ביום שישי בשבוע הבא יתכנסו 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים בלשכתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, במשרד המשפטים בירושלים. על הפרק בחירתם של 3 שופטים חדשים לבית המשפט העליון.
אף שלאורך 4 השנים האחרונות פירסמה הוועדה קרוב ל-20 שמות מועמדים לעליון, זהותם של השופטים שעתידים להיבחר ידועה: לפני חודשים אחדים סיכמו נאמן ונשיאת העליון, דורית ביניש, על "דיל", שלפיו ייבחרו בהסכמה השופטים נעם סולברג וצבי זילברטל מהמחוזי בירושלים וכן דבורה ברלינר, נשיאת המחוזי בתל-אביב.
אלא שככל שנוקפים הימים לקראת הישיבה הגורלית של הוועדה, לא ברור אם הדיל יחזיק מעמד. כמקובל לקראת בחירה של שופטים לערכאה השיפוטית הבכירה, הכאוס חוגג, וכל הטענות האפשריות מועלות בימים הללו, כאשר מגוון של בעלי אינטרסים מנסים למשוך את העגלה, איש-איש לכיוונו.
הגיונו של הדיל הוא כזה: ביניש תומכת בזילברטל ומבקשת להביא לקידומו לעליון, כמינוי מובהק אחרון מטעמה לפני פרישתה לגמלאות בפברואר 2012; נאמן תומך בסולברג, הזוכה לאהדה בחוגי הימין, והכללתו בדיל היא הניסיון השני של השר לקדמו, לאחר שלא צלח בכך בסבב המינוי המשולש של 2009 ובנוסף כשל ב-2010 מלמנותו ליועץ המשפטי לממשלה.
בחוגיו של נאמן אומרים כי ההתגייסות התקשורתית לקמפיין שמנוהל נגד סולברג היא לא פחות ממזעזעת, נוכח רקורד הפסיקה שלו בתביעות לשון הרע לאורך השנים, שבו הפגין קו ליברלי מובהק שהרחיב מאוד את חופש העיתונות.
ברלינר היא מקרה מעניין: אף שרשמית היא נכללת בדיל כמינוי מצד נאמן - שהציב לביניש דרישה לשני מינויים מטעמו תמורת אחד שלה, אם היא מעוניינת להיות שותפה לסבב המינויים הזה, ולא לגרום לדחייתו עד לאחר פרישתה - ברלינר מקובלת גם על ביניש.
ברלינר אמנם מגיעה מרקע דתי, אך עד למינויה לנשיאת המחוזי, אחרי קדנציה זמנית בעליון, נחשבה באופן מובהק לאחת מנאמני ביניש במערכת. היא גם בוגרת הפרקליטות, וכשופטת פליליסטית נטתה לאורך השנים בעיקר לטובת התביעה.
נאמן, כדרכו, הפגין חוכמה מיוחדת בניהול משא-ומתן, כשגרם לביניש לראות בדיל ניצחון 2-1 לטובתה.
הקרב על נציגי הלשכה
אף שבמינוי שופטים לעליון יש צורך ב-7 מתוך 9 חברי הוועדה, המאבק מתחולל כעת על השגת רוב בוועדה. על הפרק - אופן המינוי של שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה.
יומיים לאחר שהוועדה לבחירת שופטים אמורה למנות 3 שופטים חדשים לעליון, תתכנס בעוד שבועיים המועצה הארצית של הלשכה, ותבחר שני נציגים חדשים מטעמה.
נוכח סמיכות הזמנים פנתה עו"ד חלי בן-ארי, המכהנת כעת כאחת מנציגי הלשכה בוועדה ואמורה להיבחר לקדנציה נוספת, לנאמן וביקשה לדחות את הישיבות הקרובות, הקבועות לשלהי הקדנציה הנוכחית. נאמן סירב - מה שמלמד על דחיפות מצידו בקיום הדיל.
כאמצעי לחץ על נאמן, הודיעה השבוע בן-ארי כי מעולם לא נתנה את הסכמתה לדיל, והיא מתנגדת גם לכך שנאמן נמנע מלפרסם ברשומות מחדש את שמות המועמדים, והוא מסתמך על רשימות שפורסמו החל מ-2007, ולפעולות שנעשו כדי למנוע הוספת שמות לרשימת המועמדים.
"השופטת אילה פרוקצ'יה פרשה כבר לפני חצי שנה", אומרת בן-ארי, "ואיש לא הזדרז לכנס אז את הוועדה. עצם העובדה שהשר אוסף כמה תקנים פנויים, כי כך קל יותר להגיע להסכמה, זה שיקול נכון. אבל עברה כבר חצי שנה ועדיין לא כינסו, ולוועדה קבועות ישיבות גם לדצמבר וגם לינואר, אז מה הבעיה לדחות עוד קצת?"
בשבוע שעבר כתבתי כאן כי להצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב, שמטרתה לשנות את האופן שבו בוחרת הלשכה את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, כך שאחד המקומות יוקצה אוטומטית לראש הלשכה, אין סיכוי לעבור בזמן. מתברר כי נאמן ומפלגות הקואליציה אינן חושבות כך.
הצעת החוק הועלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה כבר לפני שבוע, נפלה, אך אתמול (א') נידונה שוב במסגרת ערר שהגישה השרה סופה לנדבר. בצהריים אישרה ועדת השרים את הצעת החוק השנויה במחלוקת והבטיחה את תמיכת הממשלה בה.
בנוסח המעודכן של ההצעה, ראש הלשכה, דורון ברזילי, לא יצטרך לשבת בעצמו בוועדה, אלא יוכל להאציל את הסמכות לנציג מטעמו, והנציג השני ייבחר מטעם סיעות האופוזיציה בלשכה על-ידי המועצה הארצית. נאמן וברזילי צפויים לבקש להחיל את הצעת החוק באופן מיידי. בעניין זה צפויה הגשת עתירה לבג"ץ.
בינתיים ממשיך יו"ר המועצה הארצית החדש, עו"ד צבי פירון, שנבחר מטעמו של ראש הלשכה הקודם יורי גיא-רון, בהכנות לבחירת שני נציגים. מחר (ג') תיסגר רשימת המועמדים, ולפי יחסי הכוחות אמור גיא-רון להשתלט על שני הכיסאות בוועדה.
אלא שבמחנה ברזילי לא אומרים נואש. המועמד מטעמם, עו"ד פנחס מרינסקי, המסיים 6 שנות כהונה בוועדה, נחשב מועמד חזק ומקצועי, והתנגחויותיו עם ביניש עשויות לשחק לטובתו בהצבעה החשאית.
גיא-רון אחראי במידה רבה לכהונה הארוכה של מרינסקי בוועדה, כשחילק בהסכם הקואליציוני של 2007 את הכוחות עם עו"ד יראון פסטינגר, ראש סיעתו של מרינסקי, לרבות המושבים בוועדה היוקרתית. כעת נאבק גיא-רון בכל כוחו, בעיקר מאחורי הקלעים, כדי לסלק את מרינסקי, ולבחור שני מועמדים מטעמו שיעניקו לשופטים בוועדה רוב אוטומטי.
יחס הוגן לטל מור
לפני שבועיים שלח שופט המחוזי זכריה כספי את טל מור, שדרס למוות את רוכב האופניים שניאור חשין, ל-12 שנות מאסר בפועל. מור הורשע במכלול עבירות - הריגה, הפקרה לאחר פגיעה (הסעיף התואם תאונות של "פגע וברח"), נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים, החזקת סם לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, ונהיגה ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח בתוקף.
גזר דינו של מור גרר גל של ביקורות, שלפיו החמירה מערכת המשפט עמו יתר על המידה, בשל היותו של הקורבן בנו של שופט העליון בדימוס, מישאל חשין. בדיוק כמו בעניינו של פנחס כהן, נרמז, שהשליך נעל שפגעה בביניש, מערכת המשפט נוקטת קו קיצוני בחומרתו כשמושא הפגיעה הוא אחד מבניה.
אלא שבחינת העובדות מעלה מסקנות מפתיעות. המאגר המשפטי "נבו ענישה" ערך ניתוח של הליכים משפטיים קודמים, שנסיבותיהם קרובות במידת האפשר לעניינו של טל מור, והעלה כמה עובדות מעניינות.
האחת היא שאין בהיסטוריה המשפטית הישראלית מקרה דומה שבו הורשע אדם באותו מכלול עבירות שבו הורשע מור - דהיינו הן עבירות של תאונת פגע וברח קטלנית, הן מרכיב של שימוש בסמים ואלכוהול לפני הנסיעה הגורלית, והן היעדר רישיון וביטוח בתוקף.
המסקנה השנייה היא שעל בסיס מקרים שבהם הורשעו נאשמים בחלק מאותו מכלול עבירות, העונש שנגזר על מור מסתמן דווקא כממוצע ולא כמחמיר במיוחד. זאת, אם לוקחים בחשבון שסך העבירות שלו גדול יותר מאשר במקרים קודמים, אם לוקחים בחשבון את הנסיבות המחמירות במיוחד שבמקרה שלו, ואם לוקחים בחשבון את מגמת ההחמרה בענישה על תאונות דרכים קטלניות בשנים האחרונות.
כך, נאשם שהורשע ב-2007 בהריגת 6 אנשים בתאונה קטלנית, תוך שהיה בהשפעת סמים, נידון ל-16 שנות מאסר; נהג שהרג והפקיר הולכת רגל שחצתה את הכביש, תוך שנהג בהשפעת סמים, קיבל 20 שנות מאסר שקוצרו ל-14; להבדיל, נהג שהורשע בהריגה בתאונת פגע וברח לפני 6 שנים, כשהיה תחת השפעת אלכוהול, קיבל עונש של 4 שנות מאסר בלבד.
מור - למרות שדרס למוות בן של שופט - קיבל יחס הוגן מהמערכת המשפטית.