ארבעה מחמשת זוכי פרס הנובל הישראלים האחרונים זכו בפרס בכימיה, והם כולם אנשי מחקר בתחומי ההנדסה הכימית או הביולוגית. יש להניח שפחות פוסטרים שלהם תלויים בחדרי בני-נוער ישראלים מאשר אלה של בר רפאלי או עוז זהבי, ובכל זאת הם הביאו לישראל לא פחות פרסום ואולי יותר כבוד.
חשוב מכך, הם מצעידים את העולם קדימה ומשפרים את איכות החיים שלנו, את סיכויינו להתמודד עם מחלות ואת האפשרות ליהנות מחיים טובים יותר בעולם טוב יותר - עוד בימי חיינו.
זכיות אלו הן רק תזכורת לעובדה הידועה שתחומי ההנדסה הם המניעים את המשק הישראלי. הם גם המביאים לידי ביטוי יותר מכל תחום אחר את יתרונות ההון האנושי בישראל. אלא שזוכי הנובל הנערצים הללו הם כולם בעשור השביעי או השמיני לחייהם. בצדק אמרו כמה מהם כי זכייתם היום היא תוצאה של סטנדרטים של חינוך והשכלה שהיו נהוגים בישראל לפני 30 ו-40 שנה. בצדק הם הביעו חשש שהנובל הנוכחי עלול להיות האחרון או אחד האחרונים, ומערכת החינוך המוכרת לנו היום לא תוכל להצמיח זוכים נוספים.
לא מדובר באובדן גאווה לאומית, מדובר באובדן מיליארדים של שקלים בשנה במונחים של צמיחה במשק, צמצום הפער האיכותי בינינו לבין שכנינו והתרחקות של ישראל ממדינות המערב.
מקצועות ההנדסה נזנחים
העובדה היא שמעטים מבני-הנוער היום רואים בזוכי הנובל מודל לחיקוי ומבקשים ללכת בדרכם. מגמות להפקות וידיאו, משחקי מנהל עסקים בחסות בנקים או מגמות ייחודיות למשפטים בגיל התיכון - נראות לרבים אטרקטיביות יותר. תחומים אלה ודומיהם הם הזוכים לייצוג מעל כל מרקע רענן, מוקפי הילה מזויפת.
תחומי ההנדסה אינם חשובים רק למשק הישראלי, הם מציעים היום גם תגמול נאה למהנדסים והנדסאים. הביקוש למהנדסים, על-פי נתוני הלמ"ס, מהווה למעלה ממחצית כלל הביקוש לעובדים אקדמאים כיום בישראל. 3,500 משרות כאלה שהוצעו על-ידי מעסיקים בחודש האחרון עולה באופן משמעותי על מספר המהנדסים האקדמאים שמחפשים עבודה. המשמעויות ברורות - האטת קצב הפיתוחים והייצור, האטת המשק הישראלי, ירידה בתוצר, בגביית המסים וברמת החיים.
אחת הבעיות של תחום נזנח זה הינה שנזקי ההזנחה הנוכחית יורגשו רק בעוד עשר או עשרים שנה. הרבה אחרי הקדנציה של כל ממשלה מכהנת, עד להגעת הממשלות בהן זה כבר יהיה מאוחר מדי. כדי שבעוד עשור ישראל לא תצטרך לייבא מהנדסים מהודו, ותוכל להמשיך להתגאות בדור ישראלי צעיר ומוכשר כשד, הממשלה צריכה לפעול עתה.
היא צריכה להציע תמריצים לסטודנטים שבוחרים להשתלב בתחומי ההנדסה, ולהקדים ולפתח מסלולים מתאימים בגילאי תיכון. היא צריכה להשקיע מחשבה, קידום ושיווק התחום בקרב צעירים. היא תמצא שותפים למטרה זו בקרב אנשי התעשייה ואף הצמרת הביטחונית, שמתריעים זה שנים על המחסור בכוח אדם איכותי. אבל רק הממשלה יכולה לתאם את המאמצים ולפעול בקרב מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה המנוהלות בעזרתה ועל-ידה.
מהנדסי העתיד של ישראל עדיין אינם יודעים שהם כאלה. אם לא נדאג לגלות להם עכשיו, הם עלולים לנהות אחר ראיונות החג עם הטייקונים וסיכומי השנה על סלבריטאים שונים, הרבה לפני שילכו לאורם של זוכי הנובל. ההפסד לא כולו שלהם, הוא בעיקר של כולנו.
הכותב הוא נשיא מכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב