ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') הצעת חוק שעניינה הוספת מנגנון עיצומים כספיים לחוק ההגבלים העסקיים.
החוק המוצע קובע מנגנון להטלת עיצום כספי בסכום מרבי התלוי בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, עד לסכום של 30 מיליון שקל. כן נקבע הליך מקדים להטלת הקנס, הכולל שימוע למפר. תקיפת הסנקציה תעשה באמצעות הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.
אכיפה באמצעות עיצומים כספיים הפכה בעשור האחרון לשכיחה ביותר בחקיקה הישראלית, ובמיוחד בחוקים העוסקים בתחומים כלכליים. החוק המוצע מוסיף לחוק ההגבלים העסקיים כלי אכיפה נוסף הכולל סמכות להטיל עיצום כספי, בדומה לקיים בחוקים אחרים בתחום האכיפה הכלכלית, תוך התאמתו למאפיינים הפרטניים של האכיפה בתחום ההגבלים העסקיים.
תכליתו של החוק המוצע היא יצירת כלי אכיפה מינהלי, שיאפשר מתן מענה אפקטיבי ויעיל יותר לסוגים מסוימים של הפרות חוק, אשר במצב החוקי השורר כיום לא ניתן להם מענה הולם.
מערך האכיפה של דיני ההגבלים העסקיים עומד על שני אדנים: הפלילי והאזרחי-מינהלי, אשר מוסדרים שניהם בחוק ההגבלים העסקיים. אימוצו של מנגנון להטלת עיצום כספי בחוק נותן מענה לקשיים הנובעים ממחסור בכלי אכיפה מתאימים לצורך התמודדות עם סוגים מסוימים של הפרות, ואמור להוות כלי משלים למנגנוני האכיפה הקיימים.
ועדת התחרות של ה-OECD, אשר בדקה את פעילות רשות ההגבלים העסקיים במסגרת הליך הקבלה של ישראל לארגון, הביעה תמיכה חד-משמעית באימוץ מנגנון עיצום כספי לתוך חוק ההגבלים העסקיים.
גם בדוח מבקר המדינה שעסק ברשות ההגבלים העסקיים הביע המבקר תמיכה במהלך שמובילה הרשות להכנסת מנגנון עיצומים כספיים לחוק.
שר התמ"ת שלום שמחון, שהביא את ההצעה לאישור ועדת השרים, מסר: "מדובר בתיקון חשוב לחוק ההגבלים העסקיים, שיתרום רבות להגברת התחרות לטובת הצרכן הישראלי ולהתמודדות עם יוקר המחיה".
הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ציין כי "הוספת מנגנון עיצומים כספיים תשפר משמעותית את היכולת של הרשות לאכוף בצורה אפקטיבית".
"אופנת העיצומים המינהליים"
עו"ד ניב סבר, שותף וראש תחום הגבלים עסקיים במשרד מ. פירון ושות', דווקא מזהיר מפני השלכות הצעת החוק. לדבריו, ההצעה הופכת את הממונה על ההגבלים לחוקר, התובע והשופט גם יחד.
"הסמכות הנמסרת לממונה לפי ההצעה אף רבה מזו שניתנה ליו"ר רשות ניירות ערך - שם הגורם המכריע לבסוף הינו ועדה ולא ראש הרשות לבדו", מסביר סבר.
סבר מוסיף כי "אי-אפשר לצפות מראש הרשות לקבל החלטה ללא משוא-פנים, לאחר שהוא מי שקיבל החלטה על קיום הליך הטלת העיצום הכספי. לא ייתכן מצב בו ראש הרשות ישמש כתובע ושופט באותו העניין".
לדבריו, "אופנת העיצומים המינהליים אינה באה לשפר הליכים פגומים. היא נועדה לפתור לאוצר ולרשויות האכיפה בעיה תקציבית. הפתרון המוצע הוא אכן 'פתרון קסם' - גם לא יהיה צורך להגדיל תקציבים ולהתקין תקנים לחוקרים, לתובעים ולשופטים וגם אוצר המדינה יזכה בהכנסה נוספת. ככל שתימשך אופנה זו עוד נזכה לראות בעתיד הקניית סמכות לאנשי הפרקליטות לקבוע עיצום כספי למי שהיא סבורה כי גנב, מעל או פרץ - חלף הליך פלילי".
עו"ד סבר אף מתריע מפני היקף העיצומים המוצע: "10% מהמחזור של חברה יכול לשקף שיעור העולה לעתים פי כמה וכמה על הרווח השנתי. החלטה של הממונה תוכל הלכה למעשה להביא להתמוטטות של חברות, מבלי שנמצאו 'אשמות' על-ידי בית המשפט".