נחמה ברין, עורכת הדין המלווה את איש העסקים נוחי דנקנר בכל העסקאות הגדולות שביצע בשנים האחרונות, יכולה להשקיף ממשרדה על המשרדים של דנקנר ואי.די.בי במגדלי עזריאלי.
ברין, 52, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן (כשמו כיום), ייצגה את דנקנר בשנים האחרונות בעסקת הענק לרכישת מקרקעין ב"סטריפ" של לאס וגאס (בשותפות עם יצחק תשובה), בהשקעה ברכישת השליטה בכור, במכירת סאיטקס, במכירת האחזקות ברשת שופרסל לשולם פישר ולמתיו ברונפמן, ברכישת אחזקות במודיעין אנרגיה ועוד.
בשנה החולפת ברין ליוותה את דנקנר במיזוג בין סלקום לנטוויז'ן, בהשקעה של קבוצת אי.די.בי בקרן אמקו, ברכישת "מעריב" וכן בעסקת הענק למכירת מכתשים אגן, שבשליטת אי.די.בי, לתאגיד הסיני הממשלתי כמצ'יינה, לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, 8.64 מיליארד שקל, שהושלמה לפני כשבועיים.
"שותפיי במשרד ואני עובדים שנים עם דנקנר ועם חברות שונות בקבוצה. הוא בהחלט לקוח חשוב", אומרת ברין בראיון ל"גלובס" על רקע השלמת עסקת מכתשים אגן.
- איך זה לעבוד עם דנקנר?
"נוחי דנקנר הוא איש מדהים ואיש עסקים מדהים. הוא ציוני אמיתי, בלי שום מרכאות ובלי שום ציניות".
האופי של דנקנר, הכישורים והיכולות שלו, כך ברין, הם שהביאו לסגירת העסקה הגדולה ביותר שנערכה בין חברה בבעלות ממשלת סין לבין חברה בבעלות ישראלית, מכתשים-כמצ'יינה - אחת העסקאות הגדולות ביותר של מכירת חברה ישראלית לחברה זרה.
"העסקה התמשכה על פני שנה. התחלתי לעבוד עליה בסוכות שעבר, וטיפלתי בקלוזינג שלה בסוכות השנה. היא גדולה, מורכבת, ויש בה הרבה היבטים מעניינים עסקית ומשפטית. אבל מה שבאמת מיוחד בה, איפיין אותה ועשה אותה למהנה, זה שנוצרה במהלך השנה הזאת מערכת יחסים יוצאת דופן, של אמון מלא וחברות קרובה, בין דנקנר ליו"ר התאגיד הסיני, רן ז'יאן שינג.
"במהלך השנה הוחלפו בין נוחי לרן ז'יאן שינג מעל 50 מכתבים אישיים, שלא עברו דרך עורכי דין וצדדים אחרים למשא-ומתן. זה הקרין על ההתנהלות של כל הצוותים של כל הצדדים - העסקיים, המקצועיים והמשפטיים".
הסינים התגלו כמארחים נפלאים
ברין חושפת את מאחורי הקלעים של העסקה: "לקראת החתימה על העסקה, בדצמבר אשתקד, ישבנו שבועיים תמימים בבית-מלון בבייג'ין. לא יצאנו מפתח המלון. חיינו בין חדר הישיבות, למסעדה, לחדרי השינה במלון.
"היו ישיבות שנמשכו עד 3:00 לפנות בוקר. היה משא-ומתן ענייני, קשוח, אבל עם כבוד הדדי, הקשבה לאינטרסים של הצד השני. נתנו לאנשים לדבר באריכות ולסיים את דבריהם, מה שלא אופייני לדיונים בישראל. הסינים התגלו כמארחים נפלאים. עבדנו סביב השעון בלי לחץ ובלי כעס - וזה היה מדהים".
גם החתימה, שהתבצעה באופן טראנס-אטלנטי, הושפעה מהאמון ששרר בין הראשים שניווטו את העסקה.
לדברי ברין, "הכול תקתק כמו שעון. החתימה על העסקה התבצעה בינואר השנה בהחלפת חתימות במיילים. עורכי הדין של הצדדים החזיקו את החתימות במייל, וכשהיה אישור סופי לחתום, לחצנו 'אנטר' ממש ביחד לשיגור המייל. זה שיקף את ההתנהלות לאורך כל העסקה, של אמון מלא. זה היה רגע מאוד מרגש, ולדעתי גם רגע חשוב לכלכלת ישראל".
- למה לכל המדינה?
"זו עסקה מאוד משמעותית למשק הישראלי. עברו בה 2.4 מיליארד דולר מסין לישראל. קשרים עסקיים בינלאומיים הם סופר-חשובים להתפתחות המשק, בפרט עם סין שהיא משק מתפתח מדהים.
" יש בסין פוטנציאל בלתי רגיל. העסקה הזאת היא המשמעותית הראשונה עם סין, והיא מהווה פתח להמשך שיתופי-פעולה בין חברות ממשלתיות ולא ממשלתיות של סין וישראל. זו פריצת דרך לשיתופי-פעולה ישראליים-סיניים".
עסקת מכתשים אגן-כמצ'יינה סבלה מחבלי לידה קשים בדרך להשלמתה. זה התחיל בהתנגדות עובדי מכתשים לעסקה, עד שהובטח להם כי יועסקו בחברה עד שנת 2017; עבר דרך הורדת מחיר משמעותית מצד כמצ'יינה (דובר על מחיר של 2.72 מיליארד דולר, וסין ביקשה לרכוש את החברה ב-2.4 מיליארד דולר); המשיך בביקורת נגד כור על נכונותה להעביר ידע ישראלי מתקדם למדינה זרה, והסתיים בתביעה ייצוגית נגד תנאי העסקה.
ברין לא מבינה את הביקורת. "אני לא יכולה לראות צדדים שליליים בעסקה. היא טובה לחברה ולעובדים שלה, ובניגוד לכל מיני משפטים שהושמעו כאילו שנגזלים משאבי טבע מישראל - היא גם טובה למשק הישראלי.
"זה לא נכון שנגזל משהו מהמדינה. מכתשים אגן, למרות עיסוקה באגרו-כימיה, לא משתמשת במשאבי טבע ישראליים. היא מייבאת חומרי גלם מחו"ל ומשתמשת בהון אנושי ישראלי. אין בה את ה'חסרונות' שניסו להדביק לה. יש בה רק את היתרונות של שיתוף-פעולה בינלאומי והכנסת כסף לישראל".
המכשול האחרון של העסקה היה תביעה ייצוגית שהגיש דב כהנא נגד מכתשים ובעלת השליטה בה, כור, בטענה לקיפוח בעלי המניות מקרב הציבור בעסקת המכירה לכמצ'יינה. לטענתו, מבנה העסקה סיפק לבעלי השליטה יתרון כלכלי - מעין פרמיית שליטה - על פני בעלי מניות אחרים.
עוינות כלפי בעלי שליטה
במאי השנה החליטה שופטת בית המשפט הכלכלי, דניה קרת-מאיר, החלטת ביניים בתביעה כייצוגית, לפיה פרמיית השליטה לא מגיעה לכור. כור אמנם ערערה על כך לבית המשפט העליון, אך טרם הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסדר פשרה מיטיב עם בעלי המניות מקרב הציבור. כור, כך הוסכם, תשלם 45 מיליון דולר לבעלי המניות מקרב הציבור במכתשים אגן.
- הופתעת מהתביעה הייצוגית ומההחלטה?
"הייתה הפתעה מההחלטה של בית המשפט. בסופו של דבר הערעור לא מוצה, כי הצדדים החליטו להגיע לפשרה לטובת העסקה. לוחות-הזמנים הכתיבו התנהלות אחרת, אבל ההחלטה שגויה. בהיבטים מהותיים אני חושבת שהקביעה כי בעסקה מהסוג הזה לא מגיעה פרמיית שליטה, בגלל המבנה של העסקה, היא שגויה באופן מהותי".
ברין סבורה כי החלטתה של קרת-מאיר היא אחד הסממנים של תופעה הרבה יותר קשה במשק הישראלי - העוינות כלפי בעלי השליטה. "יש הגזמה וחוסר איזון משמעותיים ביחס לבעלי השליטה בארץ. יצאו לחלוטין מפרופורציה. בהקשר של עסקת מכתשים אגן, רואים את זה בהחלטה השגויה הזו. צריך לאפשר עסקאות גם אם המבנה שלהן הוא יצירתי, ולתת לאנשי עסקים חופש פעולה עסקי וחוזי.
"העסקאות שיהיו מעתה הן לא עסקאות שכבר ראינו. דברים משתנים, מתפתחים, וכל סיטואציה עסקית צריכה את הפתרון המיוחד שלה. אני מקווה שבית המשפט הכלכלי ייתן לזה ביטוי, למגוון עסקאות ומבנים של עסקאות שאנשי עסקים יצירתיים ממציאים ובונים, ושכל עוד נשמר איזון ונשמר האינטרס של הציבור, לא יסכלו את העסקאות.
"בעסקת מכתשים-כמצ'יינה האינטרס הציבורי נשמר בהקפדה יתרה, גם לפני הפשרה. וכל עוד נשמר האיזון הזה, זה לא סביר לקבע ולצמצם את המגוון של המבנים העסקיים שאפשר לבצע במסגרתם עסקאות".
אך הביטוי החמור ביותר של התופעה, ושל היחס הבעייתי של המדינה והרגולטורים לבעלי השליטה וההון, כך ברין, נרשמו עם הקמת ועדת הריכוזיות ופרסום המלצותיה.
לדברי ברין, "איזון הוא שם המשחק. הוא נכון בחיים, בעולם המשפט - וגם בתחום של עסקאות, ניירות ערך וחברות ציבוריות; והאיזון הזה הולך ונשחק. ועדת הריכוזיות היא דוגמה לחוסר איזון משווע. נולד פה משהו שמונע מפופוליזם, וההמלצות שפורסמו לאחרונה הן לא מאוזנות בצורה מוחלטת ובוטה".
מתקיפים גורמים לא נכונים
אחת ההמלצות המשמעותיות של ועדת הריכוזיות קובעת כי בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי, המחזיק גם גוף פיננסי משמעותי, ייאלץ למכור תוך 4 שנים אחד מהם לפי בחירתו. אם ההמלצות יתקבלו, קונצרן אי.די.בי שבבעלות נוחי דנקנר צפוי למכור את כלל ביטוח.
ברין: "בלי קשר לוועדת הריכוזיות, ממש בלי שום קשר, היו מגעים ומשא-ומתן בשנה האחרונה למכירת כלל ביטוח, שכרגע לא עומדים על הפרק. מעבר לזה אני לא רוצה להתייחס".
- דווקא את, כעורכת הדין של דנקנר שמושפע מההמלצות, לא יכולה להתעלם מזה.
"אין לזה אח ורע בעולם. משמעות ההפרדה הזו היא הוצאת גופים פיננסיים מידי קבוצות עסקיות חזקות ומרכזיות, בעלות תמהיל עסקי מבוזר, כשלא ברור לחלוטין מי הם הקונים הפוטנציאליים לנכסים הללו, אם בכלל קיימים, ולכן היא מנוגדת לשיקול היציבות, שהוא אחד המרכזיים בטיפול בכל מערכת פיננסית. ניתן לטפל בחששות הנובעים מההחזקה המקבילה בגופים פיננסיים וריאליים באמצעות כלי פיקוח של ממשל תאגידי ושקיפות דיווחית".
אך לא רק סוגיית הריכוזיות במשק העמידה את הלקוח דנקנר במרכז הדיונים הציבוריים. גם המאבק החברתי, שלווה בטענות נגד "הטייקונים" ואחריותם לפערים החברתיים הגדולים, הציב את דנקנר במרכז הבמה, כאחת הדמויות המותקפות ביותר.
- איך היית מציעה ללקוח שלך להתמודד עם המתקפה נגדו?
"אני לא רואה מה הוא יכול לשנות בהתנהלותו. הציניות עוברת כל גבול. נוחי מנהל פעילות עסקית ענפה, חכמה, לגיטימית, עם הרבה הצלחות, שמייצרת עשרות אלפי מקומות עבודה, עם כל האחריות שכרוכה בזה, בצד פעילות ציבורית, שאינה משתקפת רק בתרומות כספיות בהיקפים עצומים, אלא גם בליווי ובתמיכה אמיתיים של עשרות גופים ובמתן מלגות לאלפי סטודנטים. מה עוד אדם צריך לעשות?"
