"הממשלה הורידה מעצמה בעשור האחרון, מסיבות אידיאולוגיות, את האחריות לחוסן הכלכלי ולרווחת האזרח. מדיניות זו הביאה את הכלכלה והחברה למצב הנוכחי שבו חלק גדול מהאזרחים במצוקה כלכלית ובתחושת אי צדק גדולה. לכן החשיבות הגדולה של ועדת טרכטנברג - לראשונה וועדה ממשלתית מבקרת את התנהגות הממשלה בתחום הכלכלי והחברתי", אומר ד"ר זאב רותם, מנכ"ל חברת הייעוץ רותם אסטרטגיה.
בניגוד לרבים שמדברים על המלצות ועדת טרכטנברג, רותם יודע על מה הוא מדבר. מלבד חברות עסקיות רבות, חלקן בשוק ההון והביטוח, ליווה רותם בעשור האחרון משרדי ממשלה שונים כיועץ אסטרטגי. מאז 2003 הוא עבד עם האוצר לאגפיו השונים, עם משרד הבריאות ועם עוד גופים ממשלתיים. לקראת יישום מסקנות ועדת טרכטנברג ומתוך פרספקטיבה ארוכת טווח על תהליכי קבלת החלטות בממשלה, מציג רותם בראיון ל"גלובס" מסקנה ברורה: "קפיטליזם חייב להיות מלווה ברגולציה אפקטיבית".
- למה אתה מתכוון?
"התהליך ארוך הטווח של פירוק והפרטת הממשלה ושבירת השירות הציבורי יצר מצב שבו המערכת הממשלתית לא מסוגלת לתפקד כרגולטור מול השוק הפרטי. טרכטנברג מצביע על הצורך במהפכה בשירות המדינה וברגולציה. אני מסכים ולדעתי זהו תנאי הכרחי למימוש כל ההמלצות האחרות בדוח".
אחד הגופים אותם ליווה רותם באופן צמוד היה אגף שוק ההון באוצר. "באוצר עושים כל הזמן רפורמות. בפרספקטיבה ארוכת זמן, אפשר לראות מה עובד ומה לא. שלוש רפורמות גדולות הוביל האוצר בשוק ההון בשנים האחרונות - רפורמת 2003 במוצרי ביטוח חיים, ועדת בכר ותיקון 3".
- רפורמת 2003 הצליחה, האחרות נכשלו. למה?
"כי תנאי לכל רגולציה הוא פיקוח על עלות המוצר ולא להסתפק רק בהסדרת מבנה השוק. אבל לאוצר יש תפיסה מוטעית. מנטרה של תחרות, תחרות, תחרות. תחרות בכל מחיר".
- תחרות סותרת את רווחת הצרכן?
"תחרות זה טוב אבל צריך ללוות אותה בפיקוח אפקטיבי. באוצר הייתה ועדיין יש תפיסה, מוטעית לדעתי, ששינוי מבנה שוק יביא לתחרות ולתועלת הצרכן. זו שגיאה. אם אתה רוצה לטפל בכשלי שוק אתה חייב לפקח על עלות המוצר ולא לסדר את מבנה השוק ולצפות שהכול יסתדר. לכן ועדת בכר נכשלה".
- ועדת בכר נכשלה?
"בוודאי. עשו שינוי במבנה השוק, העבירו את קופות הגמל מהבנקים לגופים המוסדיים. חשבו שזה שינוי נכון והתחרות תעשה את העבודה. אבל לצד זה לא הייתה שום רגולציה אפקטיבית על איכות המוצר ומחיר המוצר. מה קיבלנו? דמי ניהול גבוהים והשקעות מסוכנות. יותר מכך, אלה היו השקעות שאינן מיועדות לצמיחת המשק אלא למימון נדל"ן ברומניה או מלון בווגאס. בסוף לצרכן זה עולה יותר, החוסכים מקבלים פחות תשואה ופחות ביטחון וכל זה כי השינוי לא לווה ברגולציה אפקטיבית".
- מדוע זה קורה? הרי אי אפשר לטעון שהרגולטורים אינם רוצים את טובת הצרכן.
"הרגולטורים, היסטורית, עסקו קודם כל ביציבות. גם המפקח על הבנקים וגם הממונה על שוק ההון באוצר הפעילו רגולציה שהשיקול המרכזי שלה הוא היציבות. אף אחד מהם לא התמקד ברווחת הצרכן. לכן צריך להגדיר באופן ברור, ואם צריך בחקיקה ראשית בתוך מטרות הרגולציה, את רווחת הצרכן".
- זה אופייני רק לרגולציה בשוק ההון?
"לא, בדיוק אותו דבר קרה בסלולר. הכנסנו עוד חברה ועוד חברה ומה קרה? השוק עבר מדואופול לאוליגופול. שינוי מבני בשוק לבדו לא יעבוד בלי פיקוח אפקטיבי רגולטורי, אחרת לא יושג שיפור ברווחת הצרכן".
