לאחר התייעצות עם נשיאות הכנסת, החליט יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, להיעתר לבקשת חברי הכנסת המוסלמים והדרוזים החוגגים את חג הקורבן, ולדחות לשבוע הבא את הדיון וההצבעה שהיו אמורים להתקיים היום (ב') במליאת הכנסת בשתי הצעות חוק: האחת, תיקון לחוק בתי המשפט בעניין תקופת כהונה כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון (המכונה "חוק גרוניס"), והשנייה, תיקון לחוק איסור לשון הרע בעניין הרחבת סעדים.
חברי הכנסת המוסלמים והדרוזים ביקשו, באמצעות חה''כ מוחמד ברכה, לדחות את הדיון בהצעות אלו, משום שעקב חג הקורבן, נמנעה מהם ההשתתפות בדיון על הצעות אלו.
ריבלין אמר, כי "מעבר לכל מחלוקות פוליטיות, אנחנו, כל חברי הכנסת, מכבדים את חופש הפולחן במדינת ישראל, ואנו נכונים לבוא לקראת חברי הכנסת המוסלמים והדרוזים במסגרת סדר יומה של הכנסת. נכבד כפי שאנחנו מבקשים להתכבד".
במקביל, ביקש יו"ר הכנסת מחה"כ מוחמד ברכה, יו"ר סיעת חד"ש, למשוך את הצעת האי אמון שהגישה הסיעה נגד הממשלה, והדגיש כי עקרון ההדדיות מחייב את הסרתה מסדר היום. חה''כ ברכה נענה לריבלין ומשך את הצעת אי האמון מטעם סיעתו.
ריבלין יצא אתמול נגד הצעת החוק המגדילה את פיצויים בגין הוצאת דיבה, שהייתה צפויה לעלות הערב כאמור להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. "חופש הביטוי עומד בפני מתקפה חוקתית שבאה מתוך הכנסת. היוזמה להגדלת פיצויים ללא הוכחת נזק על הוצאת דיבה, בשיעור של פי שבעה ואף יותר, פוגעת אנושות בחופש הדיבור ועלולה להמיט אסון על שוק העיתונות", אומר ריבלין, "היא תגרום לסגירתם של כלי תקשורת קטנים אך חשובים מאין כמותם לשיח הציבורי בישראל; ותסרס את היכולת של האחרים למלא את תפקידם החשוב בדמוקרטיה".
בנאום שנשא אמש בכנס ליובל ה-80 של לשכת רואי החשבון, טען ריבלין כי "בעשור האחרון מנצלת התקשורת את קדושת חופש הביטוי לחופש ביזוי ושיסוי. אחת התוצאות היא הצעת החוק הזו. התקשורת הרוויחה את היוזמה הזו ביושר, אבל הצעת חוק זאת איננה מידתית. היה ניתן להסתפק בהכפלת הסכום הקבוע בחוק - 100 אלף שקל במקום 50 אלף שקל. הגדלת הפיצויים בשיעור של פי 7 או פי 10 נועדה להרתיע את העיתונות ולהזהיר: אין לכם חופש ביטוי".
לדבריו, "היוזמה הזו פוגעת אנושות בחופש הדיבור ושופכת את התינוק עם המים. היא שופכת את חופש הביטוי עם המטרה הלגיטימית של הרתעת התקשורת מלהוציא דיבתו של אדם שלא בצדק".
יו"ר הכנסת אמר עוד כי "חופש הביטוי והעיתונות הכרחי לקיומה של חברה דמוקרטית. ללא חופש עיתונות האזרח שרוי באפילה, ויכולת קבלת ההחלטות שלו נפגעת באורח קריטי. ללא מידע כלכלי עדכני וביקורתי המשקיע הקטן והציבור חשופים לסיכונים בלתי נודעים. בהיעדר ביקורת כלכלית או אזרחית השחיתות פושה ומכלה כל חלקה טובה".
לדברי ריבלין, "התוצאה של הגבלת חופש העיתונות תזיק בסופו של דבר למערכת השלטונית, מכיוון שהיא תמנע מאתנו לנהל ממערכת ממשלתית יעילה".