- כעורכת דינם של בעלי הון וטייקונים, מה דעתך על המחאה הציבורית?
"המחאה הציבורית מבטאת כעסים ותסכול אמיתיים, שעם חלק גדול מהם אני מזדהה ולא מזלזלת בהם. גם המגזר העסקי צריך להיות קשוב לדברים האלה. יחד עם זאת, אני לא מסכימה עם כל הטענות של המחאה החברתית. הפתרונות, בפרט בתחומי הדיור והרפואה - שני הנושאים העיקריים שעומדים על הפרק - עומדים לפתחה של הממשלה, שצריכה לתת פתרונות משמעותיים בשני התחומים האלה.
"בשורה התחתונה, המדיניות הממשלתית יוצרת את הבעיות הקשות הללו. בעלי ההון לא אשמים בצרותיו של הציבור. הם יכולים להיות קשובים, אבל הם לא אשמים. בנושאים המז'וריים של דיור ורפואה, הפתרונות מצויים רק בממשלה, וחבל שהציבור מתקיף את הגורמים הלא נכונים".
"המלצות ועדת הריכוזיות יגרמו נזק למשק"
כשהוקמה ועדת הריכוזיות, באוקטובר 2010, היה ברור כי נוחי דנקנר - שחולש על קבוצות עסקיות מסועפות, והחברות שבשליטתו פועלות בענפים שונים, חלקן בתחרות נמוכה - צריך להיכנס לכוננות ספיגה. ואכן, על-פי המלצות הוועדה נדרש דנקנר להיפרד מכלל ביטוח, אך זה לא הכול.
פרק נכבד מהמלצות הוועדה מוקדש לשינויים בממשל התאגידי בחברות הפועלות במבנה החזקה פירמידאלי. המלצות אלה צפויות להשפיע באופן דרמטי על שליש (!) מהחברות שבמדד תל-אביב-100, שחלקן משתייכות לקבוצת אי.די.בי, אשר יוגדרו מעתה "חברות פער". דהיינו, חברה ציבורית שבה שיעור ההחזקה של בעל השליטה הוא פחות מ-50%, אך כוח ההצבעה שלו בחברה גבוה יותר מההחזקה בהון. על חברות הפער יוטלו כללי ממשל תאגידי ייחודיים להן.
ושם טמון חוסר האיזון ביחס של המדינה לבעלי ההון ולחברות, שברין חרדה ממנו: "הקיצוניות של המלצות הוועדה מתבטאת בעיקר בהמלצות של חבריה בתחום הממשל התאגידי ופירוק הפירמידות. המשמעות שלהן היא, בין היתר, העברת השליטה דה-פקטו בעשרות רבות של חברות ציבוריות - 35% מהחברות שנכללות במדד תל-אביב-100 - מבעלי השליטה לציבור, שהוא מפוזר, שאין לו אחריות, שאין סיבה להניח שהוא ינהל את החברות טוב יותר מבעלי השליטה".
לדברי ברין, חיזוק בעלי מניות המיעוט באופן הזה "יכביד בצורה לא סבירה על מהלכים עסקיים טהורים של החברות, על ביצוע השקעות, גיוסי חוב וגיוסי הון. אני יודעת מניסיוני שבשנה האחרונה גוף בינלאומי משמעותי החליט לא לבצע עסקה משמעותית בישראל, בגלל הרגולציה הקיימת והמאוימת בישראל, כי ברקע כבר הייתה ועדת הריכוזיות".
- את שותפה לדעה שיש כאן אובר-רגולציה?
"בוודאי. זה אובר-רגולציה מוגזם, שבמקום להביא חברות לארץ הוא עושה דברים שלא נעשים בשום מקום בעולם. לטיפול בריכוזיות המשקית הזאת, כהמלצות הוועדה, אין אח ורע בעולם. ההמלצות הן חסרות פרופורציה ויגרמו נזק אמיתי למשק. יש פה פגיעה בזכויות הקניין ופגיעה אמיתית ביכולת התנהלות של החברות. זה נזק רציני".