המשבר הכלכלי ביוון הוא רק קצה הקרחון של מה שעלול להיות המשבר הכלכלי הפיננסי החמור ביותר שראה העולם, בדמות שנות ה-30. לפני מספר ימים שמענו על ההסכם שהגיעו אליו מנהיגי מדינות אירופה, קרן המטבע והבנק המרכזי של אירופה לגבי תכנית החילוץ ליוון, שמשמעותה מחיקה משמעותית של החוב היווני בתמורה לקיצוצים תקציביים אדירים ביוון.
הגיבוי שמעניקה אירופה למדינה קטנה וחלשה זו זוכה לקיתונות של ביקורת מקרב תושבי המדינות החזקות באירופה, גרמניה ובעיקר צרפת.
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדריאו, הוא איש הגון ואחראי שמצא את עצמו בין הפטיש לסדן. מחוץ - אירופה לוחצת עליו להעביר את תכנית הקיצוץ הנרחבת ביותר שראתה יוון בעידן המודרני. מבית - הוא זוכה להתנגדות אדירה במאמצו לתקן את מצבה העגום של יוון, הנובע מההתנהלות המופקרת של בנקי ההשקעות הפרטיים בעולם, ובמקביל מהתחמקות ממיסוי של העשירון העליון ומפקידות ממשלתית מנופחת שאין להם אח ורע. על כן, לפפנדריאו לא הייתה ברירה אלא ללכת למשאל עם - כי ללא הגיבוי הציבורי תכניתו לא תעבור, גם אם ירצה בכך בכל מאודו.
בעיה רחוקה מפתרון
בכל זאת, גם אם בסוף תימצא התרופה הפוליטית-כלכלית שתהווה רטייה ליוון, דבר שכרגע נראה קשה ביותר, הבעיה הרחבה רחוקה מפתרון. השאלה המרכזית היא לא יוון עצמה, אלא שאר הכלכלות האירופיות שאינן יציבות דיין - כגון אירלנד ופורטוגל, אבל בעיקר המדינות הגדולות - איטליה וספרד.
לכן, הפתרון לא יכול להסתפק בתכנית חילוץ ליוון, אלא צריך להיות מקיף הרבה יותר - לאירופה הדרומית כולה. דרוש צעד אמיץ שבו גרמניה וצרפת, העוגנים המרכזיים לאירופה מאוחדת, יתמכו בהרחבה תקציבית לאירופה כדי למנוע מיתון עמוק, ויתנו גיבוי רציני למדינות הדרומיות. משמעות הדבר תהיה נטל מס גבוה יותר לשנים הקרובות על הגרמנים והצרפתים. רק צעד כזה, עם גיבוי משמעותי של קרן המטבע, יוכל להציל את אירופה מהתפוררות.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מבינה היטב את המצב. היא יודעת שללא סיוע ליוון ולשאר המדינות בדרום אירופה, סופה של אירופה להתפורר - דבר שיביא למשבר כלכלי רחב היקף שיפגע קשות גם במדינתה. מפלגתה של מרקל יורדת בסקרים משום שהגרמנים מתנגדים למימון רחב ליוונים ולאיטלקים.
היום, המנהיגות האירופית חייבת לשכנע את הציבור. אם ייעשו צעדים שוליים בלבד והמנהיגים הגרמנים והצרפתים יפעלו משיקולים לטווח קצר בלבד ולא יצליחו לשכנע את הציבור, התוצאה תהיה משבר כה עמוק שיסכן את קיומה של אירופה כגוש, וכתוצאה מכך יפגע קשות גם בכלכלתן של גרמניה וצרפת. צעד אחד בלבד, כפי שהיה בשבוע שעבר והביא לאופוריה זמנית, פשוט אינו מספיק.
בשנה הבאה בישראל
חשוב שנבין, היום אנחנו משלמים על התנהלות כלכלית פרועה ב-20 השנה האחרונות ברחבי העולם. זוהי תוצאה של שיטה בעייתית של בנקי השקעות ושוק פרטי פרוע, אשר לקחו את כספי החוסכים לטווח ארוך בעולם וזרקו אותם על קרן הצבי והתחברו גם עם שליטים ופקידים מושחתים.
אני מאמין כי הגיע הזמן להתחיל לפתח שיח בעולם על המשמעות של כלכלה צודקת ואחראית, שבהדרגה תחליף את התפיסה הניאו-ליברלית אשר ב-20 שנה האחרונות הביאה להתפרעות של השוק הפרטי, הרסה את היציבות הפיננסית בעולם, עזרה בעיקר לעשירים להתעשר יותר והגדילה את אי-השוויון. השיח החדש מחייב מדיניות שתגביל את הגלובליזציה המשתוללת. תקדם מיסוי על תנועות הון לטווח קצר, תחזק את הרגולציה על הגופים הפיננסיים והעסקיים הגדולים, תקדם את התחרותיות ותילחם בריכוזיות - שוק חופשי עם ממשלה חזקה ואחראית.
חשוב לזכור, שהכלכלה בישראל היא נגזרת של המתרחש בעולם ובנויה ברובה על יצוא ויבוא. עקב ההאטה המשמעותית בצמיחה באירופה בשנה הבאה, וההאטה בארה"ב, תהיה האטה משמעותית גם בישראל. תהיה זו טעות להשתמש במשבר הפיננסי הכלכלי העולמי כדי למנוע את שינוי סדר העדיפויות במדינת ישראל, ולהמשיך באותה מדיניות שאמנם הבטיחה יציבות פיננסית והתעשרות לקבוצה קטנה, אבל מונעת מדיניות כלכלית אחראית ונבונה שתבנה בישראל כלכלה צודקת שמחזקת את מעמד הביניים והקבוצות החלשות.
אני מאמין כי הנושא הכלכלי יהיה הנושא המרכזי בבחירות הבאות ועליו ייפול דבר.
הכותב הוא ח"כ ולשעבר יו"ר ועדת הכספים בכנסת ובכיר בבנק העולמי