קיבלתם את חשבון הארנונה ואיחרתם לשלמו? עיריית תל-אביב גובה מכם ריבית מתחילת התקופה לחיוב, ולא מהתאריך האחרון לתשלום, לכאורה שלא כדין - כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
היקף התביעה הייצוגית, שהגישו עורכי הדין עדי מוסקוביץ ושלומי אבני ממשרד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, העוסק במיסוי עירוני, נאמד בכ-10 מיליון שקל. בשלב ראשון, ועד אשר ייפתח בבית משפט מסד הנתונים של העירייה, מבקשים התובעים 2 מיליון שקל על גביית יתר בשנתיים האחרונות.
העירייה לא מעניקה זמן סביר
התביעה נסובה על גבייה של ריבית פיגורים על ארנונה למשלמים בשוברים דו-חודשיים באיחור של עד 30 ימים ממועד התשלום האחרון שעל השובר. לפי חוק הריבית, תשלום חובה שלא שולם לעירייה בתוך 30 יום מהמועד לתשלום - תתווסף עליו ריבית פיגורים גבוהה ועונשית באופייה, המחושבת מהיום שנקבע לתשלום. לפי כתב התביעה, שיעור הריבית הוא 0.75% לחודש, או ריבית דריבית של כ-10% בשנה, לפני הצמדה.
עד כאן, הגבייה חוקית. אלא שהעירייה "מוסיפה וגובה ריבית פיגורים על תשלומי ארנונה דו-חודשיים המשולמים באיחור של פחות מ-30 ימים מהמועדים לתשלום הנקובים בחיובים שהעירייה עצמה הפיקה ושלחה אליהם. העירייה ביטלה למעשה את 30 ימי החסד שקבע המחוקק למאחרים בתשלום שובר הארנונה", לשון כתב התביעה.
בתביעה נטען כי "הודעת החיוב צריכה להגיע זמן סביר לפני מועד התשלום, שלאחריו החוק קוצב 30 ימי חסד נוספים בטרם תופעל הריבית העונשית. מי שחורג מאותם 30 ימים נוספים, ישלם את הריבית רטרואקטיבית מהמועד שנקבע לשילומו, ולא מתום אותם 30 ימים".
חטא על פשע
העירייה, לכאורה, מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא לא רק גובה ריבית פיגורים על תקופה של 30 יום לפני המועד לתשלום - היא גם שולחת את חשבון הארנונה אחרי תאריך תחילת התקופה לחיוב (שממנו היא מתחילה לגבות ריבית פיגורים).
"העירייה נוהגת באופן עקבי לעכב תחת ידה חיובים דו-חודשיים, ולשלוח אותם כך שיגיעו אל הנישומים פחות מ-30 ימים לפני המועדים הנקובים לתשלום על גביהם, היינו לאחר ה-1 בחודש האי-זוגי", נטען בתביעה.
התובעים מסבירים כי "במקום שלאזרח בתל-אביב יעמוד פרק זמן סביר (לגבי תשלומי המים נקבע למשל 15 ימים ועוד 30 ימי חסד) לשלם את הארנונה ללא קנס, קיצצה העירייה את לוח הזמנים בכמחצית. העירייה מגדילה לעשות, ומי שמאחר ממועד התשלום הנקוב בשובר - משלם ריבית ביחס לתקופה שלפני הגעת שובר החיוב".
כיצד פועלת השיטה? הנה דוגמה: חשבון הארנונה של עיריית תל-אביב לחודשים ספטמבר עד אוקטובר 2011 הודפס כבר ב-16 באוגוסט 2011 ("תאריך עריכת החשבון" המופיע על השובר), אך לטענת התביעה, השובר לתשלום התקבל אצל העותרים, תושבי העיר, רק סביב ה-8 בספטמבר.
על השובר נכתב: "לתשלום עד תאריך 30.9.2011", ובתחתית הדף, באותיות קטנות: "אי-תשלום במועד יחויב בהפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.9.2011". כלומר, הטענה היא שלא רק שהמאחרים מחויבים בריבית על תקופה הארוכה ב-30 יום מהמותר, לכאורה - הם גם מקבלים את החשבון רק אחרי שהתקופה לחיוב כבר החלה.
מעיריית תל-אביב נמסר: "העירייה תלמד את התביעה ותגיש את תשובתה לבית המשפט".