איילת נוף, מנכ"לית בלונד 2.0
גיל: 35 / השכלה: תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת ברנדייס, בוסטון, ותואר שני בשיווק מאוניברסיטת תל-אביב
בגיל 35, איילת נוף כבר אינה סתם בלונד 2.0 ברשת החברתית, אלא אופרציה עסקית משוכללת של משרד יחסי ציבור ושיווק דיגיטלי, עם 30 לקוחות ו-17 עובדים.
- איך השיווק הדיגיטלי שינה את כללי המשחק?
"כמעט כל שירות הלקוחות עבר לתוך הפייסבוק, כי לאנשים אין היום סבלנות לחכות יותר מאשר כמה שעות. הרשת החברתית לא הולכת לישון בלילה, וגם לא בסוף השבוע. מבחינה שיווקית, הרשתות החברתיות יצרו לנו כיום דרך להפצה המונית ומהירה, אבל זה מצריך מהלכים נבונים ובאזז נכון, וכמובן שזה גם מגיע עם סיכון מסוים, כי אם מותג לא יודע כיצד לעבוד נכון, הוא יכול להזיק לעצמו".
נוף הקימה את חברת השיווק הדיגיטלי שלה, בלונד 2.0, בשנת 2006, אחרי שנים של פעילות אינטנסיבית ברשתות ועבודה כמנהלת השיווק של ICQ. בין היתר כתבה טורים באתרי הטכנולוגיה טק קראנץ', מאשבל וסושיאל מדיה ביז, ובמהלך עבודתה וכתיבתה יצרה קשרים עם בלוגרים בתחום מחו"ל. היום היא מעניקה ללקוחותיה שירותים כמו ניהול זירות חברתיות, בניית אסטרטגיה שיווקית וייעוץ לסטארט-אפים בתחילת דרכם במדיה החברתית. בין לקוחותיה נמצאות HP, יורוקום-פנסוניק וקפה ג'ו.
- צריך להיות אדם חברתי כדי להצליח בתחום?
"דווקא יש לא מעט סנובים או גיקים שהפכו לכוכבי רשת, שלא ירבו לדבר עם אחרים פנים אל פנים. אחד מהם הוא מייקל ארינגטון, מייסד טק קראנץ', שאני ביחסים מאוד טובים איתו. כך שלא בהכרח צריך להיות טיפוס ידידותי כדי להצליח בתחום, למרות שאני עצמי אדם מאוד חברותי".
- איך את נשארת מעודכנת?
"מדי שבוע נכנסים לפה כמה סטארט-אפים, בין אם זה לקבל ייעוץ ראשוני או כדי להיות לקוחות, ואני נחשפת להמון חומרים בתחום - ולעתים אף מקשרת את היזמים עם קרנות הון סיכון, במקרה שהם מחפשים השקעה. כמובן, אני מקפידה להיות פעילה בכל הזירות החברתיות, כולל טוויטר וגוגל פלוס, ואם תהיה רשת חברתית אחרת, אפעל גם שם".
- לאן צועדת המדיה החברתית?
"אני מאמינה שהתחום של מידע מבוסס מיקום יתפוס תאוצה. ה-GPS או הנייד יעדכנו את הרשת החברתית על מקום הימצאנו, ואז באופן אוטומטי נקבל הצעה מסחרית או הנחה מעסק סמוך. במקום שאנחנו נלך ונחפש את המוצרים ואת המבצעים, ההצעות יגיעו אלינו".
- סטטוסים
הימנעות: "בעבר יותר אנשים נמנעו מכניסה לרשתות החברתיות, כי זה היה חדש ומעט מסתורי, אבל כיום כבר לא נמנעים, אולי חוץ מאנשים מאוד מבוגרים. אנשים שנמנעים לא נכנסים בכלל לעולם שלי".
צופים מהצד: "זה נכון בעיקר לגבי הטוויטר, שם יש לא מעט עוקבים שבוחנים את ההתרחשויות, אך מתקשים להשתתף. אולי זה כי יש בו ז'רגון מעט שונה, שקשה לתפוס. בהתחלה אנשים חוששים, כי הם לא מבינים את ה'שפה'".
איך להצליח בפייסבוק: "יש קו דק בין להיות אחד שמזהם (ספאמר) לבין לנהל את המותג תוך יצירת מעורבות של הגולשים. אחד הדברים החשובים בפייסבוק הוא להקשיב ללקוח. הרבה חברות יוצאות עם אפליקציות פייסבוק שלא מעניקות שום ערך מוסף, כי המותג חושב על עצמו, ולא על הלקוח".
