בלא מעט דיונים סביב הכדורגל הישראלי עולה החשש מבריחת הדור הצעיר של האוהדים, אותם ילדים שאמורים להיות הבסיס של הקהל במגרשים בגיל המאוחר יותר. עד כמה החששות האלה אכן קרובים למציאות?
מבדיקת "גלובס" עולה כי נוער וילדים אכן הפכו למגזר כמעט לא רלוונטי בכדורגל הישראלי. רק 13% מכלל האוכלוסייה שצופה העונה ב"משחק המרכזי" בליגת העל בערוץ 1 הם צעירים (גילאים 4-17), ובסך-הכול כ-27 אלף צופים בממוצע בגילאים אלה רואים את המשחק המרכזי. מתוך זה, בני-נוער (12-17), שנחשבים לאוכלוסיית היעד בגילאים הצעירים מבחינת אהדת כדורגל, מהווים רק 6% מכלל צופי הכדורגל, ו-12 אלף צופים בלבד בגילאים אלה רואים העונה את המשחק המרכזי.
מבחינת פילוח לגילאים, שתי האוכלוסיות העיקריות שצורכות את הכדורגל הישראלי הן בגילאים 25-34 ו-45-54, המהוות כל אחת כ-18% מכלל הצופים במשחק המרכזי.
מי ששומר אמונים לכדורגל הישראלי הם דווקא הצופים בגילאים 65 ומעלה, המהווים 17% מכלל הצופים במשחק המרכזי. במילים אחרות, את ליגת העל רואים יותר אנשים בגילאים 65 ומעלה מאשר בני-נוער.
בהקשר זה, מי שמרוויח משידורי ליגת העל הוא ערוץ 1, שרואה הצערה משמעותית של קהל הצופים בערוץ בעת שידורי הכדורגל: שיעור הצופים בגילאים 65 ומעלה בשידורים אחרים של הערוץ עומד בממוצע על כ-50%.
ערוץ 1 ידוע בשיעור הצפייה המבוגר שלו באופן כללי, עניין שלא בטוח נלקח בחשבון על-ידי ההתאחדות לכדורגל, שהעדיפה לקחת את ההצעה הגבוהה יותר של הערוץ הראשון (15 מיליון שקל לעונה) על פני מחשבה לטווח ארוך או כזו שתשרת את הכדורגל הישראלי מבחינת הדמוגרפיה של קהל הצופים.
גם בעניין המגדרי אין בשורות טובות לכדורגל הישראלי ולליגת העל: 73% מכלל הצופים במשחק המרכזי העונה בערוץ 1 הם גברים, ורק 27% נשים.
הנתונים כוללים את המחזורים 1-9 העונה. המשחק האחרון במסגרת המחזור העשירי בין מכבי תל-אביב לבני יהודה הביא לערוץ 1 רייטינג ממוצע של 7.5% בקרב משקי-הבית היהודיים. בסך-הכול עומד הרייטינג הממוצע של המשחק המרכזי בערוץ 1 העונה על 8.4% בקרב משקי-הבית היהודיים.