עיון במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל מגלה שבכ-7% מבתי האב בישראל יש ארבעה ילדים ומעלה (מתחת לגיל 18), ובכ-8.2% יש שלושה ילדים. מדובר בכ-350 אלף בתי אב שמהווים פוטנציאל מכובד מאוד, בתיאוריה, לשיווק מיניוואנים ומובילי נוסעים עם שבעה מקומות ישיבה בישראל.
אולם נתוני המכירות בעשרת החודשים של שנת 2011 מגלים שפלח המיניוואנים בעלי שבעה מקומות ישיבה תפס השנה - בדומה לשנה שעברה - נתח של כ-2.5% בלבד מהמכירות הכוללות, משהו כמו 7,000 יחידות בחישוב שנתי.
לאן נעלמו כל הלקוחות הפוטנציאליים? נתוני המכירות מראים שהם פונים כנראה לשלושה כיוונים: למטה, למעלה והצידה. בין אלה שפונים למטה ניתן למצוא הרבה בתי האב שמשתייכים למה שהיה קרוי פעם משפחות מרובות ילדים, והיום מכונה בדיפלומטיות בתי אב גדולים. רובם מרוכזים במגזר החרדי ובמגזרי המיעוטים, שרמת המינוע שלהם נמוכה באופן טבעי. עיקר פתרונות המינוע במגזרים הללו מגיעים משוק המשומשות.
בקרב הלקוחות שברחו מפלח זה למעלה ניתן למצוא בתי אב שהתא המשפחתי שלהם גדל בפרופורציה להגדלת כושר ההשתכרות שלהם. רבים מהלקוחות הללו פנו בשנים האחרונות לרכבי כביש-שטח מרובי-מושבים דוגמת יונדאי סנטה פה, שברולט קפטיבה ומעלה.
כיוון התנועה החדש ביותר הוא הצידה. הוא החל בעקבות ירידת מחירי מכונית המיני במסגרת המיסוי הירוק. משפחות רבות שכבר יש להן רכב משפחתי צמוד מהעבודה, גילו שזול יותר לרכוש באמצעות מימון חודשי מיני-מכונית חדשה ב-65 אלף שקל, מאשר לשלם למדינה - דרך מס שווי השימוש - את ההפרש על שדרוג המכונית המשפחתית מהעבודה למיניוואן של 160 אלף שקל. המחיר הוא פיצול חוויית הנסיעה המשפחתית לשתי מכוניות נפרדות, אבל אנחנו מכירים אנשים שרק זה שווה להם את הכסף.
על השוק הדל שנותר נאבקים כיום עשרה דגמי רכב לפחות. אחד מהם הוא הדודג' ג'רני, שמנסה בשנים האחרונות לצוד את הלקוחות שבורחים למעלה באמצעות מיזוג בין שימושיות של מיניוואן שבעה מקומות לעיצוב דמוי כביש-שטח אופנתי.
מראה מאצ'ואיסטי
מודל 2011 של ג'רני ממשיך עם אותה נוסחת עיצוב-מיצוב קו ואף מחזק אותה. החרטום, למשל, קיבל מראה אגרסיבי עם פגוש דמוי שטח, שבתחתיתו קישוט קוסמטי מאצ'ואיסטי דמוי פלטת חיכוך, שמטרתו להגן מפני שריטות דמיוניות של סלעים וירטואליים בנסיעת שטח שלעולם לא תתממש. גם הזנב קיבל מראה קרבי יותר. בסך הכול זהו רכב נאה למראה.
ג'רני החדש נבחר להיות הדגם הראשון של קרייזלר שישווק באירופה תחת שם המותג פיאט (פיאט פרימונט, למתעניינים).
שינוי הייעוד הכתיב גם השקעה יוצאת דופן בחידוש תא הנוסעים. חומרי הדיפון הנוקשים והמחוספסים הוחלפו בדונמים של פלסטיק רך ונעים למגע, המרווחים בין הפאנלים הודקו כראוי ובידוד רעשי החוץ עבר קפיצת מדרגה אמיתית. עמדת הפיקוד נראית כעת אירופית למהדרין עם קווים רכים וזורמים, מערך מתגים נקי ומאורגן, ולוח שעונים גדול וברור עם מחשב דרך מתוחכם למראה במרכזו.
האבזור התקני עשיר ומכובד וכולל, בין השאר, מסך מגע צבעוני רחב ששולט במערכת הקול, האקלים, הטלפון ובעוד שלל פונקציות.
