גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

KCPS הישראלית רוצה לגייס עד 150 מיליון ד' לקרן חדשה

הגיוס מתבצע חמש שנים אחרי הקמת הקרן הראשונה ■ בראיון משותף מספרים בכירי הקרן באילו חברות ישקיעו ומדוע רכשו את התכוף שנקלעה לקשיים

חמש שנים אחרי שגייסה את הקרן הראשונה, קרן הפרייבט אקוויטי הישראלית KCPS תצא ב-2012 לגייס קרן שנייה, והיא מתכננת לגייס 120-150 מיליון דולר.

KCPS הוא בית השקעות גלובלי, המנהל קרנות ושירותי ניהול השקעות, שאחד ממייסדיו הוא דייויד שטיינהרדט (בנו של איל קרנות הגידור מייקל שטיינהרדט). ל-KCPS יש כיום, כאמור, קרן פרייבט אקוויטי שגויסה בסוף 2006, שמנהלת כ-80 מיליון דולר. המשקיעים בקרן הם בעיקר מוסדיים ומשקיעים פרטיים בחו"ל ובישראל.

בית ההשקעות KCPS שותף גם בקרן המנוף המנוהלת בידי גבי לב, שי איילון, יוסי דאובר, צבי פורמן והדי בן סירא. את פעילות הפרייבט אקוויטי מנהלים גלעד הלוי (בנו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי), אורי עינן (בנו של מנחם עינן, סגן יו"ר קבוצת עזריאלי) וגלעד שביט (לשעבר משנה למנכ"ל החברה לישראל).

בין הקרנות, הדרות בכפיפה אחת, אין חפיפה. מנדט ההשקעות שלהן שונה בתכלית. השותפים אמנם יושבים במועצות ההשקעות של שתי הקרנות, אולם בכך - כך אומרים השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי - מסתכמת המעורבות.

מאז הקמתה ביצעה קרן הפרייבט אקוויטי חמש השקעות, ורשמה לזכותה אקזיט ראשון, בחודש יוני השנה, כשמכרה את חברת דנאל ל-DBSI לפי שווי של 200 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי שלושה על ההון שהושקע. בראיון משותף מספרים בכירי הקרן על הפעילות עד כה, ועל התוכניות לעתיד.

* בימים שבהם המצב הכלכלי אינו ברור, איך מנהלים את הקרן? יש הזדמנויות טובות עכשיו?

אורי עינן: "תחום הפרייבט אקוויטי הוא תחום של השקעות לטווח ארוך. שבועיים של אי-ודאות לא משנים את התמונה. תקופות מורכבות יותר מצריכות בחינה מעמיקה. בדרך כלל בזמנים קשים יש הזדמנויות טובות".

* אתם ממתינים שהחברות ייכנסו לקשיים, ואז מאתרים אותן?

"לגמרי לא. אנחנו לא משקיעים בחברות במצוקה, ויותר מזה - בחברות שבהן אנחנו משקיעים אנחנו רוכשים רוב ושליטה. אנחנו משקיעים אחרי בחינה מדוקדקת, שמלמדת אותנו מה אפשר לעשות עם החברה. זה שונה מאוד מקניית מניות".

* הקרן הראשונה, שגויסה לפני כחמש שנים, עוד תבצע השקעות חדשות?

עינן: "השקענו כ-75% מהקרן, שהיקפה 80 מיליון דולר. יש לנו הון פנוי לעוד השקעה או שתיים. מאז שהתחלנו לפעול השקענו בחמש חברות: דנאל, ברנד, FIS, מרינה גרופ וקוואליטסט. התפיסה שלנו היא שאנחנו לא משקיעים בנדל"ן או בחברות סטארט אפ. אנחנו משקיעים בחברות בשוק הישראלי בלבד, שיש להן פוטנציאל לצמוח".

* הייתם אחת מקבוצות הפרייבט אקוויטי הראשונות שפעלו בישראל. גייסתם את הקרן הראשונה לפני משבר האשראי, היום קשה יותר לגייס קרנות?

שביט: "אז השוק נראה טוב יותר, אבל לא היה קל לגייס קרן. היום קשה יותר לשותפות חדשה לגייס קרן ראשונה. המשקיעים בהחלט מעדיפים צוותים עם ניסיון והצלחות משותפות".

"מיקדנו את דנאל"

האקזיט בדנאל בוודאי לא יפריע ל-KCPS לגייס קרן חדשה. עינן מעיד כי התשואה של הקרן גבוהה יותר מהממוצע בשוק: "התשואה שלנו עמדה על פי 3.5 על הכסף".

הלוי מתגאה בכך שהתשואה על ההשקעה הזו נחשבת לנדירה בהתחשב בתקופה שבה בוצעה. "יצא לנו לפגוש מנהל נכסים של קרנות אוניברסיטאיות אמריקניות, שאמר שההחזרים של הקרנות הכי טובות בבציר שלנו הם פי 1.7 על הכסף. צריך לזכור שקרנות שהחלו לפעול ב-2007 הפסיקו לעשות השקעות בחברות כבר לפני המשבר", הוא אומר.

בחודש יוני השנה, שלוש שנים לאחר שקרן הפרייבט אקוויטי KCPS רכשה את השליטה בחברת משאבי האנוש דנאל מידי משפחת אדיר תמורת 95 מיליון שקל, היא מכרה את החזקותיה (58%) לקבוצת ההשקעות DBSI של ברק דותן ויוסי בן שלו, תמורת 115.4 מיליון שקל - מחיר ששיקף לדנאל שווי של 200 מיליון שקל.

