"כל החיים אני נלחם, ואני אוהב את המלחמות האלה. יש בהן המון אמביציות. בשנים האחרונות קצת נרגעתי, אבל בהשוואה לאחרים אני עדיין נחשב לאדם קשה" - כך אומר בראיון ל"גלובס" יעקב שחם, יו"ר ועדת הטלוויזיה ברשות השנייה, כשחיוך קל מבצבץ מבין שפתיו.
כיום, אחרי מעט יותר משנה בתפקיד, שחם הוא אחד האנשים החזקים ביותר ברשות השנייה ואחד החזקים בכל הקשור לטלוויזיה המסחרית. בקרב מכריו הוא נחשב לאדם דעתן, כזה שאומר את אשר על לבו גם אם זה לא כל-כך נעים לשמוע.
ילדות לא פשוטה עברה על שחם, שעלה לישראל לפני 63 שנה מאלכסנדריה שבמצרים. בשנותיו הראשונות התגורר במעברת עולים בבית-ליד, ומשם עברה המשפחה לחולות קריית-ים. חיי היום-יום של המשפחה היו קשים - אביו, שהיה בעלים של חנות בגדים גדולה במצרים, מצא את עצמו כפועל פשוט בישראל, ושחם מעולם לא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון. בגיל 18 התגייס לשריון, שימש כמפקד כיתה ולחם במלחמת ששת הימים.
הרעב להצליח הוביל את שחם לעולם הפרסום. "שנתיים אחרי שהשתחררתי מהצבא, הצטרפתי למשרד הפרסום שפי בחיפה, ושם עבדתי 20 שנה", הוא אומר. "בשלב מסוים הציעו לי לנהל חברת פרסום גדולה בתל-אביב, שהייתה בין 6 החברות הגדולות - ורשבסקי, פרייליך דובר - והלכתי על זה. עבדתי שם שנתיים, העמדתי את החברה על הרגליים, ואז נכנס לי ג'וק העיתונות.
"הצטרפתי ל'ידיעות' ועבדתי שם שנתיים כמנכ"ל 5 העיתונים של ידיעות תקשורת בחיפה ובצפון. לא ראיתי אופק, אז הימרתי והקמתי את המקומון 'ידיעות חיפה'. התייצבתי מול השניים הכי חזקים בארץ - 'ידיעות אחרונות' ו'שוקן'".
אט-אט הגדיל המקומון, שאין לו קשר לקבוצת "ידיעות אחרונות", את מעגל קוראיו, וחיבר בין שחם למאות אנשים משפיעים ברמה המקומית והארצית. כוחו הגובר של המקומון הפך את שחם במהרה לאחד האנשים החזקים בחיפה.
"אמרו לי פעם שמה שעשיתי היה כמו מה שעשה דוד נגד גוליית. אף אחד לא הימר שיש לזה סיכוי, אבל בסוף ניצחנו", אומר שחם, שכיום משמש כעורכו של המקומון "ידיעות חיפה".
12 שנה לאחר שעזב את עולם הפרסום והחל להגשים את חלומו החדש דאז, הקמת מקומון, החליט שחם להסתער על יעד חדש - הטלוויזיה, ובשנת 2002 הגיש את מועמדתו לחברות במליאת רשות השידור. ועדת רביבי שבחנה את מינויו מצאה כי שחם לא עמד בתנאים הבסיסים, שכן הוא היה חסר ניסיון מספיק "בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי".
ואולם, ראש הממשלה אריק שרון, שכיהן גם כשר הממונה על רשות השידור, ביקש לצרף למליאה את שחם, אז חבר מרכז ליכוד, במטרה להגדיל את מספר חברי הליכוד שבה.
אם בכך לא די, גם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אז נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, כתב מכתב המלצה לוועדה המשבח את פועלו של שחם כעורך וכמו"ל של המקומון החיפאי.
בעקבות המכתבים החמים מהמכרים רמי-המעלה, ועדת רביבי שינתה את דעתה הראשונית ואישרה את מינויו של שחם ברשות השידור. זמן קצר לאחר מכן, ב-2003, מונה שחם לאחד התפקידים החשובים במליאה - יו"ר ועדת הטלוויזיה של רשות השידור, תפקיד בו נשא עד כניסתו לרשות השנייה לפני כשנה.
"אני מסודר, יש לי כל מה שאני צריך - אני נוסע במכונית הכי טובה, גר באזור הכי טוב, והכול ב-10 אצבעותיי", הוא אומר.
להמשיך בתחקירים
- מה דעתך על הסיקור החדשותי היום?
"הסיקור בתקשורת מוטה, משום שהוא לא מסקר את הסיפור מכל הזוויות, והוא גם לוקח צד. בפרשת חזרת גלעד שליט, למשל, הם סיקרו נושא אחד ממקום אחד. הם לא בחנו את מקרה שליט מכל הזוויות. הם ביודעין לקחו צד, והציבור אהב את זה. אין לי ספק שלרייטינג הייתה חשיבות בעניין הזה".
- זה לא משהו שמצריך בירור עם חברות החדשות?
"סיפור שליט מתחיל במקום אחד ונגמר במקום אחר, ואין לו המשכיות. הסרט הזה כבר לא יחזור יותר. לכן, ההתעסקות בנושא שליט היא לא נכונה. אבל במקרה של אופן סיקור המחאה החברתית - זה כבר הרבה יותר משמעותי.
"יש לי ביקורת קשה על מה שהוליך והוליד את המחאה החברתית. ועדת הטלוויזיה קיבלה מספר פעמים החלטות שעל הזכיינים לחזק את נושא התחקירים הכלכליים, בין היתר על מה שאנשים מגדירים כטייקונים. רוב התחקירים שיש היום בטלוויזיה הם תחקירים-לייט. לטעמי, לא היו חשיפות מקדימות של הבעיות שהולידו את המחאה.
"לעומת הזכייניות, העיתונים הכלכליים טיפלו באומץ בכל הנושאים הכלכליים: בסלולר, בקוטג', בבעלויות הצולבות ובגז. יתרה מכך, הם מטפלים נכון גם בכל חובות המיליארדים של אותן החברות, חובות שמסכנים את חסכונות הציבור. הגיע הזמן לדעתי שהערוצים המסחריים יצטרפו לכך, ולא ישאירו את הזירה הזאת רק לעיתונים הכלכליים".
שחם טוען כי "שידורי החדשות כיום אינם מאוזנים, ואין בהם מספיק ביטוי לדעות של מרכז-ימין. כל מה שקשור בחדשות צריך להיות מאוזן. נכון שלאנשים יש אג'נדות, ואין לי בעיה שלכל אחד מהכתבים, העורכים והמגישים תהיה אג'נדה פוליטית. אבל הוא לא יכול להביא את האג'נדה הזאת לשידור, ולצערי זה קורה".
- בגלל זה מיניתם יושבי ראש דירקטוריון לחברות החדשות של 2 ו-10 שנחשבים למקורבים לצד הימני של המפה הפוליטית ולראש הממשלה?
"זה קשקוש. את יורם שכטר, יו"ר חדשות 10, לא הכרתי עד ליום ששמו הוגש ברשימה. לא שאלתי אותו שאלה אחת על פוליטיקה. ראיתי ידיעה באחד העיתונים על כך שהוא תרם 10,000 שקל לאריק שרון. שאלתי את יורם במה מדובר, והוא ענה לי שמדובר בסיפור ישן, ושהוא מעריך את האיש ולכן תרם. אם אותו עיתון שהדפיס את זה היה עולה על זה ששכטר תרם את אותו הכסף ל'קרן החדשה לישראל', הוא היה מוחא לו כפיים ולא היה מאיר את זה באופן הזה.
"בכלל, העיתונאים באים היום בחוסר צדק. הם אומרים לבעלים 'אל תתערבו'. למה? כי אתם, הבעלים, מפעילים אג'נדה. אז לפי הקו הזה לבעלים שמשקיעים 30 מיליון שקל, 50 מיליון שקל או 100 מיליון שקל, אסור להפעיל אג'נדה אבל לכתב שמציג את החומר מותר להפעיל את האג'נדה האישית. יש הבדל גדול בין בעלים שמפעיל אג'נדה שהיא מסחרית, שזה מבחינתי דבר טמא, לבין בעלים ששואל לגבי איזון בשידור.
"מישהו יכול לאסור על הבעלים להרים טלפון למערכת ולשאול שאלות לגבי כתבה מסוימת ששודרה? הוא לא רוצה לפטר אף אחד, הוא רק מעוניין בהבעת דעתו. אסור לו להביע דעה? אני אומר שמותר לבעלים של הערוצים להביע דעה, בדיוק כמו שב'מעריב', ב'ידיעות' וב'הארץ' מביעים דעה. אין שום גוף תקשורתי פרטי בישראל שהבעלים אינו מביע בו דעה".
- ומה קורה בתחום הזה בטלוויזיה?
"באים אנשים, משקיעים מאות מיליוני שקלים, ובסוף כתבים עם אג'נדות משחקים את המשחק ופועלים על-פי האג'נדות הפרטיות שלהם. מאיפה יש להם את הזכות? בדיוק בעניין הזה הייתה לי ביקורת קשה על יונית לוי, עקב תרגום הנאום הסימולטני של בנימין נתניהו שהיא ביצעה. היא שגתה לחלוטין. יש הבדל בין להציג נאום ולתרגמו, לבין שילוב דעותיה הפרטיות. זה אסור לחלוטין".
- אז אתה חושב שהבעלים של חברות החדשות צריכים להביע את דעתם בעניין הכתבות המשודרות.
"הם לא צריכים להביע את דעתם, אבל אתה לא יכול למנוע מהם להביע את דעתם".
- מה ההבדל?
"יש הבדל גדול. נגיד שאני הבעלים של ערוץ 10 וראיתי משהו שלא מוצא חן בעיניי. אני מרים את הטלפון ואומר 'אני חושב שאתם שוגים'. אם לכל אזרח מותר להרים טלפון לחברת החדשות ולומר להם שהם טעו, אז לבעלים אסור? למה?
"אפשר להכריז שהבעלים לא יתערב. אז מה, אז הוא באמת לא יתערב? הרי מתוקף החוק הוא יכול לעשות זאת באמצעות הנציגים שלו בדירקטוריון. גם אם אני אומר לבעלי הערוצים לא להתערב, זה יהיה כיסוי של שקר - כי אם לבעלים יש איזה טענה מסוימת, הוא פשוט יפנה אותה לנציג שלו בדירקטוריון שיטפל בה. מותר לבעלים לשאול שאלות, והם גם שואלים".
- ומה לגבי תחקירים?
"ברגע שזה מגיע לתחום התחקירים, אפילו בפסיק אחד אסור להם להתערב. אם היו באים אלי כיושב ראש החברה ואומרים לי שאולי כדאי לשנות תחקיר מסוים, לא הייתי מסכים. כי אני מעודד את התחקירים האלה, ואומר לערוצים שהם לא עושים את זה מספיק".
- מה אתה חושב על תפקוד הרשות השנייה כיום?
"אני מקווה ששנת 2012 והבאות אחריה יהיו שנים טובות יותר מבחינת תפקוד הרשות, המועצה והוועדות. היום אנחנו לא יכולים לקבל ציון לשבח על תפקודה של המועצה והוועדות לשנת 2011. חלק מהדברים שעשינו לא היו נכונים".
- תן דוגמה.
"אני לא מעוניין לפרט למה אני מתכוון. לא עשינו חלק מהדברים שהיינו צריכים לעשות. אני מעריך שב-2012 ייעשה שינוי פרסונלי משמעותי, שיביא לשינוי בתפקוד הרשות והמועצה".
לדברי שחם, אנחנו עומדים בפתח תקופה של שינויים משמעותיים בכל מפת הטלוויזיה המסחרית. "מתחילת אוקטובר עד סוף דצמבר, הזכייניות - רשת, קשת וערוץ 10 - יכולות להודיע שהן עוברות משלב של זיכיונות לשלב של רישיונות, ויש פה סימני שאלה גדולים לגבי העתיד. מצבן של חלק מהזכייניות, וזה ידוע, לא טוב".
- איך אתה רואה את המפה הטלוויזיונית מבחינת הזכייניות בעתיד?
"אני מעריך שערוץ 10 וקשת ילכו על רישיונות. יש סיכוי לקבוצה שתכלול את קשת ואת רשת במקרה שהן יקבלו את ההיתרים לכך, וזאת תהיה קבוצה חזקה, דומיננטית וטובה. אני מעריך שקבוצה כזאת תקל משמעותית על ערוץ 10, כי ברגע שבמקום 3 זכייניות יהיו שתיים, הסיכוי של ערוץ 10 להבריא הוא משמעותית יותר גדול".
לדברי שחם, מהלך כזה יהפוך את הסיכוי של הערוץ להרוויח יותר כסף, והדבר יגדיל את הסיכוי שלו למצוא שותף יותר מהר. "אם יצטרף אליו שותף, יהיה לו סיכוי לגדול מנתח צפייה של 30% ומעלה ל-40%, כאשר קשת-רשת ביחד אוחזות ב-60% - וזו כבר תמונה אחרת לגמרי. אם 3 הזכייניות יידעו להתנהל נכון, ההכנסות שלהן יגדלו במעל ל-200 מיליון שקל בשנה. ואני בעיקר מתכוון לכך שהן צריכות לפקח על נושא העמלות".
- איך המועצה תסתדר עם כך שדמות דומיננטית כמו מנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, תעזוב בקרוב?
"בתי-הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם מחליפים. הרשות מורכבת מעשרות עובדים מקצועיים, והיא לא בנויה על אדם אחד. אם הוא יתקבל למקום שהוא רוצה, אולי אפשר יהיה להשאיר אותו, תוך הסכמה עם הגוף שהוא ילך אליו, כיועץ חיצוני לרשות. אבל זכותו של מנשה ללכת לאן שהוא רוצה, ואנחנו נתמודד עם זה. יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם, אבל יש לי הערכה עצומה לכישורים שלו. הוא אדם מוכשר מאוד שישאיר כאן חור גדול, אבל אנחנו נתגבר על זה".
"אני משפיע על משה כחלון? אנחנו מדברים מדי פעם, זה הכול"
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ציין בדוח כי יעקב שחם לא דיווח לוועדת המינויים על כך שהוא ושר התקשורת משה כחלון רשומים יחד כדירקטורים בחברה שהייתה בתהליכי רישום.
"המבקר אמר שלפני 11 שנה התכוונתי לפתוח חברה ושהתחלנו בהליכי רישום", אומר שחם, "אבל זה לא נקרא 'לפתוח'. במשך 11 שנה לא היה כלום, אז מה המשמעות של זה? יתרה מכך, כדי להיות בטוח, המבקר העביר שאלה בעניין לוועדת שפניץ ושאל אותם אם היה משנה להם לקבלת ההחלטה למינוי שלי אם המידע היה בידיהם, והם אמרו שלא".
- יש לך מערכת יחסים קרובה עם כחלון? אתם מדברים? נפגשים?
"העיתון שלי, 'ידיעות חיפה', כותב על כחלון כפי שאנחנו כותבים על כולם, כמו שאנחנו מכסים את כולם. אנחנו מדי פעם מדברים - וזה הכול. כל ההתנהלות שלי ושל הוועדה מול השר נעשית דרך המועצות, ואף פעם אין קשר ישיר בין החלטות שמתקבלות לבין השר.
"אין אדם בישראל שאין לי קשר איתו - גדעון סער, גלעד ארדן ואלפים אחרים. אני מכיר אלפי אנשים, אז מה? זה אומר שאני משפיע עליהם? איך אני יכול להשפיע עליהם? אני מנסה ברשות השנייה להוליך קווים מסוימים, ואומרים עליי הרבה דברים כמו שאני תוקפן וקשה. אבל לא תמצא אדם אחד שיגיד שאמרתי לו משהו שהוא לא נכון ב-100%".
"חבל שערוץ 10 התנצל רק בגלל הכוח של שלדון אדלסון"
שחם לא רואה בעיה בהתנצלות חברת החדשות של ערוץ 10 כלפי אדלסון, "מלבד שורה אחת, שאומרת ש'לא בדקנו את ההאשמות לפני ששידרנו אותן'".
לדבריו, "התנצלות היא חלק מהתקשורת. אם מדובר במשהו קטן שמים הבהרה, אבל אם הוכח שהם הציגו דברים לא נכונים, אז למה שהם לא יתנצלו עליהם? אני מצטער שרק בגלל הכוח של שלדון אדלסון הם התנצלו. הבעיה היא שהם לא פוחדים שם מאף אחד. חלק מהעיתונאים חושבים שמותר להם לעשות הכול, ואם הם שוגים - אז הם לא צריכים להתנצל. זה מקרה מבחן שצריך לבחון אותו".
הרשות קיימה שימוע בנושא של ערוץ 10. "המסקנה העיקרית שלי מהבירורים שערכנו היא שיתחזק מעתה אופן מעורבותו של דירקטוריון חברת החדשות כדי למנוע מצבים מסוג מזה, וכדי לשמור על האיזון בשידורים", אומר שחם. "הדירקטוריונים של חברות החדשות צריכים להיות מעורבים יותר בנעשה.
"כיום אין איזון בשידורים, עמדות הימין אינן מובאות דיין לשידור. שידור אמין ולא מוטה יביא לדעתי לעלייה ברייטינג. אסור לתת לקומץ עיתונאים, הפועלים על-פי אג'נדות פוליטיות פרטיות, לסכן את המשך קיומו של ערוץ 10 - שלצערי נמצא כעת בסכנה קיומית שעלולה להביא לסגירתו".