גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקה: ההשתתפות העצמית בקופ"ח הפכה למחלבת כספים

דמי ההשתתפות העצמית אחראים כיום ל-8% מהכנסות קופות-החולים, לעומת 4% בלבד ב-1995 ■ הנפגעים העיקריים הם הקשישים והחלשים, שנמנעים מביקורים הכרחיים אצל רופאים

במציאות של 2011 מממן הציבור שיעור ניכר משירותי הבריאות, הרבה יותר מכפי שמימן כאשר נכנס חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקף בשנת 1995.

בשורת שירותים שנבדקו בכתבה זו, התייקרה ההשתתפות העצמית בשיעור של עד 70% - כמו למשל בדיקת חלבון עוברי שעלתה אז 30 שקל, וכעת עולה 51 שקל. זאת באישור משרד הבריאות.

למעשה, בחסות משרד הבריאות גובות קופות-החולים דמי השתתפות עצמית רבעונית כמעט על כל פעולה של המבוטחים (מכבי אף גובה 7 שקלים ברבעון על ביקור אצל רופא המשפחה).

למה השתתפות עצמית? הנימוק של משרד הבריאות מעלה יותר מהרמת גבה: "דמי ההשתתפות קיימים בשל הצורך לצמצם את שימוש היתר במוצר ציבורי-חינמי", מסביר יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות-החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות. "דמי השירות לא ימנעו מהציבור לצרוך את השירותים אולם יהוו חסם מסוים".

הנימוק הזה זוכה לביקורת עזה: "ביקוש לתרופות הוא לא ביקוש גמיש. מחקרים בארץ ובחו"ל מצביעים על כך שבשל ההשתתפות העצמית, אוכלוסיות הנמנות על החמישונים הנמוכים נמענים מטיפול תרופתי", אומר פרופ' דני פילק, חבר הנהלה בעמותת "רופאים לזכויות אדם" ומנהל מחלקת פוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. "הגורם המווסת צריך להיות הרופא, באמצעות מתן מרשם. צריך להפחית שימוש יתר אבל לא דרך הכיס. זה לא מוסרי ולא רפואי, ופוגע באוכלוסיות חלשות, בהן קשישים".

מדיניות הפרטה

וכך, בזמן שחצי מיליון ישראלים יצאו לרחובות כדי להפגין על יוקר המחיה, הודיע השנה משרד הבריאות על התייקרות של 10.7% בתשלומים המרביים עבור שירותי בריאות ותרופות, עקב עליית מדד יוקר הבריאות בשנים 2008 ל-2010. גם גובה החזרים, מימון והשתתפות של קופות-החולים עודכן בהתאם. השינויים נכנסו לתוקף באוגוסט.

בחוזר הודגש כי משרד הבריאות קובע סכומים מרביים, ואילו קופות-החולים יכולות לגבות השתתפות עצמית נמוכה בכפוף לעיקרון השוויון. מטרת העיקרון הזה הוא ליצור שוויון בזכויות הבסיסיות לבריאות בקרב כל אזרח במדינה.

אלא שמציאות לחוד ושוויון לחוד: שיעור ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD.

42% מההוצאה הלאומית על בריאות מומנה בשנת 2009 על-ידי הציבור - גידול של 7% משנת 2002. 32% מתוך 42% שמימן הציבור מבטאים תשלומים ישירים של משקי-הבית על תרופות ושירותים, והיתר מבטא הוצאות על ביטוחים פרטיים.

"במקום הגדלת התקציב ב-2%-4% בשנה, המדינה מגדילה את התקציב בכ-1% בלבד. לכן היתר נופל על הציבור דרך דמי ההשתתפות העצמית", אומר פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות. "רבים לא מסוגלים לעמוד בהוצאות הבסיסיות ביותר עבור תרופות או ביקור אצל רופא. שירותי הבריאות נכללים במדיניות ההפרטה של הממשלה, תוך התנערות ממתן שירותי בריאות בסיסיים לאזרח".

הנפגעים: חולים וקשישים

כמעט 700 שקל בחודש הוציא משק-בית בישראל בשנת 2010 על בריאות - כך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דוח הלמ"ס גם מצביע על הפערים הכלכליים שמשפיעים על הבריאות שלנו - החמישון העליון מוציא על שירותי בריאות פי שלושה מהחמישון התחתון - מה שבא לידי ביטוי בצריכה מרובה יותר של רפואה פרטית.

"ההשתתפויות העצמיות הן הסוג הקשה ביותר של מס המוטל על הציבור, אומר פרופ' פילק. "האבסורד הוא שגובים מס מאוכלוסיות חלשות שנזקקות לטיפול או לתרופות, ולכן הטענה כי השתתפות עצמית באה במקום הטלת מס על כלל הציבור אבסורדית".

פילק מדגיש כי המשקל של ההשתתפויות עצמיות בהכנסות קופות-החולים גדל בצורה מדאיגה, כשלטענתו מדובר ב-13% היום לעומת 4% ב-1995. "מעבר להיבט המוסרי של נטל הנופל על האוכלוסיות החלשות, יש גם חיסרון כלכלי-חברתי: מטופלים מוותרים על תרופות שהם צריכים ליטול כטיפול מניעתי. הוויתור מוביל לתחלואים ולהופעה של סימפטומים חמורים, שמשמעותם הכלכלית גבוהה בהרבה מטיפול המניעה. דרוש שינוי בתקצוב מטעם המדינה".

לעומתו, במשרד הבריאות רואים את דמי ההשתתפות ככלי שוויוני: "הם משקפים צדק, שוויון ועזרה הדדית. שלם וקבל לפי יכולותיך ולפי צרכיך", טוען ליפשיץ.

לדבריו, אוכלוסיות המתקשות לעמוד בדמי השירות, כמו ניצולי שואה ומקבלי הבטחת הכנסה, מקבלות פטור מהתשלום. גם התקרה לחולים הכרוניים משקפת לדבריו סבסוד בהוצאה: "אנחנו מבינים שיש ציבור שלא מסוגל לעמוד בדמי ההשתתפות ופועלים כדי להוריד את הנטל על-ידי הרחבת שירותים לקשישים, בהם טיפולי שיניים".

ליפשיץ מוסיף כי משרד הבריאות פועל להפחתת דמי ההשתתפות העצמית לתרופות מרשם שיש להם תרופה גנרית.

קופה קטנה

‎מקורות המימון של הקופות כוללות את מס הבריאות, השתתפות עצמית והשלמה של המדינה. שיעור ההכנסות של קופות-החולים ב-2010 עמד על 32 מיליארד שקל, 2.5 מיליארד הם דמי ההשתתפות העצמית (8%).

עד שיופץ הדוח המסכם לשנת 2010, מעניין לבחון את הגידול בשיעור המימון הפרטי מעלות סל הבריאות. ב-2009 42% מסך ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל מומנו על-ידי הציבור. שיעור זה משקף גידול של 7% משנת 2002.

‏32% מתוך 42% שמימן הציבור מבטאים תשלומים ישירים של משקי-הבית על תרופות ושירותים. היתר מבטא הוצאות על ביטוחים פרטיים.‏ יתר מקורות המימון של סל הבריאות הם 32% מתקציב המדינה, 25% מס בריאות ו-1% תרומות מחו"ל. ‏

קופות-החולים אינן גופים רווחיים ובמקרים בהם נותר עודף בקופה, הכסף למעשה שייך למבוטחים ועובר לתקציב השנה הבאה או יחולק בדמות הטבות למבוטחים.

מדוע אין אחידות בדמי ההשתתפות?

