עיון קצר ברשימת הסטארט-אפים הנבחרים של "גלובס" לשנת 2011 מגלה, שגם השנה היטיבו המשתתפים בסקר לזהות את החברות הצעירות המבטיחות ביותר בהיי-טק הישראלי.
קשה לנבא את סיכויי ההצלחה של חברת סטארט-אפ. משקיעי ההון סיכון ומשקיעים פרטיים עוסקים בכך כבר הרבה שנים, אבל הסטטיסטיקה מוכיחה כי לרוב הם טועים.
ניתן גם לומר, שברוב המקרים הכישלון אינו אשמתו הישירה של אף אחד. דווקא הסטארט-אפים המבטיחים ביותר נכשלים במקומות שבהם אי אפשר היה לעשות הרבה כדי לשנות את מר גורלם.
הסיבות לכישלון מגוונות: השוק איחר להתרומם, או שהיה קטן מדי יחסית להערכות הראשוניות, או שפשוט לעולם לא קרה. ייתכן גם שהמתחרים היו גדולים מדי, מוצלחים מדי, אכזריים מדי, או שאולי הלקוחות העסקיים פשוט לא אהבו את המוצר, לא היו מוכנים לאמץ תפיסה חדשנית שהייתה יכולה לחסוך להם זמן וכסף.
לפעמים היו אלה מיליוני המשתמשים ברשת, אנשים עצלנים וכפויי טובה, שלא הבינו שהשירות החדש שהוצע להם באינטרנט הוא הדבר שאליו היו צריכים להתמכר, ושבגללו חייבים היו לשנות את הרגלי השיטוט או הצריכה שלהם.
מאידך הסיבות להצלחה הן די ידועות. ראשית, היזמים והמנהלים - עליהם תקום או תיפול חברה והם הגורמים החשובים ביותר בהצלחתה. מצטרפים אליהם עובדי החברה, שכישרונם וחריצותם הם הבסיס לקיומה של כל חברת היי-טק.
חשובים לא פחות הם הכניסה לשוק בזמן הנכון ובשלב המתאים, וכמובן גורם המזל. המזל הוא "תכונה" חשובה ביותר עבור כל יזם וגורם קריטי בהצלחתו. אני מוכן להתווכח עם כל מי שיטען אחרת.
גם בשנים קודמות ניסו המשתתפים בסקר של "גלובס" לנבא מי יהיו הסטארט-אפים המבטיחים ביותר. חלק מהחברות שנבחרו בעבר הצדיקו את האמון שניתן בהן.
מלאנוקס הפכה לחברה ציבורית והיא ממשיכה לכבוש פסגות בשווקים הבין לאומיים; ביג-בנד הנפיקה והיא נאבקת בגבורה באתגרים העומדים בפניה; וינטגרה, סאיוטה, טריאנה, קופרגייט, גיגיה ואחרות נמכרו, ייצרו תשואות נאות למשקיעים שלהן ורווחים יפים ליזמים ולעובדים.
חברות אחרות כמו פריימסנס, סולאר-אדג', וויקס, ווייז ואמובי נחשבות למובילות בתחומן ובעלות סיכויים מצוינים להצלחה. חברות רבות אחרות נראות עדיין כבעלות פוטנציאל יפה לאקזיט, ובהן סיאנו, סופר דריביאטיבס, קונטרה ופנאיה.
בצד ההצלחות היו גם אכזבות לא מעטות שפקדו את החברות המבטיחות. הקשה מכולן הייתה ללא ספק נפילתה של מודו, יצרנית הטלפון הסלולרי שרצתה להיות חברה בין לאומית גדולה, אבל התרסקה לאחר שלא הצליחה לקנות את אמון המשקיעים.
רשימת החברות שדורגו בשנים עברו כחברות מבטיחות מלמדת יותר מכל על ההוויה של עולם הסטארט-אפים. כל החברות הן חדשניות, עובדים בהם אנשים חרוצים ומוכשרים ומובילים אותם יזמים ומנהלים בעלי חזון, אומץ לב ואופטימיות חסרת תקנה.
הסטארט-אפים האלה עוברים דרך חתחתים ארוכה ומייגעת, בעלת עליות תלולות וקשות וגם ירידות מפחידות ביותר, לפעמים התרסקויות, ותמיד נמצאים באמצע הדרך. כל חברה מבטיחה של היום עשויה להיות האקזיט המדהים של המחר, אך גם האכזבה הגדולה של מחרתיים.
זה מה שעושה את יזמות ההיי-טק לעיסוק כה מרתק, ובאותה המידה גם מפחיד ומתסכל.
הסטטיסטיקה של השנים הקודמות מוכיחה שרבות מהחברות המבטיחות מפסיקות להבטיח בשלב כלשהו. זה המקום לאחל לסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" לשנת 2011 וליזמים שעומדים מאחוריהם, שימשיכו להתקדם בדרכם הארוכה, יתמודדו בהצלחה עם האתגרים הרבים שעוד נכונו להם, ושייכנסו בזמן הנכון מבחינתם לרשימת החברות שהבטיחו וגם קיימו.
יזהר שי הוא שותף כללי בקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל