מירב גרובר, 47, משחקניות התיאטרון המוערכות בישראל, עזבה את ת"א וחיה בשלוש השנים האחרונות במצפה רמון, יחד עם בנה בן ה-13.
בראיון פרובוקטיבי למדי, המתפרסם ב"ליידי גלובס", היא מספרת על המהפך הקיצוני שעברה: "מכיוון שאמן חי בסוג של עבדות, את מפצה את עצמך בכל מיני מותגים. אם אני לא רוצה להתמכר לקוקאין, אז אני הולכת וקונה חמישה זוגות מגפיים במכה, כל אחד של 1,000 שקל לפחות. היום, כשעברתי לצד השני, אני טועמת איך זה להיות אנונימית, ואני לא מכחישה שאני עדיין רוצה לחזור, אבל מהדלת האחורית, בתנאים שאני מסוגלת להם, לא בתוך החזירות שהייתה לי".
בראיון מדברת גרובר בגילוי על השחרור המיני שחוותה בשנים האחרונות: "סקס זה סם החיים. אבל בהחלט אפשר להימנע מגברים, במיוחד כשיש מערכת שלמה של כלים משופרים".
"נהיינו כולנו חזירים"
"הייתי מכורה לשופינג. עכשיו אני לא מבינה מה הדברים האלו שמוכרים פה. למי זה משנה אם התיק שלי הוא כזה או אחר? על איזה צורך זה עונה? אני חושבת שרוב הנשים שצורכות את הדברים האלו לא מגיעות לאורגזמה. אלו נשים שלא נוגעות בעצמן, שלא נותנות שילטפו אותן, שלא ערות למגע העור שלהן. אני אומרת, 'בנות, אנחנו מסוגלות להרבה יותר מאשר לתיק של לואי ויטון'. גם מחאת האוהלים הייתה מענה לצורך של האנשים במגע".
"יום אחד הגעתי להצגה ושמעתי שיחה של עובדות מאחורי הקלעים, על כמה קשה להן לגמור את החודש, בזמן שאני יוצאת עם משכורת חודשית של 60 אלף שקל. לא מצאתי הצדקה קיומית לפער הזה, זה הפרד ומשול. אבל זו השיטה הקפיטליסטית.
"הצחיק אותי שאייל גולן עלה על הבמה במחאה. הוא, שמרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש? זה גיס חמישי. בשם מי הוא זעק? האמנים לא זועקים כי הם שייכים לצד שמקרבן, ותאמיני לי שהם מרוויחים המון".
הראיון המלא במגזין "ליידי גלובס", המופץ בימים אלה ברשת חנויות סטימצקי