ב-2010 דיווחה דנאל על עלייה של כ-14% בהכנסות, שהגיעו ל-604.5 מיליון שקל, אך על ירידה ברווח הנקי ל-24.1 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2011 הרווח הנקי הצטמצם ב-8%, ועמד על 6 מיליון שקל. זאת, למרות שיפור של 10.6% בהכנסות ל-159.5 מיליון שקל.

* מה הדברים המרכזיים שעשיתם בדנאל?

שביט: "דנאל נוהלה באופן מוצלח והצליחה גם קודם, והיו בה כמה אלמנטים המאפיינים ניהול משפחתי. פעלנו להתמקדות בליבה, ויצאנו מתחומים שוליים, שאת חלקם מכרנו ואחרים סגרנו. החברה התמקדה, וזה השתקף במאזנים. בחברה היה הרבה כסף מזומן, שלא היה יעיל לבעלי המניות, אז הגדלנו את חלוקת הדיווידנד".

כאמור, KCPS השקיעה בחמש חברות שונות, בתחומי פעילות מגוונים. חברת בדיקות התוכנה FIS הייתה ההשקעה הראשונה של הקרן. החברה מפתחת תוכנה לארגונים ולחברות ביטוח ופנסיה. עינן: "זו חברה ותיקה, שהשקענו בה כי זיהינו פוטנציאל גידול בשוק האמריקני. עד אז החברה מכרה בעיקר באירופה. החברה עברה תקופה לא קלה במשבר ב-2009, אבל הצליחה להתגבר, וכיום חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מהשוק האמריקני. ביצענו בחברה מיזוג משולש בין החברות ספיאנס ועידית, ואנחנו מאמינים שזה יצור שחקן מוביל בתחום פיתוח התוכנה". עסקת המיזוג המשולשת, שהושלמה ביולי השנה, הוערכה ב-270 מיליון שקל, ורובה נעשתה במניות.

* אתם משקיעים באופן מגוון. איזו מומחיות אתם מביאים למגוון כזה של חברות?

שביט: "המומחיות היא ביכולות ניהול החברה, ביכולת לסייע להן לעשות את קפיצת המדרגה בצמיחה. לכן אנחנו תמיד משקיעים בחברה תמורת אחוזים ניכרים. אנחנו לא משקיעים שבאים פעם ברבעון לישיבת הנהלה כדי לאכול בורקס. אנחנו מקדישים לפחות יום בשבוע בכל חברה, כדי לסייע להנהלה של החברה. לכן גם עשינו שש השקעות, ולא 12. כל אחת מההשקעות הייתה משמעותית".

* אילו חברות אתם מחפשים?

עינן: "חברות בשלות, חברות שהבנקים מעוניינים להלוות להן כסף. חברות עם מחזור של 100 מיליון שקל ומעלה".

* כמה כאלה יש בישראל?

הלוי: "ישבנו עם אחד ממנהלי הבנקים, והוא העריך שיש כמה מאות חברות כאלה בישראל. רובן פרטיות משפחתיות".

שביט: "גם אם הן ציבוריות הן עדיין בשליטה משפחתית".

* איך אתם מגיעים לעסקאות?

הלוי: "בהיי טק זה פשוט, היזמים יודעים איך וממי מגייסים כסף. בעולם שלנו זה הרבה מאוד עבודת רגליים אצל בנקאי השקעות, עורכי דין, רואי חשבון, שהם סוג של צומת של מידע".

עינן: "מקרה דנאל הוא מעניין, כי קודם זיהינו את פלח השוק שנראה לנו אטרקטיבי, שוק הגיל השלישי, ואז חיפשנו את החברה המתאימה. פנינו אליהם באופן אקטיבי, הם לקחו בנקאי שייצג אותם, והיה הליך תחרותי".

"אנחנו אופטימיים לגבי התכוף"

אחת ההשקעות של הקרן היא בחברת ברנד, העוסקת בתחום האנרגיה. לדברי עינן, ההשקעה נעשתה אחרי שזיהו את הצמיחה בשוק האנרגיה המתחדשת. "אמנם שנת 2010 הייתה קשה, אבל אנחנו רואים שיש התאוששות, שהפרויקטים חוזרים - וביתר תאוצה. יש לחברה צבר הזמנות גדול מאוד. עשינו שלוש רכישות אחרי ההשקעה, ואנחנו מאמינים שהן יגדילו את הפוטנציאל. בין היתר רכשנו את חברת התכוף, שהשקענו בה באמצעות חברת ברנד".

* חברת התכוף הייתה בקשיים כשרכשתם אותה, מדוע החלטתם בכל זאת לרכוש אותה?

עינן: "את התכוף קנינו מבית המשפט בהליך הסדר נושים. השקענו בחברה כדי לממן חלק מהתשלום לנושים. אנחנו עסוקים בשיקום החברה, שכיום פועלת כחברה בת של ברנד. זה לוקח זמן, אבל אנחנו אופטימיים".

הסיפור של רכישת התכוף לא היה לגמרי חלק. בחודש מארס השנה אושר הסדר הנושים בתכוף. החברה, המייצרת כלי רכב ייעודים לכיבוי שריפות ופיזור הפגנות, נקלעה לקשיים, וחדלה לשלם את חובותיה. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 רשמה החברה הפסד של כ-8 מיליון שקל. על רכישתה התחרתה קרן המנוף אוריגו. אך קרן הפרייבט אקוויטי של KCPS ניצחה, עם התחייבות להשקיע 25 מיליון שקל במזומן: 5 מיליון שקל לכיסוי חוב לעובדים, 5 מיליון שקל מקדמה לבנקים הנושים דיסקונט ואגוד ו-15 מיליון שקל להון חוזר, הנדרש לחברה לצורך השלמת פרויקטים קיימים. בתמורה קיבלה ברנד בעלות מלאה על החברה.

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן