גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

68% מהסטודנטים: המחאה שינתה את הרגלי הצריכה שלנו

לקראת פתיחת שנת הלימודים היום, "גלובס" מציג פרופיל של הסטודנט הישראלי: ההוצאה המרכזית שלו היא על שכר דירה, הוא נעזר מאוד בהוריו, ויש לו מודעות צרכנית מפותחת למדי

הם היו חלק משמעותי מהמחאה החברתית של קיץ 2011, אבל כעת הסטודנטים, אולי, ייאלצו להוריד הילוך עם שובם אל ספסל הלימודים. מי הוא הסטודנט הישראלי, ואיזו מציאות כלכלית ממתינה לו?

הסטודנטים הישראלים מתמודדים עם מציאות לא פשוטה: כזו שגובה מהם עשרות אלפי שקלים מדי שנה, נוסף לשכר הלימוד שאותו הם נדרשים לשלם. הוצאות המחיה שלהם כבדות, אך מרביתם נעזרים בהורים כדי לשרוד כלכלית - כך עולה מסקר שערך עבור "גלובס" מכון המחקר פאנלס, בקרב 300 סטודנטים לתואר ראשון, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all.

על מה מוציאים הסטודנטים את כספם? הוצאות הדיור, יודעת לא רק דפני ליף, הן הסעיף הכבד ביותר. פחות מרבע מהסטודנטים משלמים מתחת ל-2,000 שקל מדי חודש, חמישית משלמים בין 2,000 ל-2,500, ושיעור דומה - עד 3,500 שקל, סביר להניח כי עבור חדר בדירה משותפת. 27% מתגוררים בבית ההורים בתקופת הלימודים וכך חוסכים לעצמם לפחות את הנטל הזה.

על מזון, בבית ומחוצה לו, מוציאים כ-60% מהסטודנטים עד 700 שקל בחודש, וכ-20% מעל 1,000 שקל מדי חודש. על תחבורה (רכב פרטי, דלק, רכבת (ישלמו מעל שליש מהנשאלים יותר מ-500 שקל בחודש, והוצאות הסלולר גוזלות במרבית המקרים עד 400 שקל בחודש.

אבל גם ליהנות צריך, כנראה: בסעיף הבילויים מוציאים 42% מהם בין 250 ל-500 שקל בחודש, ו-34% פחות מכך. סעיפים נוספים הגוזלים מאות שקלים בשנה הם מוצרים אלקטרוניים (מחשב וגאדג'טים), ספרי לימוד, ציוד משרדי וחיבור לאינטרנט.

כדי לצלוח את רשימת ההוצאות הזו בשלום נעזרים הצעירים בהוריהם לא מעט: 76% מהם מקבלים סיוע מההורים, בעיקר בהוצאות המזון והסלולר, גם כאשר הם חיים מחוץ לבית.

68%: המחאה שינתה את הרגלי הצריכה שלנו

היכן יעדיפו לקצץ במידת הצורך? מחציתם - בבילויים, ולאחר מכן בהוצאות עבור גאדג'טים וסלולר. אם בפועל כך הם עושים קשה לדעת, אולם כ-70% מהנשאלים הצהירו כי המחאה החברתית שינתה את הרגלי הקנייה שלהם - 38% במידה מועטה, ומעל 30% במידה רבה או רבה מאוד. המודעות הצרכנית הישראלית ששינתה צורה ופנים בחודשים האחרים מתחילה לתת אותותיה, יש לקוות, בארנק של הצעירים.

לדברי שרית שטרנברג, סמנכ"לית המחקר בפאנלס, ממצאי הסקר ממחישים את המחאה החברתית של מעמד הביניים שמקיים מלחמה לא על הישרדות אלא על נוחות: "מצד אחד ההוצאות העיקריות של סטודנטים הן על מחיה", היא אומרת, "ועל מנת לעמוד בהוצאות אלה מרביתם (76%) נעזרים בהוריהם. מצד שני, הוצאה לא קטנה היא עלויות הבילוי - יותר ממחצית מהסטודנטים (58%) מוציאים בחודש מעל 250 שקל על בילויים".