אין יעדים מוסכמים
רותם רואה קשר ברור בין אי שוויון להיעדר צמיחה כלכלית. "ישראל במקום ה-29 בעולם בתמ"ג לנפש ובמקום ה-69 במדד ג'יני. מתוך 28 מדינות שנמצאות מעלינו בתמ"ג לנפש, ב-25 מדינות, אי השוויון, כלומר מיקומן במדד ג'יני, טוב משלנו. רק בשלוש מדינות המצב הפוך - ארה"ב, סינגפור והונג קונג. המסקנה - אם אתה רוצה לצמוח תשפר את אי השוויון בחברה. כשבמחצית מהמשפחות ההוצאה נמוכה מההכנסה ואין להם כסף, אין צריכה ואין צמיחה. לכן מחולל הצמיחה הכי גדול זה פתרון בעיית אי השוויון.
"היום אין לממשלה מטרות ויעדים מוסכמים בתחום החברתי כלכלי. חייבים להגדיר שני דגלים. יעד תמ"ג לנפש ויעד אי שוויון. מבלי להגיע לשני לא נגיע לראשון. היום, בישראל גם מי שעובד נשאר עני בגלל עובדי קבלן ועובדים במשרות חלקיות, מצב שגורם למאות אלפי אנשים לא לקבל תגמול נאות על עבודתם וכך הם נשארים במעגל העוני. רק הממשלה יכולה לשנות זאת. טרכטנברג לשמחתי, מצביע על זה בצורה ברורה: הממשלה כשלה בתפקידה".
- זו לא אמירה חריפה מדי?
"שירות המדינה והרגולציה פשוט לא מתפקדים וכך הגענו למצב הקיים, מצב של *מדינת הטייקונים*. ניתן לצאת ממנו אם נפעל נכון. למשל נבין שלממשלה יש תפקיד בביטחון הכלכלי של האזרח כמו בביטחון הפיזי, אלא שהממשלה ויתרה עליו".
- למשל?
"הפרטה ומיקור חוץ. המדינה הפריטה את השירותים לאזרח. אבל תנאי הכרחי למיקור חוץ הוא רגולציה אפקטיבית. כלומר, קביעת מדיניות, הצבת סטנדרטים, יעדים ומדדים, בניית כלים לפיקוח ובקרה ויצירת מנגנוני אכיפה אפקטיביים. כך, נחזק את הפיקוח והבקרה על השירותים שהועברו למיקור חוץ. היום הממשלה לא מצליחה לעשות את זה ואנחנו רואים למשל שהפרטת אחיות בתי ספר נכשלה. מיקור החוץ גרם לכך שיש ילדים בבי"ס שלא מחוסנים".
- טרכטנברג סבור שאפשר להמשיך עם מיקור חוץ.
"עד שלא תבנה רגולציה אפקטיבית יש לעצור מיקור חוץ והפרטות ובעניין זה אני חלוק על טרכטנברג. אחרת אנחנו קופצים ממטוס בלי מצנח, ורגולציה היא המצנח של הקפיטליזם. רגולציה מאפשרת לממשלה לבקר שכוחות השוק לא משתוללים".
"בנק הדואר יכול להיות מקור לשירותים פיננסיים לעניים"
להערכת רותם הפיכת בנק הדואר לבנק אמיתי שיהיה בנק חברתי תשרת באופן הטוב ביותר את פתרון בעיית אי השוויון. "בנק הדואר יכול להיות מקור לאשראי ולנגישות לשירותים פיננסיים לשכבות החלשות. יש לו לקוחות וסניפים, בטיפול נכון הוא יהיה בנק הפועלים של העניים", הוא אומר.
- ובכן למה זה לא קורה?
"רשות החברות והפיקוח על הבנקים מטרפדים את זה. רשות החברות כי היא רוצה להפריט את הדואר בגלל אידיאולוגיה. בנק ישראל מתנגד כי הוא רוצה להעביר את בנק הדואר תחת פיקוחו. המפקח על הבנקים מאמין שאחרת לא תהיה יציבות. אותו הרי לא מעניינת רווחת הצרכן. אם יישמו את המלצות טרכטנברג ההתנגדות תצטרך להיעלם".
- יש משהו בטיעון של בנק ישראל. אם בנק הדואר הוא בנק, תפקידו של בנק ישראל לפקח עליו.
"לא חשוב מי שולט בפיקוח על בנק הדואר. חשוב שהממשלה צריכה לקחת אחוז אחד מהאשראי הבנקאי, 7 מיליארד שקל, ולהעביר אותו דרך בנק הדואר. זה יאפשר להעמיד אנשים ועסקים קטנים על הרגליים".