"השעה הזו היא שעה של הודיה. אני יהודי מאמין בעולם מושגח, ומודה לקב"ה שהוציא אותי מהסיוט" - כך אמר הבוקר (ב') עו"ד ד"ר יעקב וינרוט במסיבת העיתונאים שערך במשרדו שעה קלה לאחר מתן פסק הדין המזכה.
כשהוא מוקף במשפחה, חברים ועורכי דינו, ביקש וינרוט להודות לכל מי שליווה אותו בהליך, ובמיוחד ציין וינרוט לטובה את עורכי הדין הצעירים יותר מצוות ההגנה: "אני רוצה להודות לאשתי, לכל המשפחה שעמדה לצדי, לעורכי הדין איריס ניב-סבאג, לגרשון גונטובניק, עודד גזית, לכל צוות ההגנה ולכל מי שעמד לצדי בשעות האלה והתגייס - לא רק התגייסות אישית של סניגור אלא התגייסות אישית של אחווה ממש. ואחרון-אחרון, לאותם אלפים שעודדו אותי בכתב ובעל-פה - אין לי מילים להודות להם".
וינרוט התייחס לתקופה הקשה שעבר, תקופת לימוד שתסייע לו לבצע את תפקידו כסנגור טוב יותר. "אנחנו חוזרים למשרד מחושלים יותר, רגישים יותר", אמר. "אני היום מבין - ולא רק מבין אלא מבין ברמה החווייתית - מה עובר לקוח בדקות האלה. חשבתי שאני יודע, אבל אחרי מה שעבר עליי אני באמת יודע. המשפט 'אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו' אינו סתם, ואני הגעתי למקומם. אנחנו נמשיך מאותה נקודה, וממקום טוב יותר, ואנחנו מקווים שהשמש תזרח, לא רק מהמקום שלנו אלא גם לשוקי ויטה, שיערער על הרשעתו".
ובכל זאת, כשנשאל "איזה וינרוט יוצא מההליך הזה", השיב: "נשארתי אותו יעקב וינרוט", ושיגר מסר מעודד לנאשמים: "מציע לנאשמים לדעת שבסופו של הגיהינום שהם עוברים יש שחר חדש".
וינרוט חשף מעט מהתהליך הנפשי שעבר על מנת להתמודד עם ההליך הפלילי: "בשעות הקשות שלפני עמדתי ובחנתי את עצמי, ואתם מתארים לעצמכם מה עבר עליי, ויש שתי אלטרנטיבות - אחת, להתעטף ביגון העמוק, במתח העמוק או להסתכל החוצה ולחשוב אם זה מה שאתה עובר, מה עוברת אמא בבית-החולים באיכילוב, שצריכה לקבל תוצאות ביופסיה של הילד הקטן שלה. אני לקחתי על עצמי, ואיני יודע איך לעשות את זה, לעמוד לצד האנשים אלה, ולא לשקוע ביגון שלי".
וינרוט הוסיף כי אינו מעוניין לומר את דעתו על הפרקליטות בשלב זה. "לכל דבר יש את זמנו ועתו. אני בשעה זו מרוכז בעולם התודה, ואיני רוצה למהול שום דבר אחר", אמר.
לשאלה האם הפרקליטות צריכה לעשות בדק-בית, השיב: "כל אדם צריך לבחון את עצמו".
וינרוט, אשר הקיף את עצמו בצוות הגנה מובחר, יחידה עילית שכללה גם את בכירי הסנגורים בארץ וגם את הכוכבים הצעירים בתחום עבירות הצווארון הלבן, התייחס גם לעלויות הכלכליות של ניהול ההגנה בהליך, ואמר כי "הפרקליטות הזו לא יכולה להסב נזק כלכלי לאף אחד. אנחנו נחזור לפה שבע שבעתיים. הנזק הכלכלי בטל בשישים מול הנזק האחר שנגרם לאדם שהוגש נגדו כתב אישום. אני לא מאחל את זה לאף אחד".
לשאלה איך ירגיש כעת בעבודה מול פרקליט המדינה משה לדור, השיב וינרוט: "אני מופיע מול לדור לא כוינרוט מול לדור אלא כסנגור מול נושא תפקיד".
על כך שלדור קיבל את ההחלטה בעניינו וכעת ישוב לנהל מולו תיקים, אמר וינרוט: "נו, נצטרך להתגבר על זה".
ביטחון לכל אורך הדרך
מראשית הפרשה עומד וינרוט על חפותו. עם פתיחת משפטו כפר בכל האישומים נגדו, וכאשר נפתחו נגדו הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין (שנסגרו עד להכרעה במשפט הפלילי) טען בא-כוחו, עו"ד דוד ליבאי, כי על הלשכה להימנע מלהשעותו זמנית מעריכת דין בשל הסיכוי הגבוה שיזוכה בתום המשפט.
גם בראיון ל"גלובס", שניתן ערב פתיחת משפטו אשתקד, שידר וינרוט ביטחון. "אין לי סיכוי גבוה לזיכוי, יש לי ודאות שאני אזוכה. לא היה שוחד, ולא הייתה כוונה לתת שוחד. אגב, ייצגתי את ביבי, את רפול, את שטרית, ייצגתי כמעט את כל השמות המוכרים בישראל, כך שאם הייתי רוצה לתת שוחד - היו לי הרבה מאוד כתובות".
בהמשך לביטחון ששידר במהלך ההליכים נגדו, אמר היום וינרוט כי "התיק הזה היה חסר יסוד וחסר בסיס. כשהם פתחו את הדיון, בנאום הפתיחה, ואמרו איך שוקי ויטה יכול להעיז להידפק על דלתו של הליטיגטור מספר אחת בארץ, והם דיברנו על הלקוחות שלי, הבכירים, שאלתי על מי הם מדברים. על הדלת הזו דופקים חלכאים. הייתי סוגר את המשרד אם כל הלקוחות שלי היו מסוג מסוים. לא הייתי מסוגל דקה אחת להיות עורך דין של VIP".
לשאלה אם היה משהו שהיה עושה אחרת כדי למנוע אולי את האפשרות שיוגש כתב אישום נגדו, השיב וינרוט בשלילה: "יש פיתוי גדול לגבות מיליון דולר מלקוחות, אבל לא הייתי משנה את האופן בו אני גובה שכר-טרחה. יש משרדים שאף פעם לא היו מגיעים למעמד הזה (כתב אישום שקשור לשכר-טרחה, א' ל"ו). מישהו אמר לי 'אצלי זה לא היה יכול לקרות, רק אצלך כי אתה לוקח כסף לפי היכולת'. אני אמשיך לנהוג כך. שכיר יוכל להיכנס הנה ונמשיך לגבות ממי שאפשר ולא לגבות ממי שאין לו".
וינרוט נשאל עוד האם גם היום, לאחר שבית המשפט אמר שהפרקליטות הציגה מסכת עובדות בתיק, אך ההסברים של ההגנה לא אפשרו הרשעה מעבר לספק סביר, הוא עדיין חושב שכתב האישום נגדו לא היה לגיטימי. "אומר דבר הומורסטי קצת", השיב, "אני, בראש שלי, אף פעם לא אצליח להיכנס לראש של הפרקליטות".