לדברי און גולדשטיין, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום "לעומק התודעה", העובדה שמרבית הסטודנטים לתואר ראשון נתמכים על-ידי הוריהם היא זו המאפשרת להם "לבזבז" יותר על בילויים ומותרות, ולפצות את עצמם על המאמצים וההשקעה הרבה בלימודים. "לכן קהל זה נחשק מאוד בעיני המשווקים המציעים לקהל הסטודנטים שלל הנחות, מבצעים וקופונים".

גולדשטיין סבור כי המחאה החברתית בקיץ האחרון לא באמת הפכה את הסטודנטים לחסכניים יותר. "הם נמצאים בתקופה בחייהם בה אין להם התחייבויות כגון משפחה או משכנתא", הוא מזכיר, "לכן הם מרשים לעצמם להוציא יותר כספים על תחומים שנחשבים 'מותרות' - כגון בילויים וגאדג'טים. עם זאת, הסטודנטים שהובילו את המחאה מבינים היטב את כוחם הצרכני ואת יכולתם להשפיע על המשווקים הגדולים לטובתם".

56 אלף סטודנטים חדשים בשנה א'

והנה עוד כמה מספרים: בארץ יש 67 מוסדות להשכלה גבוהה, הכוללים 7 אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-23 מכללות להכשרת עובדי הוראה.

כ-298.4 אלף סטודנטים צפויים ללמוד השנה לקראת תואר אקדמי, מתוכם כ-230 אלף לתואר ראשון. מבין אלה ילמדו 64% במכללות, וכ-36% בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות. כ-56 אלף סטודנטים יפקדו את המוסדות להשכלה גבוהה לראשונה כתלמידי שנה א'.

אם שנות ה-90 התאפיינו בגידול מהיר וחד במספר הסטודנטים - מעל 8% בממוצע לשנה על-פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה - הרי שבשנות האלפיים חלה האטה משמעותית בקצב - והשנה גדל מספר הסטודנטים בכ-2% בלבד. במספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות נמשכת מגמת הירידה זו השנה השביעית ברציפות, בעוד במכללות האקדמיות גדל מספרם בקצב מהיר מאוד. עם זאת בכל הנוגע ללימודי תואר שני, האוניברסיטאות עדיין מובילות.

הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשע"א נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה: רפואה ומקצועות עזר רפואיים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי המחשב, כלכלה, משפטים.

לאן קשה יותר להתקבל באוניברסיטאות? בראש ובראשונה, לרפואה (יחס של 4.1 מועמדים על כל אדם שהתקבל), ולאחר מכן בסדר יורד - ארכיטקטורה, מקצועות עזר רפואיים ,עבודה סוציאלית, מנהל עסקים, משפטים, חשבונאות, כלכלה, מדעי המחשב ופסיכולוגיה. מקצוע מבוקש במיוחד ללימודי תואר שני הוא מנהל עסקים.

שיעור הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה התייצב, בשנים האחרונות, על כ-55% מכלל הלומדים לתואר. ההתייצבות בחלקן של הנשים לאחר עלייה עקבית בשנות ה-90 נובעת בין היתר מהמשך הגידול של המכללות המלמדות את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, בהן אחוז הנשים הוא נמוך יותר.

גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים, ובשנת תשע"א הגיע שיעורן ל-59% מהלומדים לתואר שני ו-52% מהלומדים לדוקטורט. עלייה משמעותית חלה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות: אם בתחילת שנות ה-90 היוו הנשים הערביות רק 40% מכלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון, הרי שבתשע"א היה חלקן בקרב הסטודנטים הערבים 65%.