טוויטר: "יכול לשמש כלי נהדר בקשר שבין עסקים לבין לקוחותיהם, אך עוד לא תפסו את זה כאן באופן הנכון. הרשתות החברתיות מאפשרות לחברות לכרות מידע (דטה-מיינינג) משמעותי. גם בלינקדאין וגם בטוויטר, אפשר להגיע למידע שפעם קשה היה להשיג".
אורלי יקואל, יועצת חוויית משתמש ומדיה חדשה
גיל: 39 / השכלה: אדריכלות ועיצוב פנים באורט, קריית-ביאליק
ה יא אמנם מוותיקות השיווק הדיגיטלי, אך אורלי יקואל עדיין שומרת על סטטוס הסולו שלה. לא לוקחת עובדים, לא מרחיבה את שירותי הייעוץ שלה מעבר למה שהיא מסוגלת להפיק בעצמה. "אני אולי מבין הוותיקות, אבל אחת הבעיות שלי היא שאני נראית ילדונת. לשמחתי, בגלל שאני שנים בתחום, כולם כבר לוקחים אותי ברצינות.
"לא היה לי רקע טכנולוגי", היא מספרת על ההתחלה, "אבל הייתה לי משיכה גדולה לתחום. בהתחלה חשבתי שלא יהיה מי שיתעניין במה שאני כותבת, אבל מייקל ארינגטון מטק קראנץ', שאת הבלוג שלו קראתי וגם הייתי מעורבת שם, עודד אותי".
- מתי הכתיבה והמעורבות הטכנולוגית הפכו לעשייה שמכניסה לך כסף?
"מטק קראנץ' מעולם לא קיבלתי כסף, אבל עצם הכתיבה גרמה לאנשים לראות שאני מבינה בנושאים של חוויית משתמש ועיצוב אפליקציות, ואנשים התחילו לשלוח לי מיילים ולבקש עצות או להיפגש איתי. כיום יש לבלוג 13 אלף מנויים, כך שכאשר אני מעלה פוסט יש לעתים אלפי כניסות ביום. במשך השנים זרמו אליי מנהלי חברות שרצו שאייעץ להם. לפני כ-3 שנים פתחתי 'עוסק מורשה'".
- למה את לא מתרחבת ומעסיקה עובדים?
"כי אני לא יכולה לשכפל את מה שאני עושה. היום אני לא לוקחת על עצמי ייעוץ לחברות באופן חד-פעמי, אלא רק פרויקטים ארוכי טווח".
- את מרגישה שיש התבגרות מסוימת בשוק המדיה החברתית?
"כן. בהחלט מרגישים את זה. הקהילה החברתית ברשת הישראלית מאוד התפתחה. מצד שני, יש לא מעט אנשים שמיהרו לקרוא לעצמם מומחי מדיה חברתית, כי הבינו שאפשר לעשות מזה כסף. כל אחד בעצם יכול לפתוח עמוד בפייסבוק, ולומר על עצמו 'אני מומחה', ואני חושבת שיש כאלה שלא מבינים מה הם עושים".
- איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
"אני מאוד רוצה להתנסות ביזמות, לפתח סטארט-אפ - למרות שברור לי שאם אהיה יזמית אצטרך לנטוש את הייעוץ. יהיה לי קשה לוותר על מה שאני עושה היום, כי אני חיה ללא בוסים, עובדת מהבית, ואני כל-כך נהנית, שאם קורה משהו, כמו הכרזה על אפליקציה חדשה, או פיצ'ר חדש של טוויטר, בזמן שאני ישנה - אני ממש מתבאסת".
- את מרגישה לפעמים בדידות בתחום הזה?
"אמנם המון אנשים עוקבים אחריי, בערך 10,000 בטוויטר ו-5,000 בפייסבוק, אבל בסופו של דבר, אם אני צריכה להרים טלפון ולבקש משהו מחבר, יש אולי 3 אנשים שאני באמת יכולה להתקשר אליהם".
- סטטוסים
תובנה: "פעם התייחסו למדיה החברתית כאל משהו זניח, ואמרו 'למי יש זמן לזה'. היום בלי טוויטר אין חדשות".
הימנעות: "אנשים מפחדים משינויים באופן כללי, מפגיעה בנוחות שאליה התרגלו. מי שכן מספיק אמיץ לנסות, לא חוזר אחורה. היום התקשורת דוחפת אנשים לשנות הרגלים, אבל אם אין מישהו בסביבה שמבין ויכול להדריך, הסיכוי שאדם ישנה את הרגליו הוא קטן".
איך להצליח בפייסבוק: "להתנהל בדרך אמינה לאורך זמן. זה מתחיל ביצירת דיון סביב נושא מסוים, שיעניין את מי שעוקב אחרי המשתמש. צריך להיזהר מלהפוך את השיח למאולץ".
דנה קול, בעלת דיבור, חברת שיווק במדיה החברתית
גיל: 39 / השכלה: תואר ראשון במינהל עסקים ותקשורת, תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגיטלית
אם יש משהו שדנה קול גאה בו, זהו קמפיין עקרת הבית שהעלתה באוגוסט האחרון, מטעם המרכז למימוש זכויות רפואיות. בסרטון הווידיאו של הקמפיין, שמתייחס לתשלומי ביטוח לאומי, נושא לא סקסי בעליל, השתתפו בהתנדבות שחקניות ומגישות כמו קרן מור, אורנה פיטוסי, נתי קלוגר, מירה עווד והילה קורח. תוך פחות משבועיים נרשמו 100 אלף צפיות.
"החלטנו בהגדרה לא לפרסם באמצעות הוצאה כספית בשטחי פרסום, ברדיו או ברשת. ההוצאה היחידה הייתה הפקת הסרטון. התחלנו להפיץ אותו ברשתות, וזה תפס בצורה מדהימה. תוך שבועיים 80 אלף איש חתמו על מכתב, ושלחו אותו לחברי הכנסת. זה קרה כי מדובר בעיוות בחוק שמתייחס רק לנשים כעקרות-בית, ומפלה אותן".
- הכנסת גוון פוליטי למדיה החברתית היא אג'נדה שלך?
"אני מייצגת גופים עסקיים כמו חברת החשמל, שזו פעילות שיווקית-מסחרית, אבל עוסקת גם בקמפיינים פמיניסטיים ופוליטיים".
- מה מושך אותך בעולם המדיה החברתית?
"העובדה שאני נוגעת באנשים ומקבלת פידבק מיידי. העולם החדש הזה יצר מקום שבו אין מתווכים. פעם משווקים עבדו בצורה חד-כיוונית, והיום זה כבר לא כך".
- סטטוסים
תובנה: "לאנשים מעל לגיל 35 קשה להיכנס לפייסבוק בגלל מחסום פסיכולוגי, אבל העולם משתנה. כמו שמהפכת הריאליטי אפשרה לכל אדם להצליח, גם המדיה החברתית מאפשרת לכל אחד להשפיע, כי קולו של הסטטוס חזק כמו קולו של קמפיין בשווי 2 מיליון שקל. זו הדמוקרטיה הכי טהורה".
הימנעות: "כדי להיכנס לרשתות החברתיות צריך לעבור שינוי בתפיסה. זה לא רק הגיל או הגישה למחשב, אלא השקיפות, הדרישה לחשוף את עצמך, שהיא דומיננטית יותר מבעבר. אנשים שנמנעים הם אנשים שלא רוצים מעורבות, אבל יש התקדמות - מעין תהליך פסיכולוגי, שדומה לבחירת מסעדה. אם תראי מסעדה מלאה, את תרצי להיכנס. אם אין שם אף אחד, אולי תימנעי. הפייסבוק נותן לאנשים תחושה שכולם בפנים, והם מבינים שהם מפסידים את חוויית ההשתתפות".
מחיר ההימנעות: "ברשתות החברתיות נקבעים היום דברים. אנשים שנמנעים מפסידים את הזכות להשמיע את קולם בשיח. מי שנמנע מעיסוק ברשתות החברתיות בקיץ האחרון לא ראה את המעבר מהרשת אל הרחובות, ולא הבין שהאזרח הפך להיות המרכז".
טוויטר: "כשארצה לעשות קמפיין בתחום החברתי/אזרחי, אפנה לבלוגרים בולטים שפעילים בטוויטר, כי הקהילה שם גועשת".
טל נברו, מייסדת ומבעלי סומו, מכללה ללימודי מדיה חברתית
גיל: 29 / השכלה: לימודים לתואר ראשון
לפני כחצי שנה עזבה טל נברו את המחלקה הדיגיטלית של משרד הפרסום אדלר-חומסקי & ורשבסקי, והקימה מכללה להכשרת משווקים במדיה החברתית. למכללה, שאליה גייסה מרצים בולטים בתחום, קראה סומו, קיצור של סיכול המילים Social Media Optimization for You. במקביל החלה לייעץ ללקוחות עסקיים בתחום המדיה החברתית. "הצורך בתחום הזה הוא אדיר. אנחנו קיימים מאז חודש מארס, וכבר יותר מ-100 איש השתתפו בקורסים שלנו, כולל בקורס שיווק דיגיטלי בנדל"ן".
- למה עזבת את אדלר-חומסקי, דווקא בתקופה שהתחום בפריחה?
"הייתי רגילה להיות מאוד עצמאית וחופשית לעצמי, ללא בוסים. משרדי פרסום הם לא העולם שלי, יש שם לא מעט תככים וצביעות, ואני לא בנויה לזה, כי אני אדם שוחר שלום וחופשי ומעדיפה להיות עצמאית ומאושרת.
"היום אני מנהלת את החלק הפדגוגי של המכללה, מחליטה על התכנים ואופי הקורסים, ובמקביל עובדת עם לקוחות שזקוקים לייעוץ וליווי בתחום המדיה החברתית והמיתוג ברשת".
נברו, רק בת 29, גרושה פעמיים, חיה שנים ארוכות מחוץ לישראל, חלקן בפלורידה וחלקן יחד עם בעלה השני, על האי הקריבי-אנגלי הקטן, אנגווילה. בשנותיה על האי הקימה עסק אינטרנט בתחום הגלישה, שהביא גם תכנים כמו ראיונות עם גולשים מפורסמים בעולם.
לפני כ-3 שנים החלה ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת פלורידה, ואז הגיעה בשורה קשה מישראל. אמה חלתה, ונברו נטשה את הלימודים, סגרה את העסק וטסה לישראל לגור עם אמה ולעזור לה. לפני שנתיים נפטרה האם, ונברו החליטה להישאר בישראל. "עברתי משבר מאוד גדול. היום החיים שלי מאוד שונים".
- איך הגעת למדיה החברתית?
"התחלתי במייספייס, והחלטתי ללמוד בעצמי שיווק באינטרנט באמצעות קריאת חומרים וחבירה לאנשים שהם מומחים בתחום. אחד מהאנשים שהכרתי ברשת הוא קן איבוי (מומחה אינטרנט אמריקני), שלימד אותי הרבה, ובעקבות המפגש איתו התחלתי לעסוק בקידום עסקים של אחרים באמצעות מייספייס. ואז הגיע הפייסבוק, וכל הנושא הזה התעצם".
- סטטוסים
תובנה: "המדיה החברתית היא חוף נודיסטים. אבל לא רק חוף של עירום, זה מקום ההתפשטות של הנפש, כי אנשים נפתחים במדיה החברתית באופן שונה מבדרך-כלל. בסופו של דבר המדיה החברתית יצרה את ההבנה שאנשים אוהבים אנשים, והם באים להיות ביחד ולשתות קפה וירטואלי. הם לא באים כדי לעשות קניות או כדי שיפרסמו להם דברים. הם באים להציץ לאחרים, לצרוך מידע, ולנוח קצת, תוך שהם מקבלים ערך מוסף מהעצות של החברים שלהם. לכן מותגים שלא יודעים איך לפרסם שם, עושים טעויות קריטיות".
אפקט הפחד: "לאנשים שנמצאים בעמדות בכירות לא נוח להתערב בשיחה ולהביע את דעתם. הם חוששים, ולכן נמנעים מלקחת חלק וליצור אינטראקציה. ויש אנשים שפשוט חוששים להביע דעה, כי מטריד אותם מה שיגידו להם".
ההימנעות שלי: "אני לא אוהבת להיכנס לוויכוחים פוליטיים, כי אז 100 אנשים יגיבו כך ו-100 אנשים יגיבו ההפך, וזה לא ייגמר. אני מאוד חשופה בפייסבוק, ואם אתחיל להתווכח, אמצא את עצמי מתעסקת רק בזה. אני נמנעת מלהיכנס לפינות שאני עלולה לבזבז עליהן יותר מדי זמן".
איך להצליח בפייסבוק: "צרו תוכן מעניין ובעל ערך, שאנשים ירצו לשוחח עליו ולהעביר אותו הלאה לחברים שלהם. אנשים מתחברים לסיפור, זוכרים סיפור ומעבירים אותו הלאה. המוצר שלכם אולי לא יעניין אותם, אבל ייתכן והסיפור שלכם כן. וכך הם יפיצו את שמכם בדרך עקיפה".
סנונית ליס, בעלת חברת התוכן סנונית
גיל: 31 / השכלה: לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה
באוגוסט האחרון נעמדה סנונית ליס מול המצלמה, הנציחה את בטנה ההריונית, והעלתה את התמונה לפייסבוק כשהיא מדווחת: "בחודשים האחרונים שמרתי סוד בבטן. הגיע הזמן שתדעו". למרות שהיא כביכול "חשופה" ברשת החברתית ברמה היומיומית, אפקט ההפתעה היה עצום. כמי שחיה את החיים הדיגיטליים, היא נהנית לשחק עם המידע ויודעת איך לעשות את זה. "בהתחלה רציתי לצלם את מקל בדיקת ההריון ולהעלות אותו לפייסבוק, אבל חשבתי שזה כבר יהיה מוגזם. הפולניות שלי לא נתנה לי".
ליס פועלת כבר שנים רבות בעולם התוכן הדיגיטלי, ובשנים האחרונות מתמקדת במדיה החברתית. היא מעסיקה שני עובדים בחצי משרה, ובנוסף עובד איתה בן זוגה, גבע קרא עוז, במשרה מלאה. "אני מאמינה שמדיה חברתית היא נגזרת של תוכן, וכך אני מתייחסת לזה".
- מתי זיהית שזו מדיה שתופסת תאוצה?
"התחלתי כעצמאית ונשמתי את המדיה החברתית בכל רמ"ח איבריי, עוד לפני שהמושג הזה השתרש ועוד לפני הפייסבוק. בעברי הייתי אשת בקרת איכות תוכנה בסאטרט-אפ, ובזמני הפנוי כתבתי תוכן לחברות. לאחר מכן עבדתי ככתבת מחשבים וסלולר בנענע 10, וב-2005 החלטתי לצאת לעצמאות. התחלתי למתג את עצמי באינטרנט, ואז הבנתי שצריך לתת לעסק הזה שם, ולהתייחס לפעילות שלי באופן עסקי-כלכלי. היום יש לנו כ-20 לקוחות".
- עד כמה מנהלי חברות מתחברים לזה?
"עד לפני כשנתיים, הרבה מהמנכ"לים שמעו שיש פייסבוק, אבל לא ידעו מה עושים עם המדיה החברתית. היום יש כבר לא מעט גופים גדולים שלמדו איך להתנהל במדיה הזו, נוצרה מסורת של עבודה מסוימת, מתכונות מקובלות. אפשר לראות לא מעט דפים שיש להם למעלה מ-100 אלף אוהדים, אבל עדיין יש מי שרק עכשיו מגיע, ורוצה לפתוח פעילות שיווקית בפייסבוק".
- התעשייה התבגרה גם בכסף שהיא מגלגלת?
"קשה לי לענות על זה. יותר אנשי שיווק מבינים שמדובר בכלי שלא יחלוף. גם עסקים קטנים רוצים להיעזר במדיה החברתית, והם כולם מבינים שצריך להשקיע בעניין ולא מדובר בעבודה שנעשית בחינם. חברה יכולה כיום למשוך הרבה אוהדים לדף שלה ולפעילות שלה, תוך השקעה כספית לא גדולה. תשלום חודשי יכול להתחיל ב-1,500 שקל לניהול דף פייסבוק פשוט ולעבודה בסיסית, שלא כרוכה ב-24 שעות ביממה".
- סטטוסים
תובנה: "פייסבוק סיימה את עידן הזהויות המרובות ברשת, וגרמה לכל אחד מאיתנו להיפתח עם הזהות האמיתית שלו. אנחנו מוצגים כפי שאנחנו ויוצרים קשרים אמיתיים, והזהות הזו מלווה אותנו לכל מקום בעולם הפיזי וגם בעולם הווירטואלי. לאנשים צעירים פחות חשובה הפרטיות, והרשתות החברתיות דוחפות אותנו לוותר עליה עוד ועוד".
איך להצליח בפייסבוק: "בניגוד לשיטות שיווק קודמות, פה חד צדדיות לא עובדת - כאן פועל עקרון ההדדיות. זה כלי נהדר להעביר מסרים, אבל הבחינה האמיתית היא אם עונים להם, וכל תאגיד צריך להיערך לכך מבחינה ארגונית ומחשבתית, ולהיות מוכן לקיים שיחה עם הלקוח ולשמוע אותו גם כשזה לא נעים".
טוויטר: "לפני שנתיים חשבתי שטוויטר לא יצליח בישראל. גם היום הוא עדיין לא במיינסטרים, אבל כבר יש קהילת טוויטרים מאוד חזקה של אלפי מכורים. בכל מקרה, טוויטר הוא עדיין כלי יותר מגביל ולכן פחות ישראלי באופיו - אצלנו אוהבים מאוד להתבטא ובנדיבות, מבלי שיגבילו במקום".