לערכו ומדד הנאסד"ק מאבד 1.4% ● באירופה הדאקס קפץ ב-1.3%, הקאק ב-1.7% והפוטסי ב-1.3% ● אמריקן איירליינס מזנקת בכ-5%

אחות ורכב שקיבלה מחברת הרץ בחינם, כסיוע לעובדי רפואה בעת משבר הקורונה / צילום: Diane Bondareff, Associated Press

ימים ספורים לפני הבקשה לפשיטת רגל: הרץ חילקה בונוסים בסך 16 מיליון דולר לבכירים

חברת השכרת הרכב לא לבד: בשבועות האחרונים כמה חברות אחרות עשו אותו הדבר לפני הגשת בקשת פשיטת רגל, וביניהן Jcpenny ו-ווייטינג פטרוליום ● החוק האמריקאי אוסר על חברות לאחר הכרזה על פשיטת רגל לחלק בונוסים כאלה ● "הם יודעים יש רגולציה, אז הם עושים זאת בדרך אחרת"

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

איריס שטרק,/ צילום: כדיה לוי

שטרק לכ"ץ: להאריך את מועדי הגשת הבקשות למענקים עד סוף השנה

נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, פנתה לשר האוצר ישראל כ"ץ בבקשה להאריך לעצמאים ועסקים את מועדי הגשת הבקשות למענקים באמצעות חקיקה מהירה או תקנות חירום נוספות ● לטענתה, אם לא יוארכו מועדי הגשת הבקשות, עצמאים רבים לא יעמדו בתנאי הסף שנקבעו

יובל ברונשטיין /  צילום: אלי דסה

פוקס תמנה את מנכ"ל עזריאלי לשעבר יובל ברונשטיין לדירקטור חיצוני בקבוצה

קבוצת האופנה מבקשת לאשר באסיפה הכללית השנתית, שתתקיים ב-7 ביולי, את מינויו של ברונשטיין לכהונה בת שלוש שנים

הפרויקט בנאות אפקה בתל אביב / הדמיה: קבוצת גבאי, יח"צ

קבוצת גבאי תקים פרויקט פינוי-בינוי של 378 יח"ד ומסחר בנאות אפקה א' בתל אביב

היקף המכירות בפרויקט, שיכלול דירות בנות 3-5 חדרים ודירות פנטהאוז, מוערך בכ-850 מיליון שקל

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל ובעלי אלטשולר שחם גמל ופנסיה  / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות הקורונה: גידול ברווח של אלטשולר שחם גמל ופנסיה

תחלק דיבידנד בהיקף 19 מיליון שקל ● דיווחה על גידול של כ-34% ברווח, לסך של כ-25.4 מיליון שקל ברבעון הראשון

מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

"מה שראינו זה רק הפרומו. זה לא מייצג במלוא העוצמה את המכה לכלכלה”

התכווצות בתוצר, אבטלה גבוהה, תסיסה חברתית וממשלה של 34 שרים שרובם לא החזיקו בתפקיד ניהולי ● בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' מנואל טרכטנברג כי למרות הצלחה בריאותית בהתמודדות עם הקורונה, היה כשל טוטלי בפן הכלכלי והניהולי, והוא חרד מהשאלה כיצד ינוהל המשבר בחודשים הקרובים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

טוויטר נגד טראמפ: סימנה ציוצים של הנשיא כ"עלולים להטעות"

מתחת לשני ציוצים של הנשיא שעסקו בהצבעה בבחירות דרך הדואר, הוסיפה טוויטר קישור לעובדות המדויקות