כבעבר, תא הנוסעים יכול לאכלס ברווחה ארבעה-חמישה מבוגרים בשתי השורות הקדמיות, אולם צמד המושבים בשורה השלישית סמליים למדי ומיועדים בעיקר לילדים לא-גדולים. הם מספקים מרווח ראש סביר, אך מרווח הברכיים שלהם מוגבל מאוד והגישה לאחור דורשת גמישות והכנות לוגיסטיות. כשכל המושבים פתוחים נותר בתא המטען מרחב אחסון סמלי למדי, אם כי קיפול מסעד המושב האחורי, או חלקו, מגדיל משמעותית את השימושיות.
שדרוג אירופי
גם בכיול השלדה של מודל 2011 מורגש השדרוג האירופי, וניכר שמהנדסי פיאט עמלו כדי להוציא את המיטב מפלטפורמה ותיקה זו. ההיגוי, למשל, עדיין קל מאוד אך הוא מדויק לאין ערוך מזה של הדגם היוצא, שהשימוש בו היה בשיטת נסה וטעה. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות השתפרה מאוד וכך גם כושר הספיגה של המתלים בעיר ובחוצה לה, אם כי הנטייה הכללית היא עדיין לכיוון רך מאוד. העדכון ההנדסי הפך את ג'רני לרכב טיולים נעים ורגוע וסייע לנו לצלוח נסיעת חג רצופה של 250 ק"מ בתפוסה מלאה ודרך כבישים פקוקים, ללא התמוטטות העצבים הרגילה.
מנוע 2.4 הליטר בהספק 170 כ"ס נותר ללא שינוי מרכזי, אולם בידוד הרעשים המשופר - שמטשטש את האופי המחוספס של המנוע תחת עומס - מאפשר למצות כעת את יכולתו בצורה שאינה מאיימת על עור התוף. גם תיבת ה-CVT המוכרת עברה מקצה שיפורים יסודי והיא מייצרת כעת - למעט במקרים של האצות אגרסיביות במיוחד - העברות חלקות כמו תיבה אוטומטית אמיתית.
לג'רני אין בעיה לשמור על קצב מכובד בעליות ממושכות או לשייט ב-140 קמ"ש פלוס על הכביש המהיר. דודג' טוענת לשיפור בצריכת הדלק, אולם נהגים בעלי רגל כבדה על המצערת יתקשו להשיג יותר מכ-8-9 ק"מ לליטר, שהם הממוצע בפלח זה.
תג מחיר של 185 אלף שקל מציב את דודג' ג'רני המחודש קרוב לקצה העליון של טווח המחירים בפלח המיניוואנים הקומפקטיים, אך עדיין מתחת לרכבי כביש-שטח בעלי ייעוד מקביל כמו שברולט ויונדאי סנטה פה. מחיר זה מוציא אותו מהתחרות על פלח המשפחות הגדולות של ציי הרכב - שהם הלקוח הגדול ביותר של מיניוואנים בארץ, אולם רמת האבזור התקנית הנדיבה שלו, שהיא גבוהה משמעותית מהמקובל בפלח, מציבה אותו כמתחרה חזק בפלח רכבי הפנאי הפרטיים. בסך הכול, זהו כלי ידידותי למשפחות שיכול לשכון ללא רגשי נחיתות גם בחניון של אנשים זחוחים שגרים במגדלי זכוכית.
המתחרות
פורד S-MAX 2011
באחרונה הושק בארץ פורד S-MAX המחודש, לאחר מתיחת פנים חיצונית ופנימית ומנוע יוצא דופן בפלח. זהו מנוע 2 ליטר טורבו עם הספק של 240 כ"ס וביצועים תואמים: הוא יכול להטיס שבעה נוסעים מעמידה ל-100 קמ"ש ב-7.9 שניות בדרך ל-235 קמ"ש. המחיר עומד על 205 אלף שקל.
פיז'ו 5008
העולה החדש של פיז'ו, שכבר הספיק למכור מאות יחידות, מכיל שבעה מקומות ישיבה, כשהשניים האחוריים מציעים מרחב סביר. יש לו עיצוב עדכני, איכות ייצור מופגנת, תיבה אוטומטית מתוחכמת בת 6 מהירויות, ומנוע 1.6 ליטר עם 156 כ"ס שמייצר ביצועים סבירים ועדיין מסוגל להיות חסכוני. מחירו 165 אלף שקל בגרסת הבסיס.
פולקסווגן טוראן 2011
טוראן נחת באחרונה בארץ לאחר מתיחת פנים חיצונית ופנימית, והוא מיישר כעת קו עם הגולף החדשה ושות' בכל הנוגע לעיצוב. יש לו מנוע 1.4 ליטר טורבו, שלמרות הספק צנוע יחסית של 140 כ"ס, מעניק לכלי ביצועים מכובדים: אפס ל-100 ב-9.5 שניות בלבד. מחיר הגרסה המאובזרת עומד על 190 אלף שקל, אך גרסת הבסיס מתחילה ב-167 אלף שקל.
