יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, משהה לפי שעה את האיום לפתוח בשביתה כללית במשק בעניין עובדי קבלן. זאת בעקבות מגעים רציניים שהתקיימו בימים האחרונים עם גורמים בכירים בממשלה וכן בסקטור העסקי, כך נודע ל"גלובס".
תקופת הצינון מאז הכרזת סכסוך העבודה מסתיימת מחר (ג') בלילה, כך שההסתדרות רשאית לנקוט בצעדים ארגוניים כבר ביום רביעי הקרוב. ואולם, לאור ההתפתחויות האחרונות לא צפויים השבוע כל צעדים, וככל הנראה גם לא בשבוע הבא.
בסוף השבוע נפגש עיני עם שר האוצר יובל שטייניץ, שהבטיח מצדו כי המשרד החל בעבודת מטה בעניין, מתוך כוונה כנה "לבחון עיוותים שונים" בצורות ההעסקה הקיימות במגזר הציבורי. מגעים מתקדמים יותר התקיימו עם לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים הפרטיים בראשות שרגא ברוש.
ראשי המעסיקים, להוציא את איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין, הביעו נכונות לבחון קליטה של עובדי קבלן ומה שמכונה "נותני שירותים" כעובדים מן המניין, זאת תחת קווים אדומים ברורים.
כך, עובדי שמירה ואבטחה לא ייקלטו משום שהמעסיקים לא מעוניינים לקחת אחריות על אחזקה ועל אפסנה של כלי הנשק, לרבות הכשרתם; לעומת זאת, תיבחן קליטתם של עובדי ניקיון ומשק, וכן עובדים המועסקים במיקור חוץ "מדומה" - כאלה שנמצאים בתוך מקום העבודה, אולם המעסיק שלהם הוא קבלן חיצוני. לצורך העניין, אם חברה מחזיקה מערך שירות לקוחות באמצעות "קול סנטר" של גורם חיצוני במיקום גיאוגרפי אחר, היא לא תתבקש לקלוט את העובדים. מנגד, אם שירות הלקוחות או מערך אחר נמצא בתוך כותלי מקום העבודה, תיבחן האפשרות לקלוט את העובדים.
העסקה ישירה? "אחרית הימים"
עובדי הניקיון מהווים את הנקודה הרגישה והבעייתית ביותר עבור לשכת התיאום של המעסיקים: מצד אחד, בלשכה מבינים כי אין מניעה אמיתית שמקום עבודה יעסיק את העובדים באופן ישיר כפי שנעשה בעבר. האחריות לעובדים אלה תהיה תחת מנהלי לוגיסטיקה ומשאבי אנוש, ללא עלויות נוספות או משמעותיות לעסק.
מצד שני, רוב חברות הניקיון הגדולות מיוצגות על ידי לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, ולכאורה תהיה זו כמעט התאבדות ארגונית ופוליטית מצד שרגא ברוש לפגוע בהן. מנגד, ברוש עומד לסיים את תפקידו כיו"ר לשכת התיאום וכנשיא התאחדות התעשיינים, כך שלפחות על פניו ייתכן כי יעדיף להוביל "מהלך חברתי", למרות הביקורת שיספוג מבית.
בהתאחדות כבר החלו למפות את המפעלים השונים ולבחון היכן ניתן ליישם מהלכים כאלה ובאיזו צורה. גורמים בשוק העבודה טוענים כי עצם הנכונות של ראשי הסקטור הפרטי לבחון העסקה ישירה של עובדי ניקיון היא בבחינת "אחרית הימים".
עניין של אידיאולוגיה
בעוד שהשיקולים בסקטור הפרטי עוסקים בעיקר בעלויות ובגמישות ניהולית, בסקטור הציבורי עוסקים לא מעט באידיאולוגיה: קליטה של עובדי קבלן פירושה "הגדלת הממשלה", והדבר מנוגד בעיקר לתפיסת העולם של אגף התקציבים במשרד האוצר. שם מאמינים כי גורמי ביצוע פרטיים תמיד יעילים יותר מאלה המנוהלים על ידי עובדי מדינה, וזאת גם כשהמציאות הוכיחה לפחות בחלק מהמקרים אחרת.
כך, למשל, משרד הבריאות הודה לאחרונה כי הפרטת שירותי בריאות התלמיד נכשלה והביאה לירידה ניכרת בשיעור התלמידים שהתחסנו, עד שהאוצר הסכים לקלוט מחדש אחיות בתי ספר כעובדות מדינה, לפחות במחוז הדרום. על פי הערכות, באוצר יתנגדו בתוקף לקליטה של עובדי ניקיון ושל עובדים אחרים המזוהים באופן מובהק עם מה שמכונה "נותני שירותים", כמו עובדי אבטחה, הסעדה, סיעוד ומחשוב.
עם זאת, באוצר יסכימו ככל הנראה לקלוט לפחות חלק מהעובדים המועסקים על ידי קבלנים במגוון רחב של תחומים: הוראה, רווחה, תברואה, עובדי ארכיון ועוד. כמו כן, ישקלו באוצר להעניק יותר תקנים למרצים מן המניין באקדמיה, זאת על מנת לצמצם את תופעת ה"מרצים מן החוץ" שמועסקים בפועל, כמו עובדי קבלן, ללא שום ביטחון תעסוקתי.
עיני משתמש ביחימוביץ'
עיני, כהרגלו, משתמש במנוף הפוליטי להשגת מטרותיו: הוא רמז למעסיקים הפרטיים ולראשי האוצר כי אם הם לא יגיעו איתו להבנות, הם יקבלו חקיקה פרטית בכנסת מצד הצמד שהפך לאימת המעסיקים - יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', וח"כ חיים כץ (ליכוד).
באמצעות הסכמה, הסביר עיני, אפשר יהיה לגבש מודלים של פיקוח ובקרה, כדוגמת ועדת מעקב שתבחן את ההשפעה של המהלך על מקומות העבודה. בעוד שחקיקה היא מחייבת, הסכמה בין הצדדים תביא לצמצום בלבד של העסקת עובדי הקבלן, ולא לחיסול התופעה, כאשר עיקר המוקד יהיה בסקטור הציבורי ולא בעסקי.
על פי הערכות, שיעור עובדי הקבלן בסקטור העסקי עומד על 6%-10%, ובסקטור הציבורי על 20% (נחשב לגבוה משמעותית ביחס ליתר המדינות המפותחות). תחום הרווחה הוא הבולט ביותר בהעסקה על ידי נותני שירותים, כאשר שיעור העובדים הסוציאליים בישראל המועסקים על ידי חברות כוח אדם ועמותות שונות עומד על 35% - לא פחות ולא יותר.