כאמור, כל גבייה שמבקשת הקופה לגבות ממבוטחיה מותנית באישור משרד הבריאות. מחיר השירותים הבסיסיים (ביקור אצל רופא מומחה, ביקור במרפאות חוץ, ביקור במכונים שמחוץ לקופה) דומה בין הקופות ועומד על כ-28 שקל לרבעון לכל פעולה ו-25 שקל במכבי.

היכן יש הבדלים? בתקרה המשפחתית שגובות הקופות מהמבוטחים בגין שירותים אלה: במכבי נקבעה התקרה הנמוכה ביותר והיא 113 שקל, בכללית התקרה היא 169 שקל, במאוחדת הסכום הוא 140 שקל והתקרה המרבית למבוטחי לאומית היא 168 שקל.

מכבי אמנם גובה את הסכומים הנמוכים לרבעון עבור ביקור אצל רופא מומחה או ביקור במרפאות חוץ, אבל היא עדיין קופת-החולים היחידה הגובה מדי רבעון 7 שקל עבור ביקור אצל רופא "ראשוני" (רופא משפחה). יתר הקופות לא גובות על כך.

לדברי ליפשיץ, החוק, שנכנס לתוקפו ב-1995 "צילם" את המצב הקיים כך שהקופות שהיו קיימות עוד לפני קום המדינה, יוכלו להמשיך ולגבות בהתאם למדיניות שלהם. משום כך מכבי היא היחידה שיכולה לגבות עבור ביקור אצל רופא משפחה מדי רבעון, והקופות האחרות לא תוכלנה להוסיף גבייה כזו, וזו גם הסיבה שלמאוחדת מותר לגבות עבור החלפת רופא במהלך רבעון 155 שקל (סכום שהיא בחרה שלא לגבות, מ.ר.ח). השונות משקפת גם תחרות מבורכת בין הקופות".

אגרות - הדרך הנוחה לגבות מקהל שבוי סכומים מופקעים

לצד שירותים שכיחים ומוכרים יש כמה אגרות מתמיהות שאינן אחידות בין הקופות, כמו אגרת חידוש רישיון כלי ירייה ורישיון נהיגה. לא מדובר באגרה חדשה, אך הסכומים הגבוהים שנגבים בגינה מכעיסים, שכן מדובר בפעולה פשוטה - החתמה של הרופא המטפל על טופס כשירות.

משרד הבריאות מאשר לקופות לגבות על כך יותר מ-100 שקל. בכללית גובים 94 שקל (מבוטחים בגיל 70 ואילך זכאים ל-50% הנחה), ובמכבי 91 שקל (עד גיל 70 משלמים עבור אגרת חידוש רישיון נהיגה). יתר המבוטחים משלמים אגרה זו לחידוש רישיון נשק. בלאומית גובים כמחצית מהסכום (45-55 שקל). מפתיעה לטובה מאוחדת, שאינה גובה על כך תשלום. ומה הם נימוקי הקופות?

כללית: "הגבייה מאושרת על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. ללקוחות כללית מושלם מגיעה בדיקה אחת חינם".

מכבי: "ביצענו עדכון מקיף להשתתפות העצמית, במסגרתו פחתה הגבייה בכמיליון שקל לשנה. מחירי חלק מן השירותים התייקרו אך מחירי חלק משמעותי יותר של השירותים פחתו. כל שינוי מקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת ומשרד הבריאות. חשוב היה לנו לגבות פחות ממחירון משרד הבריאות (104 שקל) מכך באופן שישקף את ההוצאה הקשורה בהן".

לאומית: "תוכנית השב"ן כוללת אפשרות לקבלת אישור עבור רישיון נשק ורישיון נהיגה בתעריפים מופחתים. השירות אינו כלול בסל הבריאות. במסגרת הרפואה הפרטית אישורים מהסוג האמור היו יקרים משמעותית. מדובר בתעריפים אשר לאורך תקופה ארוכה לא עודכנו".

השתתפות בגין שירותים רפואיים
השתתפות עצמית בשירותי קופות החולים

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"