כבר לא דואגים רק לעצמם / טל שניידר

לפני שנה, בסוף אוקטובר 2010, יצאו כמה מאות סטודנטים למאבק נגד הצעת חוק המכשירה את תקצוב האברכים. 120 מיליון שקל הוקצו בתקציב המדינה לתלמידי הישיבות, תוך חקיקת חוק שיעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין. הסטודנטים זעמו, וכדי לרצותם ולפתור את העניין הוצע להחיל את החוק גם על סטודנטים שלהם 3 ילדים ויותר.

אלא שהסטודנטים גילו שבקבוצה הזו יש רק 200 איש - כאשר חלק מהם חרדים. התנהלות הממשלה בכל הנוגע לאי-השוויון בנטל הכעיסה את הסטודנטים, אך למרות קמפיין מתוקשר וחשיפה גדולה למאבק - שנתפס כצודק על-ידי רוב הציבור - לא הצליחו הסטודנטים להוציא לרחובות את חבריהם לספסל הלימודים. אדישות סטודנטיאלית שלטה.

"אין לנו זמן, אנחנו עצלנים", אמר סטודנטים בראיונות לכלי התקשורת, ואיציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הודה: "יש מי שבונה שוב על האדישות שלנו, זו של הרוב הדומם, המקופח, שמשלם מסים, שמשרת במילואים, שממלא את שוק התעסוקה ומהווה את דור העתיד של המדינה הזו... אך לא הפעם. הפעם לא נוותר, כי לנו, הצעירים, יש אחריות על יום המחר".

זהו שמולי של אוקטובר 2010, אז חדש בתפקיד יו"ר התאחדות הסטודנטים, שעדיין לא הצליח לנער את חבריו ולהוציאם לרחובות. כמה אלפי סטודנטים, מספר גדול יחסית עבור אותם ימים הגיעו להפגנה בירושלים נגד חוק האברכים, ושבוע לאחר מכן, בראשית נובמבר, פחת מספרם לכמה מאות. חלקם אף נשאו שלטים שעליהם נכתב: "מצטערים שלא באו יותר אנשים, אנחנו עובדים".

ניסיון העבר, הכולל גם את הקיץ האחרון, מלמד כי הסטודנטים אינם חזקים במאבקים - אלא אם זה מאבקם בלבד.

השביתה הגדולה והפגנות הענק (יחסית) של 2007 היו למען הפחתת שכר הלימוד. הסטודנטים לא ראו את עצמם אז כמובילי מאבק שכבתי רחב. הם לא יצאו ראשונים למען שכבות עניות וגם לא לטובת מצוקת מעמד הביניים. הם ה-Tag along, המצטרפים ולא היוזמים, וספק אם שמולי יצליח לשנות את אופיים.

אך לצדו, נחשפו בקיץ המחאות האחרון מנהיגי סטודנטים כמעט בכל האוניברסיטאות שהפנימו את הכוח שבידיהם, גם אם לא מדובר בצרפת של 1968. בשילוב עם פעילות פשוטה ברשתות החברתיות, הסטודנטים יכולים לפתוח את שנת הלימודים הקרובה באופן שונה מהעבר: ליזום, להתחיל להתארגן ולפעול למען יעדים רחבים בהרבה מן האינטרס הצר.

הסטודנטים הפנימו בקיץ הזה לקח חשוב - הם כבר לא עובדים רק עבור עצמם, אלא עבור אינטרסים חברתיים רחבים. לציבור גדול, משמעותי, המורכב מאנשים צעירים ודעתנים, שמתארגנים היטב ברשת - יש כוח גדול. כוח לשנות מציאות וכוח לגרום למנהיגי המדינה להיות קשובים לדרישותיהם.

אולי שנת הלימודים שנפתחת כעת תהיה שונה, והסטודנטים יתגלו כאנשים מזן שלא אפיין אותם בשנים האחרונות: יוזמים ומובילים.

שכר לימוד

עוד כתבות

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

תיקון והתנצלות

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה